וול סטריט נסחרת באדום: עקומת התשואה מקבלת האשמה
המדדים המובילים בניו יורק נסחרים בשעה זו בירידות שערים, ביום מסחר תזזיתי ולא אופייני לתקופת החגים אשר לרוב שקטה יחסית. המדדים נסחרו בחלקו הראשון של המסחר בעליות שערים, זאת לאור ירידה חדה במחירי הנפט, אשר מאבדים 1.7% לרמה של 57.45 דולר, אך בהמשך אירוע חריג בשוק האג"ח עורר פחד בקרב המשקיעים. תשואת האגרות ארוכות הטווח (10 שנים) ירדה לזמן קצר מתחת לתשואת האגרות קצרות הטווח (שנתיים), אירוע אשר היווה בעבר אינדיקטור לתחילתו של מיתון בכלכלה. כיום, הדעות הן שאינדיקטור זה איבד ממשמעותו, אך המדדים עברו להיסחר בירידות שערים. היום לא פורסמו נתוני מאקרו חדשים.
מדד הנאסד"ק נסחר בשעה זו בירידה של 0.77% לרמה של 2,232 נקודות, מדד הדאו ג'ונס משיל 0.72% לרמת 10,804 הנקודות.
בקרב הסקטורים השונים בולט היום מגזר האנרגיה, הנסחר בסנטימנט שלילי, זאת לאור נסיגה מטה של מחירי הנפט. ברקע לירידה בזהב השחור, דיווחים על מזג אויר חם מן הרגיל לעונה. עוד במרכז העניינים, המגזין היוקרתי "וול סטריט ג'ורנל" דיווח היום, כי על פי נתונים מחברת מאסטרכרד הבינלאומית, נרשם גידול של 8.7% במכירות בעונת החגים בהשוואה לשנה שעברה.
אמריקניות במרכז
קמעונאית האינטרנט אמזון (AMZN) דיווחה כי השנה נרשמו שיאים בביקוש לנגני מוזיקה ניידים מסוג איי פוד ומשחקי מחשב של חברת אפל (AAPL). מתחילתו של חודש נובמבר ועד חג המולד נמכרו כ-108 מיליון מוצרים, ציינה החברה. מניות אפל מגיבות בעליה של 1.3% לרמה של 74.3 דולר, מניות אמזון משילות 1.5% לרמה של 48.5 דולר.
ישראליות בוול סטריט
מפתחת כלי התוכנה לבדיקת מערכות, מרקורי (MERQE), צונחת היום בשיעור של 8.7% לרמה של 28.6 דולר. החברה הודיעה היום, כי ביקשה מבורסת הנאסד"ק הארכה למועד הגשת דוחותיה הרבעוניים לרשויות ה-SEC, מועד שנקבע ל-3 בינואר 2006. מן החברה נמסר עוד, כי למרות ה"התקדמות הניכרת" שביצעה לטובת סיום עדכון הדוחות, יש צורך בזמן נוסף כדי להתאימם לדרישות הנאסד"ק.
מניות פרטנר (PTNR) נסחרות בירידה של 0.96% לרמה של 8.22 דולר. החברה מרכזת תשומת לב היום, לאחר שהודיעה במסיבת עיתונאים שנערכה לציון שנה להשקת הדור השלישי על השקת שירות חדש, תא הודעות וידאו- שיתוף פעולה עם חברת קומברס אשר מושק לראשונה בישראל, ובין הבודדים שהושקו בעולם.
יצרנית שבבי הפלאש הישראלית, אם-סיסטמס (FLSH), נסחרת בירידה של 1.7% לרמה של 33.92 דולר, זאת למרות שהדיסק און קי של החברה נבחר למקום ה-9 ברשימת 50 הגדג'טים המוצלחים במחצית המאה האחרונה של מגזין המחשבים "פי.סי" היוקרתי.
דלתא גליל (DELT) הודיעה היום כי דב לאוטמן, מייסד ובעל השליטה (25%), יכהן מפברואר כמנכ"ל וכיו"ר החברה למשך שנה זאת במקום ארנון טיברג שפרש. מניות החברה מגיבות בירידה של 1% לרמה של 6.21 דולר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
