חשמל סולארי אנרגיה מתחדשת
צילום: אלירן כהן

30% אנרגיה מתחדשת ב-2030? כך משרד האנרגיה מתכנן לעמוד ביעד

תכנית שאפתנית ל-13 מגה פרויקטים ותכניות לייצור חשמל באנרגיה נקייה אמורים להוביל לעמידה ביעדים
 

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קידום מגה הפרויקטים, לצד תקנות היסטוריות להקמת מתקנים סולאריים בבתי מגורים, יסייעו לנו לעמוד ביעדי המדינה להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות. הפרויקטים האלה ירחיבו את מקורות האנרגיה של ישראל, יגדילו את העצמאות האנרגטית שלנו, יאפשרו לצרוך חשמל גם בחירום, יפחיתו את זיהום האוויר ויאפשרו מחיר תחרותי עבור הצרכן"

 
איציק יצחקי | (1)

משרד האנרגיה והתשתיות מוביל, בשיתוף מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות והמגזר הפרטי, פרויקטים ותכניות בשטחים צמודי גדר, שטחים מופרים וקרקעות תמורה, שיאפשרו ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת של כ-20 ג'יגה באמצעות השמש וכן אגירת אנרגיה.

בין שלל הפרויקטים המתוכננים ניתן למצוא אתרים לייצור אנרגיה סולארית שיוקמו במאגר הלל שבמועצה האזורית אשכול, ליד בריכות האידוי בים המלח, ברמת הגולן, בסמוך לשדה התעופה רמון, וסמוך למטרופולין באר שבע. בנוסף, נבחנת האפשרות להקים אתרים לאורך גבולות ישראל, במרחק של עד קילומטר מקו הגבול.

המתווה צפוי להניב תוצאות משמעותיות כבר בשנים הקרובות, כאשר השלמת התכנון של חלק מהפרויקטים צפויה עד שנת 2026. ככל שיקודמו הפרויקטים שיזם המשרד הם צפויים לספק כ-7,710 מגה-וואט נוספים של אנרגיה מתחדשת. פרויקטים נוספים בהובלת רשות מקרקעי ישראל ורשויות מקומיות יוסיפו עוד אלפי מגה-וואט של ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות.

חלק מהפרויקטים נמצאים בהליכי תכנון וחלקם עדין בבדיקת היתכנות. המשרד רואה בפרויקטים מענה לאספקת חשמל ביתירות, בסיס כלכלי לרשויות מקומיות, יצירת ביטחון אנרגטי וייצור חשמל נקי ללא פליטות. בהנחיית שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, התחיל המשרד גם לעבוד על כך שגם בבניינים משותפים תהיה חובה להתקין לוחות סולאריים, אשר מעניקים אנרגיה במחיר משתלם, ביזור וביטחון אנרגטי. 

הפרויקטים יאפשרו להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת ולקרב את ישראל צעד נוסף להגדלת היעדים ולצמצום התלות בדלקים מזהמים. במקביל, מקדם אגף בכיר תכנון פיזי מפת דרכים תכנונית לעמידה ביעדי המתחדשות לשנת 2030 ומעבר לכך.

רשימת יעדים

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "קידום מגה הפרויקטים, לצד תקנות היסטוריות להקמת מתקנים סולאריים בבתי מגורים, יסייעו לנו לעמוד ביעדי המדינה להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות. הפרויקטים האלה ירחיבו את מקורות האנרגיה של ישראל, יגדילו את העצמאות האנרגטית שלנו, יאפשרו לצרוך חשמל גם בחירום, יפחיתו את זיהום האוויר ויאפשרו מחיר תחרותי עבור הצרכן"

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אליק 30/09/2024 23:13
    הגב לתגובה זו
    באירופה ובצפון אמריקה קיימת רגולציה שמאשרים בנית מבנה ( לא בית פרטי) כמו מגדלים ועוד רק אם מוכח שחשבון האנרגיה השנתי של המבנה הוא 0 . בארץ רגולציות בניה עוברות דרך ובהסכמת 'בוני הארץ' , רובם חברים במרכז הליכוד. כל נסיון להכניס חדשנות בבניה עובר מסננת פוליטית ואי רצון לכלול חדשנות שיכולה 'לסבך' או לדרוש יותר מהקבלן והיזם. חסכון באנרגיה דרך מבנה מאופס אנרגיה לא מצריכה שטח קרקע , המבנים קרובים לתחנות כח קווי מתח גבוה שלא כמו לאורך גבולות...רעיון נואל. החמ מומחה בתחום . שנה טובה
בלקסטוןבלקסטון

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע

הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות בלקסטון

קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI. 

חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק  ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה. 

תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות

קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.

KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%. 

בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד.  דמי הניהול בקרן הפרטית הם  1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.

עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי,  מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.

 משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן