איתמר מדיקל חושפת השקעה מחברת המכשור ResMed ששוויה 30 מיליארד ד'
רגע אחרי שדיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי של 2020 והשנה כולה, מנכ"ל איתמר , גלעד גליק חושף השקעה בחברה מצד מפתחת המכשור הרפואי רזמד (RMD) העוסקת גם היא בתחום הפרעות השינה. גליק מגלה כי בהנפקה שהשלימה איתמר לפני כחודש בנאסד"ק לקחה חלקה חלק רזמד. בצד הצעת מכר של קרן ויולה, איתמר גייסה 44.8 מיליון דולר כשההערכות בשוק הוא שרזמד לקחה נתח משמעותי בגיוס והשקיעה כמה מיליוני דולרים בחברה.
"יש לנו כעת עמדה נוחה יותר לצמוח אורגנית וכן לחפש הזדמנויות לצמיחה לא אורגנית", אמר גליק בשיחה עם המשקיעים והתייחס להנפקה בוול סטריט: "אנו נהנים מנזילות משופרת בשוק האמריקאי. צירפנו כמה משקיעים חדשים, בהם רזמד, שהיא מובילה בתחום הרפואה הדיגיטלית ויש לה פתרונות רפואה מרחוק בענן".
רזמד האוסטרלית הוקמה בסוף שנות השמונים וכיום בסיסה בסן דייגו. החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-30 מיליארד דולר ודיווחה באחרונה על הכנסה רבעונית בסך 800 מיליון דולר, צמיחה של 8.7% ורווח של 1.41 דולר למניה, עלייה של 16.5% לעומת הרבעון המקביל. את ההנפקה של איתמר בוול סטריט בה לקחה חלק הוביל סינדיקט של שלושה בנקים אמריקאים : Piper Sendler/Cowen/SVB Leerink.
הסינרגיה בין הפעילות של רזמד לזו של איתמר מעלה אפשרות להסכם השקעה אסטרטגית בהמשך הדרך. ואכן, השאלה הגדולה שיכולים לשאול כעת בשוק היא מהו עתיד היחסים בין שתי החברות, בהמשך לחשיפה של גליק. בשוק חברות הרפואה מה שמתחיל כרכישה של נתחים זעירים לעתים ממשיך בהפיכה לבעל עניין, וכמו שמקווים יזמים רבים – גם באקזיט.
- ג'פריס: אפסייד של 40% במניית אנרג'יאן. מעלים המלצה ל'קנייה'
- האסדה של אנרג'יאן הגיעה - הגז צפוי לזרום מ"כריש" ברבעון השלישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך למשל, מדיטייט הייתה חברה מוחזקת (17%) של אולימפוס לפני שהאחרונה הודיעה זה עתה על רכישתה, כחלק ממימוש הסכם אופציה עליו חתמוה הצדדים. אולימפוס תשלם 250 מיליון דולר עבור יתרת ההחזקות בחברה, בעסקה שמשקפת למדיטייט שווי של 300 מיליון דולר. עוד עסקת ענק שזכורה מהשנים האחרונות ובוצעה במתווה דומה הייתה זו של מדטרוניק ומזור הישראלית. מדטרוניק השקיעה בשני סבבים גיוס של מזור עד שעלתה להחזקה של 11% מהחברה. זה היה גם שיעור ההחזקה שלה כשהודיעה על רכישת מזור בתמורה ל-1.6 מיליארד דולר.
כמובן שעוד חזון למועד, מבחינת המשקיעים הקיימים באיתמר, התקווה בשלב הנוכחי הוא שאכן ההשקעה של רזמד בחברה תביא איתה ערך מוסף ושהסיפור לא מסתיים באזכור בשיחת משקיעים ונפנוף במוניטין של חברת ענק.
בינתיים, באיתמר צופים כי השנה ההכנסות יסתכמו ב-52-53 מיליון דולר (צמיחה של 27%-29), בדומה לצפי האנליסטים לסך של 52 מיליון דולר. את הרבעון הרביעי של 2020 סגרה עם הכנסות שיא של 12.8 מיליון דולר, כשבכך הכתה את תחזיות האנליסטים לנתון של 12.3 מיליון דולר. ואולם בשורה התחתונה החברה פספסה את התחזיות והציגה הפסד של 21 סנט למניה, עמוק יותר מתחזית האנליסטים להפסד של 13 סנט למניה. ההפסד מיוחס לגידול בהוצאות המימון (הפרשי מט"ח), הוצאות משפטיות והרחבת יכולות המכירה והשיווק. בשנת 2020 כולה הסתכמו ההכנסות ב-41 מיליון דולר.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
