גיא ברנשטיין מנכל מגיק
צילום: מג'יק
דוחות

מג'יק עומדת בציפיות אבל צופה ירידה חדה בצמיחה. המניה יציבה בטרום בוול סטריט

התחזית לשנה הקרובה: צמיחה בהכנסות של 12.5% בלבד, לעומת 29% בשנה האחרונה. החברה רשמה הכנסות של 133 מיליון דולר ברבעון, מעל הצפי ל-125 מיליון, ועמדה בשורת הרווח הנקי על רווח של 26 סנט למניה; מאז נובמבר איבדה המניה 25% מערכה
נתנאל אריאל |

חברת התכנה הדואלית מג'יק 1.36% , המספקת פתרונות אינטגרציה עסקית וייעוץ בתחומי התמיכה הטכנית מדווחת כי ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 עלו בכ-27% ל-133 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים בוול סטריט ל-125.5 מיליון דולר, ולעומת 104.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה (Non-GAAP) עלה ב-24% ל–12.6 מיליון דולר, או 26 סנט למניה, לעומת 10.3 מיליון דולר, או 21 סנט למניה, ברבעון המקביל אשתקד.  

עם זאת, הצמיחה ברווח התפעולי על בסיס Non-GAAP נמצאת בהיחלשות ל-30% וכ-20 מיליון שקל לעומת צמיחה של 36.6% ברבעון המקביל עם כ-15 מיליון דולר.

התחזית קדימה - צמיחה בהכנסות של 12.5% לעומת 29% בשנה האחרונה

החברה צופה ירידה משמעותית בצמיחה בשנה הקרובה. החברה מצפה להכנסות של 535-545 מיליון דולר, כלומר אמצע טווח התחזית הוא צמיחה של 12.5%, וזאת לעומת צמיחה של 29% בשנה האחרונה, כאשר היא הכניסה ב-2021 כ-480 מיליון דולר.

מג'יק נסחרת בת"א ובנאסד"ק והיא מספקת ומפתחת פתרונות חכמים לפיתוח אפליקציות עסקיות ולאינטגרציית מערכות מבוססי Cloud ו-On-Premise. החברה פועלת בכ-50 מדינות בעולם תוך שיתוף פעולה עם בתי תוכנה, אינטגרטורים, יועצים ושותפי OEM, בהם אורקל, סיילספורס, SAP ו-IBM.

מניית החברה עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-12%, כאשר מאז חודש נובמבר האחרון היא איבדה 25% מערכה ונסחרת כעת בשער של 18 דולר למניה (58 שקל) המגלם שווק שוק של 882 מיליון דולר (2.86 מיליארד שקל) 

גיא ברנשטיין, מנכ"ל מג'יק תעשיות תוכנה: "שיעור הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם בכ-14.9% ומשקף את יכולתנו לשמור על רווחיות חרף עליות השכר שעימן מתמודדת תעשיית ההייטק, כמו גם מגזרים רבים אחרים. לצד החשיבות ההולכת וגוברת של תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים, אנו עדים לביקוש לסל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחותינו וממצבים את המשך צמיחתנו."

דיבידנד

החברה תחלק דיבידנד עבור המחצית השניה של 2021 בסכום של 21.6 סנט למניה ובסכום כולל של כ-10.6 מיליון דולר, אשר ביחד עם הדיבידנד אשר חולק בגין המחצית הראשונה של 2021  בסך של 11.5 מיליון דולר, מהווים 75% מהרווחים לשנת 2021 כולה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדיבידנד ישולם ב-7 באפריל 2022, כאשר היום הקובע יהיה ה-24 במרץ 2022.

התוצאות לשנה כולה:

ההכנסות בשנת 2021 עלו בכ-29.4% לשיא של כ-480.3 מיליון דולר, לעומת 371.2 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP בשנת 2021 עלה בכ-27.0% לשיא של כ-66.8 מיליון דולר, לעומת 52.6 מיליון דולר אשתקד.  

הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות מג'יק על בסיס Non-GAAP לשנת 2021 עלה בכ-23.5% והסתכם לשיא של כ-46.0 מיליון דולר, או 94 סנט למניה בדילול מלא, לעומת 37.2 מיליון דולר, או 76 סנט למניה בדילול מלא, אשתקד.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת בשנת 2021 הסתכם לכ-41.0 מיליון דולר, לעומת 52.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'ין טכנולוגיה מזנקת 15%, ארית מתרסקת 17%, טאואר עולה 3.2%; המדדים במגמה מעורבת

אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; הכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.8% ות״א 90 נחלש 1%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.