וירוס הקורונה מתחיל להתפשט להסכמי מיזוגים ורכישות
המסכים האדומים של מדדי הבורסה בימים האחרונים כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, יוצרים פאניקה ותחושה אפוקליפטית שיש לרסנה לפני שהיא תצא מכל פרופורציה. גם יו"ר רשות ניירות ערך התייחסה לעניין וציינה כי קבלת החלטות בחופזה פוגעת באינטרסים של המשקיע ויש לפעול בקור רוח בתקופה מאתגרת זו.
את מרכיב אי הוודאות הקיימת בהתקשרות עסקית ניתן בדר"כ לנטרל במנגנונים חוזיים שונים. בעסקאות מורכבות עשויים להיווצר פערי זמנים משמעותיים בין מועד החתימה על מסמכי העסקה לבין מועד השלמת העסקה, תקופה שבמהלכה נדרשים להתקיים מספר תנאים כגון אישור רגולטור לעסקה.
שינוי מהותי לרעה
אחד הכלים החוזיים לנטרל את אי הוודאות של השפעת נגיף הקורונה על הנכס או החברה שאותה רוכש מעוניין לקנות עד למועד השלמת העסקה, הינו סעיף הידוע בכינוי "שינוי מהותי לרעה". סעיף זה נועד להתמודד עם מצב שבו חל שינוי מהותי בנכסים או בפעילות החברה הנרכשת עד מועד השלמת העסקה, שעשויה להיות לו, השפעה מהותית לרעה על החברה הנרכשת.
מטרת הסעיף האמור היא לאפשר פתח מילוט לרוכש מעסקה של נכס אשר נמצא במצב שונה לחלוטין מזה שראה לנגד עיניו בעת החתימה על החוזה. נשאלת השאלה כיצד בתי המשפט יפרשו את סעיף שינוי מהותי לרעה כתוצאה מהשפעות נגיף הקורונה.
- לא רק בבורסות: גם ההשקעות הפרטיות והמיזוגים בעולם שוברים שיאים
- נייס מגדילה את השוק הפוטנציאלי באמצעות רכישת Guardian Analytics
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר כמובן תלוי בניסוחו המדויק של הסעיף. בתי המשפט נוטים ככלל לפרש את סעיף "שינוי מהותי לרעה" בצמצום הואיל והגישה היא שמשקיע מעוניין להחזיק בנכס שרכש לזמן ארוך ולכן השפעה שלילית קצרת טווח על ביצועי חברה נרכשת אינה עולה כדי שינוי מהותי לרעה בראיה ארוכת טווח.
במצב הקיים כרגע בישראל, שבו מספר החולים בקורונה נמוך יחסית ונעשים מאמצים רבים להתגבר על המגיפה באמצעים שונים, לא ידוע כמה זמן תימשך המגיפה ומה יהיו השפעותיה לטווח ארוך, נראה שהשפעת הנגיף אינה כזו שתהווה "שינוי מהותי לרעה" בניסוח כללי של הסעיף מבלי להכנס לאירועים ספציפיים שמתייחסים לקורונה. מה גם שבדר"כ נהוג להחריג מהסעיף האמור מקרים שבהם ההשפעה על החברה הנרכשת דומה להשפעה על כלל השוק בו היא פועלת.
הקונים מול המוכרים, באמצע הקורונה
הואיל ואנחנו באירוע מתגלגל שתוצאותיו בשלב זה אינן ידועות, רוכשים ינסו לנהל משא ומתן על הוספת סעיף "שינוי מהותי לרעה" שיכלול אירועים ספציפיים שיהוו שינוי מהותי לרעה על החברה הנרכשת כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, כדוגמת הפסקת עבודה של למעלה מאחוז מסוים של עובדים או הפסקת עבודה של אנשי מפתח בחברה או ביטול התקשרויות מצד לקוחותיה כתוצאה מהנגיף או מקרים רלוונטיים אחרים, כל חברה ונסיבותיה.
- מגדל מנפיקה את האג"ח הראשונה בישראל לסיכוני רעידת אדמה
- דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מנגד, מוכרים ינסו להחריג אירועים הקשורים באפידמיה או בפנדמיה כולל נגיף הקורונה כפי שנהוג לדוגמא להחריג מהסעיף אירועי מזג אוויר קיצוני או אירועי טרור. התייחסות לצמצום השפעת הקורונה יכולה לקבל ביטוי גם במנגנונים חוזיים אחרים כדוגמת סעיף כוח עליון או בהתייחסות לדחייה בלוחות זמנים של התחייבויות חוזיות כתוצאה מעיכובים הנובעים בנגיף.
בסופו של דבר, אכיפת מנגנונים חוזיים הקשורים לקורונה תלויה באותיות הקטנות של ניסוחם, במיוחד לאור פסקי הדין האחרונים שיצאו תחת ידו של בית המשפט העליון לפיהן יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה, בוודאי כאשר הוא מנוסח על ידי עורכי דין.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפוםוום עולה 16%, ג'ין טכנולוגיות 5%; ארית מאבדת 3.7% - המדדים במגמה מעורבת
פתיחה מעורבת לשבוע המסחר כשהמניות הדואליות חוזרות עם פערים מעורבים
פתיחה מעורבת לשבוע המסחר, ת"א 35 עולה 0.4% בעוד ת"א 90 יציב בנטיה לירידות קלות.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.3% בעוד ת"א ביטוח מוסיף 0.4%. ת"א נדל"ן יציב על ה-ס ות"א נפט וגז יציב עם נטיה לירידות קלות.
מחקרים מהשנים האחרונות תומכים במחקרי עבר ומייצרים למשקיעים יכולת להבין את הטעויות הגדולות שלהם. הבנה של דפוסי פעולה שגויים יעזרו לכם לייצר תשואה טובה לאורך זמן. צריך להבין איפה "המלכודות" וצריך משמעת - מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות 2.75% המומנטום השלילי נבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף, הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית? למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מידלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46% בארית שתחזיק 80% ברשף.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
