מחיר הנפט סיים בירידות של 1.5% ונסחר בפחות מ-42 דולר
נפט מחיר הנפט, שעלה אתמול 4.5% וחצה את גבול ה-42 דולר לחבית (שיא שנתי), נחלש לאורך היום בעד 2%.
דו"ח המלאים בארה"ב: במהלך היום פורסם הדו"ח והציג דווקא עליה משמעותית של 6.6 מיליון חביות, בעוד הצפי עמד על גידול של 1.85 מיליון חביות בלבד. עם זאת, נתון מלאי הדלק הפתיע לטובה, עם ירידה חדה של 4.23 מיליון חביות במלאי - בעוד הצפי עמד על ירידה מתונה יותר של 1.39 מיליון.
מעבר לכך, לקראת פגישת יצרניות הנפט הגדולות ביום ראשון הקרוב - שר הנפט הסעודי מצנן את ההתלהבות של המשקיעים, ושולח מסר ברור: "תשכחו מקיצוץ התפוקות".
כזכור, בשוק קיימות ציפיות רבות להודעה משותפת של יצרניות הנפט, בפגישתן בקטאר ביום ראשון - שתתמוך במחירי הנפט הנמוכים יחסית. הסוחרים היו שמחים לשמוע על קיצוץ תפוקות, או לפחות הקפאתן - אך הבוקר שר הנפט הסעודי, עלי אל-נעימי, הבהיר כי קיצוץ תפוקות פשוט לא בא בחשבון, לפחות מבחינת מדינתו.
גם אירן, ה"כבשה השחורה" מבין יצרניות הנפט הגדולות, מעיבה מעט על מחיר הנפט, בשל הדיווח כי שר הנפט שלה לא יגיע למפגש בקטאר. מנגד, הוא כן ישלח נציג מטעמו - אך הדבר מראה שוב את חוסר הנכונות (או לפחות: חוסר ההתלהבות) של הרפובליקה האיסלמית לקצץ את תפוקות הנפט שלה.
מחיר הנפט זינק בפחות מחודשיים ממחיר של 26 דולר לחבית וחצה את גבול ה-40 דולר, בין היתר בשל הציפיות לפגישה עתידית זו - מתוך הנחה כי יצרניות הנפט פשוט חייבות להביא לעליית מחירו. ניתן לשים לב כי כעת, במחיר של מעל 40 דולר, התנודות במחירו של הזהב השחור משפיעות פחות על שוקי ההון, ועדיין - משמעות ההתפתחות הנוכחית היא לגבי העתיד, בניסיונן של היצרניות להוריד את היצע הנפט בעולם.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לכך, ארגון אופ"ק הזהיר היום כי הוא עשוי להוריד פעם נוספת את התחזית לביקוש הנפט העולמי - וגם עובדה זו פוגעת במחירו. נזכיר כי הארגון כבר הוריד את התחזית לצמיחה בביקוש לנפט השנה ב-50 אלף חביות ביום. בקרטל הנפט מסרו בדו"ח החודשי שלהם כי "נראה שהגורמים השליליים גוברים על החיוביים, ועלולים להצביע על תיקון כלפי מטה של תחזית הצמיחה בביקוש נפט".
נציין כי למרות ירידת מחיר הנפט היום - השווקים ברחבי העולם נסחרים בעליות מרשימות, כשבאירופה המדדים עולים במעל ל-2%, ובאסיה נרשם זינוק של עד 3.2% במדדים. הדבר קרה בשל פרסום נתוני הסחר של סין, שהפתיעו לטובה וסיפקו סוג של אנחת רווחה למי שחשש מהאטה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. לכתבה בנושא - לחץ כאן.
- 2.אמיר 14/04/2016 06:45הגב לתגובה זויש סבירות גדולה שמחירי נפט עוד לא ראו תחתית אחרונה : בחודשי קיץ צריכת נפט יורדת , יש קיטון בצמיחה עולמית, התפתחות מואצת באנרגיה ירוקה והכי חשוב - קונפליקט בין יצרניות נפט גדולות .
- 1.מלאי ענק הפקה מקסימלית מחירו יצנח (ל"ת)עבודה בעיניים 13/04/2016 20:40הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
