מריוס נכט
צילום: תמר מצפי

מחברה של 2 מיליארד שקל להערת עסק חי: מה קרה לאקוואריוס והאם דווקא עכשיו מדובר בהזדמנות?

חברת המנועים החשמליים הונפקה במהלך 2020 בקול תרועה רמה והתרסקה לשווי של 40 מיליון שקל; הכסף בקופה הולך להיגמר ובעלי השליטה לרבות מריוס נכט צריכים לקבל החלטה; הנה האפשרויות

חברת המנועים החשמליים אקוואריוס אקוואריוס מנוע -0.19% נכנסה לבורסה בתל אביב בקול תרועה רמה אי שם במהלך שנת 2020. תוך שהיא נישאת על גלי הגאות בשווקי ההון, רשמה החברה את מניותיה למסחר לפי שווי של 1 מיליארד שקל. מספר חודשים לאחר מכן חתמה החברה על מזכר הבנות עם חברה מדובאי, שהעריך את שוויה ב-5 מיליארד דולר. אלא שמאז הספיקה מניית החברה לצנוח לשווי "אפסי" של 40 מיליון שקל, כעת עם הערת עסק חי וכמעט בלי מזומנים עתיד החברה לוט בערפל.

 

ועידת ההשקעות באנרגיה של ביזפורטל תתקיים ב-16 באפריל. בין היתר יוצגו בה הכיוונים של שוק הגז המקומי, העתיד של האנרגיה המתחדשת ויוצגו החברות שצפויות לספק את ערך משמעותי בהמשך (להרשמה לחצו כאן)

 

אלא שדווקא עכשיו צפויה התפתחות חשובה בחברה - בעלי השליטה ומריוס נכט בראשם צריכים לקבל החלטה. נכט מעשירי המדינה בזכות היותו ממייסדי צ'ק פוינט (בהשקעות שלו מאז צ'ק פוינט הוא בעיקר מפסיד) לצד לאון רקאנטי יכולים להמשיך לתמוך בחברה דרך הנפקה, כשהנפקת זכויות היא הפתרון הקלאסי מבחינתם. הם יכולים לנסות להכניס שותף אסטרטגי. הם יכולים לקנות את הפעילות של המנועים ולהשאיר את אקוואריוס כשלד בורסאי. והם יכולים להמשיך בתוכנית ההתייעלות ולקוות שהמכירות יגיעו ואיכשהו החברה תסתדר לבד. האפשרות האחרונה עם סיכויים קטנים יחסית.

 

אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על ידי שלושה יזמים: גל פרידמן (היו"ר לשעבר), אריאל גורפונג (המנכ"ל) ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות). החברה פיתחה ומייצרת מנוע לינארי קטן לייצור חשמל השוקל כ-10 קילוגרם, בעל מנגנון בעירה פנימית המיועד בעיקר לשימוש בגנרטורים. בניגוד למנועים המסורתיים הגדולים, במנוע של אקוואריוס קיים חלק נע אחד בלבד והוא הופך דלק לחשמל ללא שימוש בשמן. בשל גודלו ומשקלו הקל, המנוע בעל נצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטת גזים וזיהום נמוך. כיום, פועלת החברה בשני תחומי פעילות מרכזיים - טלקום ורכבים חשמליים.

בשנת 2020 במהלך משבר הקורונה ובחסות הגאות בשווקים, הנפיקה החברה את מניותיה למסחר בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1 מיליארד שקל. ההתחלה הייתה טובה, שווי החברה זינק בחודשים הראשונים לכ-1.7 מיליארד שקל.  ״גודלו של שוק המערכות ההיברידיות ברכב הוא יותר מ-100 מיליארד דולר, ושל שוק המערכות ההיברידיות בטלקום יותר מ-45 מיליארד דולר, כך שגם אם נתפוס נתח שוק קטן מדובר בהכנסות משמעותיות לחברה״, אמר גל פרידמן, היו"ר והמייסד של החברה בראיון לביזפורטל חודש לאחר ההנפקה.

