הבורסה בשבוע הבא: עונת נדידת האופציות תהיה חריגה

עד לפקיעה בשבוע הבא אין להיות מופתעים מ"האותות והמופתים" של שחקני האופציות בבורסה. במיוחד אחרי היום, שבו ראינו מחזור עצום של 520 אלף אופציות במירוץ אחרי סגירת הפוזיציה
חזי שטרנליכט |

פעם בחודש, בכל חודש, מתרחשת תקופה "חריגה" בבורסה המקומית. יש שיאמרו שמדובר באירוע חריג בקנה מידה עולמי בתחומי המסחר במניות בבורסה. מתרחשת פקיעה של אופציות המעו"ף. כל מי שמתוודע לשוק המניות הישראלי יודע שבשבוע שלפני פקיעת אופציות המעו"ף מתרחשים שינויים וחלות תמורות ב"נכס הבסיס" - היינו - מדד ת"א 25.

הסיבה פשוטה, אופציות המעו"ף הן אחד מהשווקים הנזילים ביותר בישראל, אחרי המסחר היומי (בעסקאות ספוט) בדולר-שקל. מדובר אומנם בשוק שנפח המסחר שלו נע בין כ-140 ל-200 מיליון שקל. מדובר בכשליש עד רבע מסך המחזור היומי בבורסה. אבל מדובר למעשה בכ-40% עד 50% מהנפח הממוצע של נכס הבסיס - וזה לא הרבה - אלא בלתי נתפס. בעצם הן יותר נזילות מנכס הבסיס. וכאן כמובן מדובר בכורח העובדה שזאת בורסה של בעלי עניין ואין מספיק הון מניות שצף בשוק. אבל זה עניין לדיון אחר.

בקיצור, ככל שהולכת ומתקרבת הפקיעה של אופציות המעו"ף, מתרחשים ימים של שחקני מעו"ף. אותם שחקנים משחררים "סחורה", כלומר מניות של מדד ת"א 25, בהיקפים גדולים, השערים זזים ונעים. ובעיקר - יש תנודות חריגות בהיקפי האופציות, כאשר רוב השחקנים מנסים להעריך ולנחש לאן ילך השוק ביום הפקיעה ולאחריו. למעשה - רבים מהם מבקשים "להתכסות", כלומר לסגור פוזיציות פתוחות, למזער הפסדים, ולא להיות מופתעים מתנודות חריגות ביום הפקיעה עצמו.

היום היה יום קיצוני של שחקני המעו"ף. המחזורים היו חריגים, והתבטאו במחזור יומי של 520 אלף אופציות (!), מול מחזור "רגיל" של כ-220 אלף. ונפח מחזור של 308 מיליון שקל - מול 210 מיליון שקל ביום "רגיל". חלק מהסיבות נובעות מצבירת עודף של פוזציות מכר פתוחות (Put) בשוק. מצב שבו הימרו סוחרים רבים על פקיעה של חודש יולי ברמות נמוכות מהרמות הנוכחיות.

לכן, בשבוע הבא אין להיות מופתעים מ"האותות והמופתים" של שחקני האופציות בבורסה. תנודות מוזרות במדד ת"א 25 שהן "לא ענייניות" לאירועים של היום. בנוסף על כל אלה, התרחש היום יום "מטורף". בבוקר עליות חדות בזכות וול סטריט ואופטימיות, אחר כך החלשות, בצהריים סין משחררת את היואן ב-0.3% מול הדולר והוא נופל ביחס לשקל, ואחר כך חשד לפיצוצים בלונדון. גם לעצביהם המרוטים של הטריידרים יש גבול.

אז השבוע הבא שוב מסתמן כשבוע "לא שגרתי" שעשוי לעבור על הבורסה בתל אביב. קשה מאוד לנבא את התנהגות מדד ת"א 25, כל כך רחוק ממועד הפקיעה, אבל עונת הנדידה המפורסמת, שבה הפעילים סוגרים את הפויזציות הפתוחות ומתחילים לפתוח פוזיציות חדשות בחודש הבא - התארכה והחלה היום - שבוע לפני, בעוד שבדרך כלל היא אורכת בין יום לשלושה ימים.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.