וול סטריט נסחרת באדום: עקומת התשואה מקבלת האשמה

תשואת האג"ח ארוכת הטווח בארה"ב ירדה לזמן קצר מתחת לתשואת האגרות קצרות הטווח, אירוע אשר מעלה חששות מסוייגים מתחילתו של מיתון, מרקורי צונחת 8.6%, אודיוקודס משילה 2.5%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בניו יורק נסחרים בשעה זו בירידות שערים, ביום מסחר תזזיתי ולא אופייני לתקופת החגים אשר לרוב שקטה יחסית. המדדים נסחרו בחלקו הראשון של המסחר בעליות שערים, זאת לאור ירידה חדה במחירי הנפט, אשר מאבדים 1.7% לרמה של 57.45 דולר, אך בהמשך אירוע חריג בשוק האג"ח עורר פחד בקרב המשקיעים. תשואת האגרות ארוכות הטווח (10 שנים) ירדה לזמן קצר מתחת לתשואת האגרות קצרות הטווח (שנתיים), אירוע אשר היווה בעבר אינדיקטור לתחילתו של מיתון בכלכלה. כיום, הדעות הן שאינדיקטור זה איבד ממשמעותו, אך המדדים עברו להיסחר בירידות שערים. היום לא פורסמו נתוני מאקרו חדשים.

מדד הנאסד"ק נסחר בשעה זו בירידה של 0.77% לרמה של 2,232 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.72% לרמת 10,804 הנקודות.

בקרב הסקטורים השונים בולט היום מגזר האנרגיה, הנסחר בסנטימנט שלילי, זאת לאור נסיגה מטה של מחירי הנפט. ברקע לירידה בזהב השחור, דיווחים על מזג אויר חם מן הרגיל לעונה. עוד במרכז העניינים, המגזין היוקרתי "וול סטריט ג'ורנל" דיווח היום, כי על פי נתונים מחברת מאסטרכרד הבינלאומית, נרשם גידול של 8.7% במכירות בעונת החגים בהשוואה לשנה שעברה.

אמריקניות במרכז

קמעונאית האינטרנט אמזון (AMZN) דיווחה כי השנה נרשמו שיאים בביקוש לנגני מוזיקה ניידים מסוג איי פוד ומשחקי מחשב של חברת אפל (AAPL). מתחילתו של חודש נובמבר ועד חג המולד נמכרו כ-108 מיליון מוצרים, ציינה החברה. מניות אפל מגיבות בעליה של 1.3% לרמה של 74.3 דולר, מניות אמזון משילות 1.5% לרמה של 48.5 דולר.

ישראליות בוול סטריט

מפתחת כלי התוכנה לבדיקת מערכות, מרקורי (MERQE), צונחת היום בשיעור של 8.7% לרמה של 28.6 דולר. החברה הודיעה היום, כי ביקשה מבורסת הנאסד"ק הארכה למועד הגשת דוחותיה הרבעוניים לרשויות ה-SEC, מועד שנקבע ל-3 בינואר 2006. מן החברה נמסר עוד, כי למרות ה"התקדמות הניכרת" שביצעה לטובת סיום עדכון הדוחות, יש צורך בזמן נוסף כדי להתאימם לדרישות הנאסד"ק.

מניות פרטנר (PTNR) נסחרות בירידה של 0.96% לרמה של 8.22 דולר. החברה מרכזת תשומת לב היום, לאחר שהודיעה במסיבת עיתונאים שנערכה לציון שנה להשקת הדור השלישי על השקת שירות חדש, תא הודעות וידאו- שיתוף פעולה עם חברת קומברס אשר מושק לראשונה בישראל, ובין הבודדים שהושקו בעולם.

יצרנית שבבי הפלאש הישראלית, אם-סיסטמס (FLSH), נסחרת בירידה של 1.7% לרמה של 33.92 דולר, זאת למרות שהדיסק און קי של החברה נבחר למקום ה-9 ברשימת 50 הגדג'טים המוצלחים במחצית המאה האחרונה של מגזין המחשבים "פי.סי" היוקרתי.

דלתא גליל (DELT) הודיעה היום כי דב לאוטמן, מייסד ובעל השליטה (25%), יכהן מפברואר כמנכ"ל וכיו"ר החברה למשך שנה זאת במקום ארנון טיברג שפרש. מניות החברה מגיבות בירידה של 1% לרמה של 6.21 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.