מספר חודשים לאחר מכן, הודיעה אקוואריוס על מזכר הבנות עם חברת האנרגיה Kampac International (KIP) להקמה משותפת של מפעל באיחוד האמירויות לייצור מוצרים לתעשיית הרכב, המבוססים על הטכנולוגיה שפיתחה. במסגרת המזכר, ניתנה ל-KIP אופציה לרכישה של עד 10% מאקוואריוס לפי שווי חברה של 5 מיליארד דולר. אך האופציות מעולם לא מומשו ומשקיעי החברה נותרו לתהות כיצד הוא חושב והאם בכלל היה סיכוי שהאופציות ימומשו.

באותו ראיון, שניתן חודש לאחר ההנפקה, העריך פרידמן כי ההכנסות ראשוניות יחלו לזרום לחברה ברבעון האחרון של 2021. אלא שבחלוף שלוש שנים, החברה עדיין לא מדווחת על הכנסות, לא משוק הטלקום ולא משוק הרכב החשמלי. במקביל המזומנים של החברה הולכים ואוזלים, ולאחר שבשנת 2023 היא הפסידה כ-17 מיליון שקל, היא נותרה כמעט ללא מזומנים. דבר שהביא את רואי החשבון שלה להוסיף "הערת עסק חי" לדוחות השנתיים האחרונים, כלומר להביע ספקות ביחס ליכולת של החברה להמשיך ולפעול בשנה הקרובה.

קיראו עוד ב"גלובל"

בכדי להמשיך בפעילות הודיעה החברה ביולי האחרון על תוכנית התייעלות לצמצום משמעותי של הוצאותיה. תחילה תפעל החברה לחסכון עלויות חודשי של כ-200 אלף בחודש, ובהמשך היא מתחייבת לחסכון נוסף של כ-25% מקצב ההוצאות התפעולי הנוכחי שלה. אך גם אם החברה אכן תצליח לחסוך בעלויות, לא ברור כיצד בכוונתה להמשיך לפעול ללא הכנסות.

אם לשפוט לפי הדוחות השנתיים של החברה שפורסמו בשבוע שעבר, באקוואריוס תולים את יהבם בשוק הטענת הרכבים החשמליים. אך בשלב זה, היא נמצאת "בשלבי חדירה ראשוניים" לסקטור, ככה שספק אם היא תראה הכנסות מהתחום בתקופה הקרובה. במילים אחרות, המנוע החשמלי לרכבים נכשל וכעת הסבו את מנוע הבעירה הפנימי שהחברה פיתחה להטענת רכבים. זה אכן שוק גדול, אך במקביל עם תחרות גדולה. 

 

בינתיים, משקיע פרטי בשם אלי פולטוב, איש נדל"ן ומתווך רכש מניות בחודשים האחרונים בשוק והגיע להחזקה של 6.1% בחברה. אתמול מכר שאול יעקבי, ממייסדי החברה כ-1 מיליון מניות במחיר של 1.23 שקל, המהווים 3.4% מהון החברה. את המניות רכש אלכסנדר צ'רנילובסקי שעלה להחזקה של 8.1% בחברה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    משקיע 04/04/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
    סונוביה, 3DM, אקסיליון
  • 12.
    כנס 04/04/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    היא טובה הרבה יותר מההודעה של החברים הלא ישרים מאקוואריוס
  • יוסי 04/04/2024 11:33
    הגב לתגובה זו
    מה אומרת ההודעה
  • 11.
    חחח 04/04/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
    לכאורה אין שם כלום ומסתובבות הרבה שמועות על כך. עקיצת המאה לכאורה. החברה הזו בעלת סיכויים גדולים לפשיטת רגל. הישמרו לכם
  • 10.
    הקונה.. 04/04/2024 10:48
    הגב לתגובה זו
    הכל רשום הוואטצאפ. תתכוננו
  • 9.
    גל פרידמן 04/04/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    גל פרידמן ידע שפיתוח המנוע בספק ולמרות זאת פרסם כתבות ומצגת שהמנוע משנה סדרי עולם ויכבוש שוק המנועים השווה 40 מליירד דולר .הכל שקר יש לחקור ולהעמידו לדין על הולכת המשקיעים שולל.[אם הוא מאמין לעצמו מדוע מער מאות אלפי מניות]
  • 8.
    זה מה שיקרה באלקטריון מספרי סיפורים וחלומות ופיילוטים (ל"ת)
    דותן 04/04/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    פשוט תפסו פרייאר שמכרו לו סיפורים ומעשיות חברת פח אשפה (ל"ת)
    אלי 04/04/2024 09:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מניה זבל הרגה את המשקיעים אפשר להגיד קדיש. (ל"ת)
    מני 04/04/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מהנדס אלקטרוניקה 04/04/2024 08:40
    הגב לתגובה זו
    באף מקום הם לא מפרסמים כמה Kwh הוא מייצר זה הדבר הכי חשוב והשני כמה זמן הוא יכול לעבוד ברציפות. על ידי כך אפשר לדעת האם אפשר לשים אותו במכונית כדוגמת ניסן Xtrial שבה המנוע הוא גנרטור ומה שמניע את הגלגלים הם מנועים חשמליים.
  • 4.
    מה קרה? החברה שפכה מנוע (ל"ת)
    אנונימי 04/04/2024 08:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    "בשלבי חדירה ראשוניים" - כמו שאני אצל בת השכנים (ל"ת)
    אהוד ברק 04/04/2024 08:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    "שווי של 5 מיליארד" כשאנשי הפרזנטציות נתקלים במציאות חח (ל"ת)
    העיקר משכו משכורות 04/04/2024 08:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאשר הצלחתי לעבוד על כולם עם טראקנט שגם לפני פשיט 04/04/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
    מאשר הצלחתי לעבוד על כולם עם טראקנט שגם לפני פשיטת רגל. זה פשוט כי יש לי נסיון עשיר בפשיטות רגל…יא פרייארים
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

