ראיון

"הרפורמה להכנסת תחרות לבורסה מתאימה לתוכנית הכלכלית של שר האוצר. מקווה שיתעדף את זה גבוה"

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך, רגע לפני פרידה מהתפקיד - "אנו רוצים להיות במצב שבו כששחקן רוצה אלטרנטיבה לשירותי הבורסה בתחום הגיוס, הסליקה או המסחר, הוא יוכל לבצע זאת גם ממקומות אחרים, לא רק דרך הבורסה"

יו"ר הרשות לניירות ערך ענת גואטה התבקשה להמשיך עוד כחודשיים עד לעזיבתה את התפקיד. בחודשיים האלו שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ' צפוי למנות מחליף-מחליפה לגואטה ששוחחה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל על מצבו של שוק ההון. גואטה עברה קדנציה לא פשוטה עם ארבעה שרי אוצר. האמת שככה אי אפשר לעבוד, ועדיין גואטה הצליחה במשימה העיקרית שלה לפקח על השחקנים בשוק ההון ולשמור על שוק הון נקי מקטסטרופות. זה לא שאין פרשיות, הרצת מניות, מידע פנים. זה תמיד יהיה, ומה שהכי חשוב והוקפד לאורך הקדנציה שלה שהשחקנים יודעים שבודקים-מפקחים-ובוחנים אותם.    

גואטה תיזכר כאחת שעמדה על שלה כשהיה צורך בכך וכאחת שהלכה עם האמת שלה, למרות שזה לא היה קל. גואטה מונתה על ידי משה כחלון שהיה שר האוצר. כחלון התגלגל להיות יו"ר יונט קרדיט שנפלה בקול תרועה רמה על רקע הונאות-גניבות-העלמות-הסתרת מידע וזיוף דוחות. כחלון אמר - זה לא קשור אליי, אני הגעתי אחרי. גואטה לא וויתרה ופתחה בחקירה. היו גם כאלה בעבר ש"דאגו" לא לחקור קרובים ומקורבים. גואטה לא כזו.        

סטלה קורין-ליבר: "נחלק את זה לשלושה חלקים. אחד- לפני חמש שנים מה בעצם מצאת, מה המצב היום ואיך הוא יראה לדעתך עוד 5 שנים? אחר-כך אשמח לשוחח על התוצאות של העברת השליטה על הבורסה וגם על מה זה בעצם פלטפורמת השקעות חדשה ששר האוצר צפוי יחתום עליה".

גואטה: "סיימתי חמש שנים בתפקיד. שלשום. אני כרגע נמצאת בשלב של מציאת מחליף או מחליפה. מקווה שהתהליך יושלם בקרוב. הגעתי לרשות ניירות ערך מהשוק הפרטי. כל חיי הייתי בשוק הפרטי. מכירה את שוק ההון ואת רשות ניירות ערך גם מבחוץ. הייתה לי נקודת מבט לא של מישהו שהגיע מתוך המערכת. בזה היה לי יתרון גדול. אני בהחלט רואה יתרון גדול לאנשים שמגיעים מהשוק הפרטי למגזר הציבורי בזכות זה שהם מסוגלים לראות את הדברים אחרת. היות מסוגלים לעשות שינוי ממקום הרבה יותר חזק.

"אז חמש שנים. 4 שרי אוצר. הכוח הוא לבצע רפורמות מרחיקת לכת באמצעות חקיקה. מאוד היה קשה לקדם חקיקה ב-5 שנים האלה. אחד הדברים המרכזיים שאני הבאתי איתי הוא הנושא של פיתוח שוק. עבדנו על כל נושא פיתוח השוק בחמש שנים האלה בצורה משמעותית מכיוונים רבים ומגוונים. התכנית האסטרטגית, שלנו שלמעשה הושלמה בסוף שנת 2022, דיברה על פיתוח השוק הציבורי, על קידום חדשנות והטמעת טכנולוגיה. קידום תחרות ושמירה על שוק שהיא נר לרגלנו".

-שמירה על שוק הון נקי בריא וחזק, זה התפקיד המרכזי בסוף.

