שיכון ובינוי: הפסידה 56 מליון שקל ברבעון, הרווחיות הגולמית נשחקה
חברת הקבלנות והייזום שיכון ובינוי 0.94% מדווחת על עליה של 1% בהכנסות שעמדו על 1.63 מיליארד שקל לצד גידול בהפסד הנקי שעמד על 56.3 מיליון שקל, בעיקר נוכח שחיקה ברווחיות הגולמית. החברה מציגה גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות ל-13.3 מיליארד שקל ועל מעבר להפסד תפעולי של 15.7 מיליון שקל. עוד מצביע הדוח כי משבר הקורונה השפיע בעיקר על מגזרי הייזום והקבלנות בחו"ל כולל ארה"ב.
ההכנסות ברבעון עלו בכ-1% לכ-1.63 מיליארד שקל, לעומת כ-1.61 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, החברה דיווחה על גידול של כ-29% בהפסד נקי שהסתכם ב-56.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 43.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר השינוי מיוחס לשחיקה ברווחיות הגולמית וקיטון בהכנסות תפעוליות אחרות ומנגד קיטון חד בהוצאות המימון קיזזו חלק מההשפעה.
על רקע הדברים, החברה עברה להפסד תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות לפי מגזרים
מקור: דוחות כספיים
השפעות התפשטות נגיף הקורונה
במגזר פעילות קבלנות תשתית ובניה בחו"ל לרבות בארה"ב - התפשטות הנגיף גרמה להאטה בביצוע פרויקטים בחלק ממדינות הפעילות כתוצאה מכך צפויה דחייה בקצב הביצוע של הפרויקטים. במגזרי ייזום נדל"ן בארץ ובחו"ל חלה ירידה בהיקף מכירת הדירות. בפעילות בחו"ל החליטה החברה לדחות את הפעלתם של מספר שלבים בפרויקטיים עד התייצבות המצב. במגזר האנרגיה ובמגזר פעילות קבלנות תשתיות ובניה בארץ לא צפויה השפעה מהותית.
תוצאות הפעילות העסקית
מקור: דוחות כספיים
ירידה ברווחית הגולמית
הרווח הגולמי של החברה התכווץ בכ-27% לכ-165.3 מיליון שקל (10% מההכנסות), בהשוואה לכ-227 מיליון שקל (14% מההכנסות) ברבעון השני של 2019.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסד תפעולי של החברה עמד על כ-15.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות תשתית ובניה
צבר ההזמנות של החברה בתחום קבלנות תשתית ובניה לסוף הרבעון השני 2020 הסתכם בסך של כ- 13.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- 6.9 מיליארד שקל (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל. עלייה של 8% בהשוואה לצבר ההזמנות בסוף שנת 2019 שהסתכם בסך של כ-12.3 מיליארד ש"ח, מתוכם כ- 6.9 מיליארד ש"ח (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל.
צבר הזמנות מקבלנות
- 1.דווקא מעודד . בהתאם למצב . (ל"ת)זמי 27/08/2020 11:24הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