מנכ"ל סטייקהולדר, אריק קאופמן קרדיט: החברהמנכ"ל סטייקהולדר, אריק קאופמן קרדיט: החברה

סטייקהולדר פודס רוכשת את טוויין סולושנס

בעלי המניות של טוויין יקבלו כ-20% מסטייקהולדר בתמורה למניותיהם; החברה מרחיבה את פעילותה מעבר לפודטק אל תחום הייצור הדיגיטלי והטקסטיל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פוד טק

סטייקהולדר פודס Steakholder Foods -11.64%  , שפועלת בתחום הפוד טק עם הדפסת המזון בלת מימד, הודיעה על השלמת רכישת חברת טוויין סולושנס, מפתחת טכנולוגיה דיגיטלית לצביעת חוטים וחוטי סריגה ללא שימוש במים. במסגרת העסקה יקבלו בעלי המניות של טוויין כ-20% ממניות סטייקהולדר (כולל מרכיב על בסיס אבני דרך), בתמורה לכל מניות טוויין במונחים מדוללים מלאים.

על פי הודעת החברה, בעלי המניות של טוויין כבר היו משקיעים בסטייקהולדר ואף העניקו לה הלוואה להמרה, שכעת הומרה למניות בפרמיה גבוהה, מה שמעיד על שווי משמעותי שניתן לטכנולוגיה של טוויין. מבחינת מבנה הבעלות, בעלי המניות הקיימים של סטייקהולדר ימשיכו להחזיק בשליטה, בעוד בעלי טוויין יקבלו אחזקת מיעוט.

המהלך נועד להרחיב את פעילות סטייקהולדר מעבר לעולם הפודטק, ולבסס אותה כפלטפורמת ייצור דיגיטלי רחבה יותר. החברות מסרו כי בכוונתן לבחון יישומים מסחריים משותפים במגוון תחומים, תוך דגש על מהירות ייצור, התאמה אישית, קיימות והפחתת עלויות.

מנכ"ל סטייקהולדר, אריק קאופמן, ציין כי מדובר ב"שלב חדש בצמיחת החברה, המרחיב את יכולות ההדפסה הדיגיטלית מעבר לעולם המזון ופותח הזדמנויות עסקיות בתעשיות נוספות." מנכ"ל טוויין, אלון מעוז, הוסיף כי "המהלך מגיע בעיתוי מצוין לאחר ההשקה של מערכת TwineX1 בתערוכת ITMA Asia, ויאפשר האצה בחדירה לשווקים גלובליים."

טוויין, שהוקמה ב-2015, פיתחה טכנולוגיה מוגנת פטנטים לצביעת חוטים ולחוטי סריגה ללא מים, הפועלת לפי דרישה ומאפשרת ייצור מקומי, מהיר ובעל טביעת רגל סביבתית נמוכה. היא כבר יצרה שיתופי פעולה עם מותגים בינלאומיים כמו Zara ו-COATS Group.