פז נפט: הפסידה חצי מיליארד שקל; ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%
חברת פז נפט העוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד, ושולטת ב"פזגז", דיווחה על ירידה של 18% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2019, ירידה של 87% ברווח התפעולי והפסד של חצי מיליארד שקל כתוצאה מהפחתת שווי המוניטין של בית הזיקוק. ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1%.
הכנסות פז ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-2.96 מיליארד שקל, ירידה של כ-18.3% לעומת הכנסות של כ-3.62 מיליארד שקל ברבעון המקביל. בחברה מציינים כי הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מירידת מחיר הנפט אשר קוזזה חלקית מעליה בכמויות המכירה בשיווק הישיר ומעליה במכירות רשת Yellow.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-0.5 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי של כ-100 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפסד מיוחס בעיקר למחיקה (חשבונאית) של כ-566 מיליון שקל בגין ירידת שווי בית הזיקוק באשדוד.
בנטרול השפעות חד פעמיות, ה-EBITDA המתואם ירד ב-3.1% והסתכם בכ-217 מיליון שקל.
בנוסף, מציינת החברה כי ככל שלא יחול שינוי מהותי במרווחי הזיקוק, במחיר הנפט ובכמויות המכירה בשוק, בית הזיקוק עלול לרשום הפסד נקי של כ-100-120 מליון שקל בדוחות הכספיים לרבעון הראשון לשנת 2020.
- מחברה של 2 מיליארד שקל להערת עסק חי: מה קרה לאקוואריוס והאם דווקא עכשיו מדובר בהזדמנות?
- פז נפט: ה-EBITDA המתואם עלה ב-4.3% ל-316 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי של פז נפט ברבעון הרביעי של 2019 הסתכם בכ-354 מיליון שקל, אשר היוו כ-12% מההכנסות, ירידה של כ-23% לעומת כ-460 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-12.7% מההכנסות.
עליה בשולי הוצאות התפעול
הוצאות המכירה ושיווק של פז ירדו בכ-12 מיליון שקל ברבעון הרביעי והסתכמו בכ-241 מיליון שקל (כ-8.2% מההכנסות), לעומת כ-253 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשר היוו כ-7% מההכנסות.
מנגד, נרשמה עלייה של כ-13 מיליון שקל בהוצאות ההנהלה וכלליות אשר הסתכמו בכ-68 מיליון שקל ברבעון הרביעי והיוו כ-2.3% מההכנסות, לעומת הוצאות ההנהלה וכלליות ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-55 מיליון שקל והיוו כ-1.5% מההכנסות. בחברה מציינים כי העליה נובעת בעיקר מגידול בהוצאות חד פעמיות ומגידול בהוצאות פחת לרכוש קבוע.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
בהתאם לירידה ברווח הגולמי והעלייה בשולי הוצאות התפעול, הרווח התפעולי של פז הסתכם בכ-20 מיליון שקל ברבעון הרביעי, על שולי רווחיות תפעולית של כ-0.7%, ירידה של כ-87% לעומת הרווח התפעולי של כ-154 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-4.3% ברבעון המקביל אשתקד.
השפעות הקורונה
החברה נערכת להשפעת נגיף הקורונה והצעדים שנוקטת ממשלת ישראל בעקבות התפרצות המגפה, על פעילותה. בעקבות ארועים אלה, חל קיטון במכירות הדלקים על ידי החברה - בפרט החל מהמחצית השניה של חודש מרץ השנה. כמו כן חל קיטון בשווי המלאים בבית הזיקוק. החברה גם מדווחת כי פעילות המכירות ב-yellow לא נפגעה וכי מכירות הגפ״מ על ידי חברת פז גז עולות.
החברה מציינת כי מרבית פעילויותיה מוגדרות כפעילויות חיונית בשעת חירום והיא מספקת לציבור את מוצריה ושירותיה גם בתקופת משבר הקורונה הנוכחי. החברה נוקטת בפעולות שונות להתמודדות עם המשבר ולהמשך פעילות סדירה.
- 3.דירה=קורת גג 26/03/2020 18:58הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 2.מי המנהל הכושל שלהם ? (ל"ת)שימי 26/03/2020 16:04הגב לתגובה זו
- 1.לרון 26/03/2020 15:15הגב לתגובה זומכר פז בזמן ונשאר בפיבי,הגיוני!
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
