נדב טסלר
צילום: יח"צ
דעה

מבוטח בביטוח מנהלים? עדיין לא מאוחר להתחרט

מטרת החיסכון הפנסיוני להבטיח לנו קיום בכבוד בגיל פרישה, בחירת החיסכון הפנסיוני הנכון עשויה להיות שווה לנו מאות אלפי שקלים עד לפרישה - ביטוח מנהלים הוא לא האופציה העדיפה
נדב טסלר | (22)
נושאים בכתבה פנסיה

ביטוח מנהלים הוא אחד ממוצרי החיסכון לגיל פרישה הנפוצים בישראל. לפי נתוני הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כ-380 מיליארד שקל מנוהלים בפוליסות ביטוח מנהלים בידי חברות הביטוח. לצד ביטוחי המנהלים הולך וצובר תאוצה, בעיקר בעידודה של המדינה, החיסכון בקרן הפנסיה המקיפה. מוצר חיסכון פנסיוני בדמי ניהול הנמוכים משמעותית מדמי הניהול בביטוחי המנהלים.

מבוטח בביטוח מנהלים האם אתה יודע כמה דמי ניהול אתה משלם?

בשנים האחרונות דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני נמצאים בירידה. המהפכות הצרכניות שעברו על ישראל לא פסחו על החיסכון הפנסיוני ואנו רואים ירידה בדמי הניהול במוצרים הפנסיונים כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות אך נדמה שמהפיכה פסחה על ביטוחי המנהלים.

>>למדור חיסכון לטווח ארוך

ביטוח מנהלים מבוסס על חוזה, פוליסה, בין המבוטח לבין חברת הביטוח. במועד הצטרפות לתכנית חותם המבוטח על תנאי הפוליסה הכוללים את דמי הניהול אותם הוא ישלם לאורך תקופת החיסכון. מכיוון ומדובר בחוזה, המשיכו החוסכים ביטוחי המנהלים לשלם את דמי הניהול הגבוהים.

על אף שהעובדים המבוטחים בביטוחי המנהלים הם מהעובדים החזקים ביותר במשק, עובדים משכילים, בעלי הכנסה גבוהה הם ממשיכים לשלם את דמי הניהול הגבוהים ביותר.

כמה דמי ניהול אתם משלמים?

המספרים המוצגים כאן עשויים להשתנות מחברה לחברה ומתכנית לתכנית. אך חשוב לזכור כי דמי הניהול נקבעו בהתאם למועד ההצטרפות לפוליסה ולמרות השינויים שאנו רואים לאורך השנים, שינויים אלו לא חלו על המובטחים בביטוחי המנהלים.

המספרים שבטבלה אינם אומרים דבר, לא ניתן להסיק לפיהם כיצד דמי הניהול ישפיעו על החיסכון שלנו בפרישה. ולכן חשוב לבחון את דמי הניהול בביטוחי המנהלים ביחס לאלטרנטיבה, חיסכון בקרן פנסיה בדמי הניהול הקיימים היום. בשביל ההמחשה ניקח חוסך בן 40 שהצטרף לביטוח מנהלים בשנת 2010 ומשלם דמי ניהול של 5% מהפקדה ו-1.25% מהצבירה.

לחוסך חיסכון קיים בגובה של 300,000 שקל והוא מרוויח 10,000 שקל בחודש. נבחן כעת את הפער בחיסכון שיהיה לו בגיל פרישה במידה והוא יבחר להעביר את הכספים לקרן הפנסיה.

דמי הניהול בקרנות הפנסיה נמצאים בירידה חדה בשנים האחרונות אודות לרפורמת קרנות ברירת המחדל שיזמה הרשות לפיקוח על שוק ההון ביטוח וחיסכון. דמי הניהול הממוצעים בשוק קרנות הפנסיה הם 2.32% מהפקדה החודשית, כחצי ממה שמשלם היום החוסך בביטוח המנהלים ו-0.23% מהצבירה, כחמישית ממה שהחוסך משלם היום בביטוח המנהלים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אך באפשרות החוסך לעבור לאחת מקרנות ברירת המחדל ולהוזיל את דמי הניהול בצורה משמעותית הרבה יותר.

