הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

פז נפט: הפסידה חצי מיליארד שקל; ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%

דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד ענק כתוצאה מהפחתת שווי בית הזיקוק; בנוסף, צופה הפסד של עד 120 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2020
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה יונה פוגל נפט

חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד של חצי מיליארד שקל כתוצאה מהפחתת שווי המוניטין של בית הזיקוק. ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%.

הכנסות פז ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.96 מיליארד שקל, ירידה של כ-18.3% לעומת הכנסות של כ-3.62 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מירידת מחיר הנפט אשר קוזזה חלקית מעליה בכמויות המכירה בשיווק הישיר ומעליה במכירות רשת Yellow.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-0.5 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד מיוחס בעיקר למחיקה (חשבונאית) של כ-566 מיליון שקל בגין ירידת שווי בית הזיקוק באשדוד.

בנטרול השפעות חד פעמיות, ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1% והסתכם בכ-217 מיליון שקל.

בנוסף, מציינת החברה כי ככל שלא יחול שינוי מהותי במרווחי הזיקוק, במחיר הנפט ובכמויות המכירה בשוק, בית הזיקוק עלול לרשום הפסד נקי של כ-100-120 מליון שקל בדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2020.

הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם בכ-354 מיליון שקל, אשר היוו כ-12% מההכנסות, ירידה של כ-23% לעומת כ-460 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.7% מההכנסות. 

עליה בשולי הוצאות התפעול

הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-12 מיליון שקל ברבעון הרביעי והסתכמו בכ-241 מיליון שקל (כ-8.2% מההכנסות), לעומת כ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-7% מההכנסות.

מנגד, נרשמה עלייה של כ-13 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-68 מיליון שקל ברבעון הרביעי והיוו כ-2.3% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-55 מיליון שקל והיוו כ-1.5% מההכנסות. בחברה מציינים כי העליה נובעת בעיקר מגידול בהוצאות חד פעמיות ומגידול בהוצאות פחת לרכוש קבוע.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאם לירידה ברווח הגולמי והעלייה בשולי הוצאות התפעול, הרווח התפעולי של פז הסתכם בכ-20 מיליון שקל ברבעון הרביעי, על שולי רווחיות תפעולית של כ-0.7%, ירידה של כ-87% לעומת הרווח התפעולי של כ-154 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.3% ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות הקורונה

החברה נערכת להשפעת נגיף הקורונה והצעדים שנוקטת ממשלת ישראל בעקבות התפרצות המגפה, על פעילותה. בעקבות ארועים אלה, חל קיטון במכירות הדלקים על ידי החברה - בפרט החל מהמחצית השניה של חודש מרץ השנה. כמו כן חל קיטון בשווי המלאים בבית הזיקוק. החברה גם מדווחת כי פעילות המכירות ב-yellow לא נפגעה וכי מכירות הגפ״מ על ידי חברת פז גז עולות.

החברה מציינת כי מרבית פעילויותיה מוגדרות כפעילויות חיונית בשעת חירום והיא מספקת לציבור את מוצריה ושירותיה גם בתקופת משבר הקורונה הנוכחי. החברה נוקטת בפעולות שונות להתמודדות עם המשבר ולהמשך פעילות סדירה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דירה=קורת גג 26/03/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 2.
    מי המנהל הכושל שלהם ? (ל"ת)
    שימי 26/03/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 26/03/2020 15:15
    הגב לתגובה זו
    מכר פז בזמן ונשאר בפיבי,הגיוני!
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך



להמשך הכתבה לחץ כאן