מחקר: הורדת המכס על טונה הגיעה במלואה לצרכנים והורידה מחירים

כך על פי המחקר של רשות התחרות שהראה שהמחירים אכן ירדו ב-6.4% ומגוון המוצרים לצרכן גדל. צריך לומר – גורמים אינטרסנטים יגידו לכם שהמחירים לא באמת ירדו, אבל הם הרי אינטרסנטים. אל תאמינו להם, אלא לנתונים אובייקטיביים. רשות התחרות: "הקלה בחסמי היבוא יוצרת שיפור תחרותי ומתגלגלת לכיסם של הצרכנים"
נתנאל אריאל | (8)

הציבור הישראלי נהנה ממחירים נמוכים יותר של שימורי טונה, כך קובע מחקר של רשות התחרות שמצא כי הפחתת המכס על יבוא שימורי טונה ארוזים של 3.5 שקלים לק"ג התגלגלה כולה לצרכנים והובילה לירידה של 3.9 שקל במחיר לצרכן של שימורי הטונה המיובאים, וכן לירידה של 2.7 לק"ג במחיר לצרכן (כולל אלו שנארזים בישראל). מדובר בחיסכון כולל למשק של 27 מיליון שקל בשנה וחיסכון לכלל משקי הבית של 38 מיליון שקל בשנה. הממשלה מנגד איבדה הכנסות של 11 מיליון שקל – אבל הציבור הרוויח. כלומר,

המחקר של הרשות הוא עוד דוגמה לכך שהורדת מכסים ופתיחת השוק לתחרות אכן מובילה לירידת מחירים לציבור ולהקלה על יוקר המחיה. במקרה של הטונה, יש יותר מגוון מוצרים, יותר חברות שונות שמתחרות על הצרכן וזה בנוסף לירידת המחירים (וגם חלק מהסיבה לירידת המחיר). המחקר מראה ממצאים שדומים גם למחקר קודם שהראה כי הורדת המכס על החמאה הביאה לירידת מחירים על החמאה הבסיסית כמו גם לגידול במגוון החמאה שהצרכן הישראלי מקבל במכולת (ורק נזכיר שלפני 3 שנים לא היה אפשר למצוא בישראל חמאה, אחרי שתנובה הפסיקה לייצר כי החליטה שזה לא משתלם לה).

על פי המחקר, עד 2013 שלטו בשוק הישראלי 3 יצרניות - סטארקיסט עם נתח שוק של 50%, נטו מלינדה עם המותגים ויליגר ופוסידון עם נתח שוק של 24% מהשוק ופילטונה עם נתח שוק של 12% - כלומר לפחות 86% מהשוק נשלט ע"י שלוש חברות בלבד. על פי המחקר, בעקבות החשיפה ליבוא נתח השוק של אותן שלוש שחקניות גדולות נותר אמנם גבוה, 76%, והריכוזיות בענף עדיין גבוהה, אך למרות זאת מדובר בהחלט בירידה משמעותית של 10 נקודות אחוז בנתח השוק שלהן- ומדובר כמובן באובדן של בהרבה מאוד כסף מבחינת אותן חברות ומנגד כניסה של שחקניות חדשות לשוק והגדלת התחרות על הצרכן.

כלכלנים יגידו לכם, רגע זה ברור, זה מובן מאליו שהורדת מכסים עוזרת לציבור, מורידה מחירים לצרכן ומגדילה תחרות. מה החידוש? אבל יש הרבה גורמים אינטרסנטים שמנסים לספר לציבור הישראלי שחשיפה לייבוא לא מורידה מחירים (ולכן כמובן צריך לשיטתם להמשיך לסגור את השוק – וכך היתרון שלהם והיכולת שלהם לשלוט בשוק המקומי יישמרו). אז צריך לומר את האמת הכלכלית – פתיחה של השוק לייבוא עוזרת להורדת מחירים לצרכן והיא טובה לציבור. המחקר של רשות התחרות אולי מוכיח את המובן מאליו, אבל בעידן של דיס-אינפורמציה צריך לומר אותו.

