עסקה הסכם
צילום: צילום מסך

וירוס הקורונה מתחיל להתפשט להסכמי מיזוגים ורכישות

רוכשים ינסו לנהל משא ומתן על הוספת סעיף "שינוי מהותי לרעה" שיכלול אירועים ספציפיים שיהוו שינוי מהותי לרעה על החברה הנרכשת כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה
אמיר שחר |

המסכים האדומים של מדדי הבורסה בימים האחרונים כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, יוצרים פאניקה ותחושה אפוקליפטית שיש לרסנה לפני שהיא תצא מכל פרופורציה. גם יו"ר רשות ניירות ערך התייחסה לעניין וציינה כי קבלת החלטות בחופזה פוגעת באינטרסים של המשקיע ויש לפעול בקור רוח בתקופה מאתגרת זו.

את מרכיב אי הוודאות הקיימת בהתקשרות עסקית ניתן בדר"כ לנטרל במנגנונים חוזיים שונים. בעסקאות מורכבות עשויים להיווצר פערי זמנים משמעותיים בין מועד החתימה על מסמכי העסקה לבין מועד השלמת העסקה, תקופה שבמהלכה נדרשים להתקיים מספר תנאים כגון אישור רגולטור לעסקה.

שינוי מהותי לרעה

אחד הכלים החוזיים לנטרל את אי הוודאות של השפעת נגיף הקורונה על הנכס או החברה שאותה רוכש מעוניין לקנות עד למועד השלמת העסקה, הינו סעיף הידוע בכינוי "שינוי מהותי לרעה". סעיף זה נועד להתמודד עם מצב שבו חל שינוי מהותי בנכסים או בפעילות החברה הנרכשת עד מועד השלמת העסקה, שעשויה להיות לו, השפעה מהותית לרעה על החברה הנרכשת.

מטרת הסעיף האמור היא לאפשר פתח מילוט לרוכש מעסקה של נכס אשר נמצא במצב שונה לחלוטין מזה שראה לנגד עיניו בעת החתימה על החוזה. נשאלת השאלה כיצד בתי המשפט יפרשו את סעיף שינוי מהותי לרעה כתוצאה מהשפעות נגיף הקורונה.

הדבר כמובן תלוי בניסוחו המדויק של הסעיף. בתי המשפט נוטים ככלל לפרש את סעיף "שינוי מהותי לרעה" בצמצום הואיל והגישה היא שמשקיע מעוניין להחזיק בנכס שרכש לזמן ארוך ולכן השפעה שלילית קצרת טווח על ביצועי חברה נרכשת אינה עולה כדי שינוי מהותי לרעה בראיה ארוכת טווח.

במצב הקיים כרגע בישראל, שבו מספר החולים בקורונה נמוך יחסית ונעשים מאמצים רבים להתגבר על המגיפה באמצעים שונים, לא ידוע כמה זמן תימשך המגיפה ומה יהיו השפעותיה לטווח ארוך, נראה שהשפעת הנגיף אינה כזו שתהווה "שינוי מהותי לרעה" בניסוח כללי של הסעיף מבלי להכנס לאירועים ספציפיים שמתייחסים לקורונה. מה גם שבדר"כ נהוג להחריג מהסעיף האמור מקרים שבהם ההשפעה על החברה הנרכשת דומה להשפעה על כלל השוק בו היא פועלת.

הקונים מול המוכרים, באמצע הקורונה

הואיל ואנחנו באירוע מתגלגל שתוצאותיו בשלב זה אינן ידועות, רוכשים ינסו לנהל משא ומתן על הוספת סעיף "שינוי מהותי לרעה" שיכלול אירועים ספציפיים שיהוו שינוי מהותי לרעה על החברה הנרכשת כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, כדוגמת הפסקת עבודה של למעלה מאחוז מסוים של עובדים או הפסקת עבודה של אנשי מפתח בחברה או ביטול התקשרויות מצד לקוחותיה כתוצאה מהנגיף או מקרים רלוונטיים אחרים, כל חברה ונסיבותיה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנגד, מוכרים ינסו להחריג אירועים הקשורים באפידמיה או בפנדמיה כולל נגיף הקורונה כפי שנהוג לדוגמא להחריג מהסעיף אירועי מזג אוויר קיצוני או אירועי טרור. התייחסות לצמצום השפעת הקורונה יכולה לקבל ביטוי גם במנגנונים חוזיים אחרים כדוגמת סעיף כוח עליון או בהתייחסות לדחייה בלוחות זמנים של התחייבויות חוזיות כתוצאה מעיכובים הנובעים בנגיף.

