שמן קנאביס
צילום: depositphotos
בועה?

קמן קפיטל קולטת פעילות קנאביס; השווי אחרי - עד 250 מיליון שקל

בעלי חברת הקנאביס From The Earth, יקבלו עד 90% ממניות החברה הממוזגת בהתאם לביצועיה -  "ניתן לשוק לקבוע את השווי שלנו", אומר מנכ"ל FTE דן זהרוני

ארז ליבנה | (6)

חברת קמן קפיטל קולטת פעילות קנאביס בארה"ב. אמנם מדובר בחברה רווחית בסקטור שצומח, אבל לא להתלהב. הפעילות אמנם מוכרת יפה - 18.5 מיליון דולר בשנה ויש לה EBITDA של קרוב ל-900 אלף דולר, אבל השווי של החברה הממוזגת (קמן קפיטל והנרכשת) עשוי להגיע ל-250 מיליון שקל.

קמן קפיטל היא שלד בורסאי שבעברו התמחה בביטוחים בארה"ב. החברה שמניותיה עלו בעקבות הדיווים על מיזוג הפעילות, נסחרת כעת בכ-25 מיליון שקל, אבל בעלי המניות של החברה הנרכשת - From The Earth; אמורים לקבל עד 90% ממניות החברה הממוזגת.

חשבון פשוט - שווי החברה תחת הקצאה כזו הוא 250 מיליון שקל. עם זאת, ההקצאה בשיעור 90% מותנית במכירות של 12.5 מיליון דולר ברבעון - קצב של פי מעל פי 2 מהקצב הנוכחי, כשסך הכנסותיה של FTE מוערכות ב-18.5 דולר בשנה.

באם לא תגיע החברה לקצב הזה, יוקצו לבעלי המניות של החברה הנרכשת שנשלטת על ידי דן זהרוני, 80% מהחברה המאוחדת. המשמעות במקרה זה - שווי של 125 מיליון שקל (25 מיליון שקל מחולקים בשיעור של 20% שיישאר בידי בעלי המניות הנוכחיים) 

למה FTE כן מעניינת

הייחוד של FTE, החברה הראשונה מחו"ל בתחום הקנאביס שנכנסת לבורסה בישראל, שלהבדיל מחברות קנאביס אחרות מוכרת ומרוויחה. לא אולי בעוד שנה, לא בכפוף לאסדרת היק"ר. מרוויחה. 

במצגת למשקיעים שפרסמה קמן קפיטל, היא מדווחת על הכנסות של 18.5 מיליון דולר מ-2 חנויות שהיא מפעילה בקליפורניה. בנוסף, צפויה החברה לפתוח את שלוש חנויות בארצות הברית בשנתיים הקרובות.

בנוסף, באחרונה הקימה מפעל בהשקעה של 5.5 מיליון דולר להפקת שמן קנאביס, שצפוי לייצר 90 ליטר שמן בשבוע. שמן קנאביס נמכר בממוצע במחיר של 6,000 דולר. בנוסף, החברה פועלת להקמת חממת גידול ובכך תשלוט בכל שרשרת הייצור. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"השוק יקבע את השווי שלנו"

דן זהרוני, הבעלים של חברת FTE, מאושר עד הגג מההנפקה בישראל. הוא בן להורים שירדו מהארץ, אך נוהג לבוא לבקר פה משפחה וחברים לעתים קרובות. עכשיו, הוא גאה להיות הבעלים של חברת הקנאביס האמריקאית הראשונה שמנפיקה בישראל. 

למה דווקא להנפיק בישראל?

"הבורסה הגדולה בעולם בתחום היא בקנדה. אבל ממחקר שעשינו השוק שם רווי ואין לנו יכולת להתבלט. בישראל המצב הפוך, יש המון כסף נזיל ותחום הקנאביס מאוד חם".

אתם מתכוונים גם לגדול לכיוון הקנאביס הרפואי?

"ההבדל בארצות הברית בין קנאביס רפואי לקנאביס למטרות פנאי, הוא בעיקר במיסוי, כשבפנאי הוא גבוהה יותר. כרגע, אנחנו נמשיך להתמקד בתחום הפנאי".

האם יש לכם כוונה להעביר חלק מהפעילות לישראל?

"לא. נתרחב בארצות הברית, שם בכל מדינה יש רגולציה מעט שונה. אנחנו נגדיל את הפעילות שלנו מחוץ לקליפורניה, שם כרגע עסקי הליבה שלנו".

הקצאה של 90% אומר שהחברה תהיה שווה 250 מיליון שקל, זה לא קצת גבוה?

"נחיה ונראה. אנחנו ניתן לשוק לקבוע את השווי שלנו".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תמיר 25/01/2020 20:02
    הגב לתגובה זו
    אוסף של הודעות חלולות ואין גיבוי למילים. תבדקו את בעלי השלד ותבינו הכל. לא הייתי מתקרב
  • 5.
    מטופל ברשיון 22/01/2020 04:07
    הגב לתגובה זו
    תקרסו כולם ! לא שווה שקל אחד הקנאביס בבית מרקחת ! זהו עבר זמנכם או לגליזציה או נמשיך לקנות בשחור במחיר רצפה !
  • 4.
    זהרוני מזהיר אותנו 20/01/2020 23:36
    הגב לתגובה זו
    שקרנים ועוד באתרי כלכלים די תוציאו את כל מכניסי הקנביס לשלד והבטחות שלהם ששום דבר לא התקיים זהירות זהרוני
  • 3.
    פיננסי 20/01/2020 22:02
    הגב לתגובה זו
    השלד צריך להביא לעסקה 10 מיליון ש"ח שעדיין לא מקבלים ביטוי בשווי השלד. ביחד עם ה 10 מיליון זה גוזר שווי של 350מלחברה הממוזגת
  • 2.
    גולם אצות אדומות 20/01/2020 21:17
    הגב לתגובה זו
    הכל מוחזק ומי שקונה הנפקה במחיר הזה הוא פשוט לא מבין את כוחות הפועלים בנייר לעולם לא ירויחו בנייר כל זמן שאנשים הא6לו בניר זה וצירון אחים תאומים הקצאה הכנסת תוכן שווי מייארדים ובסוף מויאים את החברה בהסדר חוב כמו צירון בית זיקוק וויטטסטון נדלן 40 מיליון דולר
  • 1.
    ליאור 20/01/2020 21:09
    הגב לתגובה זו
    מיזוג של גנבים אם היו מגייסים בדלת הקדמית לא היה שמים שם שקל אז קל לבוא בדרך האחורית עם קומבינות בטח לא קנדה אף אחד לא היה סופר אותם שם
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים