איתמר מדיקל
צילום: איתמר מדיקל

איתמר מדיקל חושפת השקעה מחברת המכשור ResMed ששוויה 30 מיליארד ד'

המנכ"ל חשף בשיחה עם המשקיעים כי בהנפקה בנאסד"ק בה גייסה 45 מ' ד' השתתפה רזמד שעוסקת גם כן בתחום הפרעות השינה. השאלה היא אם ההשקעה תוביל להסכם אסטרטגי או לאקזיט, כפי שקרה במקרים של מדיטייט ומזור שהיו קודם לכן חברות מוזחקות של הרוכשות
איתי פת-יה |

רגע אחרי שדיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי של 2020 והשנה כולה, מנכ"ל איתמר , גלעד גליק חושף השקעה בחברה מצד מפתחת המכשור הרפואי רזמד (RMD) העוסקת גם היא בתחום הפרעות השינה. גליק מגלה כי בהנפקה שהשלימה איתמר לפני כחודש בנאסד"ק לקחה חלקה חלק רזמד. בצד הצעת מכר של קרן ויולה, איתמר גייסה 44.8 מיליון דולר כשההערכות בשוק הוא שרזמד לקחה נתח משמעותי בגיוס והשקיעה כמה מיליוני דולרים בחברה.

"יש לנו כעת עמדה נוחה יותר לצמוח אורגנית וכן לחפש הזדמנויות לצמיחה לא אורגנית", אמר גליק בשיחה עם המשקיעים והתייחס להנפקה בוול סטריט: "אנו נהנים מנזילות משופרת בשוק האמריקאי. צירפנו כמה משקיעים חדשים, בהם רזמד, שהיא מובילה בתחום הרפואה הדיגיטלית ויש לה פתרונות רפואה מרחוק בענן".

רזמד האוסטרלית הוקמה בסוף שנות השמונים וכיום בסיסה בסן דייגו. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר ודיווחה באחרונה על הכנסה רבעונית בסך 800 מיליון דולר, צמיחה של 8.7% ורווח של 1.41 דולר למניה, עלייה של 16.5% לעומת הרבעון המקביל. את ההנפקה של איתמר בוול סטריט בה לקחה חלק הוביל סינדיקט של שלושה בנקים אמריקאים : Piper Sendler/Cowen/SVB Leerink.

הסינרגיה בין הפעילות של רזמד לזו של איתמר מעלה אפשרות להסכם השקעה אסטרטגית בהמשך הדרך. ואכן, השאלה הגדולה שיכולים לשאול כעת בשוק היא מהו עתיד היחסים בין שתי החברות, בהמשך לחשיפה של גליק. בשוק חברות הרפואה מה שמתחיל כרכישה של נתחים זעירים לעתים ממשיך בהפיכה לבעל עניין, וכמו שמקווים יזמים רבים – גם באקזיט.

כך למשל, מדיטייט הייתה חברה מוחזקת (17%) של אולימפוס לפני שהאחרונה הודיעה זה עתה על רכישתה, כחלק ממימוש הסכם אופציה עליו חתמוה הצדדים. אולימפוס תשלם 250 מיליון דולר עבור יתרת ההחזקות בחברה, בעסקה שמשקפת למדיטייט שווי של 300 מיליון דולר. עוד עסקת ענק שזכורה מהשנים האחרונות ובוצעה במתווה דומה הייתה זו של מדטרוניק ומזור הישראלית. מדטרוניק השקיעה בשני סבבים גיוס של מזור עד שעלתה להחזקה של 11% מהחברה. זה היה גם שיעור ההחזקה שלה כשהודיעה על רכישת מזור בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר.

כמובן שעוד חזון למועד, מבחינת המשקיעים הקיימים באיתמר, התקווה בשלב הנוכחי הוא שאכן ההשקעה של רזמד בחברה תביא איתה ערך מוסף ושהסיפור לא מסתיים באזכור בשיחת משקיעים ונפנוף במוניטין של חברת ענק.

בינתיים, באיתמר צופים כי השנה ההכנסות יסתכמו ב-52-53 מיליון דולר (צמיחה של 27%-29), בדומה לצפי האנליסטים לסך של 52 מיליון דולר. את הרבעון הרביעי של 2020 סגרה עם הכנסות שיא של 12.8 מיליון דולר, כשבכך הכתה את תחזיות האנליסטים לנתון של 12.3 מיליון דולר. ואולם בשורה התחתונה החברה פספסה את התחזיות והציגה הפסד של 21 סנט למניה, עמוק יותר מתחזית האנליסטים להפסד של 13 סנט למניה. ההפסד מיוחס לגידול בהוצאות המימון (הפרשי מט"ח), הוצאות משפטיות והרחבת יכולות המכירה והשיווק. בשנת 2020 כולה הסתכמו ההכנסות ב-41 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 0%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.