מחפשים אנרגיה: משרד התשתיות פותח באיתור מצבורי גז
האם למחפשי הנפט הותיקים מישראל מצטרף גוף חדש, קצת גדול יותר בדמות המדינה עצמה? היום הודיע משרד התשתיות הלאומיות כי הוא ביצע בדיקה לאחרונה באזור שעד לגבול הדרום מזרחי בים התיכון של המים הטריטוריאליים של ישראל, לאיתור מאגרי גז. המתחם נקרא "אגן הלבנט" והוא מרוחק כ-200 ק"מ מחופי ישראל.
העדויות העיקריות לאיתור נפט וגז הינם בקידוחים רדודים אשר נערכו אל מול חופי אשקלון, וכמויות שאינן מסחריות בשלב זה של נפט באיכות גבוה שנתגלו במספר קידוחים ימיים עמוקים.
במשרד הממשלתי מסרו כי בעקבות תגליות הגז הטבעי בשנים האחרונות נאספו במשרד התשתיות הלאומיות נתונים גיאופיסיים חדשים וכמו כן נערכו סקרים סיסמים באורך כולל של כ-19 אלף ק"מ. מחקר משולב של נתונים אלה בשיטות מודרניות של עיבוד ופענוח, מאפשר העמקה ושפור הידע הגיאולוגי הקיים על אגן הלבנט, המרכיבים תמונה כוללת על מבנה אגן הלבנט והתפתחותו.
בעזרת נתונים אלה ניתן למעשה להצביע על האזורים המתאימים לאגירת נפט וגז והערכה של כמויות הנמצאות בתוכו. מחקרים מסוג זה התבצעו עד כה ע"י מספר מצומצם של חברות נפט אשר פעלו באזור אגן הלבנט. חברות אלו מחזיקות כיום בזכויות של 3,000 קמ"ר מתוך שטח של כ-20,000 קמ"ר הנכלל בתחום המים הכלכליים של מדינת ישראל.
תוצאות המחקר יספקו למשרד התשתיות מידע אמין וישמשו כלי עבודה בהערכת הפוטנציאל הכלכלי של אגן הלבנט וניהול זכויות הנפט שבו. בנוסף ,יהיה ניתן להשתמש בתוצאות המחקר לעידוד פעילות של יזמים ולהגברת האטרקטיביות של האזור לחיפושי נפט עבור גורמים מקומיים וזרים.
בין השאר עודכנו הדרישות של משרד התשתיות הלאומיות מבעלי זכויות לחיפושי נפט בים. דרישות אלו נקבעו ע"י שר התשתיות לפני כעשר שנים,והן קובעות את התנאים שעל מבקש זכות נפט בים עמוק (מעל 500 מ') למלא על מנת לקבל את הזכות המבוקשת.
מטרת הצבת התנאים היא למנוע בעד גורמים בלתי מנוסים ואינטרסנטים לבקש זכויות ובכך "לנטרל" שטחים לפרקי זמן ממושכים. ובמקביל, מטרה נוספת היא, לעודד חברות מנוסות להשקיע בחיפושי נפט בים. בזמנו קיום התנאים חייב את היזמים המקומיים למצוא שותפים בעלי ניסיון בחו"ל ותרם רבות להחלטותיהן של החברות ים תטיס ובריטיש גז להשקיע בארץ.
כזכור, בשנה האחרונה הודיעה חברת בריטיש גז על פרישתה מהשותפות ברישיונות "מיכל" ו"מתן" – שני רישיונות אשר באחד מהם "תמר" נחשב בעל סיכויים גבוהים למאגר גז טבעי.
חברת נובל (ים תטיס), השותפה הדומיננטית בשדה הגז המפיק מרי-B, החליטה באחרונה על צמצום משמעותי של חלקה בשותפויותיה ברישיונות לחיפושי נפט בים.
חלקן של בריטיש גז ושל נובל נחלק בין שותפים ישראליים אשר לעתים אינם עונים במלואם על התנאים שהוגדרו כאמור ע"י משרד התשתיות הלאומיות. הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות ד"ר יעקב מימרן הביא לאישור שר התשתיות לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, לאחר המלצת מועצת הנפט,מספר שינויים בתנאים המקלים במידת מה בדרישות הסף ממבקשי זכויות נפט בים, מבלי לוותר על המטרות שלשמן נקבעו התנאים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