במידה והחוסך ימשיך לחסוך בביטוח המנהלים החיסכון שלו בגיל פרישה יעמוד על 1.5 מיליון שקל. במידה והחוסך יעבור לקרן פנסיה וישלם את דמי הניהול הממוצעים החיסכון שלו בגיל פרישה יעמוד על 1.8 מיליון שקל. כלומר פער של 300 אלף שקל בגיל פרישה.

במידה והחוסך ישלם את דמי הניהול שמציעות קרנות ברירת המחדל, החיסכון שלו לגיל פרישה צפוי לגדול בעוד 100 אלף שקל.

ולכן השאלה שצריכים לשאול את עצמם החוסכים בביטוחי המנהלים היא לא כמה דמי ניהול הם משלמים, אלא כמה הם ירוויחו משינוי המוצר הפנסיוני שלהם.

הצטרפת לביטוח מנהלים לאחר יוני 2001, יתכן וכדאי לך לעבור לקרן פנסיה

מעבר מביטוח מנהלים פעיל לקרן פנסיה מחייב פגישה עם בעל רישיון פנסיוני, על בעל הרישיון לבחון את כדאיות המעבר בהתאם לשנת פתיחת התכנית ומצבו הבריאותי של החוסך.

אחד הקריטריונים לקבלת ההחלטה האם לעבור מביטוח מנהלים לקרן פנסיה הוא גובה מקדם ההמרה. מקדם ההמרה משמש לחישוב הקצבה החודשית בפרישה. נניח וחסכת מיליון שקל ומקדם ההמרה שלך הוא 200 גובה קצבת הזקנה יהיה 5,000 שקל.

בתכניות ביטוח ששווקו עד לשנת 2013 מקדם ההמרה של החוסך נקבע במועד ההצטרפות לתכנית, בעוד שבביטוחי מנהלים שווקו לאחר מכן ובקרנות הפנסיה מקדם ההמרה יקבע במועד הפרישה.

ככלל אצבע, ככל שפוליסת ביטוח המנהלים שברשותך נפתחה לאחר יוני 2001 גדלה הכדאיות להעברת החיסכון לקרן פנסיה.

שורה התחתונה

לתפיסת המדינה, קרן הפנסיה המקיפה היא המוצר הטוב ביותר הקיים היום לציבור הרחב. כפי שהשיבה לבית המשפט בעתירה שעסקה בהקצאת אגרות חוב מיועדות לכלל המוצרים הפנסיונים. לראייתה של המדינה מוצר זה מבטיח לחוסך חיסכון לגיל פרישה בדמי ניהול נמוכים וכיסויים ביטוחים מקיפים בעלויות הזולות ביותר.

