וול סטריט נסחרת באדום: עקומת התשואה מקבלת האשמה

תשואת האג"ח ארוכת הטווח בארה"ב ירדה לזמן קצר מתחת לתשואת האגרות קצרות הטווח, אירוע אשר מעלה חששות מסוייגים מתחילתו של מיתון, מרקורי צונחת 8.6%, אודיוקודס משילה 2.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בניו יורק נסחרים בשעה זו בירידות שערים, ביום מסחר תזזיתי ולא אופייני לתקופת החגים אשר לרוב שקטה יחסית. המדדים נסחרו בחלקו הראשון של המסחר בעליות שערים, זאת לאור ירידה חדה במחירי הנפט, אשר מאבדים 1.7% לרמה של 57.45 דולר, אך בהמשך אירוע חריג בשוק האג"ח עורר פחד בקרב המשקיעים. תשואת האגרות ארוכות הטווח (10 שנים) ירדה לזמן קצר מתחת לתשואת האגרות קצרות הטווח (שנתיים), אירוע אשר היווה בעבר אינדיקטור לתחילתו של מיתון בכלכלה. כיום, הדעות הן שאינדיקטור זה איבד ממשמעותו, אך המדדים עברו להיסחר בירידות שערים. היום לא פורסמו נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק נסחר בשעה זו בירידה של 0.77% לרמה של 2,232 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.72% לרמת 10,804 הנקודות.

בקרב הסקטורים השונים בולט היום מגזר האנרגיה, הנסחר בסנטימנט שלילי, זאת לאור נסיגה מטה של מחירי הנפט. ברקע לירידה בזהב השחור, דיווחים על מזג אויר חם מן הרגיל לעונה. עוד במרכז העניינים, המגזין היוקרתי "וול סטריט ג'ורנל" דיווח היום, כי על פי נתונים מחברת מאסטרכרד הבינלאומית, נרשם גידול של 8.7% במכירות בעונת החגים בהשוואה לשנה שעברה.

אמריקניות במרכז

קמעונאית האינטרנט אמזון (AMZN) דיווחה כי השנה נרשמו שיאים בביקוש לנגני מוזיקה ניידים מסוג איי פוד ומשחקי מחשב של חברת אפל (AAPL). מתחילתו של חודש נובמבר ועד חג המולד נמכרו כ-108 מיליון מוצרים, ציינה החברה. מניות אפל מגיבות בעליה של 1.3% לרמה של 74.3 דולר, מניות אמזון משילות 1.5% לרמה של 48.5 דולר.

ישראליות בוול סטריט

מפתחת כלי התוכנה לבדיקת מערכות, מרקורי (MERQE), צונחת היום בשיעור של 8.7% לרמה של 28.6 דולר. החברה הודיעה היום, כי ביקשה מבורסת הנאסד"ק הארכה למועד הגשת דוחותיה הרבעוניים לרשויות ה-SEC, מועד שנקבע ל-3 בינואר 2006. מן החברה נמסר עוד, כי למרות ה"התקדמות הניכרת" שביצעה לטובת סיום עדכון הדוחות, יש צורך בזמן נוסף כדי להתאימם לדרישות הנאסד"ק.

מניות פרטנר (PTNR) נסחרות בירידה של 0.96% לרמה של 8.22 דולר. החברה מרכזת תשומת לב היום, לאחר שהודיעה במסיבת עיתונאים שנערכה לציון שנה להשקת הדור השלישי על השקת שירות חדש, תא הודעות וידאו- שיתוף פעולה עם חברת קומברס אשר מושק לראשונה בישראל, ובין הבודדים שהושקו בעולם.

יצרנית שבבי הפלאש הישראלית, אם-סיסטמס (FLSH), נסחרת בירידה של 1.7% לרמה של 33.92 דולר, זאת למרות שהדיסק און קי של החברה נבחר למקום ה-9 ברשימת 50 הגדג'טים המוצלחים במחצית המאה האחרונה של מגזין המחשבים "פי.סי" היוקרתי.

דלתא גליל (DELT) הודיעה היום כי דב לאוטמן, מייסד ובעל השליטה (25%), יכהן מפברואר כמנכ"ל וכיו"ר החברה למשך שנה זאת במקום ארנון טיברג שפרש. מניות החברה מגיבות בירידה של 1% לרמה של 6.21 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).