המומנטום השלילי לא מפחיד את שפע ימים:"מבחינתנו השמיים הם הגבול

אלמוג עזר | (9)
נושאים בכתבה שפע ימים

שפע ימים קיימה הבוקר מפגש משקיעים בבורסה בנושא תהליכי האקספלורציה.והתקדמות פעילות החברה בחיפוש אחר אבנים יקרות בישראל. המנכ"ל אבי טאוב: "בשורה התחתונה אנחנו מחפשים מרבצים כלכליים של אבנים יקרות כשהמטרה העיקרית שלנו היא להגיע לפתיחת של מכרות פעילים עם רווחיות גבוהה ולא מציאת אבן חן כזאת או אחרת בדרך - מבחינתנו השמיים הם הגבול".

שמעון הייבלום, יו"ר החברה: "מאז הקמת החברה הצלחנו לגייס 20 מיליון דולר שזה אולי סכום מצחיק לעומת תעשיית הגז ונפט, אבל מדובר בתהליכים אקספלורציה הרבה יותר זולים".

בעקבות התוצאות הפיננסיות הסביר הייבלום את האופי המיוחד של סוג כזה של חברות: "בעולם תהליכי האקספלורציה לוקחים דרך כלל כ- 20 שנה ויתר עד שמגיעים למכרה מקצועי שמפיק ומייצר הכנסות. לפי חוות הדעת של גיאולוגים ולאור הממצאים – אנחנו כיום בדרך הנכונה ובשלב מתקדם  ועובדים באופן צמוד עם הגיאולוגים מהשורה הראשונה בעולם".

נזכיר כי חברת שפע ימים הוקמה בשנת 1999. כלומר החברה עוסקת באקספלורציה  מזה 16 שנים. החברה מחזיקה כיום בהיתרים בלעדיים (חקירה וחיפוש) שקיבלה מהמפקח על המכרות במשרד האנרגיה והמים בשטח כולל של כ-600 אלף דונם. שטחי ההיתרים כוללים את אפיק נחל קישון בעמק זבולון, עמק יזרעאל, הכרמל, אזור רמות מנשה ומגדל העמק. התמקדותה של החברה באזורים אלו נובעת, בין היתר, ממידע גאולוגי וגאופיזי מוקדם, לפיו רכס הכרמל מורכב מגופים מגמטיים בהם התרחשה פעילות געשית המצביעה על אפשרות מציאת אבנים

במטרה להעלות את כמויות החומר שמובא משטחי האקספלורציה לטיפול במעבדות החברה לקצב של פי 4 עד 5 מהכמות שמטופלת היום במעבדות, שפע ימים נמצאת במהלך מתקדם של שידרוג המעבדות שלה בעכו על ידי השקעות של עוד כמה מיליוני שקלים בבניית ציוד ייעודי חדש.

אמש פרסמה שפע ימים דוח גיאולוגי שהכינו הגיאולוגים ד"ר גו'ן ווארד וד"ר ראנטו ספגירי, בו נמצאו מינרלים מסוג קורונדום מקבוצת המינרלים הכבדים לתעשייה  שהגדול מביניהם במשקל 24.42 קראט. כמו כן, נמצאו אבנים יקרות בגדלים של 12.22 קראט,  3.58 קראט ו-3.31 קראט. בנוסף נמצא מינרל מסוג ספיר (קורונדום) מקבוצת המינרלים היקרים בגודל של 3.4 קראט כולם מתוך מדגם שנאסף במקטע ספציפי שבו מתמקדת החברה בשלב זה, בהתאם להנחיות יועצי האקספלורציה . 

למה בישראל?

