הרשות השניה תאחד אולפנים ותצמצם אפיק פיקוח נוסף
בעוד מונחת לפתחו של שר התקשורת בקשתה של נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, לשנות את חוק הרשות השנייה באופן שיאפשר למועצה להטיל קנסות על הזכיינים, מתקדמת הרשות צעד נוסף בדרך לאיבוד אפשרי של ההצדקה לקיומה – תחת לחצי הזכיינים לצמצם את תקציבה, המושתת על דמי הזיכיון. דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נשכר לאחרונה על ידי הרשות השנייה, יחד עם חברה הנדסית חיצונית, בכדי למצוא פיתרון טכנולוגי לאיחוד שני אולפני השידור והבקרה של הרשות, לאולפן אחד משותף.
מאז יצא ערוץ 10 לדרכו, פועלים ברשות שני אולפני בקרה – אחד לכל ערוץ, מהשניים שתחת פיקוחה. על מנת לאפשר פיקוח אפקטיבי, עוברים שידורי הזכייניות דרך אולפני הרשות, בדרכם אל בתי הצופים. מאחר שכל ערוץ פועל בשיטת שידור שונה – ערוץ 2 אנלוגי, ערוץ 10 דיגיטלי – נדרשו מלכתחילה שתי מערכות פיקוח, המבוצעות תחת מיכשור שונה ברובו. המכשירים הם רבים, והמעקב שטכנאי הרשות מבצעים היום הינו צמוד ואינטנסיבי, כך שאיחוד שני האולפנים עלול להביא לצמצום היקף הפיקוח הטכני אחר שידורי שני הערוצים.
נתח העלויות הנדרש לתפעול האגף ההנדסי ברשות הינו בין הגבוהים שבתקציבה, ומזה שנים שהרשות מנסה למצוא דרכים לצמצומו. באיחוד האולפנים תחסוך הרשות השנייה את עלות חלק מן הציוד ההנדסי, כמו-גם את שכרם של כמה טכנאים, אולם בו-בזמן יצטמצם בהכרח היקף יכולתם של אלו שיישארו, לעקוב אחר אותות השידור למיניהם ואיכויותיהם.
בתוצאה יווכחו הצופים, הנהנים כיום מאיכות שידורים גבוהה היוצאת מאולפני הרשות, ואשר עלולה להיפגם מחוסר משאבים וזמן של טכנאי הרשות. דוגמא אקטואלית לתוצאות שכאלו, הינה פער הגבהים בווליום שבין הפרסומות לתוכניות: אם עד היום סבלו צופי הערוצים מפער זה - והראיה לכך, היא כמות התלונות העצומה המגיעה אל הרשות מימיו הראשונים של ערוץ 2– למרות ציוד הדחיסה האלקטרוני המצוי באולפני הרשות (ויש לזכור, כי אותות השמע מגיעים אליהם לאחר שכבר עברו, לכאורה, דחיסה באולפני הזכייניות), הרי שהטלת עומס עבודה נוסף על הטכנאים יביא לידי פיחות בפועל בתשומת הלב לסוגייה זו.
הפחתה אפשרית זו ביכולתה של הרשות לפקח על ההיבט הטכני של השידורים, מצטרפת לפרסומים האחרונים בדבר כוונתה לצמצם אף את תחומי הפיקוח התכני של מפקחי הרשות, לכדי מעקב אחר כללים מסוימים בלבד מבין כללי הרשות, ורק אחר תוכניות מסוימות – כולם ייקבעו על ידי המנכ"לית בפועל, איילת מצגר. שני סוגי פיקוח אלה, הטכני והתכני, הינם בסיס המנדט שמכוחו פועלת הרשות השנייה, וצמצומם ההולך וגדל עקב לחצי תקציב ותדמית עלול לשמוט את הצדקת קיומה של הרשות מתחת לרגליה.
נורית דאבוש, בתגובה: "הטענה מאוד נכונה, אבל אנחנו לא עושים את זה ב’שלוף וגמרנו’. אנחנו רוצים לשמור על אותה רמת פיקוח על שני הערוצים באולפן שידור אחד, בלי ליצור מצב שבו תהיה בעיה בפיקוח הטכני. אין לי מושג כרגע איך הפיקוח יתבצע בסופו של דבר, אבל בדיוק לשם כך הזמנו את דני רוזן, שעל ניסיונו אין עוררין. הטלנו עליו את המשימה למצוא פיתרון לאיחוד האולפנים, אבל מאידך שיביא פיתרון שלא יפגע באיכות הפיקוח. כשהוא יגיש את הצעתו נלמד אותה, ואם הוא יאמר שהאיחוד בלתי אפשרי, נחליט לגבי ההמשך".
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותרפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור
רפאל חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם.
המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם.
לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.
בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- תעשייה אווירית, רפאל, אלביט מערכות - מי קיבלה יותר פרסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים
קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית,
נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
