אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל

מעלות מעלה את דירוג פרטנר ל-ilAA; תחזית הדירוג יציבה

רוי שיינמן |

חברת הדירוג S&P מעלות העלתה את הדירוג שלה לפרטנר ולסדרות האג"ח שלה ל-ilAA מדירוג קודם של ilA+. במעלות ציינו כי על אף המלחמה הציגה החברה שיפור ביחסי הכיסוי, בעיקר כתוצאה מהמשך הקיטון בחוב הפיננסי. ב-2023 הציגה החברה יחס מתואם חוב ל-EBITDA של כ-x1.4 ויחס FFO לחוב של 63.4% לעומת x1.5 ו-59% בהתאמה, ב-2022.

במעלות ציינו כי בתרחיש הבסיס שלהם הם מניחים שפרטנר תמשיך להפחית את החוב הפיננסי ב-2024 תוך שמירה על היקף ההכנסות וה-EBITDA, בד בבד עם קיטון בהיקף ההשקעות לאור סיום שלב פריסת תשתית הסיבים העצמאית למשקי הבית. בחברת הדירוג ציינו כי תחזית הדירוג היציבה משקפת את הערכתם שפרטנר תציג ב-12 החודשים הבאים יחס מתואם חוב ל-EBITDA נמוך מ-x1.5. במעלות הוסיפו כי הם סבורים שעל אף שהמלחמה צפויה להפעיל לחץ על היקף הצמיחה של החברה, הירידה בהיקף ההשקעות בהשוואה לשנים קודמות תוביל לגידול בתזרים החופשי בטווח הבינוני עד ארוך, כך שהחברה לא תצטרך להגדיל את חובה הפיננסי.

עם זאת, במעלות ציינו כי קיימת אי ודאות רבה לגבי היקף המלחמה בישראל, משכה והשלכותיה. התרחבות העימות לחזיתות נוספות, אם תקרה, עלולה להגביר משמעותית את הסיכון לפגיעה באינדיקטורים המקרו-כלכליים בישראל ואת התנודתיות בשוק ההון. 

במעלות מעריכים כי ב-2024 צפויה עלייה של עד 2% בהכנסות פרטנר בנטרול הכנסות מדמי קישוריות, בעיקר כתוצאה מגידול במספר מנויי הסיבים ומנויי דור 5 בסלולר לצד התמתנות ההשפעה השלילית של המלחמה. גידול בהוצאות השכר והשפעת עליית המדד ומחירי החשמל על הוצאות תחזוקת הרשת הסלולרית צפויים למתן עליה זו. כמו כן, חדירת ה-eSIM צפויה להמשיך ללחוץ על ההכנסות מנדידה ולהביא להתגברות התחרות בטווח הבינוני-ארוך. במעלות ציינו כי התחדשות הלחימה בהיקף נרחב יותר עשויה להביא לירידה מחודשת של הכנסות החברה מנדידה וממכירת ציוד קצה וכן להאטת קצב הצטרפותם של מנויים חדשים לשירותי הסיבים ודור 5.

תחום הטלוויזיה צפוי להמשיך להיות תחרותי עקב ריבוי המתחרים בשוק, ולהוות מוצר משלים לשירותי החברה כחלק מחבילת ערך כוללת. במעלות צופים שה-EBITDA המתואם של החברה יעמוד ב-2024 על 980-950 מיליון שקל לעומת כ-952 מיליון שקל ב-2023 וכי החוב ימשיך לקטון בהתאם ללוח הפירעונות של החברה. כתוצאה מכך, היחס המתואם חוב ל-EBITDA צפוי לעמוד ב-2024 על 1.2x-1.4x. בעקבות סיום שלב פריסת רשת הסיבים העצמאית למשקי הבית, צורכי ההשקעה של פרטנר צפויים לקטון ב-2024 ולעמוד על 570-550 מיליון שקל והם ישמשו, בין היתר, להאצת פריסת רשת דור 5 להשלמת שדרוג ליבת רשת הסלולר ולפריסת תשתיות למגזר העסקי. 

כאמור, למרות העלאת הדירוג,התחזית של מעלות לפרטנר היא יציבה. במעלות ציינו כי תחזית הדירוג היציבה משקפת את הערכתם שפרטנר תציג יחס מתואם חוב ל-EBITDA נמוך מ-x1.5 ב-12 החודשים הבאים. במעלות סבורים שפרטנר תשמור על יציבות בבסיס ה-EBITDA ועל מעמדה התחרותי בשוק ותקטין את היקף ההשקעות והחוב.

בתרחיש השלילי במעלות ציינו כי ישקלו הורדת דירוג אם החברה תציג לאורך זמן יחס מתואם חוב ל-EBITDA הגבוה מ-x2 ו/או יחס מתואם תזרים מזומנים חופשי לחוב הנמוך מ-15%. תרחיש זה ייתכן במקרה של מיתון המלווה בשיעורי אבטלה וחדלות פירעון גבוהים, או כתוצאה מהתגברות של תחרות מחירים בשוק התקשורת. במעלות ישקלו הורדת דירוג גם אם תיראה שחיקה מתמשכת בתזרים המזומנים החופשי של החברה, כאשר חלוקת דיבידנד אגרסיבית עשויה להפעיל אף היא לחץ שלילי על הדירוג.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתרחיש החיובי במעלות ישקלו פעולת דירוג חיובית אם פרטנר תציג לאורך זמן גידול משמעותי בהיקף המנויים וב-EBITDA, תוך שמירה על שיעור EBITDA גבוה מ-25% על יחס מתואם חוב ל-EBITDA נמוך מ-x1.5 ועל יחס תזרים מזומנים חופשי לחוב גבוה מ-25%.

לשנת 2023 דיווחה פרטנר על הכנסות בנטרול דמי קש"ג (קישור גומלין) בסך 2.97 מיליארד שקל, ירידה של כ-1.7% בהשוואה ל-3.022 מיליארד שקל בשנת 2022 (גם ללא הנטרול יש ירידה, הכנסות של 3.347 מיליארד שקל, שינוי של כ-3% בהשוואה ל-3.463 מיליארד שקל בשנת 2022). לדברי החברה הירידה נבעה מירידה בהכנסות מדמי קש"ג, כתוצאה מהפחתת תעריפי הקש"ג באמצע יוני 2023.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.