שיכון ובינוי: הפסידה 56 מליון שקל ברבעון, הרווחיות הגולמית נשחקה
חברת הקבלנות והייזום שיכון ובינוי -4.22% מדווחת על עליה של 1% בהכנסות שעמדו על 1.63 מיליארד שקל לצד גידול בהפסד הנקי שעמד על 56.3 מיליון שקל, בעיקר נוכח שחיקה ברווחיות הגולמית. החברה מציגה גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות ל-13.3 מיליארד שקל ועל מעבר להפסד תפעולי של 15.7 מיליון שקל. עוד מצביע הדוח כי משבר הקורונה השפיע בעיקר על מגזרי הייזום והקבלנות בחו"ל כולל ארה"ב.
ההכנסות ברבעון עלו בכ-1% לכ-1.63 מיליארד שקל, לעומת כ-1.61 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, החברה דיווחה על גידול של כ-29% בהפסד נקי שהסתכם ב-56.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 43.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר השינוי מיוחס לשחיקה ברווחיות הגולמית וקיטון בהכנסות תפעוליות אחרות ומנגד קיטון חד בהוצאות המימון קיזזו חלק מההשפעה.
על רקע הדברים, החברה עברה להפסד תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות לפי מגזרים
מקור: דוחות כספיים
השפעות התפשטות נגיף הקורונה
במגזר פעילות קבלנות תשתית ובניה בחו"ל לרבות בארה"ב - התפשטות הנגיף גרמה להאטה בביצוע פרויקטים בחלק ממדינות הפעילות כתוצאה מכך צפויה דחייה בקצב הביצוע של הפרויקטים. במגזרי ייזום נדל"ן בארץ ובחו"ל חלה ירידה בהיקף מכירת הדירות. בפעילות בחו"ל החליטה החברה לדחות את הפעלתם של מספר שלבים בפרויקטיים עד התייצבות המצב. במגזר האנרגיה ובמגזר פעילות קבלנות תשתיות ובניה בארץ לא צפויה השפעה מהותית.
תוצאות הפעילות העסקית
מקור: דוחות כספיים
ירידה ברווחית הגולמית
הרווח הגולמי של החברה התכווץ בכ-27% לכ-165.3 מיליון שקל (10% מההכנסות), בהשוואה לכ-227 מיליון שקל (14% מההכנסות) ברבעון השני של 2019.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסד תפעולי של החברה עמד על כ-15.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות תשתית ובניה
צבר ההזמנות של החברה בתחום קבלנות תשתית ובניה לסוף הרבעון השני 2020 הסתכם בסך של כ- 13.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- 6.9 מיליארד שקל (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל. עלייה של 8% בהשוואה לצבר ההזמנות בסוף שנת 2019 שהסתכם בסך של כ-12.3 מיליארד ש"ח, מתוכם כ- 6.9 מיליארד ש"ח (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל.
צבר הזמנות מקבלנות
- 1.דווקא מעודד . בהתאם למצב . (ל"ת)זמי 27/08/2020 11:24הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
