שיכון ובינוי: הפסידה 56 מליון שקל ברבעון, הרווחיות הגולמית נשחקה
חברת הקבלנות והייזום שיכון ובינוי 1.49% מדווחת על עליה של 1% בהכנסות שעמדו על 1.63 מיליארד שקל לצד גידול בהפסד הנקי שעמד על 56.3 מיליון שקל, בעיקר נוכח שחיקה ברווחיות הגולמית. החברה מציגה גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות ל-13.3 מיליארד שקל ועל מעבר להפסד תפעולי של 15.7 מיליון שקל. עוד מצביע הדוח כי משבר הקורונה השפיע בעיקר על מגזרי הייזום והקבלנות בחו"ל כולל ארה"ב.
ההכנסות ברבעון עלו בכ-1% לכ-1.63 מיליארד שקל, לעומת כ-1.61 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה, החברה דיווחה על גידול של כ-29% בהפסד נקי שהסתכם ב-56.7 מיליון שקל בהשוואה להפסד של 43.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עיקר השינוי מיוחס לשחיקה ברווחיות הגולמית וקיטון בהכנסות תפעוליות אחרות ומנגד קיטון חד בהוצאות המימון קיזזו חלק מההשפעה.
על רקע הדברים, החברה עברה להפסד תפעולי של כ-15.7 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ-144 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות לפי מגזרים
מקור: דוחות כספיים
השפעות התפשטות נגיף הקורונה
במגזר פעילות קבלנות תשתית ובניה בחו"ל לרבות בארה"ב - התפשטות הנגיף גרמה להאטה בביצוע פרויקטים בחלק ממדינות הפעילות כתוצאה מכך צפויה דחייה בקצב הביצוע של הפרויקטים. במגזרי ייזום נדל"ן בארץ ובחו"ל חלה ירידה בהיקף מכירת הדירות. בפעילות בחו"ל החליטה החברה לדחות את הפעלתם של מספר שלבים בפרויקטיים עד התייצבות המצב. במגזר האנרגיה ובמגזר פעילות קבלנות תשתיות ובניה בארץ לא צפויה השפעה מהותית.
תוצאות הפעילות העסקית
מקור: דוחות כספיים
ירידה ברווחית הגולמית
הרווח הגולמי של החברה התכווץ בכ-27% לכ-165.3 מיליון שקל (10% מההכנסות), בהשוואה לכ-227 מיליון שקל (14% מההכנסות) ברבעון השני של 2019.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפסד תפעולי של החברה עמד על כ-15.7 מיליון שקל בהשוואה לרווח תפעולי של 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
גידול של 8% בצבר ההזמנות מקבלנות תשתית ובניה
צבר ההזמנות של החברה בתחום קבלנות תשתית ובניה לסוף הרבעון השני 2020 הסתכם בסך של כ- 13.3 מיליארד שקל, מתוכם כ- 6.9 מיליארד שקל (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל. עלייה של 8% בהשוואה לצבר ההזמנות בסוף שנת 2019 שהסתכם בסך של כ-12.3 מיליארד ש"ח, מתוכם כ- 6.9 מיליארד ש"ח (כ-2 מיליארד דולר) בגין הפעילות בחו"ל.
צבר הזמנות מקבלנות
- 1.דווקא מעודד . בהתאם למצב . (ל"ת)זמי 27/08/2020 11:24הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
