איתמר מדיקל
צילום: איתמר מדיקל

איתמר מדיקל חושפת השקעה מחברת המכשור ResMed ששוויה 30 מיליארד ד'

המנכ"ל חשף בשיחה עם המשקיעים כי בהנפקה בנאסד"ק בה גייסה 45 מ' ד' השתתפה רזמד שעוסקת גם כן בתחום הפרעות השינה. השאלה היא אם ההשקעה תוביל להסכם אסטרטגי או לאקזיט, כפי שקרה במקרים של מדיטייט ומזור שהיו קודם לכן חברות מוזחקות של הרוכשות
איתי פת-יה |

רגע אחרי שדיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי של 2020 והשנה כולה, מנכ"ל איתמר , גלעד גליק חושף השקעה בחברה מצד מפתחת המכשור הרפואי רזמד (RMD) העוסקת גם היא בתחום הפרעות השינה. גליק מגלה כי בהנפקה שהשלימה איתמר לפני כחודש בנאסד"ק לקחה חלקה חלק רזמד. בצד הצעת מכר של קרן ויולה, איתמר גייסה 44.8 מיליון דולר כשההערכות בשוק הוא שרזמד לקחה נתח משמעותי בגיוס והשקיעה כמה מיליוני דולרים בחברה.

"יש לנו כעת עמדה נוחה יותר לצמוח אורגנית וכן לחפש הזדמנויות לצמיחה לא אורגנית", אמר גליק בשיחה עם המשקיעים והתייחס להנפקה בוול סטריט: "אנו נהנים מנזילות משופרת בשוק האמריקאי. צירפנו כמה משקיעים חדשים, בהם רזמד, שהיא מובילה בתחום הרפואה הדיגיטלית ויש לה פתרונות רפואה מרחוק בענן".

רזמד האוסטרלית הוקמה בסוף שנות השמונים וכיום בסיסה בסן דייגו. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר ודיווחה באחרונה על הכנסה רבעונית בסך 800 מיליון דולר, צמיחה של 8.7% ורווח של 1.41 דולר למניה, עלייה של 16.5% לעומת הרבעון המקביל. את ההנפקה של איתמר בוול סטריט בה לקחה חלק הוביל סינדיקט של שלושה בנקים אמריקאים : Piper Sendler/Cowen/SVB Leerink.

הסינרגיה בין הפעילות של רזמד לזו של איתמר מעלה אפשרות להסכם השקעה אסטרטגית בהמשך הדרך. ואכן, השאלה הגדולה שיכולים לשאול כעת בשוק היא מהו עתיד היחסים בין שתי החברות, בהמשך לחשיפה של גליק. בשוק חברות הרפואה מה שמתחיל כרכישה של נתחים זעירים לעתים ממשיך בהפיכה לבעל עניין, וכמו שמקווים יזמים רבים – גם באקזיט.

כך למשל, מדיטייט הייתה חברה מוחזקת (17%) של אולימפוס לפני שהאחרונה הודיעה זה עתה על רכישתה, כחלק ממימוש הסכם אופציה עליו חתמוה הצדדים. אולימפוס תשלם 250 מיליון דולר עבור יתרת ההחזקות בחברה, בעסקה שמשקפת למדיטייט שווי של 300 מיליון דולר. עוד עסקת ענק שזכורה מהשנים האחרונות ובוצעה במתווה דומה הייתה זו של מדטרוניק ומזור הישראלית. מדטרוניק השקיעה בשני סבבים גיוס של מזור עד שעלתה להחזקה של 11% מהחברה. זה היה גם שיעור ההחזקה שלה כשהודיעה על רכישת מזור בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר.

כמובן שעוד חזון למועד, מבחינת המשקיעים הקיימים באיתמר, התקווה בשלב הנוכחי הוא שאכן ההשקעה של רזמד בחברה תביא איתה ערך מוסף ושהסיפור לא מסתיים באזכור בשיחת משקיעים ונפנוף במוניטין של חברת ענק.

בינתיים, באיתמר צופים כי השנה ההכנסות יסתכמו ב-52-53 מיליון דולר (צמיחה של 27%-29), בדומה לצפי האנליסטים לסך של 52 מיליון דולר. את הרבעון הרביעי של 2020 סגרה עם הכנסות שיא של 12.8 מיליון דולר, כשבכך הכתה את תחזיות האנליסטים לנתון של 12.3 מיליון דולר. ואולם בשורה התחתונה החברה פספסה את התחזיות והציגה הפסד של 21 סנט למניה, עמוק יותר מתחזית האנליסטים להפסד של 13 סנט למניה. ההפסד מיוחס לגידול בהוצאות המימון (הפרשי מט"ח), הוצאות משפטיות והרחבת יכולות המכירה והשיווק. בשנת 2020 כולה הסתכמו ההכנסות ב-41 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.