פז נפט: הפסידה חצי מיליארד שקל; ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%

דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד ענק כתוצאה מהפחתת שווי בית הזיקוק; בנוסף, צופה הפסד של עד 120 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד של חצי מיליארד שקל כתוצאה מהפחתת שווי המוניטין של בית הזיקוק. ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%.

הכנסות פז ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.96 מיליארד שקל, ירידה של כ-18.3% לעומת הכנסות של כ-3.62 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מירידת מחיר הנפט אשר קוזזה חלקית מעליה בכמויות המכירה בשיווק הישיר ומעליה במכירות רשת Yellow.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-0.5 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד מיוחס בעיקר למחיקה (חשבונאית) של כ-566 מיליון שקל בגין ירידת שווי בית הזיקוק באשדוד.

בנטרול השפעות חד פעמיות, ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1% והסתכם בכ-217 מיליון שקל.

בנוסף, מציינת החברה כי ככל שלא יחול שינוי מהותי במרווחי הזיקוק, במחיר הנפט ובכמויות המכירה בשוק, בית הזיקוק עלול לרשום הפסד נקי של כ-100-120 מליון שקל בדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2020.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם בכ-354 מיליון שקל, אשר היוו כ-12% מההכנסות, ירידה של כ-23% לעומת כ-460 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.7% מההכנסות. 

עליה בשולי הוצאות התפעול

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-12 מיליון שקל ברבעון הרביעי והסתכמו בכ-241 מיליון שקל (כ-8.2% מההכנסות), לעומת כ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-7% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-13 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-68 מיליון שקל ברבעון הרביעי והיוו כ-2.3% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-55 מיליון שקל והיוו כ-1.5% מההכנסות. בחברה מציינים כי העליה נובעת בעיקר מגידול בהוצאות חד פעמיות ומגידול בהוצאות פחת לרכוש קבוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לירידה ברווח הגולמי והעלייה בשולי הוצאות התפעול, הרווח התפעולי של פז הסתכם בכ-20 מיליון שקל ברבעון הרביעי, על שולי רווחיות תפעולית של כ-0.7%, ירידה של כ-87% לעומת הרווח התפעולי של כ-154 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.3% ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה נערכת להשפעת נגיף הקורונה והצעדים שנוקטת ממשלת ישראל בעקבות התפרצות המגפה, על פעילותה. בעקבות ארועים אלה, חל קיטון במכירות הדלקים על ידי החברה - בפרט החל מהמחצית השניה של חודש מרץ השנה. כמו כן חל קיטון בשווי המלאים בבית הזיקוק. החברה גם מדווחת כי פעילות המכירות ב-yellow לא נפגעה וכי מכירות הגפ״מ על ידי חברת פז גז עולות.

החברה מציינת כי מרבית פעילויותיה מוגדרות כפעילויות חיונית בשעת חירום והיא מספקת לציבור את מוצריה ושירותיה גם בתקופת משבר הקורונה הנוכחי. החברה נוקטת בפעולות שונות להתמודדות עם המשבר ולהמשך פעילות סדירה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 26/03/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    מי המנהל הכושל שלהם ? (ל"ת)
    שימי 26/03/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 26/03/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
    מכר פז בזמן ונשאר בפיבי,הגיוני!
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.