הבורסה בשבוע הבא: עונת נדידת האופציות תהיה חריגה
פעם בחודש, בכל חודש, מתרחשת תקופה "חריגה" בבורסה המקומית. יש שיאמרו שמדובר באירוע חריג בקנה מידה עולמי בתחומי המסחר במניות בבורסה. מתרחשת פקיעה של אופציות המעו"ף. כל מי שמתוודע לשוק המניות הישראלי יודע שבשבוע שלפני פקיעת אופציות המעו"ף מתרחשים שינויים וחלות תמורות ב"נכס הבסיס" - היינו - מדד ת"א 25.
הסיבה פשוטה, אופציות המעו"ף הן אחד מהשווקים הנזילים ביותר בישראל, אחרי המסחר היומי (בעסקאות ספוט) בדולר-שקל. מדובר אומנם בשוק שנפח המסחר שלו נע בין כ-140 ל-200 מיליון שקל. מדובר בכשליש עד רבע מסך המחזור היומי בבורסה. אבל מדובר למעשה בכ-40% עד 50% מהנפח הממוצע של נכס הבסיס - וזה לא הרבה - אלא בלתי נתפס. בעצם הן יותר נזילות מנכס הבסיס. וכאן כמובן מדובר בכורח העובדה שזאת בורסה של בעלי עניין ואין מספיק הון מניות שצף בשוק. אבל זה עניין לדיון אחר.
בקיצור, ככל שהולכת ומתקרבת הפקיעה של אופציות המעו"ף, מתרחשים ימים של שחקני מעו"ף. אותם שחקנים משחררים "סחורה", כלומר מניות של מדד ת"א 25, בהיקפים גדולים, השערים זזים ונעים. ובעיקר - יש תנודות חריגות בהיקפי האופציות, כאשר רוב השחקנים מנסים להעריך ולנחש לאן ילך השוק ביום הפקיעה ולאחריו. למעשה - רבים מהם מבקשים "להתכסות", כלומר לסגור פוזיציות פתוחות, למזער הפסדים, ולא להיות מופתעים מתנודות חריגות ביום הפקיעה עצמו.
היום היה יום קיצוני של שחקני המעו"ף. המחזורים היו חריגים, והתבטאו במחזור יומי של 520 אלף אופציות (!), מול מחזור "רגיל" של כ-220 אלף. ונפח מחזור של 308 מיליון שקל - מול 210 מיליון שקל ביום "רגיל". חלק מהסיבות נובעות מצבירת עודף של פוזציות מכר פתוחות (Put) בשוק. מצב שבו הימרו סוחרים רבים על פקיעה של חודש יולי ברמות נמוכות מהרמות הנוכחיות.
לכן, בשבוע הבא אין להיות מופתעים מ"האותות והמופתים" של שחקני האופציות בבורסה. תנודות מוזרות במדד ת"א 25 שהן "לא ענייניות" לאירועים של היום. בנוסף על כל אלה, התרחש היום יום "מטורף". בבוקר עליות חדות בזכות וול סטריט ואופטימיות, אחר כך החלשות, בצהריים סין משחררת את היואן ב-0.3% מול הדולר והוא נופל ביחס לשקל, ואחר כך חשד לפיצוצים בלונדון. גם לעצביהם המרוטים של הטריידרים יש גבול.
אז השבוע הבא שוב מסתמן כשבוע "לא שגרתי" שעשוי לעבור על הבורסה בתל אביב. קשה מאוד לנבא את התנהגות מדד ת"א 25, כל כך רחוק ממועד הפקיעה, אבל עונת הנדידה המפורסמת, שבה הפעילים סוגרים את הפויזציות הפתוחות ומתחילים לפתוח פוזיציות חדשות בחודש הבא - התארכה והחלה היום - שבוע לפני, בעוד שבדרך כלל היא אורכת בין יום לשלושה ימים.
מאת: חזי שטרנליכט
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
