הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
ראיון

"לא פוסלים מחיקה, אבל הנאסד"ק גם יודע לתקן למעלה"

המשנה למנכ"ל בברנמילר, ניר ברנמילר, אופטימי לגבי העתיד הקרוב: "אנחנו עוברים לשלב ה'כיפי' - אחרי 12 שנה של פיתוח, השוק מכיר את התחום", אבל אומר שבחברה לא פוסלים מחיקה של המנייה: "אנחנו בוחנים את כל האלטרנטיבות"
רוי שיינמן | (9)
נושאים בכתבה ברנמילר ניר ברנמילר ראיון

העסק של ברנמילר  ברנמילר מתחמם, אבל עדיין רחוק מרווחים - החברה שעוסקת בבניית מתקני אגירת חום צופה עלייה בפעילות, אבל בינתיים המשקיעים שראו את המנייה נופלת ב-83% מאז ההנפקה לשווי של 12.5 מיליון דולר, אולי פחות אופטימיים. ועדיין - התחום של אגירת חום מקבל יותר ויותר הכרה, ואחת הדוגמאות הטובות לכך היא הטבת המס החדשה בארה"ב שמתגמלת, בין היתר, גם חברות שעוסקות בתחום.

הטבת המס בעצם מתגמלת חברות אנרגיה בכך שעל כל קילוואט-שעה שהחברה מייצרת היא תקבל 45 דולר בהטבת מס. 

שוחחנו עם המשנה למנכ"ל בחברה, ניר ברנמילר, על הטבת המס, עתיד החברה, וגם על המנייה ועל האם הם שוקלים למחוק אותה מהמסחר.

כמה הטבת המס משמעותית?

"היינו חלק מהחברות שקידמו את המהלך הזה, זה תמריץ עמוק. בנוסף אם מייצרים בארה"ב אפשר לקבל חזרה עד 50% מההשקעה הקפיטלית, ולנו קל לייצר בארה"ב. אבל מה שמעניין בהחלטה האחרונה זה שהתחום של סוללות אגירת חום כתוב בבירור וזו הכרה חשובה. ההטבה עצמה גם תיטיב איתנו מאוד בפרויקטים בארה"ב, אנחנו נהנה ממנה ברמה כלשהי וזה פשוט מתמרץ לייצר בארה"ב, אם אנחנו לא נעשה את זה מישהו אחר יעשה את זה, לא יהיה אפשרי למכור בארה"ב בלי לייצר שם, אבל אנחנו ערוכים לזה".

מה מצב החברה עכשיו מבחינת פרויקטים גדולים וחוזים בקנה?

"אנחנו סיימנו את שלב הפיילוטים, הגענו למסחריות, המפעל בדימונה מסיים את הבנייה שלו בימים אלה ותהיה לו יכולת ייצור של 200 מיליון דולר בשנה ואנחנו עוברים למכירות. דיווחנו כבר על שני פרויקטים (וולפסון וטמפו) ונדווח על פרויקטים נוספים. אני מניח ששנת הפריצה תהיה 2025, ובין 2025-2026 נגיע גם לאיזון תזרימי. אנחנו מתחילים מכירות עכשיו, אבל חשוב לזכור שמכירות של שנת 2025 למשל, אנחנו רואים אותן כבר היום. יש המון ביקוש באירופה ובארה"ב אבל גם הפרויקטים בארץ חשובים כי הם יהיו הראשונים שייכנסו למסחריות".

מה החזון לטווח היותר רחוק, מעבר לשנתיים האלה?

"אנחנו מפתחים נכסים שבהם אנחנו מוכרים אנרגיה כשרות ויש להם החזרים מדהימים, ולכן הקמנו שותפות באירופה עם חברות יזמיות. החזון הוא לייצר חברות אנרגיה שבהן אנחנו השותפים הטכנולוגיים, וככל שמצבנו הפיננסי יתחזק, גם שותפים בהון, חברות שמייצרות חום כשירות. זה מאפשר ללקוח גם להפחית פליטות וגם להבטיח את מחירי האנרגיה לתקופה ארוכה".

הייתה קפיצה באירופה מאז תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה?

"לגמרי, וזה תרם למעמד שלנו בעיני הלקוחות. זה העביר אותנו מהתחום של איכות הסביבה לתחום של הביטחון האנרגטי. לאירופאים נסגר צינור הגז הרוסי והם היו צריכים פתרון אחר ושם אנחנו נכנסים. באיחוד האירופי גם יש החלטה להיגמל מגז ולעבור לאנרגיה ירוקה, והם אפילו מממנים את המפעל בדימונה. אנחנו נערכים לשיווק מאסיבי באירופה דרך ספרד".

למה דווקא ספרד?

"ספרד תמיד הייתה מובילת האנרגיה המתחדשת באירופה, יש שם הרבה תעשייה בתחום והיא מדינה מאוד שמשית, שזה טוב כי התחום הסולארי יותר קל לנו. השוק הספרדי מאוד ידידותי - חברות האנרגיה וההנדסה הטובות בעולם מגיעות משם, זה האב נוח בשביל גישה לאירופה

אנחנו עוברים לשלב ה'כיפי' - אחרי 12 שנה של פיתוח, השוק מכיר את התחום ויודע לקרוא לו בפה מלא סוללות חום ואנחנו אחת החברות המובילות בתחום, ואגב, יש עוד 15 חברות בתחום שלנו שזה דבר מדהים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למה כל זה לא מתורגם במחיר המנייה? עם כמה שהיא ירדה לא היה עדיף כבר למחוק אותה מהמסחר?

