צביקה בארינבוים
צילום: יחצ
ניתוח

דווקא עכשיו יש הזדמנויות בשותפויות המו"פ; צביקה בארינבוים מסביר איך

הזהרנו מנפילה במחירי שותפויות המו"פ, לא האמנו שזו תהיה מפולת של 80%; אבל האם הגענו לרצפה?
מתן קובי | (8)

לפני שנתיים העלנו "קמפיין" נגד שותפויות המו"פ. הסברנו שלגייס לדוגמה 30 מיליון שקל להשקעות בטכנולוגיה כשבמקביל יש שותף מנהל, מנכ"ל, עורך דין, רואה חשבון ובכלל הוצאות שנתיות של 4 מיליון שקל, זה מודל עסקי מצוין ליזמים ורע למשקיעים. 

הערך של שותפות המו"פ יגלם את ההוצאות העתידיות וכך שער יחידת ההשתתפות יירד. הרי מי רוצה לקנות ב-30 משהו שיש לו נכסים ב-30, אבל התחייבות של 4 מדי שנה. השוק מתמחר את ההוצאות השוטפות האלו וזה הרבה כסף (כלל אצבע - מכפיל 10 על ההוצאות האלו). וזה לא נגמר כאן - 30 מיליון זה לא מספיק והקרן תמשיך להנפיק. זה ייעשה במסגרת הנפקת זכויות, זה ייעשה בדילול, וכך השווי של הקרן יירד בהתמדה כי יידעו בשוק שהיא תחיה מהנפקה להנפקה. זה בדיוק מה שקרה (וסליחה על הפרגון העצמי):  

האמת שזה קרה הרבה יותר קשה וכואב ממה שהערכנו. רוב שותפויות המו"פ צנחו ב-75%-80% והן נסחרות בשווי של 20%-30% מההון העצמי שלהן. הסיבה למפולת הענק הזו היא הנפקות מדללות, דמי הניהול וההוצאות הישירות הגבוהות וגם המשבר בנאסד"ק. שיש משבר וירידות בנאסד"ק, גם הסטארט אפים וחברות הטכנולוגיה הפרטיות נפגעות - הערך שלהן יורד.  

ועדיין - כשמסתכלים בפינצטה על שותפויות המו"פ, מבינים שיכול להיות שחלקן מתומחרות בחסר. יש בחלקן הזדמנות, רק שמיד נזכרים במודל העסקי המושחת של השותף הכללי והמנהלים ומבינים שזו מיטה חולה. והנה - אתמול הגיעה בשורה.

שותפות המו"פ מנרה יהש 0%  שבשליטת צביקה בארינבוים ויפי גורני (המחזיקים יחד בכ-31% מיחידות השותפות), החליטה לקדם מהלך של מימוש והנזלת השקעותיה בתוך שלוש שנים וחלוקה של התמורות מהמימושים לבעלי יחידות ההשתתפות. שווי השוק של השותפות עומד על 19 מיליון שקל, ההון שלה הוא 47 מיליון שקל.

בתיק ההשקעות שלה יש השקעה 5 חברות: SensePass בסכום של 1.5 מיליון דולר מהזמן האחרון ועוד 4 שמפורטים בדוח האחרון של החברה (יוני 2022):

אם הערכים של החברות האלו נכון, אז בארינבוים בעצם אומר  - המודל של השותפויות נכשל, אני רוצה להיות הגון עד כמה שאפשר, מסיים את האפיזודה הזו, סוגר את השותפות, מחלק לכם את הכסף. זה ייקח 3 שנים כי יש השקעות שמחכים להבשלתן, בינתיים אנחנו מממנים את השוטף, לא הנפקת זכויות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האמת שזה מהלך חשוב ואמירה חשובה, ולמרות הטעות הפטאלית והנזק הענק למשקיעים,  כנראה שתופס כאן "מודה ועוזב ירוחם". בהודעה של השותפות נכתב כך - "על-פי המתווה המוצע, השותפות תחדל מלהשקיע בפרויקטים חדשים, תשביח את הפרויקטים הקיימים, תפעל למכירתם בפרק הזמן הקצוב, תצמצם משמעותית את הוצאותיה השוטפות ותחלק לבעלי היחידות את עלות ההשקעה ואת יתרת הרווח שתיוותר בידה, לאחר החזרי הוצאות שונות כפי שנקבע במתווה. בנוסף הוגדר במתווה כי במהלך תקופת המימוש, לאחר כל מימוש של אחזקות בחברת פורטפוליו, תחולק לבעלי יחידות ההשתתפות 80% מיתרת התזרים לחלוקה מהתמורות, ובתום התקופה כאמור, תחולק כל יתרת הרווח לבעלי יחידות ההשתתפות.

