יוחננוף: עלייה ברווח הגולמי, נפילה של 65% ברווח הנקי
רשת יוחננוף 0.55% פרסמה את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון הראשון של 2022. מהדו"חות משתקפת עלייה בהכנסות, יחד עם עלייה ברווח הגולמי . מנגד, בשורת הרווח הנקי חלה דווקא ירידה. זאת לאור ההשפעה של הפסדים מנכסים פיננסיים, שהשפיעו על השורה התחתונה.
ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו ב-896.5 מיליון שקלים, לעומת 817.1 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. הרווח הגולמי עלה גם הוא, והסתכם ב-245.8 מיליון שקלים חדשים, לעומת 214 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעולות רגילות לפני הוצאות הגיע לכדי 65.7 מיליון שקל. מנגד, נרשמו הפסדים מנכסים פיננסיים, שהגיעו לכדי 20.5 מיליון שקלים. גם הוצאות המימון גדלו, והסתכמו ב-16 מיליון לעומת 15.4 מיליון שקלים בשנה שעברה.
הרווח לתקופה הסתכם ב-23.87 מיליון שקלים, המהווים 2.7% מכלל ההכנסות. זאת לעומת 69.1 מיליון שקלים בשנה שעברה, אשר היוו 8.5% מכלל ההכנסות.
לדברי החברה, הגידול בהכנסות נבע ממכירות בחנויות חדשות שנפתחו החל ברבעון השני של 2021, בסך 30 מיליון שקל. הגידול ברווח הגולמי חל בעקבות השיפור ברווחיות, הנובע מהפעילות בחנויות זול סטוק. מנגד, ההפסד מנכסים פיננסיים נובע משערוך השקעות במניות וכתבי אופציה של חברת A2Z. ההפסד פגע בשורת הרווח הנקי, שכאמור צנח מ-69.1 מיליון ל-23.87 מיליון שקל ברבעון הנוכחי.
הרווח למניה בסיכום הרבעון היה 1.61 שקל למניה. ברבעון המקביל אשתקד היה הרווח למניה 5.24 שקל, ובשנת 2021 כולה הרווח הסתכם ב-15.34 שקלים למניה.
ומה בהשוואה לרשתות מזון אחרות?
למרות הקיטון ברווחים, מצבה של רשת יוחננוף טוב מזה של ויקטורי, שבדוחות האחרונים ירד הרווח הנקי שלה ב-75%. הרווח הנקי הסתכם ברבעון הראשון של 2021 ב-3.9 מיליון שקל, לעומת 15.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות והרווח הגולמי קטנו, אבל בשיעורים קטנים יותר. לדברי החברה, עיקר הקיטון נובע מירידה במכירות ביחס לרבעון המקביל אשתקד ומההשקעה בקמפיין פרסום.
- יוחננוף רוכשת קרקע חקלאית בכ-32 מיליון שקל לייעול שרשרת האספקה
- 1.0 למקס סטוק: יוחחנוף נפרדת מזול סטוק - לפי שווי של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת נוספת בתחום המזון שהציגה את הדו"חות שלה לא מכבר היא רשת טיב טעם. גם הרשת הזאת חוותה ירידה משמעותית בהכנסות. אלה הסתכמו ברבעון הנוכחי בסך של 370 מיליון שקל, לעומת 400 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי ירד עוד יותר והסתכם ב-11.6 מיליון שקלים, בהשוואה ל-17.4 מיליון בתקופה המקבילה בשנה שעברה. – ירידה של 33%.
כל שלוש הרשתות תולות את הירידה ברווחים, לפחות בחלקה, בהשפעה של מועד חג הפסח. במקביל, העליות במכירות ברבעון הראשון של 2021 עקב נגיף הקורונה הציבו רף גבוה של הכנסות, שכל שלוש הרשתות התקשו לשחזר.
- 1.סוסו 30/05/2022 14:43הגב לתגובה זומצהירים על מבצעים מיוחדים, וכשמגיעים לקופה המבצעים לא מעודכנים ! העיקר מושכים לקוחות לקניות בתקווה של יחפרו לקופאית אם המחיר במבצע. אני בכל אופן תפסתי מס פעמים על אי התאמות והעמדתי את מנהל הסניף לביקורת מול כל הקונים. שימו לב שלא יעבדו עליכם.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 1.99% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנובה יורדת 3.3%, קמטק ב-2.8%; מגמה שלילית בת"א
הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש
מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.6% ות"א 90 יורד 0.8%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח יורד 0.6%, מדד הנדל"ן יורד 0.8%, ומדד הנפט והגז מאבד 0.3%.
הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.
אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה
לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש
לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית
של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית
ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
- אודיוקודס זינקה 7%; מדד הביטוח זינק 3.9% מדד הבנקים נעל בירידה של 1.5% - נעילה שלילית בבורסה
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניות במוקד
אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.12% הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.
