לוגו חברת אוברסיז
צילום: מתוך הדוחות של החברה

אוברסיז מדווחת על צמיחה של 3.6% בהכנסות ל-78 מיליון שקל

הרווח הנקי זינק לרמה של כ-8 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת הכנסות מימון; אורי שוחט ימונה למנכ״ל החברה; החברה תחלק דיבידנד של כ-4 מיליון שקל
אור צרפתי |

חברת אוברסיז 0.16% קומרס העוסקת במתן שירותים לוגיסטיים ע"י מסופי מכולות ומטענים, מחסני ערובה ומחסנים לוגיסטיים, מדווחת על גידול בשורה העליונה והתחתונה. הכנסות הרבעון השלישי הסתכמו ב-77.7 מיליון שקל, עליה של כ-3.6% לעומת כ-75 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות החברה נובע בעיקר מגידול בפעילות חברת הבת אוברסיז גאנה, עליה החברה לא מפרסמת ביאור נפרד, ובתפוסת מחסני החברה.

 

ההכנסות מתחום מכולות מלאות לאחסנה (FCL) הסתכמו ב-29.8 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה. ההכנסות מתחום מכולות לריקון (LCL) הסתכמו ב-10.7 מיליון שקל לעומת כ-10.1 מיליון שקל ברבעון השלישי לשנת 2019. ההכנסות משירותים לוגיסטיים, הליבה העסקית, הסתכמו ב-37.1 מיליון שקל, עלייה של 5% לעומת 35.3 ברבעון המקביל אשתקד. 

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק ל-8.1 מיליון שקל, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד הרווח הנקי עמד על 1.66 מיליון שקל בלבד. הזינוק ברווח הנקי מיוחס לגידול ברווחיות לצד הכנסות מימון בסך 5.1 מיליון שקל שנבעו משערוך במניות אקסלוט.

שולי הרווח הגולמי עלו ל-23% לעמות כ-19% ברבעון המקביל אשתקד.

 

תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת הסתכם ב-14.47 מיליון שקל ירידה של כ-15% לעומת כ-17.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון מיוחס בעיקרו לגידול בהון החוזר לצד הכנסות מימון בסך 4.8 מיליון שקל שהוכרו בתקופה המקבילה אשתקד. קופת המזומנים נכון לתום הרבעון הסתכמה בכ-9.6 מיליון שקל. 

 

עם פרסום הדוחות, החברה הודיעה על חילופי מנכ״לים כאשר המנכ״ל היוצא מוטי גליק, יפנה את מקומו בתחילת שנת 2021 למנכ״ל הנכנס אורי שוחט. אורי הינו בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA), ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול, ובתפקידו הקודם שימש כמנכ״ל סוויספורט ישראל, חברה המפעילה את מסוף המטענים האווירי בנתב"ג. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.