"אנחנו לא פוסלים, אנחנו בוחנים את כל האלטרנטיבות. בחברה הושקעו 100 מיליון דולר וזאת חברה שמצפה למכור בסכומים משמעותיים בעתיד הלא רחוק. חלק מהמעבר לנאסד"ק היה גם להיפתח למשקיעים חדשים. אנחנו לא יוצאי דופן בתחום מבחינת הפגיעה במנייה בשנה וחצי האחרונות, כולן חטפו באזור של מינוס 70%-90%, וגם המעבר בין בורסות הפעיל לחץ על המנייה. אבל מכיוון שיש לנו הרבה דברים טובים קדימה והגענו לחלק שבו מדווחים בעיקר על דברים טובים אז אני אופטימי, הנאסד"ק גם יודע לתקן למעלה. אני חושב שהודענו הרבה הודעות שבסביבה אחרת היו מתקבלות בצורה שונה, אבל כרגע שכל השוק אדום אז זה פחות משפיע. אם הייתה סביבה יותר רעבה להזדמנויות זה היה נראה אחרת".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ניר תתעורר (ל"ת)
    30/12/2023 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ניר ברנמילר תתעורר, השוק ירוק כבר הרבה זמן זה כבר 28/12/2023 19:23
    הגב לתגובה זו
    ניר ברנמילר תתעורר, השוק ירוק כבר הרבה זמן זה כבר לא תירוץ
  • 3.
    מישהו מהתחום 27/12/2023 20:43
    הגב לתגובה זו
    הליתיום במחירי רצפה, כולם עוברים לסוללות
  • ליתיום זה סיפור אחר 28/12/2023 19:22
    הגב לתגובה זו
    ליתיום זה סיפור אחר
  • . 27/12/2023 23:10
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של ליתיום זה תוחלת חיים נמוכה יחסית. יש אלטרנטיבות טובות יותר וזה לא חום
  • דניאל 31/12/2023 14:00
    החיסרון באגירת חום אלה האובדנים של אנרגיה בכל מחזור של טעינה - פריקה.
  • 2.
    אנונימי 27/12/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    אגירת אנרגיה - זה תחום מעניין מאוד מניה עם פוטנציאל צמיחה פריצת דרך בקרוב
  • 1.
    מ. כהן 27/12/2023 15:45
    הגב לתגובה זו
    דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול.
  • ושתי 27/12/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    אם נבזוז את הקופה הציבורית.
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון

המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה נאוויטס גדעון תדמור הנפקה

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -3.37%  עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.

ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל) ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.

בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.

מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.

בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס

אלקטרה נערכת להרחבת פעילות התחבורה: מצרפת את קרן תשתיות ישראל כשותפה באלקטרה אפיקים ובאלקטרה מוטורס לפי שווי של 750 מיליון שקל; במסגרת הסכם תרכוש תש"י 33.33% ממניותיהן, בשתי פעימות, בתמורה לסכום כולל של כ-250 מיליון שקל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אלקטרה איתמר דויטשר

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.53%  , בניהולו של איתמר דויטשר, משלימה שלב נוסף בפיתוח וביסוס צמיחה של פעילותה בתחום התחבורה. היום מדווחת הקבוצה, כי חתמה על הסכם במסגרתו תיכנס תש"י (קרן תשתיות ישראל) כמשקיעה אסטרטגית בפעילות התחבורה של אלקטרה. על פי ההסכם, תרכוש תש"י, בעסקה המורכבת משתי פעימות, כ-33.3% מהחברות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס ("חברות נרכשות") לפי שווי כולל של כ-750 מיליון שקל.

אלקטרה מחזיקה טרום העיסקה ב-51% ממניות החברות הנרכשות ושותפתה, משפחת סלע, מחזיקה ביתרת המניות. בשלב הראשון של העיסקה, תרכוש תש"י כ-16.67% ממניות החברות הנרכשות בתמורה כוללת של כ-125 מיליון שקל, כך שאלקטרה תחזיק לאחר שלב זה בכ-41.67% ממניות אלקטרה אפיקים ואלקטרה מוטורס. בשלב השני תש"י תרכוש כ-16.67% נוספים ממניות החברות הנרכשות תמורת 125 מיליון שקל נוספים.  לאחר השלמת שני שלבי העיסקה, יחזיקו כל אחת מבין אלקטרה בע"מ, תש"י ומשפחת סלע  בכ-33.33% ממניות החברות הנרכשות. 

העסקה כוללת הסדרים נוספים בין הצדדים, כך שהתמורה הכוללת שתתקבל באלקטרה במועד השלמת השלב הראשון צפויה להסתכם לסך של כ-100 מיליון שקל, ובמועד השלמת השלב השני צפויה אלקטרה לקבל סך נוסף של כ-63 מיליון שקל. סה"כ צפויה לקבל אלקטרה 163 מיליון שקל לאחר השלמת שני השלבים.

להערכת אלקטרה, בכפוף להשלמת העסקה על שני שלביה, במועד השלמת השלב הראשון היא צפויה לרשום רווח הון של כ-40-50 מיליון שקל, לפני מס.

כמו כן, סוכם בין הצדדים, כי כל עוד אלקטרה מחזיקה מעל 30% ממניות אלקטרה אפיקים, ואין בעל מניות אחר המחזיק בשיעור גבוה יותר, תהא לה זכות הכרעה בנושאים מהותיים כך שהחברה תמשיך לשלוט ולאחד את הדוחות הכספיים של אלקטרה אפיקים.

להמשך הכתבה לחץ כאן