קופסאות שימורים
צילום: Pixabay

מחקר: הורדת המכס על טונה הגיעה במלואה לצרכנים והורידה מחירים

כך על פי המחקר של רשות התחרות שהראה שהמחירים אכן ירדו ב-6.4% ומגוון המוצרים לצרכן גדל. צריך לומר – גורמים אינטרסנטים יגידו לכם שהמחירים לא באמת ירדו, אבל הם הרי אינטרסנטים. אל תאמינו להם, אלא לנתונים אובייקטיביים. רשות התחרות: "הקלה בחסמי היבוא יוצרת שיפור תחרותי ומתגלגלת לכיסם של הצרכנים"
נתנאל אריאל | (8)

הציבור הישראלי נהנה ממחירים נמוכים יותר של שימורי טונה, כך קובע מחקר של רשות התחרות שמצא כי הפחתת המכס על יבוא שימורי טונה ארוזים של 3.5 שקלים לק"ג התגלגלה כולה לצרכנים והובילה לירידה של 3.9 שקל במחיר לצרכן של שימורי הטונה המיובאים, וכן לירידה של 2.7 לק"ג במחיר לצרכן (כולל אלו שנארזים בישראל). מדובר בחיסכון כולל למשק של 27 מיליון שקל בשנה וחיסכון לכלל משקי הבית של 38 מיליון שקל בשנה. הממשלה מנגד איבדה הכנסות של 11 מיליון שקל – אבל הציבור הרוויח. כלומר,

המחקר של הרשות הוא עוד דוגמה לכך שהורדת מכסים ופתיחת השוק לתחרות אכן מובילה לירידת מחירים לציבור ולהקלה על יוקר המחיה. במקרה של הטונה, יש יותר מגוון מוצרים, יותר חברות שונות שמתחרות על הצרכן וזה בנוסף לירידת המחירים (וגם חלק מהסיבה לירידת המחיר). המחקר מראה ממצאים שדומים גם למחקר קודם שהראה כי הורדת המכס על החמאה הביאה לירידת מחירים על החמאה הבסיסית כמו גם לגידול במגוון החמאה שהצרכן הישראלי מקבל במכולת (ורק נזכיר שלפני 3 שנים לא היה אפשר למצוא בישראל חמאה, אחרי שתנובה הפסיקה לייצר כי החליטה שזה לא משתלם לה).

על פי המחקר, עד 2013 שלטו בשוק הישראלי 3 יצרניות - סטארקיסט עם נתח שוק של 50%, נטו מלינדה עם המותגים ויליגר ופוסידון עם נתח שוק של 24% מהשוק ופילטונה עם נתח שוק של 12% - כלומר לפחות 86% מהשוק נשלט ע"י שלוש חברות בלבד. על פי המחקר, בעקבות החשיפה ליבוא נתח השוק של אותן שלוש שחקניות גדולות נותר אמנם גבוה, 76%, והריכוזיות בענף עדיין גבוהה, אך למרות זאת מדובר בהחלט בירידה משמעותית של 10 נקודות אחוז בנתח השוק שלהן- ומדובר כמובן באובדן של בהרבה מאוד כסף מבחינת אותן חברות ומנגד כניסה של שחקניות חדשות לשוק והגדלת התחרות על הצרכן.

כלכלנים יגידו לכם, רגע זה ברור, זה מובן מאליו שהורדת מכסים עוזרת לציבור, מורידה מחירים לצרכן ומגדילה תחרות. מה החידוש? אבל יש הרבה גורמים אינטרסנטים שמנסים לספר לציבור הישראלי שחשיפה לייבוא לא מורידה מחירים (ולכן כמובן צריך לשיטתם להמשיך לסגור את השוק – וכך היתרון שלהם והיכולת שלהם לשלוט בשוק המקומי יישמרו). אז צריך לומר את האמת הכלכלית – פתיחה של השוק לייבוא עוזרת להורדת מחירים לצרכן והיא טובה לציבור. המחקר של רשות התחרות אולי מוכיח את המובן מאליו, אבל בעידן של דיס-אינפורמציה צריך לומר אותו.