"נכון מאוד. אני בחרתי לפרש את החוק גם כפיתוח שוק, כיון שבסופו של דבר, אנו חיים בעולם גלובלי, משקיעים ותאגידים לא חייבים לגייס או להשקיע כסף דווקא בשוק ההון בישראל. העולם פתוח. היום באמצעות סמארטפון אפשר לבצע הכל בלחיצת כפתור לכן אם השוק לא יהיה הוגן, נפסיד משקיעים ותאגידים ולכן צריכים לתת גז חזק מאוד בכיוונים האלה. המשימה הלאומית שהרשות קיבלה על עצמה לפני 3 שנים והושלמה בחקיקה שנעשתה בסוף שנת 2021, היא פעילות נוספת שלנו כגורם מאסדר מוביל ברפורמת הבנקאות הפתוחה בנושא של מידע פיננסי פתוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הרשות פועלת כדי להסדיר שוק עבור חברות פינטק. פרסמנו גם דוח מאוד חשוב בעניין הזה בשבוע שעבר. תעשיית הפינטק מאוד חזקה בפיתוח ובהצמחת החברות. אבל, היא לא מציעה שירותים לאזרחים בישראל בזמן שכניסה למתן שירותים בישראל הייתה יכולה לשפר את רמת התחרותיות בשוק הפיננסי".

-בערך חצי שנה אחרי שנכנסת הושלמה העברת השליטה בבורסה לניירות ערך, אז אני רוצה להבין. יש ויכוחים ביניכם? מה קרה לעמלות בזמן הזה? מה הציבור שמשקיע במישרין בעצמו או בעקיפין דרך החסכונות שלו, לא חשוב איזה, מה הוא הרוויח מזה? 

"אז הרשות היא הרגולטור של הבורסה. מפקחים על פעילות הבורסה כפי שמפקחים על פעילות של מאות רבות תאגידים בתחומי פעילויות שונים. הבורסה עברה שינוי מבנה דרמטי בשנת 2018. בינואר הוטל עליי לבצע את המימוש של חוק שינוי מבנה הבורסה. החוק הושלם לקראת אמצע שנת 2017. כשאני נכנסתי בתחילת 2018 לקחתי את רוח החוק ולמעשה מימשתי אותה הלכה למעשה. אנו למעשה אפשרנו הפרטה מאוד מהירה של הבורסה וגם הנפקה במהלך שנת 2018. באוגוסט 2019 הבורסה הונפקה.

"למעשה, עברו מגוף שהיה בבעלות ובשליטה של בנקים, שהיו הלקוחות של הבורסה ובאופן לא מפתיע גם העדיפו שהבורסה תהיה לא רווחית וזאת הייתה הסיבה לחקיקה; עברו לגוף מונפק שהוחזק בשליטה מבוזרת על ידי בעלי מניות אשר מרביתם זרים מעבר לים. התהליך הזה היה מאוד מוצלח מבחינת שוק ההון הישראלי. הבורסה הפכה לגוף שפועל למטרות עסקיות, למטרות רווח.

"בנתיב הזה, גם נושא עדכוני תעריפים הונח על שולחננו מספר פעמים ותמכנו בו בכל מקום שהיה מקום לתמוך בו. עדיין חלק מרכזי היה נושא של פיתוח תחרות בתחום שירותי הבורסה. אנו רוצים להיות במצב שבו כששחקן רוצה אלטרנטיבה לשירותי הבורסה בתחום הגיוס, הסליקה או המסחר, יוכל לבצע גם ממקומות אחרים. לכן קיימנו את החוק. בעולם יש פעילות שוקקת חיים בתחום שירותי בורסה שנקראת 'אלטרנטיב טריידינד סיסטם'.

"אין רגולטור פיננסי בישראל שאין לו סמכות בסיסית לתת רישיון לגופים שהוא מפקח עליהם. מפקח על הבנקים יכול לתת רישיון לבנקים חדשים. מפקח על הביטוח לביטוחים. רשות ניירות ערך לא יכולה לתת רישיון בחוק לבורסות נוספות. החוק שהזכרת שעבר פעמיים ועדת שרים נקרא חוק בורסה ייעודית. החוק אמור לתת את הסמכות לרשות כדי לאפשר לנו להכניס פעילות חדשה לשוק ההון. למה הפעילות חשובה, מכיוון שהיום נמצאים בעולם מאוד טכנולוגי. הטכנולוגיה השתלטה גם על שווקי ההון בעולם ויש הרבה מאוד יוזמות טכנולוגיות מאוד יפות וטובות, חלקן מובלות על ידי יזמים ישראלים שמאפשרות תחרות בשוק שאין דרך להביאה לישראל".

