הבורסה בשבוע הבא: עונת נדידת האופציות תהיה חריגה

עד לפקיעה בשבוע הבא אין להיות מופתעים מ"האותות והמופתים" של שחקני האופציות בבורסה. במיוחד אחרי היום, שבו ראינו מחזור עצום של 520 אלף אופציות במירוץ אחרי סגירת הפוזיציה
חזי שטרנליכט |

פעם בחודש, בכל חודש, מתרחשת תקופה "חריגה" בבורסה המקומית. יש שיאמרו שמדובר באירוע חריג בקנה מידה עולמי בתחומי המסחר במניות בבורסה. מתרחשת פקיעה של אופציות המעו"ף. כל מי שמתוודע לשוק המניות הישראלי יודע שבשבוע שלפני פקיעת אופציות המעו"ף מתרחשים שינויים וחלות תמורות ב"נכס הבסיס" - היינו - מדד ת"א 25.

הסיבה פשוטה, אופציות המעו"ף הן אחד מהשווקים הנזילים ביותר בישראל, אחרי המסחר היומי (בעסקאות ספוט) בדולר-שקל. מדובר אומנם בשוק שנפח המסחר שלו נע בין כ-140 ל-200 מיליון שקל. מדובר בכשליש עד רבע מסך המחזור היומי בבורסה. אבל מדובר למעשה בכ-40% עד 50% מהנפח הממוצע של נכס הבסיס - וזה לא הרבה - אלא בלתי נתפס. בעצם הן יותר נזילות מנכס הבסיס. וכאן כמובן מדובר בכורח העובדה שזאת בורסה של בעלי עניין ואין מספיק הון מניות שצף בשוק. אבל זה עניין לדיון אחר.

בקיצור, ככל שהולכת ומתקרבת הפקיעה של אופציות המעו"ף, מתרחשים ימים של שחקני מעו"ף. אותם שחקנים משחררים "סחורה", כלומר מניות של מדד ת"א 25, בהיקפים גדולים, השערים זזים ונעים. ובעיקר - יש תנודות חריגות בהיקפי האופציות, כאשר רוב השחקנים מנסים להעריך ולנחש לאן ילך השוק ביום הפקיעה ולאחריו. למעשה - רבים מהם מבקשים "להתכסות", כלומר לסגור פוזיציות פתוחות, למזער הפסדים, ולא להיות מופתעים מתנודות חריגות ביום הפקיעה עצמו.

היום היה יום קיצוני של שחקני המעו"ף. המחזורים היו חריגים, והתבטאו במחזור יומי של 520 אלף אופציות (!), מול מחזור "רגיל" של כ-220 אלף. ונפח מחזור של 308 מיליון שקל - מול 210 מיליון שקל ביום "רגיל". חלק מהסיבות נובעות מצבירת עודף של פוזציות מכר פתוחות (Put) בשוק. מצב שבו הימרו סוחרים רבים על פקיעה של חודש יולי ברמות נמוכות מהרמות הנוכחיות.

לכן, בשבוע הבא אין להיות מופתעים מ"האותות והמופתים" של שחקני האופציות בבורסה. תנודות מוזרות במדד ת"א 25 שהן "לא ענייניות" לאירועים של היום. בנוסף על כל אלה, התרחש היום יום "מטורף". בבוקר עליות חדות בזכות וול סטריט ואופטימיות, אחר כך החלשות, בצהריים סין משחררת את היואן ב-0.3% מול הדולר והוא נופל ביחס לשקל, ואחר כך חשד לפיצוצים בלונדון. גם לעצביהם המרוטים של הטריידרים יש גבול.

אז השבוע הבא שוב מסתמן כשבוע "לא שגרתי" שעשוי לעבור על הבורסה בתל אביב. קשה מאוד לנבא את התנהגות מדד ת"א 25, כל כך רחוק ממועד הפקיעה, אבל עונת הנדידה המפורסמת, שבה הפעילים סוגרים את הפויזציות הפתוחות ומתחילים לפתוח פוזיציות חדשות בחודש הבא - התארכה והחלה היום - שבוע לפני, בעוד שבדרך כלל היא אורכת בין יום לשלושה ימים.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.