פרופ' זוסמן: "חייבים לסבסד עובדים בלתי מיומנים"
בכנס השנתי של האגודה ליחסי עבודה שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן, נשא דברים פרופ' צבי זוסמן. לדבריו, יש שימוש יתר במכשיר של שכר המינימום, שהוא כלי בלתי ממוקד וקשה לאכיפה. "נניח שהילדים של גליה מאור ישתכרו כסטודנטים מתחת לשכר המינימום, האם גם אז מוצדק לעלות את שכרם של מי שחוזרים בערב למשפחות עשירות?"
זוסמן הוסיף: "העלאת שכר המינימום דחקה הצידה את הדיון הציבורי בהנהגת מס הכנסה שלילי, בו הושקעה עבודת הכנה רבה וחשובה שנועדה לטפל בבעיות העוני בישראל".
עוד הוסיף זוסמן, "שכר המינימום הוא אמנם כלי חשוב במאבק בעוני, אבל זהו כלי בלתי ממוקד שקשה לאכוף אותו. מעל הכל, הוא אינו מטפל כיאות בבעיה המרכזית של העוני בישראל - שכירים בעלי שכר נמוך. עיקר העוני בישראל, כ-60%, הוא בקרב משפחות עובדות ומשנה לשנה מספרם רק גדל. לכן, הטיפול במשפחות עובדות עניות צריך לעמוד במוקד הדיון הציבור ובראש סדר העדיפויות".
פרופ' זוסמן הוסיף ואמר: "ברור לגמרי שבשלב מסויים ילדיה של גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, הרוויחו או ירוויחו כסטודנטים שכר מינימום או פחות מכך. אך בערב הם חוזרים למשפחה עשירה. שכר המינימום, על כן, הוא אוניברסלי והוא יגרום לכך שגם שכירים הנמנים על משפחות עשירות ייהנו ממנו".
בנוגע לתשלום שכר המינימום אמר זוסמן: "לצערי, יש שימוש יתר במכשיר של שכר המינימום. הטלת כל כובד המשקל לטיפול בבעיות העוני ולשמירה על רמת חיים נאותה על מכשיר זה היא בלתי הגיונית. כדי לשמור על כך שמשפחה תהיה מעל קו העוני יש לשלם לה שכר מינימום של 1,250 דולר וזה למעלה מכוחות המשק. לכן, חייבים לחזור למסלול של מס הכנסה שלילי שהוא למעשה סבסוד של עובדים בלתי מיומנים".
בהתייחסו לנושא קצבאות הילדים אמר פרופ' זוסמן, כי הייתה זו שגיאה גסה לעבור מקיצוניות אחת לשניה. לדבריו, בראשית הדרך תמרצו הקצבאות משפחות מרובות ילדים ואח"כ קוצצו הקצבאות בצורה חריפה מידי. לכן, נדרש היום תיקון במדיניות חלוקת הקצבאות. פרופ' צבי זוסמן הציע להעניק קצבה אחידה לכל ילד ולהעניק מענק משפחתי של 400-500 שקלים לכל משפחה שיש לה ארבעה ילדים ויותר. בצורה כזו לא ינתן תמריץ עבור ילדים נוספים ויתוקן הקיצוץ הדראסטי בקצבאות.
נציג ההסתדרות, עו"ד אפרים ז'ילוני, אמר בכנס האגודה ליחסי עבודה, כי רמת שכר המינימום בישראל נמוכה יחסית ליעדי הסחר העיקריים של ישראל, ארה"ב ואירופה. לדבריו, בארה"ב קיימת מגמה בקרב חלק מהמדינות להעלאת שכר המינימום הפדראלי, שעומד כיום על 5.15 דולר לשעה, לעומת 4.2 אצלנו.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