 

ברשות התחרות מציינים כי בין השנים 2016-2013 יושמה באופן הדרגתי הפחתת מכס על יבוא שימורי טונה ארוזה לישראל, ממכס בגובה של 12% וגם 3.51 שקלים לק"ג, הופחת המכס ל-12% ללא מרכיב נוסף שקלי קבוע. על פי המחקר, בתקופה זו וגם בשנים שאחריה (בין סוף 2013 ועד סוף 2017), נרשמה ירידה איטית ומתמשכת במחיר לצרכן של שימורי טונה בישראל, בהיקף כולל של כ- 3.3 שקל לקילו.

היות שהמחיר לצרכן של שימורי טונה מושפע מגורמים רבים, בראשם מחירה העולמי של הטונה הגולמית, בחנה רשות התחרות את תרומתה של הפחתת המכס לשינויים במחיר לצרכן. בדיקת חטיבת המחקר של הרשות העלתה כי הפחתת המכס על יבוא טונה ארוזה גררה ירידת מחיר לצרכן, וכן כי אחריה נרשמו ירידה בריכוזיות הענפית, עלייה בכמות המיובאת, עלייה במגוון המוצרים המיובאים וכן כניסה של יבואנים חדשים. נמצא כי מחירם הממוצע לצרכן של שימורי הטונה המיובאים ירד בעקבות הפחתת המכס ב- 3.9 שקל, ירידה גדולה יותר מהפחתת המכס עצמה. במקביל, נראה שגם הספקים של מוצרי הטונה שנארזים בישראל, שלהם בתקופה הנבחנת חלק הארי מסך המכר של שימורי טונה ברשתות שיווק המזון (בין 85%-92%), הגיבו להורדת המכס, על אף שלא נהנו ממנה. בהתאם, מחירם הממוצע לצרכן של כלל מוצרי הטונה המשומרת ירד כתוצאה מהפחתת המכס ב-2.7 שקל.

עוד נמצא כי במקביל להפחתת המכס גדל מגוון המוצרים והמותגים המשווקים לצרכן ברשתות שיווק המזון, וכן נרשמו כניסה של ספקים חדשים לענף וירידה בריכוזיות הענפית.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דר דוד 12/10/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    ככה לא עושים תחקיר. יש סוגי טונה שונים יש יקרים ויש זולים, צריך לקחת סוג מסוים במשקל מסוים ולהשוות. לא מסובך במיוחד אך מדויק. הכתבה כללית ואי אפשר לוודא נתוניםץ כנראה שגם הכותב אינטרסנט.
  • 7.
    יוד 04/10/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
    כלומר כ37.5 אג לקופסא של 110 גרם משק הבית אצלי צורך 5 6 קופסאות בשבוע מקסימום ואפילו פחות אז במקסימום חסכתם לי2.25 שח בשבוע שהם 9 שח בחודש ממש מרגש אני קורא ודומע מהתרגשות עבודה בעיניים של שלטון פקידים ילדי כ×פות מו×חתים
  • 6.
    רוטב 03/10/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
    צריף לקבוע מע"מ על כל הירקות והפרות . המחיר גבוהה ועוד מע"מ כבר לא ישנה כלום . מי שקונה סלט ישראלי בתוספת טונה . הוא בד"כ לקוח של חברות ההסעדה המוסדיות והם יכולים לספוג את העלייה . במיוחד שעכשיו קיבלו הנחת מכס על הטונה .
  • 5.
    39 מיליון חסכון על 9 מיליון אזרחים ..4 ש"ח בשנה -הישג ע (ל"ת)
    מומחה ביבוא 03/10/2022 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מבין2 03/10/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    אבל אנשים צריכים לקבל פנסיות תקציביות איכשהו
  • 3.
    אלון 03/10/2022 08:32
    הגב לתגובה זו
    זה לא כתבתם..
  • 2.
    שלומי 03/10/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    שום ירידה
  • 1.
    שובני 03/10/2022 04:55
    הגב לתגובה זו
    חחחחח..... ממשלת עמלק, מנהלת את כל אלגוריתם ההכנסות שלה נגד הנתינים (מה שקרוי "אזרחים").
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.