"פרידנזון תשיג ללקוחות מחיר וזמינות טובים ממה שהם משיגים בעצמם"
"יש מחסור אדיר בחומרי גלם לתעשייה, לא רק בארץ אלא בכל העולם. זה קורה גם בגלל המלחמה באוקראינה, שהיא ורוסיה אחראיות יחדיו על כ-40-50% מהאספקה העולמית של חומרי הגלם לתעשיית הצריכה העולמית, אבל עוד קודם לכן הרבה ברוקרים של סחורות צברו מלאים, היום הם מטפטפים אותם לשוק והמחירים טסים. חברות ספנות העלו מחירים דרמטית וגם להן אין מקום, וכך גם לחברות התעופה, שאפילו הכשירו מטוסי נוסעים להובלת מטען".
דוד פרידנזון -0.53% , מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה על שמו, מגולל שוב את הסיפור המוכר בשיחה עם ביזפורטל. אבל הוא לא בנעלי התעשיין שמשתף בקשיים שלו. מי שיסתכל בדוחות החברה יראה שכמו חברות הספנות, היא דווקא נהנתה מעלויות השילוח המאמירות (61% צמיחה להכנסות של כחצי מיליארד שקל ב-2021). במצב הנוכחי מזהים בפרידנזון הזדמנות, והאקספוזיציה הזו נעשית כהסבר לדיווח על ההחלטה להתחיל לייבא בעצמם חומרי גלם למזון ומוצרי צריכה. לדבריו, זה לא חלון הזדמנויות או פעילות "פופ-אפ", ויש בכך היגיון עסקי גם בלונג-ראן.
אז על מה מדובר? זהו לא יבוא לשם שיווק לנקודות מכירה, כמו שעושה החברה למשל עם אלכוהול, ובשונה מהפעילות השולית ההיא, הייבוא הזה גם לא יעשה באמצעות ספקים של יבוא מקביל מחו"ל. אם היום הלקוחות של פרידנזון סוגרים הזמנות מול ספקים בחו"ל ואז פונים אליה כדי שתטפל בשינוע ההזמנות לארץ, אחסנתן ושחרורן ממכס, אז כעת החברה רוצה לעשות את כל זה, דרך חברה בת בה תחזיק 80%, כולל מקטע אחד נוסף וחשוב: הייבוא. הלקוחות יספרו מה הצרכים שלהם, פרידנזון תאתר בשבילם סחורה ותסגור את העסקה.
"יש לקוח שהיינו מטפלים בשבילו בהזמנות של סודה מיוחדת לניקיון נחושת. לאחרונה הוא לא הצליח להשיג סחורה מהספקים שלו ופחד שהמחירים יעלו לשמים. אנחנו כן השגנו את הסחורה, שמרנו אצלנו מלאי שלה ואנחנו משחררים ממנו לאותו לקוח לפי הדרישה שלו", פרידנזון מספר.
- הזמנתם באינטרנט? הבוננזה שמתחבאה באריזות המשלוחים
- "לירידת מחירי הדירות יש השפעה גדולה על המערכת הבנקאית, ולכן ישמרו על היציבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"כמו העולם הפיננסי, גם עולם הסחורות בנוי מברוקרים. פרידנזון לא מדברת עם ספקים מהתעשייה שמוכרים ללקוחות שלנו, אלא עם הברוקרים, שכבר כיום מעבירים לנו הצעות כל הזמן. יש לנו רשימה של לא מעט ברוקרים שעוסקים בסחורות שונות".
ובכל זאת, למה צריך להקים חברה בת בשביל תופעת הלחץ על המחירים, שיכול להיות שהיא רגעית – בין אם מדובר בחצי שנה או שנה?
"היצרנים בקצה לא רוצים יותר לעבוד מול סוכנים, כי הם יקרים מאד ומעלים את מחיר המוצר. אנחנו לא סוכן, ולכן אני מאמין שימשיכו לעבוד עם ברוקרים ומשם איתנו בהמשך. אם נוכל להשיג סחורה ללקוחות שלנו במחירים טובים יותר וזמינות טובה יותר, החברה תצליח – וזה מה שיקרה".
אתם לא מתחרים בעצם בלקוחות שלכם על אותה סחורה שצפה בעולם, שהיא מוגבלת, רק דרך ברוקרים שללקוחות אין גישה אליהם?
"לא. הלקוחות שלנו מרוצים מהמחירים שאנחנו משיגים להם ובזמינות הגבוהה".
תאר על איזה חומרי גלם אנחנו מדברים?
"במזון מדובר בעיקר בקמח ובשעורה, בחומרי גלם למוצרי צריכה אלה מתכות אלחלד, ברזל, כימיקליים כמו אמוניה, שמנים לתעשייה, עץ. אנחנו לא רוצים להיות מומחים בכלום. נשלח לברוקרים מולם אנחנו עובדים דרישה עם כל המפרט הטכני שהלקוח צריך, הם יעבירו לנו בחזרה את הפרטים של הסחורות שיכולו לספק, אז נאשר מול הלקוח ומשם נתקדם".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
לחומרי הגלם האלה, גם בתנאי אחסנה נאותה, יש תאריכי תפוגה? מה קורה אם שומרים אצלכם סחורה והלקוח משתמש בה פחות מהר ממה שתכנן?
"לא. ושוב, אני לא מביא על דעת עצמי כלום, אלא על דעתו של הלקוח. אם יש תאריך תפוגה זה עניין של הלקוח איזה שימוש לעשות בסחורה".
מבחינה חשבונאית, אתם תהיו חשופים לירידת ערך מלאים? למשל, אם תאחסנו עכשיו טונות של קמחים, ייקח זמן לטפטף אותם ללקוח שבשבילו הזמנתם, ועל פני התקופה מחירי הקמח בבורסות הסחורה ירדו.
- 2.dw 18/04/2022 15:02הגב לתגובה זותודה על הראיון, הנדיר, עם פרידנזון, שזה נייר יתר קטן שאיננו זוכה לחשיפה רבה. אם אני מבין נכון מדובר בעצם במעין מחסן שיתופי. אם wework משכירים משרדים לתקופות קצרות ולא ממש מעניין אותם מה עושה השוכר במשרד כך עכשיו גם פרידנזון, המשכירה מחסנים ליבואן. מבחינת היבואן זה בעצם הרחבה של המפעל שלו, בלי שהוא צריך לשלם כסף טוב על ההרחבה, שאולי השנה צריך אך לא בשנה הבאה. פעם אחת יבואן א' יאחסן אצלם פיסטוקים ופעם אחרת יאפסנו על המדפים קומקומים. אמנם יש חברות נדלן המתעסקות עם מרלוגים ומחסנים אולם הן בנויות לחוזים לטווח ארוך עם לקוחות ספציפיים. אותו יצרן זקוק למחסן למשך שנים.
- 1.אקטואלי 18/04/2022 13:11הגב לתגובה זוחברה יציבה ויעילה עם העסוק הנכון בזמן הנכון.לא ברור המכפיל הנמוך שלה. נ ב. ג" נ - מחזיק במניה
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
