מחפשים אנרגיה: משרד התשתיות פותח באיתור מצבורי גז

במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים שהובילו לבדיקה באיזור רחב המכונה "אגן הלבנט"
חזי שטרנליכט |

האם למחפשי הנפט הותיקים מישראל מצטרף גוף חדש, קצת גדול יותר בדמות המדינה עצמה? היום הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי הוא ביצע בדיקה לאחרונה באזור שעד לגבול הדרום מזרחי בים התיכון של המים הטריטוריאליים של ישראל, לאיתור מאגרי גז. המתחם נקרא "אגן הלבנט" והוא מרוחק כ-200 ק"מ מחופי ישראל.

העדויות העיקריות לאיתור נפט וגז הינם בקידוחים רדודים אשר נערכו אל מול חופי אשקלון, וכמויות שאינן מסחריות בשלב זה של נפט באיכות גבוה שנתגלו במספר קידוחים ימיים עמוקים.

במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים וכמו כן נערכו סקרים סיסמים באורך כולל של כ-19 אלף ק"מ. מחקר משולב של נתונים אלה בשיטות מודרניות של עיבוד ופענוח, מאפשר העמקה ושפור הידע הגיאולוגי הקיים על אגן הלבנט, המרכיבים תמונה כוללת על מבנה אגן הלבנט והתפתחותו.

בעזרת נתונים אלה ניתן למעשה להצביע על האזורים המתאימים לאגירת נפט וגז והערכה של כמויות הנמצאות בתוכו. מחקרים מסוג זה התבצעו עד כה ע"י מספר מצומצם של חברות נפט אשר פעלו באזור אגן הלבנט. חברות אלו מחזיקות כיום בזכויות של 3,000 קמ"ר מתוך שטח של כ-20,000 קמ"ר הנכלל בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.

תוצאות המחקר יספקו למשרד התשתיות מידע אמין וישמשו כלי עבודה בהערכת הפוטנציאל הכלכלי של אגן הלבנט וניהול זכויות הנפט שבו. בנוסף ,יהיה ניתן להשתמש בתוצאות המחקר לעידוד פעילות של יזמים ולהגברת האטרקטיביות של האזור לחיפושי נפט עבור גורמים מקומיים וזרים.

בין השאר עודכנו הדרישות של משרד התשתיות הלאומיות מבעלי זכויות לחיפושי נפט בים. דרישות אלו נקבעו ע"י שר התשתיות לפני כעשר שנים,והן קובעות את התנאים שעל מבקש זכות נפט בים עמוק (מעל 500 מ') למלא על מנת לקבל את הזכות המבוקשת.

מטרת הצבת התנאים היא למנוע בעד גורמים בלתי מנוסים ואינטרסנטים לבקש זכויות ובכך "לנטרל" שטחים לפרקי זמן ממושכים. ובמקביל, מטרה נוספת היא, לעודד חברות מנוסות להשקיע בחיפושי נפט בים. בזמנו קיום התנאים חייב את היזמים המקומיים למצוא שותפים בעלי ניסיון בחו"ל ותרם רבות להחלטותיהן של החברות ים תטיס ובריטיש גז להשקיע בארץ.

כזכור, בשנה האחרונה הודיעה חברת בריטיש גז על פרישתה מהשותפות ברישיונות "מיכל" ו"מתן" – שני רישיונות אשר באחד מהם "תמר" נחשב בעל סיכויים גבוהים למאגר גז טבעי.

חברת נובל (ים תטיס), השותפה הדומיננטית בשדה הגז המפיק מרי-B, החליטה באחרונה על צמצום משמעותי של חלקה בשותפויותיה ברישיונות לחיפושי נפט בים.

חלקן של בריטיש גז ושל נובל נחלק בין שותפים ישראליים אשר לעתים אינם עונים במלואם על התנאים שהוגדרו כאמור ע"י משרד התשתיות הלאומיות. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן הביא לאישור שר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, לאחר המלצת מועצת הנפט,מספר שינויים בתנאים המקלים במידת מה בדרישות הסף ממבקשי זכויות נפט בים, מבלי לוותר על המטרות שלשמן נקבעו התנאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטו

מסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו

חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חמאס פאלו אלטו
ככה פועלת המתקפה. מסמך תמים שנראה כאילו הגיע מגורם רשמי נוחת בתיבה, ומשם הכול מתחיל להתגלגל. עובד ממשל, דיפלומט או יועץ מדיני מקבל קובץ שנראה לכל דבר כמו מכתב מהליגה הערבית או דיווח פנימי ממוסד דיפלומטי. הוא כתוב בשפה רשמית, מעוצב בפורמט מדויק ומלווה בחותמות שמעניקות לו תחושת אותנטיות מלאה. הקורא אינו מעלה בדעתו שמשהו חשוד. הוא פותח את המסמך, ולעיתים אף מתבקש להוריד ארכיון מצורף כדי לצפות ב"גרסה המלאה" של הדוח. באותו רגע מופעל מנגנון נסתר, שקט וחכם, שמריץ ברקע רצף קבצים זדוניים המהווים את תחילתה של מתקפת ריגול מתוחכמת.

משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.



מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו


חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות

צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.

הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.

החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.