מטבע הביטקוין מטבעות דיגיטליים
צילום: Istock

עברייני מס? "שחקני" המטבעות הוירטואליים על הכוונת

המטבע הוירטואלי נחשב לנכס ואותם "שחקנים" עשויים למצוא עצמם מחויבים בתשלומי מס וקנסות שהם כלל לא צפו על אף שלא התעשרו 

המטבע וירטואלי אבל המס מוחשי - עסקה במטבעות וירטואליים עלולה להפוך אתכם שלא במודע לעברייני מס. בשנים האחרונות נכנס להוויה הכלכלית עולם חדש, עולם המטבעות הווירטואליים. רבות נאמר על תחום זה ונדמה כי הוא טומן בחובו יתרונות, חסרונות, ובעיקר חוסר בהירות.

האם זו אופנה חולפת או "הדבר האמיתי"? רק העתיד יגיד. מה שבטוח הוא, שמטבעות אלו נוכחים בחייהם של אנשים רבים והטיפול בהם דורש התייחסות והסדרה. אחד הנושאים הבולטים שעדיין נותרו עמומים בהקשר זה הינו הטיפול במיסוי.

מיהם עברייני מס?

כתוצאה מהעמימות האופפת תחום זה אנו עדים למשקיעים במטבעות אשר לא דיווחו לרשות המיסים על "מכירות" שביצעו או שדיווחו בצורה שאינה תואמת את עמדת מס הכנסה. מפרסומי רשות המיסים עולה כי "שחקני" המטבעות על הכוונת.

בתקופה האחרונה ישנם ישראלים רבים העוסקים בתחום המטבעות הוירטואליים, בהם יזמים העוסקים בכריית מטבעות, נותני שירותים לבורסות השונות, ישויות המשלמות ומקבלות מטבעות בתמורה לשירותים או נכסים, יחידים הרוכשים וקונים מטבעות וכד'.

כתוצאה מאי הבהירות הקיימת ביחס לסיווג המטבעות הוירטואליים לצרכי מס, ישראליים רבים, אשר פועלים בעולם המטבעות כאמור, עלולים למצוא עצמם בקבוצה האקסקלוסיבית של "עברייני" המס, ככל שלא דיווחו על כך או דיווחו בצורה שונה מזו של עמדת רשות המיסים. יתרה מכך, אותם "שחקנים" אף עלולים למצוא עצמם מחויבים בתשלומי מס וקנסות שהם כלל לא צפו, וזאת אף במקרים שלא הייתה בידם כל התעשרות.

כך לדוגמא, אדם אשר מחליף מטבע וירטואלי אותו רכש בעבר במטבע וירטואלי אחר. בפועל, אותו אדם לא נפגש עדיין עם כסף ולמרות זאת ייתכן ותקום לו חבות מס, אף אם בסופו של יום ימכור את המטבע אשר קיבל חלף המטבע הראשון בהפסד.

אחת הסיבות לחוסר הבהירות נובעת מהיעדר אחידות בסיווג אותם מטבעות, כך שבעוד שבמדינות מסוימות נחשב מטבע וירטואלי למטבע, במדינות אחרות כדוגמת ישראל המטבע הוירטואלי נחשב לנכס.

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

רוב הציבור אינו בקיא ברזי המס ואף אינו נדרש לכך, שכן קיימים מנגנונים לגביית מס כדוגמת ניכוי מס במקור. שוק ההון מהווה דוגמא טובה לכך, שכן רשות המיסים מחייבת את הבנקים לשמש "גובי המס". הבנק מנכה מס במקור מרווחי הון, דיבידנדים וריביות של המשקיעים ומעבירם לרשות המיסים. בעולם המטבעות אין עדיין מנגנונים מתאימים וה"שחקנים" יכולים "לשחק" מבלי שמישהו או משהו מסב את תשומת ליבם להיבטי המס הקיימים.

עמדת רשות המיסים

רשות המיסים אשר נרתמה למלאכת הסדרת חבות המס והדיווח הנובעות מביצוע פעולות במטבעות וירטואליים, פרסמה זה לא מכבר שני חוזרים מקצועיים בנושא ובנוסף החלטת מיסוי אשר דנה באופן הרישום הנאות בספרי החשבונות של עסק המקבל תשלומים במטבעות כאמור. יחד עם זאת, קיימים עדיין נושאים מהותיים אשר טרם הוסדרו הכללים לגביהם.