הסטת החיסכון הפנסיוני, לאחר בחינה של בעל רישיון פנסיוני והתחשבות במצבו הבריאותי של החוסך ומועד פתיחת הפוליסה עשויה לחסוך לחוסך מאות אלפי שקלים עד לפרישה.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    טופי טסלר 01/12/2019 07:45
    הגב לתגובה זו
    אבא שלי מופיע בקתבה וכולם לדעת שהאתר פנסיוני שלו??
  • 15.
    אבי 30/11/2019 15:51
    הגב לתגובה זו
    הכותב שכח לציין שהקרנות הפנסיה גובים דמי ניהול עבור איזונים שונים ומשונים-ולכן הן יקרות הרבה יותר מביטוח המנהלים-וגרועות הרבה יותר..
  • 14.
    דור 30/11/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    הכיצד רשות ניירות הערך אוסרת על ניהול השקעות על בסיס רווחים, ואילו בביטוח מנהלים הם הפכו לשותפים שלי 15%. שודדים לאור היום. יש לעצור את הגזל הזה ונייד.
  • 13.
    הזהרו מעלות אחיטופל 28/11/2019 08:49
    הגב לתגובה זו
    בסוף יש כאן שני עניינים: 1. דמי ניהול 2. סיכון - מקדם אקטוארי (אחד קבוע, אחר משתנה) קיזוז חובות בקרן פנסיה במקרה של גירעון (יש לקחת בחשבון שהכסף שנחסך בקרן הפנסיה בסופו של יום בעת פרישה לא צבוע על החוסך אלא רק מעניק זכויות לקצבה) לאחר שהתעמקתי בתחום, ועשיתי חישובים, החלטתי שהסיכון בקרנות פנסיה גבוה מדי, ועדיף להחזיק ביטוח מנהלים ואו קופות גמל יחד עם ביטוחים משלימים פרטיים מאשר קרן פנסיה. אני חושב שמי שחושב שעוד 25 30 שנה קרנות הפנסיה יצליחו לשלם את ההתחייבויות שלהן קצת אופטימי מדי בלשון מעטה. בהצלחה
  • 12.
    חוקר 27/11/2019 20:39
    הגב לתגובה זו
    פרסומת לקרן פנסיה עם מידע חלקי....אין מתנות חינם
  • 11.
    של מי הכסף 27/11/2019 14:21
    הגב לתגובה זו
    בקרן פנסיה ,אם אין אישה יורשת , הוא הולך לקרן . כל מה הרוח ממעבר לקרן נעלם
  • 10.
    פנסית מנהלים 26/11/2019 22:07
    הגב לתגובה זו
    יש אפשרות לפצל הפקדות ואז להישאר גם בביטוח מנהלים מצד אחד ומצד שני לצבור לפנסיה.ז״א מחצי שכר להפקיד למנהלים ומהחצי השני לקרן פנסיה.כך מפזרים סיכון.אני חושב שגם הביטוחי מנהלים לא יוכלו לשלם את מה שהבטיחו וגם הקרנות פנסיה לא יוכלו לשלם ויעשו איזונים אקטוארים גם אלה גם אלה ולכן מי שיפסיד זה כולם.ולכן ההמלצה היותר גדולה זה לחסוך עצמאית בקרנות השתלמות וגם בהשקעות אחרות.כי הפנסיה לא ידוע אם תהיה בכלל.
  • 9.
    דודו 25/11/2019 09:07
    הגב לתגובה זו
    מקדמי ההמרה שצויינו בטבלה בסוף הכתבה נכונים לפרישה בגיל 65 , בגיל 67 הם יהיו נמוכים יותר (פנסיה גבוהה יותר)
  • 8.
    אלכס 25/11/2019 07:54
    הגב לתגובה זו
    כל המגיבים כאן סוכני ביטוח. מתי הפכתם להיות השופר של חברות הביטוח שרוכבות על הגב שלכם ונותנות לכם להילחם את המלחמות שלהן.
  • 7.
    יוסי בכינור 24/11/2019 23:25
    הגב לתגובה זו
    נדב חביב בוא קח אחריות על ההמלצה שלך: כל מי שרוצה - יעבור מביטוח מנהלים עם מקדם מובטח לקרן פנסיה. ואתה תחתום ערבות אישית לכסות את כל ההפסדים, אם וכאשר יהיו כאלה ומאידך תקבל 20% עמלה במידה וקרן הפנסיה אכן תשלם יותר מביטוח המנהלים. מוכן לאתגר? או ש"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול..."
