בעולם: החשש מהעלאת הריבית ימשיך להעיב השבוע
המגמה השלילית במדדים העיקריים נמשכת כשהמדדים נסחרים השבוע בתוך הטווחים אותם הגדרנו, הניקיי וסטוקס 50 בעליות, אך לא כאלה שישנו את מגמת המסחר. מדד ה-S&P 500 הוא היחיד שנתמך בכל מהלך הירידות סביב 1230 ומוגדר כמדשדש, רמה זו המהווה תמיכה משמעותית, ותמשיך להוות מבחן למגמות בכלל השווקים, שאר השווקים מוגדרים כאמור, עדיין כיורדים עד לחצייה משמעותית של הטווח העליון. הותרנו השבוע את כל טווחי המסחר ללא שינוי, ואנו רואים בחיוב את הדשדוש הנמשך מספ שבועות סביב רמות אלו.
בצפי לשבוע הקרוב בעולם: תנועה של 1230-1320 נקודות למדד S&P 500, תנועה של 1510-1650 נקודות למדד נאסד"ק 100, תנועה של 14,200-15,600 נקודות למדד הניקיי ותנועה של 3200-3350 נקודות למדד דאו-ג'ונס סטוק 50 האירופי.
החשש מפני העלאות ריבית נוספות בארה"ב ממשיך להעיב על שווקי ההון בעולם ועל מחירי הסחורות. הנפט רשם בשבוע שעבר עלייה של 1.4%, כשברקע עונת ההוריקנים הקרבה והצפי פגיעה בהיצע השוטף. השבוע דווח, כי בחמשת השבועות האחרונים נרשמה יציאת כספים בסכום של 15.4 מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים.
ביפן - מדד הניקיי רשםב בשבוע עלייה של 1.64% לרמה של 15,124 נק' כשזהו שבוע שני של עליות שערים. הבנקים הגדולים הובילו את המגמה החיובית כשגם חברות השבבים שסבלו מירידות חדות תיקנו בעליות שערים. קנון, יצרנית המצלמות הדיגיטאליות בלטה בעלייה של למעלה מ-5%. היין המשיך להיחלש כנגד הדולר לרמה של 116.29 יין לדולר כשברקע החשש מהמשך העלאות ריבית בארה"ב, סיבה נוספת להיחלשות היין כנגד הדולר בחודש האחרון הנה הירידות החדות במדד הניקיי שהביאו לבריחת משקיעים זרים מיפן.
נגיד הבנק המרכזי ביפן צפוי בחודש יולי להעלות את הריבית מרמה של אפס, לאור צמיחת המשק היפני ואופטימיות לגבי המשך עלייה בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית. נראה, כי העלייה החדה בהשקעות ההון של החברות הנהנות מריבית אפסית יכולה להביא להתפרצות אינפלציונית אך כרגע עדיין המשק היפני עדיין לא יצא כליל ממצב של דפלציה. נראה, כי שערוריית הנגיד היפני מהשבוע הקודם עומדת בפני סיום לאור התנצלות הנגיד ובקשת ראש ממשלת יפן לשקיפות גדולה יותר מהבנק המרכזי.
באירופה ורוסיה - לאחר שלושה שבועות של ירידות שערים, נציין כי בשבוע האחרון השתנתה המגמה ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. מיזוג חברות ואופטימיות לגבי רווחיות חברות גברו על החשש מפני עליות ריבית ברחבי העולם. מדד הסטוקס 50 הוסיף 1.8%, ואילו מדדי הדקס, הקאק והפוטסי הוסיפו 2.9%, 2.6%, 1.7% בהתאמה.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
