שוב מסתבר כי לא מספיק שתבטחו את הרכב שלכם על מנת שתהיו בטוחים מפני נזק עתידי לרכב: אתם צריכים לדעת גם מי היא חברת הביטוח המבטחת את הרכב שיפגע בך, ומה מידת החוצפה שלה.

הסיפור מתחיל כך: רותי ל. יצאה לפני מספר חודשים מחניה, כשלפתע רכב אחר, שנסע רוורס בלי להסתכל "נכנס" ברכבה. רותי לא נפגעה פיזית בתאונה, אך התיקון עלה לה 3,500 שקל. כשתבעה את הכסף בחזרה מחברת הביטוח "ביטוח ישיר", הסבירו לה במחלקת התביעות, כי גם לה חלק באשם בתאונה (למרות שהנהג לקח את האשמה על עצמו). מה שנקרא "רשלנות תורמת", מאחר והיתה צריכה להביט טוב יותר במראות ולמעשה "לצפות" שברכב השני ייכנס בה. בחברת הביטוח הסבירו לה ש"הרשלנות התורמת" שלה שווה 20% מהתביעה, דהיינו, "ניכו" לה 700 שקל מההחזר.

הפירצה שמנצלות חברות הביטוח נמצאת, כך מסתבר, בתביעות צד ג'- מאחר שבין צד ג' לבין החברה אין הסכם כתוב מראש. למעשה, תנאי הפיצוי נקבעים רק בדיעבד, לאחר התאונה, בין המבוטח לנפגע. כשהנפגע תובע החזר תיקונים מחברת הביטוח של הפוגע - היא כמובן, תעשה הכל כדי להחזיר לו כמה שפחות.

אז למה ניכו חמישית מהסכום? לא ידוע. גם בחברות הביטוח מסתבר, לא יודעים לענות מראש על השאלה. מבדיקה שבצענו בקרב 3 חברות ביטוח עולה, כי אין "סרגל מדידה" שקובע מראש מה יהיה גובה הרשלנות התורמת במקרה של תאונה.

הלכנו אצל חברות הביטוח לקבל הסבר.

פנינו כמדגם ל-3 חברות ביטוח ישירות. "ביטוח ישיר", "איחוד ישיר" ו-AIG. בשתי הראשונות התגובה של נציגי מחלקת התביעות היתה - כי "הכל תלוי בנסיבות ואין דרך לדעת מראש מהו גובה ההשתתפות במקרים דומים". דווקא ב-AIG, נציג השירות אמר, כי "בשום אופן חברת הביטוח לא מנכה חלק מהסכום, במקרה כזה". שאלנו באופן מפורט יותר, כדי להיות בטוחים - "גם לא ביציאה מחניה או בצומת?". התשובה שקיבלנו היתה - "לא. בכל מקרה הביטוח מכסה את כל הסכום".

לעומת זאת, בשיחה עם מחלקת שירות הלקוחות של ביטוח ישיר אחת הנציגות אמרה לנו: "מן הסתם מקרים כאלה קורים. הרי כל חברה שתבעו אותה תנסה לשלם כמה שפחות". נשמע הגיוני לא?

מה קובע החוק?

מי שיחפש בחוק הכתוב את ההסבר יגלה, כי "רשלנות תורמת" היא לא יותר מהמצאה של חברות הביטוח. המצאה שעולה ללקוחותיהן כמה מאות שקלים בכל תאונה ממוצעת בין כלי רכב, ושמכניסה לחברות הביטוח כסף. הרבה מאוד כסף. משהו שיכול להגיע למיליון שקל ויותר בחודש. מספיקים 60 לקוחות ביום כמו רותי, שיקבלו על עצמם את הדין - מדובר ב-700 שקל כפול 60 לקוחות, כפול 26 ימי עבודה - שווה חיסכון של למעלה ממיליון שקל בחודש לחברת ביטוח. שווה לא? אבל לא הוגן, ומנוגד לחוק.

לדבריו של עו"ד ושמאי הרכב, שמוליק שמש, המשמש גם כמוטב בערכאת ערעור במוסד "בנועם", הרי ש"רשלנות תורמת זו המצאה של חברות הביטוח. אין מושג כזה בדין הפלילי. מאחר ועבירות תאונות הדרכים לקוחות מהתחום הפלילי, מדובר בעבירות פליליות והאחריות מצד הפוגע היא מוחלטת, ואין מקום לספק".

יתרה מכך, לדבריו, "מאחר ובוחן תנועה מגיע לזירת האירוע רק אם יש פצועים, בכל מקרה של פגיעה שאין בה פצועים, רק שמאי מבצע הערכת נזק. מכאן, שאין אף אוטוריטה מוסמכת בחברת הבטוח לקבוע מי אשם, וסילוק התביעה מתבצע לרוב על ידי פקידות במחלקת התביעות, שאין להן מושג בחוק הפלילי. האבסורד הוא, שאם החברות כבר משלמות 80% מהתביעה, ברור להן על מי מוטלת האשמה - אז למה שישתפו את התובעת? זהו ניסיון סחיטה".

תגובת המפקח על הביטוח במשרד האוצר

"חברות הביטוח אינן רשאיות לנכות סכומים מתביעות צד ג'. החברות חייבות לשלם את סכום הביטוח בהתאם לחוזה שלהן עם המבוטח. על חברת הביטוח לסלק כל תביעה בתום לב, בהוגנות ותוך שקיפות מירבית. חברת הביטוח צריכה לנמק כל הפחתה מסכום התביעה וכל הפחתה שאינה עומדת בכללים הנ"ל מהווה חוסר הוגנות ואסורה על פי החוק".

תגובת חברת ביטוח ישיר

על פי החוק ועל פי המקובל בחברה חלה על כל הנוהגים בכביש חובת זהירות בנהיגתם. במתחם חניה או חניון, חלה חובת זהירות מוגברת ועל כל הנוהגים במתחמי חניה לנהוג במשנה זהירות, תוך צפייה אם יש רכבים שיוצאים מהחנייה, או אנשים שחוצים ועוברים בין מכוניות חונות וכיו"ב.

בפסקי דין רבים, מוטלת האחריות בתאונה לא רק על הנהג האשם אלה גם על הנהג שנמצא אשם ברשלנות תורמת. לדוגמא, נהיגה שלא בזהירות בחניון הינה נהיגה ברשלנות תורמת. בהתאם לכך חילקו בתי המשפט את האחריות לתאונה בין הנהגים המעורבים, בשיעורים שונים, כשכל מקרה לגופו.

לאור גרסאות הנהגים עולה כי המתלוננת הפרה אף היא את חובת הזהירות. המתלוננת היתה אמורה לנהוג משנה זהירות ומחובתה להבחין ברכבים היוצאים מהחניה. לכן מצאנו לנכון ליחס למתלוננת רשלנות תורמת לקרות התאונה. לאחר דיון עם הגברת רות ל. סוכם יחדיו על הפחתת רשלנות תורמת בשיעור 20%. עדכון בדבר סכום הביטוח בהפחתת 20% הועבר אליה עוד בחודש דצמבר.

ביטוח ישיר אינה שונה במדיניות זו מחברות ביטוח אחרות, שכן חובת הזהירות על הנוהגים בכביש הינה חובה שבדין. ייחוס רשלנות תורמת למעורבים בתאונה מקובלת על ידי בתי המשפט כמדיניות שיפוטית - חברתית במלחמתם בתאונות הדרכים.