 

ברשות התחרות מציינים כי בין השנים 2016-2013 יושמה באופן הדרגתי הפחתת מכס על יבוא שימורי טונה ארוזה לישראל, ממכס בגובה של 12% וגם 3.51 שקלים לק"ג, הופחת המכס ל-12% ללא מרכיב נוסף שקלי קבוע. על פי המחקר, בתקופה זו וגם בשנים שאחריה (בין סוף 2013 ועד סוף 2017), נרשמה ירידה איטית ומתמשכת במחיר לצרכן של שימורי טונה בישראל, בהיקף כולל של כ- 3.3 שקל לקילו.

היות שהמחיר לצרכן של שימורי טונה מושפע מגורמים רבים, בראשם מחירה העולמי של הטונה הגולמית, בחנה רשות התחרות את תרומתה של הפחתת המכס לשינויים במחיר לצרכן. בדיקת חטיבת המחקר של הרשות העלתה כי הפחתת המכס על יבוא טונה ארוזה גררה ירידת מחיר לצרכן, וכן כי אחריה נרשמו ירידה בריכוזיות הענפית, עלייה בכמות המיובאת, עלייה במגוון המוצרים המיובאים וכן כניסה של יבואנים חדשים. נמצא כי מחירם הממוצע לצרכן של שימורי הטונה המיובאים ירד בעקבות הפחתת המכס ב- 3.9 שקל, ירידה גדולה יותר מהפחתת המכס עצמה. במקביל, נראה שגם הספקים של מוצרי הטונה שנארזים בישראל, שלהם בתקופה הנבחנת חלק הארי מסך המכר של שימורי טונה ברשתות שיווק המזון (בין 85%-92%), הגיבו להורדת המכס, על אף שלא נהנו ממנה. בהתאם, מחירם הממוצע לצרכן של כלל מוצרי הטונה המשומרת ירד כתוצאה מהפחתת המכס ב-2.7 שקל.

עוד נמצא כי במקביל להפחתת המכס גדל מגוון המוצרים והמותגים המשווקים לצרכן ברשתות שיווק המזון, וכן נרשמו כניסה של ספקים חדשים לענף וירידה בריכוזיות הענפית.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דר דוד 12/10/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    ככה לא עושים תחקיר. יש סוגי טונה שונים יש יקרים ויש זולים, צריך לקחת סוג מסוים במשקל מסוים ולהשוות. לא מסובך במיוחד אך מדויק. הכתבה כללית ואי אפשר לוודא נתוניםץ כנראה שגם הכותב אינטרסנט.
  • 7.
    יוד 04/10/2022 14:50
    הגב לתגובה זו
    כלומר כ37.5 אג לקופסא של 110 גרם משק הבית אצלי צורך 5 6 קופסאות בשבוע מקסימום ואפילו פחות אז במקסימום חסכתם לי2.25 שח בשבוע שהם 9 שח בחודש ממש מרגש אני קורא ודומע מהתרגשות עבודה בעיניים של שלטון פקידים ילדי כ×פות מו×חתים
  • 6.
    רוטב 03/10/2022 12:01
    הגב לתגובה זו
    צריף לקבוע מע"מ על כל הירקות והפרות . המחיר גבוהה ועוד מע"מ כבר לא ישנה כלום . מי שקונה סלט ישראלי בתוספת טונה . הוא בד"כ לקוח של חברות ההסעדה המוסדיות והם יכולים לספוג את העלייה . במיוחד שעכשיו קיבלו הנחת מכס על הטונה .
  • 5.
    39 מיליון חסכון על 9 מיליון אזרחים ..4 ש"ח בשנה -הישג ע (ל"ת)
    מומחה ביבוא 03/10/2022 09:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מבין2 03/10/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
    אבל אנשים צריכים לקבל פנסיות תקציביות איכשהו
  • 3.
    אלון 03/10/2022 08:32
    הגב לתגובה זו
    זה לא כתבתם..
  • 2.
    שלומי 03/10/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
    שום ירידה
  • 1.
    שובני 03/10/2022 04:55
    הגב לתגובה זו
    חחחחח..... ממשלת עמלק, מנהלת את כל אלגוריתם ההכנסות שלה נגד הנתינים (מה שקרוי "אזרחים").

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.