בסופו של דבר, אכיפת מנגנונים חוזיים הקשורים לקורונה תלויה באותיות הקטנות של ניסוחם, במיוחד לאור פסקי הדין האחרונים שיצאו תחת ידו של בית המשפט העליון לפיהן יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה, בוודאי כאשר הוא מנוסח על ידי עורכי דין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס -1.51%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק -0.59% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה

הייפר גלובל: הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי?

הזמנה של 24 מיליון דולר שמצטרפת להזמנה של 11 מיליון מהלקוח בארה"ב - יחד שווים ליותר מחצי משורת ההכנסות עליה דיווחה חברת ה-IT ברבעון השלישי; האם זה יתגלגל לשורה התחתונה? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייפר גלובל

זה אמנם חיזוק לשורה העליונה, אבל לא בהכרח שהכל יתגלגל לשורה התחתונה. גם אם נניח שזה יתפרס על פני כשנה ("מספר חודשים") שזה אומר כ-10-12 מיליון דולר לרבעון השלישי והרביעי של 2026. עם זאת, הייפר דיווחה ברבעון השלישי על שחיקה משמעותית ברווחיות הגולמית, מ-18.5% ל-16.2% בין היתר בשל התיסוף בשקל, והאטה במגזר ארה"ב. גם הרווחיות התפעולית נשחקה בכ-17% והסתכמה ב-4.7 מיליון דולר שהם 7% בלבד מההכנסות צריכים גם לקחת בחשבון שהתלות בלקוח גדול יכולה לגרום מחדדת את הסיכון לעיכובים או לשינויים בהיקפי הביקושים, כך שהשאלה המרכזית עד כמה הצבר המרשים יתורגם לרווח.

חברת ה-IT מדווחת על הזמנת המשך מלקוח קיים גדול בארה״ב, בהיקף של כ-24 מיליון דולר, וזאת בהמשך להזמנה קודמת בהיקף של כ-11 מיליון דולר שעליה דיווחה באוקטובר האחרון, לאחר זכייה במכרז. ההזמנה החדשה מיועדת לאספקת מערכות מחשוב לדור חדש של מוצרי הלקוח. לפי החברה, האספקות צפויות להתחיל ברבעון השלישי של 2026 ולהימשך מספר חודשים.


הייפר גם מציינת שהלקוח צפוי להמשיך ולהזמין מערכות במסגרת הפרויקט, בהתאם לביקושים למוצרים, וכי ההכנסות יירשמו במגזר הפעילות בארה״ב עם ביצוע האספקות. זה חדשות מצוינות כיוון שמגזר ארה"ב סובל מהאטה במכירות מאז נכנס טראמפ לבית הלבן דבר שגרם לעיכובים בהזמנות, ההכנסות ממגזר ארה״ב ירדו ברבעון השלישי ב-10.4%, בגלל האטה ובעיכובים בקבלת הזמנות לפרויקטים בסקטור הביטחוני שנובעים משינויים שבוצעו במשרדים הפדרליים מאז כניסת ממשל טראמפ, מה שהוביל לדחייה בקבלת החלטות וביצוע פרויקטים.


מניית הייפר במבט שנתי

הייפר גלובל נוצרה מתוך פיצול מאמת מחשוב אמת 0%   ב-2022, כאשר פעילות ה-OEM (ייצור ציוד מקורי) הבינלאומית והגלובלית שלה הוצאה לחברה חדשה וציבורית, במטרה ליצור מיקוד עסקי ולהמשיך בהתרחבות גלובלית בתחום, כשכל בעל מניות של אמת מחשוב קיבל מניה של הייפר גלובל. הייפר גלובל 9.63%   מספקת פתרונות IT לחברות טכנולוגיה ומנסה לצמוח בשירותים שקשורים לפרויקטים בתחום ה-AI. היא לפני כשנה זכתה בעסקה גדולה מול אנבידיה בארץ והיא מרחיבה את פעילותה גם בעולם.

בחודשים האחרונים הייפר דיווחה על רצף של הזמנות. מספטמבר ועד אוקטובר הייפר קיבלה הזמנות ב-23.5 מיליון דולר. ההזמנות האלו התקבלו מלקוח קיים בישראל ומיועדות לאספקת מערכות מחשוב מתקדמות לפרויקטים בתחום הבינה המלאכותית. מתוך סך ההזמנות, כ-10 מיליון דולר - כמעט מחצית מההיקף הכולל - מיוחסים לקו מוצרים חדש שבו זכתה החברה לאחרונה. החברה מעריכה כי האספקות של קו המוצרים החדש יבוצעו במהלך השנה הקרובה.  הייפר גלובל מגדילה הזמנות בתחום ה-AI - מסך עשן או שינוי לטובה בפעילות?