תוצאות פושרות לכיל - מעט מתחת לצפי בשורה העליונה
חברת כיל פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ומדווחת כי הושלם פרויקט שדרוג כושר ייצור האשלג במפעלי ים המלח אשר השפיע לרעה על הייצור במהלך הרבעון. הירידה בייצור, העיכוב המתמשך בחתימת ההסכם לאספקת אשלג לסין והחולשה בשוקי הקומודיטי השפיעו באופן משמעותי על תוצאות הרבעון.
ההכנסות הרבעוניות הסתכמו בכ-1.11 מיליארד דולר, ירידה של כ-21.6% בהשוואה ל-1.41 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד ומתחת לצפי האנליסטים להכנסות של כ-1.13 מיליארד דולר.
בשורה התחתונה מדווחת כיל על רווח נקי מתואם של כ-48 מיליון דולר (או 4 סנט למניה), ירידה של כ-61% לעומת רווח מתואם של כ-124 מיליון דולר (או 10 סנט למניה) ברבעון המקביל אשתקד ולעומת צפי האנליסטים לרווח של 4 סנט למניה.
שדרוג מתקני ים המלח
בחברה מציינים כי תוצאות הרבעון הרביעי של 2019 הושפעו באופן משמעותי מפרויקט השדרוג שתוכנן במתקני כיל בים המלח - מדובר בשדרוג עליו הוכרז תקופה ארוכה מראש והשוק ציפה לרבעון חלש (יחסית) בהתאמה. שדרוג זה צפוי להביא לגידול שנתי של כ-5% בקיבולת ייצור האשלג. הפרויקט, שארך כמעט חודש, היה כרוך בהפסקת ייצור שהביאה לירידה משמעותית בייצור האשלג, והשפיעה גם על פעילות הברום. תוצאות כיל הושפעו לרעה גם מהעיכוב המתמשך בחתימה על חוזה אספקת אשלג עם סין ומהחולשה בשוקי הקומודיטי.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח התפעולי הסתכם ב-88 מיליון דולר ברבעון הרביעי (גם המתואם), בהשוואה לרווח תפעולי ולרווח תפעולי מתואם של 166 מיליון דולר ו-214 מיליון דולר, בהתאמה, ברבעון הרביעי לשנת 2018.
מדיניות דיבידנד
במקביל לפרסום התוצאות הכספיות, הכריזה כיל על הארכת מדיניות חלוקת הדיבידנד עד להודעה חדשה - חלוקה של עד 50% מהרווח הנקי המתואם. בהמשך לזאת, הכריזה כיל על חלוקה של כ-23 מיליון דולר (1.8 סנט למניה).
נשיא ומנכ"ל כיל, רביב צולר: "כיל השיגה מספר אבני דרך חשובות בשנת 2019, האחרונה שבהן היא שדרוג המתקנים בים המלח. על אף שתוצאות כיל לרבעון הרביעי הושפעו מהפסקת הייצור לצורך השדרוג, מהחולשה בשוק הקומודיטי ומהשפעתם השלילית של שערי חליפין, אנו מאמינים כי הפעולות שנקטנו בהן במהלך 2019 חיזקו בצורה משמעותית את מעמדה של כיל ואת סיכוייה ליצור ערך עבור בעלי-המניות בשנים הבאות".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
עוד הוסיף צולר: "בנוסף לשדרוג כושר הייצור שלנו בים המלח, השלמנו גם את בנייתו של המפעל החדש לייצור חומצה זרחתית באיכות מזון בסין, אשר יאפשר לנו לעבור ממוצרי פוספט-קומודיטי למוצרים מיוחדים. כמו כן, הצגנו פתרונות פורצי-דרך בתחום תחליפי הבשר על בסיס צמחי וחתמנו על הסכמים אסטרטגיים ארוכי טווח עם לקוחות בתחום תרכובות הברום. כל אלה מהווים המחשה נוספת ליכולתנו ליישם את אסטרטגיית הצמיחה של החברה, המתמקדת במוצרים מיוחדים. תמהיל העסקים של כיל ממשיך להתחזק בעוד אנו מגבירים את התמקדותנו בפיתוח מוצרים חדשניים ותהליכים בעלי יחס עלות-תועלת גבוה, אשר יְיַצְּרוּ יתרונות תחרותיים עבור כיל."
- 5.כיל 13/02/2020 12:28הגב לתגובה זוברבעון הבא המצב ישתפר פלאות
- 4.המניה מתרסקת כאילו היא טבע . וטבע עולה כאילו היא כיל (ל"ת)הזוי 13/02/2020 12:26הגב לתגובה זו
- 3.1.8 סנט ומזה ביבי לוקח גם תמלוגים וגם מס. בושה (ל"ת)נדבה למשקיעים 13/02/2020 11:10הגב לתגובה זו
- 2.תלמדו מגזית גלוב 13/02/2020 11:09הגב לתגובה זותצלע ותעשה נסיונות . מה עם התביעה של כיל נגד האתיופים. ? מה עם התביעה של כיל בתחום המיחשוב העיקר ביבי מעלה לנו פלשמורה ומיסים. כיל נראית כמו הפרצוף של המדינה על הפנים
- .. 13/02/2020 12:15הגב לתגובה זומי שיצר פיגוע בנייר היה לפיד. סירב למכור לקנדים, על זה תוסיף מס שרשינסקי ועוד ועוד. הליכוד עדיף אבל גם הוא לא חף מפוגרומים בשוק ההון נוסח המשרד להגנת הבירוקרטיה- תבין לאיזה משרד התכוונתי.
- 1.בולבול אקבולבול 13/02/2020 10:23הגב לתגובה זושהמנכ"ל מציין במיוחדאת השגי הקיימות של החברה, זה אומר דרשני. המספים, הלא מחמיאים, לא מציגים את הבעיות האמיתיות של החברה שנוצרו בעקבות השינוייים הדחופים בהנהלת החברה והדירקטוריון, אשר הביאו לדמורליזציה קצה בכל שדרות הניהול.
- המנכל מציין את ההשגים אז זה רמז מהתנך? (ל"ת)קשקוש 13/02/2020 12:27הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.