בקליפת אגוז, עמדת רשות המיסים הינה כי מטבע וירטואלי אינו מסווג כמטבע כי אם כנכס. לעמדה זו השלכות רבות, שכן ככלל, רווחים בידי יחיד, הנובעים מהפרשי שער של מטבעות יכולים להיות פטורים ממס, בעוד שרווחים מעליית ערך של נכס אינם זוכים לאותה הגנה ודומה כי ההתייחסות למטבעות הדיגיטליים כנכס עלולה להעמיס על כתפי ציבור ה"שחקנים" נטל כבד מאד הן במישור חבות המס והן במישור הדיווח.

כך לדוגמה, במצב שבו אדם אשר רכש מטבע וירטואלי ולאחר זמן מה מחליפו במטבע וירטואלי אחר, סיווג המטבעות כנכסים גורם לכך שהעסקה תסווג כעסקת חליפין אשר מקימה אירוע מס לשני הצדדים. שערו מצב שבו המטבע אותו קיבלו בתמורה למטבע הישן יימכר בשקל בסכום נמוך מסכום הרכישה של המטבע המקורי. ברי לכל כי העסקה בכללותה הניבה הפסד. יחד עם זאת באם אירוע ההחלפה אינו מתבצע בשנה בה חל אירוע המכירה הסופי אזי המוכר יהא חייב בתשלום מס.

מקרה נוסף הינו תשלום באמצעות מטבעות וירטואליים. באם ערכם של המטבעות עלה מיום רכישתם אזי, אליבא דרישת רשות המיסים, "התשלום עלול להוות מימוש ושימוש ברווח הגלום במטבע, אשר חייב במס ובדיווח".

כמו כן, עלולות לעלות גם שאלות סביב חובת ניכוי המס במקור מצד רוכשי המטבעות או מי שקיבלו אותם בתמורה עבור שירותים". זוהי רק טעימה של המקרים שעלולים לעלות.

לצד הבעיות הנזכרות לעיל קיימים קשיים רבים נוספים – הערכת שווי המטבעות, נזילות, מעקב, רישום, ועוד כהנה וכהנה, כולם גורמים לנושא זה להיות מורכב יותר, ומעלות, לטעמנו, שאלות משמעותיות לגבי אופן הטיפול המיסוי הראוי בתחום ייחודי זה.

הבעיות בשטח

היות ומדובר בתחום אשר טרם הוסדר כדבעי, ישראלים רבים אשר רוכשים, מחליפים, משלמים במטבעות וירטואליים נקטו בגישות שונות ביחס לטיפול המיסוי הראוי בעניין זה, חלקן אגרסיביות יותר וחלקן אגרסיביות פחות.

כאשר אנו עוסקים ביחידים, הבעיה מתעצמת שכן רובם אינם מחויבים בהגשת דוחות מס. אותם יחידים הפועלים בשוק זה, נורמטיביים ומשלמי מיסים יכולים להיחשב ל"עברייני מס" כאשר מופנות כלפיהן האשמות קשות.

 

מה ניתן לעשות?

למותר לציין ומבלי לחוות את דעתנו בנושא בו עסקינן, עמדתה של רשות המיסים, אשר מקבלת את ביטויה בחוזרים מקצועיים והחלטות מיסוי, יכולה "במקרים מסוימים שלא לחייב את הנישומים".

כך או כך, לטעמנו במקרים מסוימים ניתן לבחון דרכים נוספות לניתוח המשפטי הראוי, גם אם אינו עולה בקנה אחד עם פרסומי רשות המיסים. בכל מקרה אנו ממליצים לאותם יחידים אשר פועלים בעולם המטבעות לבחון את הדברים בהתאם לנסיבות הספציפיות שלהם, ולשקול פניה יזומה והסדרה של הדברים מול רשויות המס.

דברים אלו עולים ביתר שאת לאור פרסומים מהעת האחרונה לפיה רשות המיסים החלה לחפש את אותם "שחקני מטבעות" ואף פשטה על חברת קריפטו ישראלית ותקבל מידע לגבי "משקיעי קריפטו כבדים" כלשון הפרסום.

ביחס ל"שחקני מטבעות" שרוצים לבחון הסדרה של הדברים מול רשויות המס, נרצה להדגיש כי לטעמנו פניה כאמור צריכה להיעשות במשנה זהירות ולאחר בחינת כל הנסיבות הספציפיות של כל שחקן ושחקן".

