בנקאות/אימתי תבוטל ערבות בנקאות אוטונומית?/עליון
עובדות וטענות:
המערערים, מר שלמה חבר, וחברה זרה שבבעלותו, הלוו כספים לחברות שונות מקבוצת נגה. ההלוואות היו מיועדות למימון הקמת מרכז מסחרי בדימונה ומבנים מסחריים בבאר שבע. להבטחת החזר ההלוואה, המציאה קבוצת נגה למערערים חמש ערבויות בנקאיות אוטונומיות משלושה בנקים ערבים. לאחר שנודע למערערים כי מצבה של קבוצת נגה בכי רע וכי היא לא תוכל להשיב את סכומי ההלוואה, הם פנו לבנקים בדרישה לפירעון הערבויות הבנקאיות. לקבוצת נגה, הוגשה בקשה למתן צו הקפאת הליכים ומונה לה נאמן. הנאמן ביקש מבית המשפט קמא להורות לבנקים להימנע מלפרוע את הערבויות שניתנו לטובת המערערים. הנאמן ביסס את בקשתו על אי התאמות בין כתבי הערבות והבקשות לפירעונן.
באחד מכתבי הערבות צוין המוטב כחברה בשם "שלמה חבר בע"מ" בתל אביב, בעוד שבפועל חברה כזאת אינה קיימת, ומי שטוען לפירעון הערבויות הוא אדם פרטי בשם שלמה חבר. בכתבי הערבות אחרים נרשמה המוטבת כחברה שמקום מושבה בישראל, בעוד שהחברה הטוענת כי היא זכאית לחילוט הערבות הנה חברה זרה בבעלותו של שלמה חבר. מעבר לכך, נטען כי הערבויות הוצאו מהבנקים על-ידי מנהלי קבוצת נגה במרמה ובטענה כוזבת, לפיה מדובר בערבויות ביצוע, היינו, ערבויות שנועדו להבטיח את ביצוע הפרויקטים נשוא עסקת היסוד, בעוד שבפועל היה מדובר בערבויות פיננסיות אשר נועדו להבטיח את החזר ההלוואה.
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המפרק וקבע שמנהליה של נגה נטלו את כספי הערבויות לכיסם, תוך הטעיית הבנקים לחשוב שמדובר בערבויות ביצוע, ולא בערבות פיננסית. נקבע, כי הבנקים טעו בעניין מיהותם של המוטבים ובעניין סוג הערבות, כי מדובר בטעויות מהותיות, ואילו ידעו הבנקים את הנסיבות לאשורן, הם היו נמנעים מלהוציא את הערבויות כפי שהוצאו. מכאן הערעור שבפנינו.
דיון משפטי:
כב' הש' י' עדיאל:
ערבות בנקאית אוטונומית היא, התחייבות של הבנק לשיפוי המוטב מקום בו החייב, לקוח של הבנק, אינו עומד בהתחייבותו למוטב על-פי עסקת היסוד שביניהם.
על-פי "עיקרון העצמאות", עסקת הערבות הנה עסקה בעלת מעמד עצמאי, והיא מנותקת מעסקת היסוד, שהערבות באה לתמוך בה ולחזקה. עיקרון זה מקנה ביטחון למוטב, שבהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, הוא יוכל לממש את הערבות מבלי שיהיה תלוי בהכרעה במחלוקות אשר מקורן בעסקת היסוד. אולם, החלה דווקנית של עיקרון זה תחשוף את מבקש הערבות לסיכונים, ותפגע בביטחון וביתרונות המסחריים אותם נועד להשיג מוסד הערבות הבנקאית. עם זאת, החריגים לכלל האוטונומיה של הערבות הבנקאית הם נדירים.
