ספינת סחר פרידנזון
צילום: פרידנזון
ראיון

"פרידנזון תשיג ללקוחות מחיר וזמינות טובים ממה שהם משיגים בעצמם"

חברת הלוגיסטיקה מעוניינת לא רק לטפל בשינוע ובאחסנת סחורות שהלקוחות שלה מזמינים מחו"ל, אלא לסגור עבורם בעצמה הזמנות של חומרי גלם. המנכ"ל דוד פרדינזון מסביר שיעשו זאת דרך ברוקרים ולא מול הספקים ושלא מדובר בהזדמנות עסקית קצרת טווח
איתי פת-יה | (2)

"יש מחסור אדיר בחומרי גלם לתעשייה, לא רק בארץ אלא בכל העולם. זה קורה גם בגלל המלחמה באוקראינה, שהיא ורוסיה אחראיות יחדיו על כ-40-50% מהאספקה העולמית של חומרי הגלם לתעשיית הצריכה העולמית, אבל עוד קודם לכן הרבה ברוקרים של סחורות צברו מלאים, היום הם מטפטפים אותם לשוק והמחירים טסים. חברות ספנות העלו מחירים דרמטית וגם להן אין מקום, וכך גם לחברות התעופה, שאפילו הכשירו מטוסי נוסעים להובלת מטען".

דוד פרידנזון 0% , מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה על שמו, מגולל שוב את הסיפור המוכר בשיחה עם ביזפורטל. אבל הוא לא בנעלי התעשיין שמשתף בקשיים שלו. מי שיסתכל בדוחות החברה יראה שכמו חברות הספנות, היא דווקא נהנתה מעלויות השילוח המאמירות (61% צמיחה להכנסות של כחצי מיליארד שקל ב-2021). במצב הנוכחי מזהים בפרידנזון הזדמנות, והאקספוזיציה הזו נעשית כהסבר לדיווח על ההחלטה להתחיל לייבא בעצמם חומרי גלם למזון ומוצרי צריכה. לדבריו, זה לא חלון הזדמנויות או פעילות "פופ-אפ", ויש בכך היגיון עסקי גם בלונג-ראן.

אז על מה מדובר? זהו לא יבוא לשם שיווק לנקודות מכירה, כמו שעושה החברה למשל עם אלכוהול, ובשונה מהפעילות השולית ההיא, הייבוא הזה גם לא יעשה באמצעות ספקים של יבוא מקביל מחו"ל. אם היום הלקוחות של פרידנזון סוגרים הזמנות מול ספקים בחו"ל ואז פונים אליה כדי שתטפל בשינוע ההזמנות לארץ, אחסנתן ושחרורן ממכס, אז כעת החברה רוצה לעשות את כל זה, דרך חברה בת בה תחזיק 80%, כולל מקטע אחד נוסף וחשוב: הייבוא. הלקוחות יספרו מה הצרכים שלהם, פרידנזון תאתר בשבילם סחורה ותסגור את העסקה.

"יש לקוח שהיינו מטפלים בשבילו בהזמנות של סודה מיוחדת לניקיון נחושת. לאחרונה הוא לא הצליח להשיג סחורה מהספקים שלו ופחד שהמחירים יעלו לשמים. אנחנו כן השגנו את הסחורה, שמרנו אצלנו מלאי שלה ואנחנו משחררים ממנו לאותו לקוח לפי הדרישה שלו", פרידנזון מספר.

"כמו העולם הפיננסי, גם עולם הסחורות בנוי מברוקרים. פרידנזון לא מדברת עם ספקים מהתעשייה שמוכרים ללקוחות שלנו, אלא עם הברוקרים, שכבר כיום מעבירים לנו הצעות כל הזמן. יש לנו רשימה של לא מעט ברוקרים שעוסקים בסחורות שונות".

ובכל זאת, למה צריך להקים חברה בת בשביל תופעת הלחץ על המחירים, שיכול להיות שהיא רגעית – בין אם מדובר בחצי שנה או שנה?

"היצרנים בקצה לא רוצים יותר לעבוד מול סוכנים, כי הם יקרים מאד ומעלים את מחיר המוצר. אנחנו לא סוכן, ולכן אני מאמין שימשיכו לעבוד עם ברוקרים ומשם איתנו בהמשך. אם נוכל להשיג סחורה ללקוחות שלנו במחירים טובים יותר וזמינות טובה יותר, החברה תצליח – וזה מה שיקרה".

אתם לא מתחרים בעצם בלקוחות שלכם על אותה סחורה שצפה בעולם, שהיא מוגבלת, רק דרך ברוקרים שללקוחות אין גישה אליהם?

"לא. הלקוחות שלנו מרוצים מהמחירים שאנחנו משיגים להם ובזמינות הגבוהה".

תאר על איזה חומרי גלם אנחנו מדברים?

"במזון מדובר בעיקר בקמח ובשעורה, בחומרי גלם למוצרי צריכה אלה מתכות אלחלד, ברזל, כימיקליים כמו אמוניה, שמנים לתעשייה, עץ. אנחנו לא רוצים להיות מומחים בכלום. נשלח לברוקרים מולם אנחנו עובדים דרישה עם כל המפרט הטכני שהלקוח צריך, הם יעבירו לנו בחזרה את הפרטים של הסחורות שיכולו לספק, אז נאשר מול הלקוח ומשם נתקדם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לחומרי הגלם האלה, גם בתנאי אחסנה נאותה, יש תאריכי תפוגה? מה קורה אם שומרים אצלכם סחורה והלקוח משתמש בה פחות מהר ממה שתכנן?

"לא. ושוב, אני לא מביא על דעת עצמי כלום, אלא על דעתו של הלקוח. אם יש תאריך תפוגה זה עניין של הלקוח איזה שימוש לעשות בסחורה".

מבחינה חשבונאית, אתם תהיו חשופים לירידת ערך מלאים? למשל, אם תאחסנו עכשיו טונות של קמחים, ייקח זמן לטפטף אותם ללקוח שבשבילו הזמנתם, ועל פני התקופה מחירי הקמח בבורסות הסחורה ירדו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    dw 18/04/2022 15:02
    הגב לתגובה זו
    תודה על הראיון, הנדיר, עם פרידנזון, שזה נייר יתר קטן שאיננו זוכה לחשיפה רבה. אם אני מבין נכון מדובר בעצם במעין מחסן שיתופי. אם wework משכירים משרדים לתקופות קצרות ולא ממש מעניין אותם מה עושה השוכר במשרד כך עכשיו גם פרידנזון, המשכירה מחסנים ליבואן. מבחינת היבואן זה בעצם הרחבה של המפעל שלו, בלי שהוא צריך לשלם כסף טוב על ההרחבה, שאולי השנה צריך אך לא בשנה הבאה. פעם אחת יבואן א' יאחסן אצלם פיסטוקים ופעם אחרת יאפסנו על המדפים קומקומים. אמנם יש חברות נדלן המתעסקות עם מרלוגים ומחסנים אולם הן בנויות לחוזים לטווח ארוך עם לקוחות ספציפיים. אותו יצרן זקוק למחסן למשך שנים.
  • 1.
    אקטואלי 18/04/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    חברה יציבה ויעילה עם העסוק הנכון בזמן הנכון.לא ברור המכפיל הנמוך שלה. נ ב. ג" נ - מחזיק במניה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.