פז נפט: הפסידה חצי מיליארד שקל; ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%
חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד של חצי מיליארד שקל כתוצאה מהפחתת שווי המוניטין של בית הזיקוק. ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%.
הכנסות פז ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.96 מיליארד שקל, ירידה של כ-18.3% לעומת הכנסות של כ-3.62 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מירידת מחיר הנפט אשר קוזזה חלקית מעליה בכמויות המכירה בשיווק הישיר ומעליה במכירות רשת Yellow.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-0.5 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד מיוחס בעיקר למחיקה (חשבונאית) של כ-566 מיליון שקל בגין ירידת שווי בית הזיקוק באשדוד.
בנטרול השפעות חד פעמיות, ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1% והסתכם בכ-217 מיליון שקל.
בנוסף, מציינת החברה כי ככל שלא יחול שינוי מהותי במרווחי הזיקוק, במחיר הנפט ובכמויות המכירה בשוק, בית הזיקוק עלול לרשום הפסד נקי של כ-100-120 מליון שקל בדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2020.
- מחברה של 2 מיליארד שקל להערת עסק חי: מה קרה לאקוואריוס והאם דווקא עכשיו מדובר בהזדמנות?
- פז נפט: ה-EBITDA המתואם עלה ב-4.3% ל-316 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם בכ-354 מיליון שקל, אשר היוו כ-12% מההכנסות, ירידה של כ-23% לעומת כ-460 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.7% מההכנסות.
עליה בשולי הוצאות התפעול
הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-12 מיליון שקל ברבעון הרביעי והסתכמו בכ-241 מיליון שקל (כ-8.2% מההכנסות), לעומת כ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-7% מההכנסות.
מנגד, נרשמה עלייה של כ-13 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-68 מיליון שקל ברבעון הרביעי והיוו כ-2.3% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-55 מיליון שקל והיוו כ-1.5% מההכנסות. בחברה מציינים כי העליה נובעת בעיקר מגידול בהוצאות חד פעמיות ומגידול בהוצאות פחת לרכוש קבוע.
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
בהתאם לירידה ברווח הגולמי והעלייה בשולי הוצאות התפעול, הרווח התפעולי של פז הסתכם בכ-20 מיליון שקל ברבעון הרביעי, על שולי רווחיות תפעולית של כ-0.7%, ירידה של כ-87% לעומת הרווח התפעולי של כ-154 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.3% ברבעון המקביל אשתקד.
השפעות הקורונה
החברה נערכת להשפעת נגיף הקורונה והצעדים שנוקטת ממשלת ישראל בעקבות התפרצות המגפה, על פעילותה. בעקבות ארועים אלה, חל קיטון במכירות הדלקים על ידי החברה - בפרט החל מהמחצית השניה של חודש מרץ השנה. כמו כן חל קיטון בשווי המלאים בבית הזיקוק. החברה גם מדווחת כי פעילות המכירות ב-yellow לא נפגעה וכי מכירות הגפ״מ על ידי חברת פז גז עולות.
החברה מציינת כי מרבית פעילויותיה מוגדרות כפעילויות חיונית בשעת חירום והיא מספקת לציבור את מוצריה ושירותיה גם בתקופת משבר הקורונה הנוכחי. החברה נוקטת בפעולות שונות להתמודדות עם המשבר ולהמשך פעילות סדירה.
- 3.דירה=קורת גג 26/03/2020 18:58הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 2.מי המנהל הכושל שלהם ? (ל"ת)שימי 26/03/2020 16:04הגב לתגובה זו
- 1.לרון 26/03/2020 15:15הגב לתגובה זומכר פז בזמן ונשאר בפיבי,הגיוני!
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