בשולי הדברים נציין כי כל הנאמר במאמר קצר זה הוא ביחס למקרים "פשוטים", ובהחלט יתכנו מקרים סבוכים יותר. כל דבר צריך להיבחן בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, תוך התחשבות בזהות ה"שחקן", תחום עיסוקו ומעמדו לצרכי מס.

 

** מאמר זה אינו מהווה חוות דעת משפטית. אנו ממליצים להיוועץ עם מומחה מס לשם קבלת החלטות או ביצוע פעולות.

 

הכותבים הם רו"ח (עו"ד) רוני שרייטר -מנהלת מחלקת המיסים ורו"ח (עו"ד) שגיא לובודה - ראש תחום מיסוי בינלאומי ב-RSM שיף הזנפרץ ושות' רו"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קריפטו
צילום: freepik
סיכום שבוע בקריפטו

למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?

שוק המניות אהב את מסיבת העיתונאים של הפד' אבל הקריפטו ממשיך לדשדש; שבוע נוסף של חדשות טובות מהכיוון הרגולטורי; התחום האפור שבין טראמפ ועסקי הקריפטו מספק עסקאות חשודות נוספות; 15 שנות מאסר למייסד טרה-לונה שגרם להפסד של 40 מיליארד דולר

גיא טל |

למרות הפד' הקריפטו ממשיך לדשדש

בניגוד לציפיות, הפדרל רזרב סיפק הורדת ריבית "יונית" למדי, או לפחות לא "ניצית" כפי שציפו, וגם בניגוד לציפיות, שוק הקריפטו כמעט לא הגיב להתפתחות. הורדת הריבית לוותה בטון לא ניצי במיוחד, ובנוסף הפד הודיע על תחילת רכישה מחודשת של אג"ח לאחר הפסקת הצמצום הכמותי. הגישה של הפד' נתפסה בשוק כיונית יותר מהצפוי, ושוק המניות הגיב בעליות. העליות בנאסד"ק התחלפו בירידות בעקבות דוחות אורקל והחשש מפני בועת הבינה המלאכותית, אך הדאו, הראסל ואפילו ה-SP500 המשיכו במגמה החיובית. שוק הקריפטו לעומת זאת פשוט לא הגיב. מדדי המניות נמצאים באזור שיא כל הזמנים, בעוד הביטקוין עדיין רחוק בכ-25% מהשיא. נראה שהקריפטו סובל מ"רוחות נגדיות" ספציפיות שלא קשורות לנתוני המאקרו, ולא מאפשרות למטבעות הדיגיטליים להצטרף למגמה החיובית.

ראשית, נראה שמצבן של חברות האוצר, שהיוו טריגר לעליות קודם לכן, מהווה עכשיו חסם. כ-65% מהחברות שרכשו ביטקוין במהלך 2025 נמצאות כעת בהפסדים על הנייר. חברות אלו סובלות מלחץ שווי משמעותי, עומדות בפני סיכון של הכרח למכור את הביטקוין שברשותן כדי לכסות על התחייבויות, ובנוסף הן נמצאות הרבה פחות בצד הקונה, כך שהביקוש יורד (למעט סטרטג'י שממשיכה לקנות ללא הכרה). ברקע נמצא עדיין אירוע הליקווידציה הגדול שנרשם באוקטובר, שממנו שוק הקריפטו לא לגמרי התאושש. בנוסף, ייתכן שהחששות מדוחות אורקל שמשפיעות על סקטור הטכנולוגיה פוגעות גם בקריפטו שנסחר על פי רוב בקורלציה גבוהה יותר עם הנאסד"ק מאשר עם שאר המדדים. אכן לקראת סיום המסחר ביום רביעי נחלשו הירידות בנאסד"ק ובמקביל נרשמה התאוששות קלה בקריפטו. אנליסטים מציינים כי הקריפטו זקוק לראיות משכנעות יותר לכך שהתיקון במחירים הסתיים. הציפיות לעליית הביטקוין לקראת סוף 2025 נחתכו על ידי סטנדרד צ'רטרד ל-$100,000, כאשר כעת הם רואים ברכישות של קרנות סל (ETF) את המנוע העיקרי לעליות מחיר עתידיות.