לצד עיקרון העצמאות, ניצב בבסיסה של הערבות הבנקאית "עיקרון ההתאמה". עיקרון זה, שייעודו להגן על מבקש הערבות, מחייב קיומם הדווקני של תנאי הערבות האוטונומית, כתנאי מוקדם למימושה. תנאי מוקדם למימוש הערבות הוא קיומו של "תיאום מלא בין הפרטים המוצגים לבנק לשם קבלת תשלום הערבות לבין הפרטים הנדרשים בכתב הערבות". במקרה שלפנינו, אין הכרח להכריע בשאלה האם ההתאמה הנדרשת הנה התאמה מוחלטת או מהותית, שכן בעניינו קיימת אי התאמה מהותית בין כתב הערבות ובין הפרטים שנמסרו לבנקים לצורך מימוש הערבות. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו, כי "עסקינן באי-התאמה מהותית ובולטת על-פניה, שנפלה באופן 'סדרתי' בכל אחת מהערבויות נשוא הבקשה. די בכך כדי למנוע את חילוטן". אמנם, עיקרון ההתאמה נועד, על דרך הכלל, להגן על מבקשי הערבות (רע"א 1821/98 ניקו בדים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ). אולם, עיקרון ההתאמה מבטא גם אינטרס של הבנק. שכן, "עיקרון ההתאמה גם מבטא את הרצון להפוך את בדיקת הבנק לפעולה טכנית ופשוטה ככל האפשר" (ע"א 151/89 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מ.ג. ברין ובניו בע"מ). בדרך זו, עקרון ההתאמה פוטר את הבנק מקבלת החלטה, ובכך, מצמצם, בהכרח, גם את היקף אחריותו של הבנק, ומפחית מהסיכון כי יימנע ממנו לחזור אל לקוחו כדי לממש את הביטחונות שזה נתן להבטחת הבנק מפני פירעון הערבות.
טעות לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים:
כדי להקים עילת ביטול חוזה לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים, ידיעתו של הצד השני, במקרה שלפנינו חבר, צריך שתשתרע, לא רק על עצם הטעות שנפלה מלפני הצד האחר, אלא גם על כך, שמבחינתו של הצד האחר, מדובר בטעות יסודית, לפחות לגבי טעותם של הבנקים בעניין מיהותם של מוטבי הערבות, התקיימו במקרה זה כל דרישותיו של סעיף 14(א) לחוק החוזים. הבנקים טעו טעות יסודית בכך שהניחו כי מדובר בערבות ביצוע ולא בערבות פיננסית וכי לא מדובר בחברה זרה, ולולא הטעות, ניתן להניח כי הם לא היו מוציאים את הערבות, וכן, שלמה חבר ידע על הטעות ועל כך שמדובר בטעות יסודית, או למצער עצם את עיניו שלא לדעת זאת.
התרשלות הבנקים:
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
הלוליינות הפיננסית של פטריק דרהי
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה לא התרגיל היחיד של פטריק דרהי שכחושבים על זה הוא טייקון בארץ אבל פושט רגל בצרפת. מחזיקי האג"ח של אלטיס אינטרנשיונל מוצאים עצמם שוב משלמים מחיר כבד על אמונם בפטריק דרהי, כאשר העברות נכסים וגיוסי חוב חדשים מדגישים את הלהטוטים הפיננסיים שלו על חשבונם. לפני כחודש הודיעה החברה על העברת פעילויות מרכזיות בפורטוגל וברפובליקה הדומיניקנית - המהוות כ-80% מרווחי החברה, לחברות בנות, מחוץ להישג ידם של הנושים הקיימים. במקביל, גייסה אלטיס פורטוגל חוב חדש של 750 מיליון אירו, שמדורג מעל האג"ח הוותיקות, ויש כוונה לגייס בהמשך עד 2 מיליארד אירו נוספים. המהלך, הזה מפחית את שווי הנכסים הזמינים לנושים ב-4-5 מיליארד אירו. מבלי להיכנס לעומק הגירעון, הממשעות היא שהסיכוי של הנושים לקבל את הכסף פוחת.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
