הריבית מחד וההתנתקות מאידך - והשקל ירעד מול הדולר
הדולר האמריקני המשיך להיחלש גם בשבוע החולף למול השקל וזאת בהמשך למגמת היחלשותו בעולם. בסיכום שבועי השיל כ-0.18% למול השקל הישראלי ונקבע על רמת 4.475 שקל. בזירה המקומית צפויים להשפיע בשבועות הקרובים תהליך ההתנתקות, והעלאת הריבית על בארה"ב על הדולר, העלאה שצפויה למחוק את פער הריביות בין השקל לדולר ולהעמיד אותם בשיוויון של 3.5%.
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר יתכן פיחות מסוים בשער השקל מול הדולר, למרות התיסוף שנרשם השבוע, שנבע בעיקר בשל היחלשותו של הדולר בשוק המט"ח הבינלאומי. להערכתם, בשבועיים הקרובים צפויים שני אירועים בעלי משמעות מיוחדת, הראשון ביום שלישי הקרוב, כאשר הפד יעלה את הריבית בארה"ב פעם נוספת, ובכך לראשונה רמת הריבית בארה"ב תהיה זהה לרמת הריבית בישראל.
בשלב זה נראה, כי השוויון כבר מגולם בשערי החליפין, אך הוא מעלה את מידת הרגישות של השקל לאירוע הצפוי שבוע אחר כך – ההתנתקות. כיום גברו ההערכות, כי ההתנתקות תעבור בשקט יחסי, אך בפועלים ממליצים לנקוט בזהירות ולהצטייד בהגנות, למקרה שתהליך הפינוי ייתקל בכל זאת בקשיים בלתי צפויים.
באשר לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן בלימת מגמת הפיחות, שכן בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית, לאור ההערכות כי הריבית בארה"ב תמשיך לעלות ותגיע בסוף השנה ל- 4%. במסגרת דו"ח האינפלציה למחצית הראשונה של 2005 נגיד בנק ישראל ציין, כי עד רמה של 4.60 שקל לדולר, אין איום על יציבות המחירים במשק.
כלכלני בנק לאומי מעריכים כי בחודשים הקרובים תשאר רמת הסיכון והתנודתיות במסחר בשקל-דולר גבוהה. עם זאת מעריכים בבנק, כי השקל צפוי לשמור על חוזקתו באופן יחסי.
בחדר העסקאות פורקסיה סבורים, כי השקל עוד לא אמר את המילה האחרונה, אם כי מימושים בזירה המקומית לצד "תיקון" דולרי בשוק העולמי צפויים להביא לתיקון אף בשוק המקומי. בפורקסיה מדגישים את הקורלציה הגבוהה לשוק הבילאומי, וזו להערכתם עשויה להמשך גם בשבועות הקרובים.
לדברי כלכלני גיפט, השוק עסוק בסגירת פוזיציות לונג דולר, שנבנו על החששות לבעיות בביצוע תוכנית ההתנתקות, ולפי האופוריה הנוכחית השוררת בשוק ההון אין לפסול שחלק מן השחקנים עברו לפוזיציות שורט דולר.
להערכת כלכלני גיפט, אין לפסול בטווח הקצר ירידה נוספת של שער הדולר ל-4.45. אולם בטווח הארוך השוואת שיעורי הריבית יחד עם הסיכון שלאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות הבעיות הפוליטיות בתוך הליכוד ובתוך הממשלה יתחדדו יחד עם הסיכון שהשקט מול הפלשתינאים יהיה זמני מגבירים את הסיכויים ששער הדולר יעלה שוב מעל ל-4.5.

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית
הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.
המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".
התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.
המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- מה יהיה גורל הותמ"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.