על רקע הסנטימנט השלילי התפרסם דו"ח של בנק ג'יי.פי.מורגן המצביע על הרעה נרחבת בנפחי המסחר במטבעות קריפטו בחודש נובמבר, כשהשוק סבל מירידה כוללת, והדבר השתקף בצניחה של 17% בשווי השוק הכולל של הקריפטו ל-3 טריליון דולר. נרשמה ירידה של כ-20% בנפחי המסחר במטבעות קריפטו, מטבעות יציבים, NFT ופלטפורמות DeFi, כאשר נפח המסחר היומי הממוצע במטבעות יציבים ירד ב-26% לעומת החודש הקודם. הירידה בפעילות נבעה מעלייה בתנודתיות וגלי מכירה, לצד חששות ממינוף גבוה בשוק ודיבורים על "חורף קריפטו" חדש.

הסנטימנט השלילי בא לידי ביטוי גם בתזרימי הכספים של מוצרי קריפטו נסחרים (ETPs) הרשומים בארה"ב, שהפכו לשליליים: קרנות סל (ETFs) עם מחיר הספוט של הביטקוין רשמו יציאות נטו של 3.4 מיליארד דולר, מה שקיזז את הכניסות נטו שנרשמו באוקטובר. תעודות על האת'ר רשמו את החודש הגרוע ביותר שלהם אי פעם, עם פדיונות נטו של 1.4 מיליארד דולר.


התפתחויות רגולטוריות חיוביות

החזית הרגולטורית ממשיכה לספק חדשות מעודדות מדי שבוע. 

השבוע רגולטור הבנקים בארה"ב (OCC), הודיע כי יתיר לבנקים לעסוק ב"עסקאות ברוקר סיכון-אפס" המערבות נכסי קריפטו. בעסקאות אלו, הבנקים פועלים למעשה כמתווכים: הם רוכשים נכס מצד אחד ומוכרים אותו בו-זמנית לצד נגדי, כך שהבנק אינו מחזיק בדרך כלל את נכסי הקריפטו במלאי. כך הבנק יכול ליצור רווח מעמלות העברה ומסחר ללא צורך בהחזקה ממשית בנכסי הקריפטו. צעד זה הוא חלק מסדרה של מהלכים שנוקט ממשל טראמפ לצמצום הפער בין המגזר הפיננסי המסורתי לבין פעילויות הקריפטו, תוך אימוץ גישה מקבלת יותר למגזר וביטול הגבלות שנקבעו קודם לכן. 

דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)דו קוואן, הונאת הקריפטו הענקית (יוטיוב)

הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר

אחת ההונאות הגדולות בתחום הקריפטו - איך הצליח אדם אחד להונות משקיעים בהיקף של 40 מיליארד דולר?

עמית בר |
נושאים בכתבה הונאה

שלוש שנים אחרי קריסת המטבע טרה, ואחרי אינספור ניסיונות להסביר, להצדיק או לטשטש את מה שקרה, מגיעה הכרעה חדה וברורה מצד מערכת המשפט האמריקאית. דו קוון, המייסד השותף והפנים הציבוריות של טרהפורם לאבס, נידון ל-15 שנות מאסר בגין הונאה רחבת היקף שהובילה למחיקת ערך של כ-40 מיליארד דולר והציתה תגובת שרשרת בכל שוק הקריפטו.

מדובר באחת ההרשעות החמורות ביותר שניתנו עד היום נגד יזם קריפטו, בגלל הצגה שיטתית של מצגי שווא למשקיעים, שנשענו על אמון כמעט מוחלט בדמותו של קוון ובחזון שהוא מכר.

המטבע טרה הוצג כמטבע יציב, כזה שאמור לשמור על ערך קבוע של דולר אחד באמצעות מנגנון אלגוריתמי ולא באמצעות גיבוי פיזי של מזומנים או אג"ח. הרעיון היה מבריק לכאורה: מערכת שמאזנת את עצמה דרך קנייה ומכירה של מטבע משלים, בלי צורך בבנק, בלי רגולטור, ובלי רזרבות.

אבל כאן בדיוק התחילה הבעיה. המודל עבד כל עוד האמון עבד. ברגע שהאמון נסדק, האלגוריתם לא רק שלא ייצב את המערכת, אלא האיץ את הקריסה. בתוך ימים נמחקו עשרות מיליארדי דולרים, ומשקיעים גילו שמה שהוצג כיציב היה למעשה תלוי לחלוטין בפסיכולוגיה של השוק.

עם זאת, החקירה המשפטית קבעה כי לא מדובר רק בכשל תכנוני. לפי הכרעת הדין, קוון הציג למשקיעים מצגים לא נכונים לגבי השימוש בפועל בטכנולוגיה, לגבי שיתופי פעולה מסחריים, ולגבי רמת היציבות של המערכת.


ניצול של אמון המשקיעים