בעולם: החשש מהעלאת הריבית ימשיך להעיב השבוע
המגמה השלילית במדדים העיקריים נמשכת כשהמדדים נסחרים השבוע בתוך הטווחים אותם הגדרנו, הניקיי וסטוקס 50 בעליות, אך לא כאלה שישנו את מגמת המסחר. מדד ה-S&P 500 הוא היחיד שנתמך בכל מהלך הירידות סביב 1230 ומוגדר כמדשדש, רמה זו המהווה תמיכה משמעותית, ותמשיך להוות מבחן למגמות בכלל השווקים, שאר השווקים מוגדרים כאמור, עדיין כיורדים עד לחצייה משמעותית של הטווח העליון. הותרנו השבוע את כל טווחי המסחר ללא שינוי, ואנו רואים בחיוב את הדשדוש הנמשך מספ שבועות סביב רמות אלו.
בצפי לשבוע הקרוב בעולם: תנועה של 1230-1320 נקודות למדד S&P 500, תנועה של 1510-1650 נקודות למדד נאסד"ק 100, תנועה של 14,200-15,600 נקודות למדד הניקיי ותנועה של 3200-3350 נקודות למדד דאו-ג'ונס סטוק 50 האירופי.
החשש מפני העלאות ריבית נוספות בארה"ב ממשיך להעיב על שווקי ההון בעולם ועל מחירי הסחורות. הנפט רשם בשבוע שעבר עלייה של 1.4%, כשברקע עונת ההוריקנים הקרבה והצפי פגיעה בהיצע השוטף. השבוע דווח, כי בחמשת השבועות האחרונים נרשמה יציאת כספים בסכום של 15.4 מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים.
ביפן - מדד הניקיי רשםב בשבוע עלייה של 1.64% לרמה של 15,124 נק' כשזהו שבוע שני של עליות שערים. הבנקים הגדולים הובילו את המגמה החיובית כשגם חברות השבבים שסבלו מירידות חדות תיקנו בעליות שערים. קנון, יצרנית המצלמות הדיגיטאליות בלטה בעלייה של למעלה מ-5%. היין המשיך להיחלש כנגד הדולר לרמה של 116.29 יין לדולר כשברקע החשש מהמשך העלאות ריבית בארה"ב, סיבה נוספת להיחלשות היין כנגד הדולר בחודש האחרון הנה הירידות החדות במדד הניקיי שהביאו לבריחת משקיעים זרים מיפן.
נגיד הבנק המרכזי ביפן צפוי בחודש יולי להעלות את הריבית מרמה של אפס, לאור צמיחת המשק היפני ואופטימיות לגבי המשך עלייה בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית. נראה, כי העלייה החדה בהשקעות ההון של החברות הנהנות מריבית אפסית יכולה להביא להתפרצות אינפלציונית אך כרגע עדיין המשק היפני עדיין לא יצא כליל ממצב של דפלציה. נראה, כי שערוריית הנגיד היפני מהשבוע הקודם עומדת בפני סיום לאור התנצלות הנגיד ובקשת ראש ממשלת יפן לשקיפות גדולה יותר מהבנק המרכזי.
באירופה ורוסיה - לאחר שלושה שבועות של ירידות שערים, נציין כי בשבוע האחרון השתנתה המגמה ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. מיזוג חברות ואופטימיות לגבי רווחיות חברות גברו על החשש מפני עליות ריבית ברחבי העולם. מדד הסטוקס 50 הוסיף 1.8%, ואילו מדדי הדקס, הקאק והפוטסי הוסיפו 2.9%, 2.6%, 1.7% בהתאמה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
