בעולם: החשש מהעלאת הריבית ימשיך להעיב השבוע
המגמה השלילית במדדים העיקריים נמשכת כשהמדדים נסחרים השבוע בתוך הטווחים אותם הגדרנו, הניקיי וסטוקס 50 בעליות, אך לא כאלה שישנו את מגמת המסחר. מדד ה-S&P 500 הוא היחיד שנתמך בכל מהלך הירידות סביב 1230 ומוגדר כמדשדש, רמה זו המהווה תמיכה משמעותית, ותמשיך להוות מבחן למגמות בכלל השווקים, שאר השווקים מוגדרים כאמור, עדיין כיורדים עד לחצייה משמעותית של הטווח העליון. הותרנו השבוע את כל טווחי המסחר ללא שינוי, ואנו רואים בחיוב את הדשדוש הנמשך מספ שבועות סביב רמות אלו.
בצפי לשבוע הקרוב בעולם: תנועה של 1230-1320 נקודות למדד S&P 500, תנועה של 1510-1650 נקודות למדד נאסד"ק 100, תנועה של 14,200-15,600 נקודות למדד הניקיי ותנועה של 3200-3350 נקודות למדד דאו-ג'ונס סטוק 50 האירופי.
החשש מפני העלאות ריבית נוספות בארה"ב ממשיך להעיב על שווקי ההון בעולם ועל מחירי הסחורות. הנפט רשם בשבוע שעבר עלייה של 1.4%, כשברקע עונת ההוריקנים הקרבה והצפי פגיעה בהיצע השוטף. השבוע דווח, כי בחמשת השבועות האחרונים נרשמה יציאת כספים בסכום של 15.4 מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים.
ביפן - מדד הניקיי רשםב בשבוע עלייה של 1.64% לרמה של 15,124 נק' כשזהו שבוע שני של עליות שערים. הבנקים הגדולים הובילו את המגמה החיובית כשגם חברות השבבים שסבלו מירידות חדות תיקנו בעליות שערים. קנון, יצרנית המצלמות הדיגיטאליות בלטה בעלייה של למעלה מ-5%. היין המשיך להיחלש כנגד הדולר לרמה של 116.29 יין לדולר כשברקע החשש מהמשך העלאות ריבית בארה"ב, סיבה נוספת להיחלשות היין כנגד הדולר בחודש האחרון הנה הירידות החדות במדד הניקיי שהביאו לבריחת משקיעים זרים מיפן.
נגיד הבנק המרכזי ביפן צפוי בחודש יולי להעלות את הריבית מרמה של אפס, לאור צמיחת המשק היפני ואופטימיות לגבי המשך עלייה בהשקעות ההון ובצריכה הפרטית. נראה, כי העלייה החדה בהשקעות ההון של החברות הנהנות מריבית אפסית יכולה להביא להתפרצות אינפלציונית אך כרגע עדיין המשק היפני עדיין לא יצא כליל ממצב של דפלציה. נראה, כי שערוריית הנגיד היפני מהשבוע הקודם עומדת בפני סיום לאור התנצלות הנגיד ובקשת ראש ממשלת יפן לשקיפות גדולה יותר מהבנק המרכזי.
באירופה ורוסיה - לאחר שלושה שבועות של ירידות שערים, נציין כי בשבוע האחרון השתנתה המגמה ועליות שערים נרשמו במדדים המובילים. מיזוג חברות ואופטימיות לגבי רווחיות חברות גברו על החשש מפני עליות ריבית ברחבי העולם. מדד הסטוקס 50 הוסיף 1.8%, ואילו מדדי הדקס, הקאק והפוטסי הוסיפו 2.9%, 2.6%, 1.7% בהתאמה.
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
