בעולם: החשש מהעלאת הריבית ימשיך להעיב השבוע
המגמה השלילית במדדים העיקריים נמשכת כשהמדדים נסחרים השבוע בתוך הטווחים אותם הגדרנו, הניקיי וסטוקס 50 בעליות, אך לא כאלה שישנו את מגמת המסחר. מדד ה-S&P 500 הוא היחיד שנתמך בכל מהלך הירידות סביב 1230 ומוגדר כמדשדש, רמה זו המהווה תמיכה משמעותית, ותמשיך להוות מבחן למגמות בכלל השווקים, שאר השווקים מוגדרים כאמור, עדיין כיורדים עד לחצייה משמעותית של הטווח העליון. הותרנו השבוע את כל טווחי המסחר ללא שינוי, ואנו רואים בחיוב את הדשדוש הנמשך מספ שבועות סביב רמות אלו.
בצפי לשבוע הקרוב בעולם: תנועה של 1230-1320 נקודות למדד S&P 500, תנועה של 1510-1650 נקודות למדד נאסד"ק 100, תנועה של 14,200-15,600 נקודות למדד הניקיי ותנועה של 3200-3350 נקודות למדד דאו-ג'ונס סטוק 50 האירופי.
החשש מפני העלאות ריבית נוספות בארה"ב ממשיך להעיב על שווקי ההון בעולם ועל מחירי הסחורות. הנפט רשם בשבוע שעבר עלייה של 1.4%, כשברקע עונת ההוריקנים הקרבה והצפי פגיעה בהיצע השוטף. השבוע דווח, כי בחמשת השבועות האחרונים נרשמה יציאת כספים בסכום של 15.4 מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים.
ביפן - מדד הניקיי רשםב בשבוע עלייה של 1.64% לרמה של 15,124 נק' כשזהו שבוע שני של עליות שערים. הבנקים הגדולים הובילו את המגמה החיובית כשגם חברות השבבים שסבלו מירידות חדות תיקנו בעליות שערים. קנון, יצרנית המצלמות הדיגיטאליות בלטה בעלייה של למעלה מ-5%. היין המשיך להיחלש כנגד הדולר לרמה של 116.29 יין לדולר כשברקע החשש מהמשך העלאות ריבית בארה"ב, סיבה נוספת להיחלשות היין כנגד הדולר בחודש האחרון הנה הירידות החדות במדד הניקיי שהביאו לבריחת משקיעים זרים מיפן.
נגיד הבנק המרכזי ביפן צפוי בחודש יולי להעלות את הריבית מרמה של אפס, לאור צמיחת המשק היפני ואופטימיות לגבי המשך עלייה בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית. נראה, כי העלייה החדה בהשקעות ההון של החברות הנהנות מריבית אפסית יכולה להביא להתפרצות אינפלציונית אך כרגע עדיין המשק היפני עדיין לא יצא כליל ממצב של דפלציה. נראה, כי שערוריית הנגיד היפני מהשבוע הקודם עומדת בפני סיום לאור התנצלות הנגיד ובקשת ראש ממשלת יפן לשקיפות גדולה יותר מהבנק המרכזי.
באירופה ורוסיה - לאחר שלושה שבועות של ירידות שערים, נציין כי בשבוע האחרון השתנתה המגמה ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. מיזוג חברות ואופטימיות לגבי רווחיות חברות גברו על החשש מפני עליות ריבית ברחבי העולם. מדד הסטוקס 50 הוסיף 1.8%, ואילו מדדי הדקס, הקאק והפוטסי הוסיפו 2.9%, 2.6%, 1.7% בהתאמה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
