נתי סיידוף
צילום: יח"צ

שיכון ובינוי: הפסידה 56 מליון שקל ברבעון, הרווחיות הגולמית נשחקה

ההכנסות עלו ב-1% ברבעון השני והסתכמו ב-1.63 מיליארד שקל אבל החברה עברה להפסד תפעולי של 15.7 מיליון שקל; צבר ההזמנות עלה ל-13.3 מיליארד שקל; בחברה מציינים כי משבר הקורונה פגע בעיקר בפעילות בחו"ל
צחי אפרתי | (1)

חברת הקבלנות והייזום שיכון ובינוי 0.93%  מדווחת על עליה של 1% בהכנסות שעמדו על 1.63 מיליארד שקל לצד גידול בהפסד הנקי שעמד על 56.3 מיליון שקל, בעיקר נוכח שחיקה ברווחיות הגולמית. החברה מציגה גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות ל-13.3 מיליארד שקל ועל מעבר להפסד תפעולי של 15.7 מיליון שקל. עוד מצביע הדוח כי משבר הקורונה השפיע בעיקר על מגזרי הייזום והקבלנות בחו"ל כולל ארה"ב. 

ההכנסות ברבעון עלו בכ-1% לכ-1.63 מיליארד שקל, לעומת כ-1.61 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בשורה התחתונה, החברה דיווחה על גידול של כ-29% בהפסד נקי שהסתכם ב-56.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 43.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר השינוי מיוחס לשחיקה ברווחיות הגולמית וקיטון בהכנסות תפעוליות אחרות ומנגד קיטון חד בהוצאות המימון קיזזו חלק מההשפעה.

 

על רקע הדברים, החברה עברה להפסד תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות לפי מגזרים

מקור: דוחות כספיים

השפעות התפשטות נגיף הקורונה

במגזר פעילות קבלנות תשתית ובניה בחו"ל לרבות בארה"ב - התפשטות הנגיף גרמה להאטה בביצוע פרויקטים בחלק ממדינות הפעילות כתוצאה מכך צפויה דחייה בקצב הביצוע של הפרויקטים. במגזרי ייזום נדל"ן בארץ ובחו"ל חלה ירידה בהיקף מכירת הדירות. בפעילות בחו"ל החליטה החברה לדחות את הפעלתם של מספר שלבים בפרויקטיים עד התייצבות המצב. במגזר האנרגיה ובמגזר פעילות קבלנות תשתיות ובניה בארץ לא צפויה השפעה מהותית.

תוצאות הפעילות העסקית

מקור: דוחות כספיים

ירידה ברווחית הגולמית 

הרווח הגולמי של החברה התכווץ בכ-27% לכ-165.3 מיליון שקל (10% מההכנסות), בהשוואה לכ-227 מיליון שקל (14% מההכנסות) ברבעון השני של 2019.

הפסד תפעולי של החברה עמד על כ-15.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות תשתית ובניה

צבר ההזמנות של החברה בתחום קבלנות תשתית ובניה לסוף הרבעון השני 2020 הסתכם בסך של כ- 13.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- 6.9 מיליארד שקל (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל. עלייה של 8% בהשוואה לצבר ההזמנות בסוף שנת 2019 שהסתכם בסך של כ-12.3 מיליארד ש"ח, מתוכם כ- 6.9 מיליארד ש"ח (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל.

צבר הזמנות מקבלנות

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דווקא מעודד . בהתאם למצב . (ל"ת)
    זמי 27/08/2020 11:24
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.