הרשות השניה תאחד אולפנים ותצמצם אפיק פיקוח נוסף
בעוד מונחת לפתחו של שר התקשורת בקשתה של נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, לשנות את חוק הרשות השנייה באופן שיאפשר למועצה להטיל קנסות על הזכיינים, מתקדמת הרשות צעד נוסף בדרך לאיבוד אפשרי של ההצדקה לקיומה – תחת לחצי הזכיינים לצמצם את תקציבה, המושתת על דמי הזיכיון. דני רוזן, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, נשכר לאחרונה על ידי הרשות השנייה, יחד עם חברה הנדסית חיצונית, בכדי למצוא פיתרון טכנולוגי לאיחוד שני אולפני השידור והבקרה של הרשות, לאולפן אחד משותף.
מאז יצא ערוץ 10 לדרכו, פועלים ברשות שני אולפני בקרה – אחד לכל ערוץ, מהשניים שתחת פיקוחה. על מנת לאפשר פיקוח אפקטיבי, עוברים שידורי הזכייניות דרך אולפני הרשות, בדרכם אל בתי הצופים. מאחר שכל ערוץ פועל בשיטת שידור שונה – ערוץ 2 אנלוגי, ערוץ 10 דיגיטלי – נדרשו מלכתחילה שתי מערכות פיקוח, המבוצעות תחת מיכשור שונה ברובו. המכשירים הם רבים, והמעקב שטכנאי הרשות מבצעים היום הינו צמוד ואינטנסיבי, כך שאיחוד שני האולפנים עלול להביא לצמצום היקף הפיקוח הטכני אחר שידורי שני הערוצים.
נתח העלויות הנדרש לתפעול האגף ההנדסי ברשות הינו בין הגבוהים שבתקציבה, ומזה שנים שהרשות מנסה למצוא דרכים לצמצומו. באיחוד האולפנים תחסוך הרשות השנייה את עלות חלק מן הציוד ההנדסי, כמו-גם את שכרם של כמה טכנאים, אולם בו-בזמן יצטמצם בהכרח היקף יכולתם של אלו שיישארו, לעקוב אחר אותות השידור למיניהם ואיכויותיהם.
בתוצאה יווכחו הצופים, הנהנים כיום מאיכות שידורים גבוהה היוצאת מאולפני הרשות, ואשר עלולה להיפגם מחוסר משאבים וזמן של טכנאי הרשות. דוגמא אקטואלית לתוצאות שכאלו, הינה פער הגבהים בווליום שבין הפרסומות לתוכניות: אם עד היום סבלו צופי הערוצים מפער זה - והראיה לכך, היא כמות התלונות העצומה המגיעה אל הרשות מימיו הראשונים של ערוץ 2– למרות ציוד הדחיסה האלקטרוני המצוי באולפני הרשות (ויש לזכור, כי אותות השמע מגיעים אליהם לאחר שכבר עברו, לכאורה, דחיסה באולפני הזכייניות), הרי שהטלת עומס עבודה נוסף על הטכנאים יביא לידי פיחות בפועל בתשומת הלב לסוגייה זו.
הפחתה אפשרית זו ביכולתה של הרשות לפקח על ההיבט הטכני של השידורים, מצטרפת לפרסומים האחרונים בדבר כוונתה לצמצם אף את תחומי הפיקוח התכני של מפקחי הרשות, לכדי מעקב אחר כללים מסוימים בלבד מבין כללי הרשות, ורק אחר תוכניות מסוימות – כולם ייקבעו על ידי המנכ"לית בפועל, איילת מצגר. שני סוגי פיקוח אלה, הטכני והתכני, הינם בסיס המנדט שמכוחו פועלת הרשות השנייה, וצמצומם ההולך וגדל עקב לחצי תקציב ותדמית עלול לשמוט את הצדקת קיומה של הרשות מתחת לרגליה.
נורית דאבוש, בתגובה: "הטענה מאוד נכונה, אבל אנחנו לא עושים את זה ב’שלוף וגמרנו’. אנחנו רוצים לשמור על אותה רמת פיקוח על שני הערוצים באולפן שידור אחד, בלי ליצור מצב שבו תהיה בעיה בפיקוח הטכני. אין לי מושג כרגע איך הפיקוח יתבצע בסופו של דבר, אבל בדיוק לשם כך הזמנו את דני רוזן, שעל ניסיונו אין עוררין. הטלנו עליו את המשימה למצוא פיתרון לאיחוד האולפנים, אבל מאידך שיביא פיתרון שלא יפגע באיכות הפיקוח. כשהוא יגיש את הצעתו נלמד אותה, ואם הוא יאמר שהאיחוד בלתי אפשרי, נחליט לגבי ההמשך".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