"בסיום תקופה זו, השותפות תחדל מלהתקיים, ללא הליכי פירוק. הערכת השותפות היא כי בחמש חברות הפורטפוליו בהן השקיעה קיים פוטנציאל להצפת ערך, כך שסך המימוש של אחזקות אלה בתקופה האמורה עשוי להניב במצטבר תשואה משמעותית לבעלי יחידות ההשתתפות. כנגד מתווה זה עמדה החלופה של המשך הפעלת השותפות, ביחד עם הזרמת הון אליה באמצעות גיוסים שונים, בעיקר בדרך של הנפקת זכויות. חלופה זו נמצאה כפחות עדיפה בעיני ועדת הביקורת והדירקטוריון, שכן היא צפויה לשקף הנחה על מחיר השוק (הנמוך ב-60% ההנפקה) ולדלל בצורה שאינה כלכלית את בעלי יחידות השתתפות שלא ישתתפו בהנפקת הזכויות.

"כחלק מהמתווה, יעמידו בעלי השליטה בשותף הכללי של השותפות, צביקה בארינבוים והיו"ר יפי גורני, מסגרת אשראי של כ-3 מיליון שקלים לצורך המימון השוטף של הפעלת השותפות בשלוש השנים בהן עשוי להתבצע מהלך מימוש ההשקעות, הכוללת גם דמי ניהול לשותף הכללי בסך של כ-585 אלפי שקל, בגין החציון השני לשנת 2022 שטרם שולמו. זאת ועוד, במסגרת המתווה, יוותרו בעלי השליטה בשותף הכללי על דמי הניהול והתשלומים המגיעים להם על פי הסכם השותפות (למעט דמי יוזמה), סכום הנאמד בכ-3 מיליון שקל נוספים לאורך תקופת מימוש ההשקעות".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    PAN 08/05/2023 10:20
    הגב לתגובה זו
    ויתכן שיסגרו בעוד 3 שנים ויגיעו לאפס שווין
  • 6.
    הוגנות של פעם.. סחטיין (ל"ת)
    יהודה מ 04/01/2023 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יואב 04/01/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד למנרה על גילוי האחריות לכל בעלי השותפות. המכשיר הפיננסי הזה צריך להיעלם מהעולם. המשקיעים התמימים בשותפויות האחרות, אשר נסחרות בבורסה, הפכו להיות בשר תותחים. ויפה שעה אחת קודם.
  • 4.
    הפסדים 04/01/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
    השותפויות דופקים את המשקיעים עם גיוס נוסף ובינתיים המשקעים שוקעים מישהו למעלה צריך להתעורר
  • 3.
    יענקלה 04/01/2023 08:56
    הגב לתגובה זו
    יכולת אדירה לאדות כספי משקיעים
  • 2.
    מהלך יפה והגון יפי וצביקה כל הכבוד (ל"ת)
    ליאת 04/01/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הדר 04/01/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    שוי 20 מיליון הון והשקעות פי ,6 בעיה שמניה חרא בעיה שבעלים גוזרים קופונים בקיצור לא לגעת בה כנראה הסוף יהיה כמו בכתבה
  • רוי 04/01/2023 08:58
    הגב לתגובה זו
    אסור להתקרב למניות של יוסי ושי פשוט גבנים רוצחים משמידי ערך במכוון לא רוצים שתרווחי ההיפך הם ימפייק בתחתית כדי שתדולל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?