פיצול אנכי חל גם בפטור ממס שבח הניתן למוסד ציבורי
הכתבה דנה בפסק דין קופת חולים כללית בו נקבע כי "פיצול אנכי" יחול גם בעת מכירת מקרקעין שמוכר מוסד ציבורי .
בפסק דין בעניין "קופת חולים כללית" (ו"ע 1376/05), אשר ניתן בוועדת הערר ביום 16.10.2006, נקבע בדעת רוב, כי הפיצול האנכי יחול גם בעת מכירת מקרקעין, שמוכר מוסד ציבורי, ושצמודות לו זכויות בנייה בלתי מנוצלות.
בעניין זה, אליבא דדעת הרוב, יש להפריד בין המקרקעין, אשר נעשה בהם שימוש במישרין, לבין זכויות הבנייה, אשר טרם נוצלו; ומכך - יש להחיל את הפטור מחבות במס שבח, שניתן למוסד ציבורי בעת מכירת זכות במקרקעין, רק על הזכות במקרקעין אשר נעשה בה שימוש במישרין.
ובהרחבה: כידוע, בעת מכירת דירת מגורים מזכה, כהגדרתה בסעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963 [להלן - "החוק"], חל פטור ממס שבח על דירת המגורים בלבד ולא על הזכויות הנוספות הנמכרות עמה. בניסיון לאתר זכויות נוספות אלה ולפצלן - נקבעו בפסיקה ובחוק שני פיצולי-עזר, הידועים בשמות אלה: "הפיצול האנכי" (הפיצול הרעיוני) ו"הפיצול האופקי" (הפיצול הפיזי):
באשר לפיצול האנכי - נקבע בסעיף 49ז לחוק, כי כאשר התמורה, שמתקבלת בעבור דירת מגורים מזכה, מושפעת מהאפשרות לתוספת בנייה, תפוצל התמורה בין החלק המיוחס לדירה עצמה לבין החלק המיוחס לזכויות לבנייה נוספת; והפטור מחבות במס שבח, ככלל, יינתן בסך שווי הדירה עצמה ללא סך השווי של תוספת הבנייה (ראו חריג לכלל זה בסעיף 49ז(א)(2) לחוק).
באשר לפיצול האופקי - מטרת הפיצול, יציר הפסיקה (ראו, למשל, ע"א 6369/95), היא להבחין במצבים, שבהם דירת המגורים עומדת על שטח קרקע גדול, בין החלק המשמש לדירת מגורים לבין החלק המשמש לצרכים אחרים, כאשר רק חלק זה ממוסה.
והנה בעניין "קופת חולים כללית" נידון מבנה מרפאה, אשר מכרה העוררת, והעוררת מסווגת בסיווג "מוסד ציבורי".
ברגיל - התמורה בעניין המרפאה הייתה צריכה להיות פטורה ממס שבח; וזאת, מכוח הוראת סעיף 61(ב) לחוק, אשר מקנה, בין היתר, פטור ממס שבח במכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי, אם החזיק המוסד בזכות הנמכרת שנה לפחות ואם הזכות במקרקעין שימשה במישרין את המוסד לפחות 80% מהתקופה שבה הזכות במקרקעין הייתה בידיו.
אולם מנהל מס שבח טען, בעניין זה, כי למרפאה יש זכויות בנייה בלתי מנוצלות; ולכן - הזכויות האלה, המסוימות, לא שימשו במישרין את המוסד. לפיכך, פטר המנהל את העוררת מתשלום מס שבח בגין חלקו היחסי של מבנה המרפאה וחייב אותה בתשלום מס שבח על יתרת שטח הקרקע בהתאם לזכויות הבנייה הבלתי מנוצלות.
העוררת טענה, כי המנהל חרג מסמכותו, באשר השתמש ב"יש מאין" בפיצול אנכי אף על פי שפיצול זה מוסדר רק בעניינה של מכירת דירת מגורים מזכה, כאמור בסעיף 49ז לחוק. נוסף על זאת - טענה העוררת, כי אין לפצל בין המרפאה לבין זכויות הבנייה, באשר מדובר בממכר אחד; ובכלל, לדידה של העוררת, הכוונה בשימוש במישרין בזכות במקרקעין, במקרה זה, הינו רק בשימוש שנעשה במבנה המרפאה ולא בשימוש בזכויות הבנייה, אשר אין אפשרות לעשות בהן שימוש במישרין כל עוד אין מנצלים אותן.
ועדת הערר קיבלה, בדעת רוב, את גישתו של מנהל מס שבח וקבעה, כי מלשון החוק משתמע, כי הפטור ממס שבח בסעיף 61 לחוק יינתן רק כאשר נעשה שימוש פוזיטיבי בזכות הנמכרת, וכי החזקת קרקע בלבד בדבר זכויות בנייה בלתי מנוצלות אינה יכולה להיחשב לשימוש שכזה.
באשר לטיעון בדבר החריגה מסמכות, קבעה דעת הרוב, כי מכוח ההלכה, שיש לבחון את דיני המס לאור המהות והתוכן הכלכלי של העסקה, ולאור היות "עקרון הפיצול" אחד מן העקרונות החשובים במיסוי עסקאות בדירות בפרט ובדיני המסים בכלל, רשאי היה המשיב לפצל את העסקה בין המרפאה לבין זכויות הבנייה; שכן, במקרה דנן, התוכן הכלכלי של העסקה היה ממכר המבנה במובחן מזכויות הבנייה.
לעומת זאת - סברה דעת המיעוט, אשר הייתה של רו"ח נדב הכהן, כי פרשנותו של מנהל מס שבח נטולה כל אחיזה בלשון הסעיף, ושלו חפץ המחוקק להתיר פיצול רעיוני כדבר שבשגרה ולא רק בעת מכירת דירת מגורים מזכה, חזקה עליו שלא היה מסתפק בהוראת סעיף 49ז לחוק, אלא היה קובע תחולה כללית לפיצול זה בחוק.
יתרה מזאת: רו"ח נדב הכהן מזכיר, כי רק לאחרונה ביכר בית המשפט, בעניין קיבוץ מפלסים וליפשיר (ע"א 4071/02), את הנימוקים המשפטיים גרידא על פני פרשנותו הכלכלית של מנהל מס שבח שם.
לדעתי [לדעת עו"ד עמפלי], מעניין לציין, כי יו"ר הוועדה תמך אומנם בעמדת מנהל מס שבח, ואולם נמנע מלפרט בסוגיה עקרונית זו את השיקולים שעמדו לנגד עיניו בהכרעתו זו.
עוד אני מציין, לבסוף, כי אפשר לראות, שהפרשנות הכלכלית ושהחיפוש אחר המהות והתוכן הכלכליים של העסקה, שהכריעו לטובת נישום אך לאחרונה, בעניין אברהם פוליטי (ו"ע 5002/05), לגבי תכולת הפיצול הליניארי בעת חישוב מס שבח - הם, במקרה זה, לרועץ לעוררת; ואין ספק, שהם מגדילים את אי הוודאות, העומדת כיום בפני ציבור הנישומים מחד ורשות המסים מאידך.
הכותב - ממשרד שקל ושות', עורכי דין.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