ורד טולדו: "אנו עושים את ההיסטוריה מההתחלה. התוצאות שהתקבלו במשך השנים – מציאת חבילת מינרלים שחילקנו לשניים: יקרים ולתעשייה. אנו מתמקדים בשלושה אזורים בצפון הארץ. תזכרו שגם בתחום הגז לא האמינו שיש – זה הולך לקרות - slowly but surly".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגיאולוג, ד"ר ג'ון וורד: "מפתחים מכרה בהתאם לממצאים באקספלורציה – עובדים שלב אחרי שלב ולא קופצים. עבדנו באפריקה במכרות דומים וככל הנראה מדובר בשלב זה במכרה בסדר גודל בינוני. לגבי זמן הפיתוח – זה תלוי בעיקר בנפח פעילות האקספלורציה".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אבי 18/06/2016 21:48
    הגב לתגובה זו
    גם לעגו לבילויים כל הלועגים יאכלו את הלב כשימצאו את מקום המרכזי של פיזור האבנים, הרבי היה נביא אני לא חבדניק . הוא ידע הכל אפילו בתוכניות של צוללות גרעיניות , תקראו סיפורים
  • 7.
    שי האוטיסט 15/07/2015 04:07
    הגב לתגובה זו
    זה נמצא באתר חבד אפשהו..תופסים את הרבי באזה מסדרון. לוסקין הגאולוג מחזיק את הבן בידיים שכבר גדול ועובד בגבעות נדמה לי. בכול מקרה הרבי נותן שטרות של דולר ומברך שתמצאו במהרה וזהו.כך הוא מתבקש. כבר עברו כמה עשורים. היה ידוע שיש בשדה מגד כמה מליארדי חביות שהאתר היה של ישראמקו. הבעיה הנדסית. עד היום לא הצליחו בעצם להפיק נפט בצורה מסחרית. אז הרבי רק ברך מי שבקש להגיד שהיתה נבואה? זה קצת מרחיק לכת.
  • 6.
    עשר ועשרה 02/07/2015 10:13
    הגב לתגובה זו
    עתידם נראה בדיוק כמו של גבעות עולם כרגע ... עד שיצליחו למכור משהו במידה ואכן ימצא מרבץ כלכלי , והרשות תדע איך לתמחר את התמלוגים וכו , המשקיעים לא יראו פירות . השקעה מאוד מסוכנת , רק לסיבובים לרכוב בדיווחים ... זו שעתי האישית בהצלחה למחזיקים והמהמרים
  • 5.
    מיקי 02/07/2015 07:39
    הגב לתגובה זו
    פיתוח מכרה בינוני זהו רק הפתיח לנבואת הרבי מילוובאוויטש שיש שם דבר פלא מה שיעשה קידוש ה גדול בעזרת ה
  • 4.
    יהודי מאמין 02/07/2015 01:01
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בינם לבין היהדות האמונה שלהם בלובביצר רבה היא כמו של הנוצריפ באותו האיש
  • 3.
    גיא 01/07/2015 22:59
    הגב לתגובה זו
    מי שגדל והתחנך על הרבי יודע שידיעה פנטסטית כזו היא רק ענין של זמן לילה טוב וחלומות נעימים ובוהקים כיהלום....
  • 2.
    אחד 01/07/2015 21:39
    הגב לתגובה זו
    מה משנה מידת איכותו של הגיאולוג ? גיאולוג לא מייצר יהלומים באדמה אין שם יהלומים,יא מפגרים....
  • 1.
    יהלומן 01/07/2015 21:36
    הגב לתגובה זו
    וכי הם מצאו משהו ? על איזה רווחים אתם מדברים. אתם קוברים באדמה מיליוני דולרים כי "הרבי אמר"????? פושעים !!!!!
  • הגיאולוג אמר 02/07/2015 00:02
    הגב לתגובה זו
    הרבי דיבר על מעלותיה של חיפה והשתמש במטפורה של הימצאות "יהלומים” . מכאן עד למסקנה שהאדמה מכילה יהלומים, רבה הדרך. עדיין יש גיאולוגים שסבורים שיש סיכוי למצא מכרות של מינרלים ואבני חן. (לא יהלומים)
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.