שרון פימה, מנכ"ל מיט-טק
צילום: יח"צ

מיט טק משקיעה מיליון אירו ב-Peace Of Meat

ההשקעה הנה שלב ראשון בתהליך רכישה כולל בהיקף של 17.5 מיליון דולר של החברה הבלגית המפתחת מוצרי שומן מתורבת על בסיס תאי-גזע; אז כמה יעלה להכין קילו סטייק בסוף?
ערן סוקול | (6)

חברת מיט-טק ​המפתחת תהליך להדפסה תעשייתית של בשר נקי באמצעות מדפסת תלת-ממד, מדווחת על השקעה של 1 מיליון אירו בחברת Peace Of Meat - POM, הפועלת בתחום מוצרי השומן המתורבת. ההשקעה הנה שלב ראשון בתהליך רכישה כולל וזאת בהמשך להודעת החברה מחודש ספטמבר על חתימת מכתב כוונות לרכישת 100% ממניות חברת היעד בהתאם לתוכנית האסטרטגית הרחבה של מיט-טק להטמעת טכנולוגיות חקלאיות מבוססות תאים.

 

לקריאה נוספת:

> "כולם מנסים להדפיס בשר תחליפי. אנחנו הולכים על היהלום שבכתר - הדפסת בשר אמיתי; כל 20 שניות נייצר סטייק"

חברת POM שבסיסה בבלגיה, פיתחה טכנולוגיה ייחודית, מוגנת קניינית, המבוססת על תאי-גזע לייצור שומנים מן החי באמצעות ריבוי בביוריאקטורים, ממקורות כמו: בקר, עוף אווז וזאת ללא פגיעה כלשהי בבע"ח. החברה הנרכשת ביצעה מבחני טעימה למוצרים היברידיים (על בסיס צמחי עם 20% שומן עוף מתורבת). מתוך 150 המשתתפים במבחני הטעימה כולם הצביעו באופן ברור על טעם של עוף.

רכישת יתרת האחזקות בחברה תהיה כפופה להשלמת הסכם סופי, לפיו מיט-טק תרכוש את כל ההון העצמי של POM בסך כולל של 17.5 מיליון דולר, באמצעות שילוב של מזומן ומניות מיט-טק, בכפוף לעמידת החברה הנרכשת באבני דרך טכנולוגיות לאורך תקופה של שנתיים.  

בכוונת מיט-טק למנף את טכנולוגיות השומן המתורבת של POM כדי להרחיב את היצע מוצריה על בסיס תאים, על ידי האצת פיתוח מוצרי שומן מתורבת וקיצור זמני ההגעה לשוק. 

כאמור, רכישה זו הנה חלק מאסטרטגיית הצמיחה של מיט-טק, במטרה לייעל את תהליכי הפיתוח ולהרחיב את מגוון מוצרי החברה, כדי לחדור לשוקי טכנולוגיית הבשר המתורבת בזמן קצר ככל האפשר. 

שרון פימה, מנכ"ל וה-CTO של חברת מיט-טק: "הרכישה המיועדת של POM שהנה ממובילות תחומה בעולם, מדובר ברכישה סינרגטית אשר מסייעת להאיץ את תהליכי פיתוח ופותחת מגוון רחב של אפשרויות ליצירת שומן מתורבת שהנו מוצר מבוקש בפני עצמו. רכישה זו מקצרת את זמן ההגעה שלנו למכירות ראשונות בשוקי היעד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז כמה זה יעלה בסוף?

לשאלת אתר ביזפורטל לגבי הליך הייצור ועלויות הייצור של הבשר העתידי שתייצר מיט-טק (בהנחה שאכן החברה תשלים בהצלחה את כל הפיתוחים הנדרשים לצורך כך), הסביר פימה כי נכון לכרגע, חומר הגלם אשר משמש את מיט-טק לצורך הכנת ה"דיו" ממנו מדפיסה החברה בשר, הינו תרבית המכילה נוזלים, סוכרים וחלבונים אשר כרגע רוכשת החברה תמורת כ-50 דולר לכל קילו סטייק. 

עם זאת, החברה נמצאת כעת בעיצומו של פיתוח תרבית דומה המופקת מצמחים אשר השלמת פיתוחה (ככל שתושלם) צפויה להוזיל משמעותית את עלות הייצור לרמה של 5-10 דולר לקילו סטייק.

לדברי פימה, "אסטרטגיית מיט טק הינה לפתח דרך חברות הבת טכנולוגיות נוספות אשר יאפשרו הגעה מוקדמת יותר לשוק עם מוצרים היברידיים המשלבים חלבון מן הצומח ושומן מתורבת. אפשר להתייחס לכך כאל ''ביונד מיט משודרג'' וישנה התעניינות רבה בשוק לעניין זה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ניצן הורוביץ 20/10/2020 20:59
    הגב לתגובה זו
    במטותא מכם הינכם פועלים בדיוק כמו לולן המראה לתרנגול חצי עבודה. הוצאתם מתחת ידכם מאמר מפואר אך ללא סימוכין למקור, אולי זו המצאה מקורית של כתב משועמם?
  • 5.
    כל חברות הבניה הגדולות הגדילו את המכירות, ועדיין בוכים (ל"ת)
    אני 19/10/2020 09:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביונד מיט 19/10/2020 08:31
    הגב לתגובה זו
    ביונד מיט אותו מגרש משחקים
  • 3.
    משה 19/10/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    תזהרו
  • 2.
    טכנולגיה מהפכנית בנסדק היא כבר היתה שווה מילארד לפחות .. (ל"ת)
    A.s 18/10/2020 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מי שלא קונה יצטער (ל"ת)
    18/10/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.