-את השקת בעצם אפשרות-רישונות לשחקנים חדשים בשוק ההון שיציעו פלפטורמת השקעות. מי יעז להיכנס? איך מי שייכנס יוכל בכלל לשרוד. איך מגנים על החדשים והקטנים, איך מקצרים את זמני הבירוקרטיה?

"אני רוצה לומר שכשהיינו בתהליך החקיקה, בזמנים שהצלחנו לקדם את החקיקה, לפחות ברמת הממשלה, היו לא מעט יזמים שביקשו לפעול בישראל. מכיוון שהתהליך התארך, אני מניחה שחלקם התייאשו. המוטיבציה העסקית קיימת. 

"אני מזמינה אתכם להסתכל בתזכיר החוק. כשהרשות מקבלת אחריות על בניית שוק ונושא אסדרת שוק הפינטק הוא דוגמה מצוינת לזה. העברנו את החוק בנובמבר 2021, נכנס לתוקף ביוני 2022 ובספטמבר נתנו רישיונות לשחקנים חדשים, וניתן לשחקנים נוספים. כשהרשות מקבלת אחריות, היא מבצעת ברמה הכי גבוהה שיכולה להיות. מדובר במתן אחריות וסמכות לרשות.

"נכון שזה ייצר אתגר ותחרות לבורסה. בעיניי זה תהליך מאוד בריא. במקום שאין תחרות השחקנים עלולים להירדם וגם לנהל את השוק ממקומות שלאו דווקא מועילים לציבור ולשחקנים בו. הכנסת תחרות לפעילות בורסה בישראל בדרך של יזמות טכנולוגית כפי שקורה בכל שוק, היא טובה לצרכנים".

-כל זה יקרה באופן מעשי וממשי שאנשים ייהנו ממנו נגיד תוך שנתיים?

"אם החוק היה עובר אתמול היינו משלימים זאת תוך שנה. זה לא מאוד מסובך. אלו פרויקטים שהבורסה היתה שותפה לחלקם. הדילברי יכול להיות יותר מהיר ממה שנדמה לנו".

-מה שנשאר לנו זה החתימה של שר האוצר החדש, שר האוצר הרביעי שנכנס לעניין הזה.

"מקווה שיתעדף זאת גבוה. זה מתאים לתכנית הכלכלית שלו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    H 21/01/2023 19:03
    הגב לתגובה זו
    מחירי הנדלן . תעביר משקיעים לבורסה . כמובן שהורדה של לפחות 5%-10%. אחרת זה בזבוז זמן . איך לא חשבתם על זה כבר לפני שנים .
  • 5.
    יוני 19/01/2023 16:18
    הגב לתגובה זו
    משקיעים במקום להכנס לבורסה העדיפו לקחת את הכסף ולרכוש נדל"ן מה שהקפיץ מחירים מכל המשקיעים
  • 4.
    הורדת המס ל 10% מיידי, הרסתם את הבורסה (ל"ת)
    אורן 19/01/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יותם 19/01/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    סיבה שיגנבו אותנו בכל תחום. רוב המשקיעים בבורסה הם הציבור מעמס הביניים
  • 2.
    עבודה שקטה וטובה (ל"ת)
    שני 19/01/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריק 19/01/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    הון ל20% במקום 25% והקניית אוריינות פיננסית כבר ברמת לימודים בתיכון. אחרת אנחנו נמשיך לשמוע על משקיעי נדל"ן שאין להם מושג בפיננסים ולכן קונים דירות גם עוד חמישים שנה.
  • איציק 19/01/2023 14:07
    הגב לתגובה זו
    להוריד.את המס.מאז העלאת המס הרסתם את הבורסה הקפי המסחר נמוכים.להוריד את המס במיידי
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.