מחפשים אנרגיה: משרד התשתיות פותח באיתור מצבורי גז
האם למחפשי הנפט הותיקים מישראל מצטרף גוף חדש, קצת גדול יותר בדמות המדינה עצמה? היום הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי הוא ביצע בדיקה לאחרונה באזור שעד לגבול הדרום מזרחי בים התיכון של המים הטריטוריאליים של ישראל, לאיתור מאגרי גז. המתחם נקרא "אגן הלבנט" והוא מרוחק כ-200 ק"מ מחופי ישראל.
העדויות העיקריות לאיתור נפט וגז הינם בקידוחים רדודים אשר נערכו אל מול חופי אשקלון, וכמויות שאינן מסחריות בשלב זה של נפט באיכות גבוה שנתגלו במספר קידוחים ימיים עמוקים.
במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים וכמו כן נערכו סקרים סיסמים באורך כולל של כ-19 אלף ק"מ. מחקר משולב של נתונים אלה בשיטות מודרניות של עיבוד ופענוח, מאפשר העמקה ושפור הידע הגיאולוגי הקיים על אגן הלבנט, המרכיבים תמונה כוללת על מבנה אגן הלבנט והתפתחותו.
בעזרת נתונים אלה ניתן למעשה להצביע על האזורים המתאימים לאגירת נפט וגז והערכה של כמויות הנמצאות בתוכו. מחקרים מסוג זה התבצעו עד כה ע"י מספר מצומצם של חברות נפט אשר פעלו באזור אגן הלבנט. חברות אלו מחזיקות כיום בזכויות של 3,000 קמ"ר מתוך שטח של כ-20,000 קמ"ר הנכלל בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
תוצאות המחקר יספקו למשרד התשתיות מידע אמין וישמשו כלי עבודה בהערכת הפוטנציאל הכלכלי של אגן הלבנט וניהול זכויות הנפט שבו. בנוסף ,יהיה ניתן להשתמש בתוצאות המחקר לעידוד פעילות של יזמים ולהגברת האטרקטיביות של האזור לחיפושי נפט עבור גורמים מקומיים וזרים.
בין השאר עודכנו הדרישות של משרד התשתיות הלאומיות מבעלי זכויות לחיפושי נפט בים. דרישות אלו נקבעו ע"י שר התשתיות לפני כעשר שנים,והן קובעות את התנאים שעל מבקש זכות נפט בים עמוק (מעל 500 מ') למלא על מנת לקבל את הזכות המבוקשת.
מטרת הצבת התנאים היא למנוע בעד גורמים בלתי מנוסים ואינטרסנטים לבקש זכויות ובכך "לנטרל" שטחים לפרקי זמן ממושכים. ובמקביל, מטרה נוספת היא, לעודד חברות מנוסות להשקיע בחיפושי נפט בים. בזמנו קיום התנאים חייב את היזמים המקומיים למצוא שותפים בעלי ניסיון בחו"ל ותרם רבות להחלטותיהן של החברות ים תטיס ובריטיש גז להשקיע בארץ.
כזכור, בשנה האחרונה הודיעה חברת בריטיש גז על פרישתה מהשותפות ברישיונות "מיכל" ו"מתן" – שני רישיונות אשר באחד מהם "תמר" נחשב בעל סיכויים גבוהים למאגר גז טבעי.
חברת נובל (ים תטיס), השותפה הדומיננטית בשדה הגז המפיק מרי-B, החליטה באחרונה על צמצום משמעותי של חלקה בשותפויותיה ברישיונות לחיפושי נפט בים.
חלקן של בריטיש גז ושל נובל נחלק בין שותפים ישראליים אשר לעתים אינם עונים במלואם על התנאים שהוגדרו כאמור ע"י משרד התשתיות הלאומיות. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן הביא לאישור שר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, לאחר המלצת מועצת הנפט,מספר שינויים בתנאים המקלים במידת מה בדרישות הסף ממבקשי זכויות נפט בים, מבלי לוותר על המטרות שלשמן נקבעו התנאים.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