  • 6.
    יוחנן המטביל 24/11/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שדמי הניהול בפנסיה נמוכים משמעותית אבל זהו תקנון ללא מקדם מובטח. שבודאי בשנים הבאות יורע ,ועלול להיות מורע גם כאשר החוסך פרש לגמלאות,,, היכן יהיה אז אותו כותב,יועץ,או איך שתקראו לו, מספיק להסתכל כיצד משנת 1989 ועד 2013 במשך כ 25 שנים בלבד הייתה הרעה של 40% במקדמים. אז מה יהיה ב 50 שנים הבאות עם העלייה בתוחלת החיים????
  • יובל 25/11/2019 08:29
    הגב לתגובה זו
    יצחק תשובה, הבעלים של הפניקס הנפיק איגרות חוב עם ריבית "מובטחת". כעבור כמה שנים הוא אמר לבעלי החוב - עשו תספורת של 30% או שלא תקבלו כלום כי אפשוט רגל. זו בדיוק משמעות ה"מובטח" במקרה של עליה בתוחלת החיים
  • 5.
    יוסף 24/11/2019 19:12
    הגב לתגובה זו
    סוכן הביטוח לפני 5 שנים אמר שאין לי אפשרות להצטרף לקרן פנסיה האם אפשרי היום לעבור
  • 4.
    מוס 24/11/2019 18:59
    הגב לתגובה זו
    תגיד נדב,איפה תהיה בעוד כ20 שנה ,אני אבוא לגמור איתך חשבון לאחר שנניח שויתרתי על מנהלים לטובת פנסיה ואקבל 70% מערכי הפידיון ? אתה באמת ממליץ לאנשים לוותר ? טיפשות אמיתית עד כדי חוסר אחריות!
  • א. 24/11/2019 22:48
    הגב לתגובה זו
    הצורה שבה אתה מתבטא מזכירה חברי מפייה (אולי מפייה של סוכני ביטוח?). "אני אבוא לגמור איתך חשבון"? באמת? גם אם אתה לא מסכים עם הכתוב יש דרך מכובדת לבטא זאת.
  • 3.
    מישהו 24/11/2019 17:53
    הגב לתגובה זו
    כך היה עם קופות גמל פוליסות מבטיחות תשואה שאפשר לחלום היום על תשואה מובטחת. כך היה למי שנכנס לקרנות פנסיה ותיקות שנסגרו ב 95 למצטרפים חדשים והיום יכולים לחלום על זה. דלא לדבר על מי שבפניסה תקציבית. כך עם פוליסות עם המקדמים המובטחים שנסגרו בהוראת המדינה מחשש שהחברות לא יוכלו לעמוד בתשלומים גבוהים של משהו מובטח ואף אחד לא יכול לדעת כמה שיפור יהיה בתוחלת החיים. עובדה שכבר עכשיו סגרו גם את פוליסות הסיעודי שמבטיחות קצבת סיעוד קבועה מכך שזה כבר לא רווחי
  • 2.
    מבוטח 24/11/2019 16:27
    הגב לתגובה זו
    בקרן הפנסיה ל-250-270 בעוד 25 שנה בעוד המקדם בביטוח המנהלים קבוע?
  • דנב 25/11/2019 08:30
    הגב לתגובה זו
    וזה עוד לפני אגרות חוב עם תשואה מובטחת שיש רק לקרנות הפנסיה ועליהן לא דיבר הכותב
  • אלון 25/11/2019 07:53
    הגב לתגובה זו
    אם האקטוארים של חברות הביטוח היו חושבים שהמקדם יעלה הם היו סוגרים את המוצר. ראה מה קרה בביטוח הסיעודי.
  • רוי 24/11/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    250 זו נק האיזון שבו אתה רק מתחיל להיות אדיש בין התכניות. ימים יגידו
  • 1.
    יגאל 24/11/2019 16:06
    הגב לתגובה זו
    למה המדינה לא מתערבת ומשנה את השותפים שלנו לחיסכון הפנסיה בדמי הניהול הגבוהים האלו ממש שותפים משמעותיים שלי כשליש מההפקדות השנתיות הם לוקחים כדמי ניהול תעשו משהו בנידון
  • דלית 25/11/2019 08:34
    הגב לתגובה זו
    כי יש דברים שאדם מבוגר אמור להיות אחראי להם. המדינה אינה גננת. קיבלת מידע פעל לפיו.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).