מחפשים אנרגיה: משרד התשתיות פותח באיתור מצבורי גז
האם למחפשי הנפט הותיקים מישראל מצטרף גוף חדש, קצת גדול יותר בדמות המדינה עצמה? היום הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי הוא ביצע בדיקה לאחרונה באזור שעד לגבול הדרום מזרחי בים התיכון של המים הטריטוריאליים של ישראל, לאיתור מאגרי גז. המתחם נקרא "אגן הלבנט" והוא מרוחק כ-200 ק"מ מחופי ישראל.
העדויות העיקריות לאיתור נפט וגז הינם בקידוחים רדודים אשר נערכו אל מול חופי אשקלון, וכמויות שאינן מסחריות בשלב זה של נפט באיכות גבוה שנתגלו במספר קידוחים ימיים עמוקים.
במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים וכמו כן נערכו סקרים סיסמים באורך כולל של כ-19 אלף ק"מ. מחקר משולב של נתונים אלה בשיטות מודרניות של עיבוד ופענוח, מאפשר העמקה ושפור הידע הגיאולוגי הקיים על אגן הלבנט, המרכיבים תמונה כוללת על מבנה אגן הלבנט והתפתחותו.
בעזרת נתונים אלה ניתן למעשה להצביע על האזורים המתאימים לאגירת נפט וגז והערכה של כמויות הנמצאות בתוכו. מחקרים מסוג זה התבצעו עד כה ע"י מספר מצומצם של חברות נפט אשר פעלו באזור אגן הלבנט. חברות אלו מחזיקות כיום בזכויות של 3,000 קמ"ר מתוך שטח של כ-20,000 קמ"ר הנכלל בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
תוצאות המחקר יספקו למשרד התשתיות מידע אמין וישמשו כלי עבודה בהערכת הפוטנציאל הכלכלי של אגן הלבנט וניהול זכויות הנפט שבו. בנוסף ,יהיה ניתן להשתמש בתוצאות המחקר לעידוד פעילות של יזמים ולהגברת האטרקטיביות של האזור לחיפושי נפט עבור גורמים מקומיים וזרים.
בין השאר עודכנו הדרישות של משרד התשתיות הלאומיות מבעלי זכויות לחיפושי נפט בים. דרישות אלו נקבעו ע"י שר התשתיות לפני כעשר שנים,והן קובעות את התנאים שעל מבקש זכות נפט בים עמוק (מעל 500 מ') למלא על מנת לקבל את הזכות המבוקשת.
מטרת הצבת התנאים היא למנוע בעד גורמים בלתי מנוסים ואינטרסנטים לבקש זכויות ובכך "לנטרל" שטחים לפרקי זמן ממושכים. ובמקביל, מטרה נוספת היא, לעודד חברות מנוסות להשקיע בחיפושי נפט בים. בזמנו קיום התנאים חייב את היזמים המקומיים למצוא שותפים בעלי ניסיון בחו"ל ותרם רבות להחלטותיהן של החברות ים תטיס ובריטיש גז להשקיע בארץ.
כזכור, בשנה האחרונה הודיעה חברת בריטיש גז על פרישתה מהשותפות ברישיונות "מיכל" ו"מתן" – שני רישיונות אשר באחד מהם "תמר" נחשב בעל סיכויים גבוהים למאגר גז טבעי.
חברת נובל (ים תטיס), השותפה הדומיננטית בשדה הגז המפיק מרי-B, החליטה באחרונה על צמצום משמעותי של חלקה בשותפויותיה ברישיונות לחיפושי נפט בים.
חלקן של בריטיש גז ושל נובל נחלק בין שותפים ישראליים אשר לעתים אינם עונים במלואם על התנאים שהוגדרו כאמור ע"י משרד התשתיות הלאומיות. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן הביא לאישור שר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, לאחר המלצת מועצת הנפט,מספר שינויים בתנאים המקלים במידת מה בדרישות הסף ממבקשי זכויות נפט בים, מבלי לוותר על המטרות שלשמן נקבעו התנאים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" https://www.haaretz.co.il/news/magazine/2025-09-22/ty-article-magazine/.premium/00000199-0acd-d885-afbf-0aff8f210000).
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
