מחפשים אנרגיה: משרד התשתיות פותח באיתור מצבורי גז
האם למחפשי הנפט הותיקים מישראל מצטרף גוף חדש, קצת גדול יותר בדמות המדינה עצמה? היום הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי הוא ביצע בדיקה לאחרונה באזור שעד לגבול הדרום מזרחי בים התיכון של המים הטריטוריאליים של ישראל, לאיתור מאגרי גז. המתחם נקרא "אגן הלבנט" והוא מרוחק כ-200 ק"מ מחופי ישראל.
העדויות העיקריות לאיתור נפט וגז הינם בקידוחים רדודים אשר נערכו אל מול חופי אשקלון, וכמויות שאינן מסחריות בשלב זה של נפט באיכות גבוה שנתגלו במספר קידוחים ימיים עמוקים.
במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים וכמו כן נערכו סקרים סיסמים באורך כולל של כ-19 אלף ק"מ. מחקר משולב של נתונים אלה בשיטות מודרניות של עיבוד ופענוח, מאפשר העמקה ושפור הידע הגיאולוגי הקיים על אגן הלבנט, המרכיבים תמונה כוללת על מבנה אגן הלבנט והתפתחותו.
בעזרת נתונים אלה ניתן למעשה להצביע על האזורים המתאימים לאגירת נפט וגז והערכה של כמויות הנמצאות בתוכו. מחקרים מסוג זה התבצעו עד כה ע"י מספר מצומצם של חברות נפט אשר פעלו באזור אגן הלבנט. חברות אלו מחזיקות כיום בזכויות של 3,000 קמ"ר מתוך שטח של כ-20,000 קמ"ר הנכלל בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
תוצאות המחקר יספקו למשרד התשתיות מידע אמין וישמשו כלי עבודה בהערכת הפוטנציאל הכלכלי של אגן הלבנט וניהול זכויות הנפט שבו. בנוסף ,יהיה ניתן להשתמש בתוצאות המחקר לעידוד פעילות של יזמים ולהגברת האטרקטיביות של האזור לחיפושי נפט עבור גורמים מקומיים וזרים.
בין השאר עודכנו הדרישות של משרד התשתיות הלאומיות מבעלי זכויות לחיפושי נפט בים. דרישות אלו נקבעו ע"י שר התשתיות לפני כעשר שנים,והן קובעות את התנאים שעל מבקש זכות נפט בים עמוק (מעל 500 מ') למלא על מנת לקבל את הזכות המבוקשת.
מטרת הצבת התנאים היא למנוע בעד גורמים בלתי מנוסים ואינטרסנטים לבקש זכויות ובכך "לנטרל" שטחים לפרקי זמן ממושכים. ובמקביל, מטרה נוספת היא, לעודד חברות מנוסות להשקיע בחיפושי נפט בים. בזמנו קיום התנאים חייב את היזמים המקומיים למצוא שותפים בעלי ניסיון בחו"ל ותרם רבות להחלטותיהן של החברות ים תטיס ובריטיש גז להשקיע בארץ.
כזכור, בשנה האחרונה הודיעה חברת בריטיש גז על פרישתה מהשותפות ברישיונות "מיכל" ו"מתן" – שני רישיונות אשר באחד מהם "תמר" נחשב בעל סיכויים גבוהים למאגר גז טבעי.
חברת נובל (ים תטיס), השותפה הדומיננטית בשדה הגז המפיק מרי-B, החליטה באחרונה על צמצום משמעותי של חלקה בשותפויותיה ברישיונות לחיפושי נפט בים.
חלקן של בריטיש גז ושל נובל נחלק בין שותפים ישראליים אשר לעתים אינם עונים במלואם על התנאים שהוגדרו כאמור ע"י משרד התשתיות הלאומיות. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן הביא לאישור שר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, לאחר המלצת מועצת הנפט,מספר שינויים בתנאים המקלים במידת מה בדרישות הסף ממבקשי זכויות נפט בים, מבלי לוותר על המטרות שלשמן נקבעו התנאים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
