"חלק מהשחקנים בשוק התבלבלו, התוצאות של קורנית טובות"
חברת קורנית דיגיטל (סימול:KRNT) פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. התוצאות יצרו בלבול רב בקרב המשקיעים, שגרמו לירידות במחיר המנייה. עידו שגיא, אנליסט בכיר בפסגות מסביר מה גרם לבלבול ולאן מועדות פני החברה.
לדברי שגיא, נושא האופציות לאמזון זרע בלבול שהוביל לירידה חדה במניה (כ-12%) מייד לאחר פרסום התוצאות. "המכירות הסתכמו בכ-44.6 מיליון דולר, מתחת לתחזיות שספקה החברה 47-51 מיליון דולר. אם כי בנטרול השפעת ה-warrants, הכנסות החברה עקפו במעט את אמצע הטווח ורשמו שיא של כ-49.7 מיליון דולר".
לדבריו, "בבחינת הנתונים הכספיים של החברה יש להתייחס לנתוני ה-GAAP הרשמיים, ה-non-GAAP שהחברה מפרטת וההשפעה המבלבלת יותר בהקשר של Kornit, השפעת ה- warrants של Amazon"
הרווח הנקי קצת מאכזב אבל העתיד נראה חיובי
קצב הגידול בשורה העליונה גבוה מהותית מקצב הגידול בשורה התחתונה, גם בנטרול השפעת ה- warrants. לדברי שגיא מדובר בנתון מאכזב אך השינוי נראה באופק, "כמובן שהינו מעדיפים לראות צמיחה ברווחית (כלומר שהרווח למניה, הוא זה שצומח בקצב מהיר יותר). הסיבה העיקרית לפער הינה הגידול במספר המניות הרשומות של החברה. אלו מצויות בעליה, בעיקר בעקבות הנפקת המניות שביצעה מוקדם יותר השנה, כמו גם בעקבות גידול הנובע בתוספת האופציות הניתנות להמרה ע"י Amazon. בהתאם להסכם בין החברות מאחר ומספר המניות (בדילול מלא) גדל, הרי שהרווח למניה מושפע לשלילה. ב-2020, תסתיים ההכרה במניות החדשות שהונפקו ולכן אנו מצפים שהשורה התחתונה תצמח מהר יותר מהשורה העליונה".
שגיא מעריך שהשקת המוצרים החדשים תביא לצמיחה במחציית השנה, "שנת 2019 כוללת השקה של 3 מכונות חדשות, אלו הופכים את 2019 וסביר שאת 2020 לשנים בהן ירשמו שיעורי צמיחה גבוהים. ההשקה של ה-Atlas כבר באה לידי ביטוי היטב במחצית הראשונה, ה-Poly Pro הושקה בתחילת Q2 והשפיע באופן מהיר אפילו על הכנסות Q2, לאלו הצטרפה ההשקה של ה-Presto בסוף Q2, שהחלה להשפיע על המכירות ב- Q3. שלושת המוצרים החדשים יובילו לצמיחה חזקה במחצית השניה, צמיחה שתמשך גם ב- 2020".
לדבריו "המוצרים החדשים מחזקים את בטחון ההנהלה לעמוד ביעד ארוך הטווח של מכירות של 500 מיליון דולר ב- 2023. החברה עדיין אינה מספקת תחזיות ל- 2020, אך זו תהיה שנה בה שלושת מוצריה החדשים ימכרו במקביל על פני כל השנה. יתרה מכך, השנה הראשונה של המכירות מאופיינת בדר"כ ב"הזמנות ניסיון" שמונה מספר מצומצם יחסית של מכונות, ככל שהמוצרים הינם לשביעות רצונם של הלקוחות הרי שהזמנות ההמשך הן בדר"כ גדולות יותר".
שורה תחתונה
בפסגות מסכמים, "בתחילת השנה הערכנו שהשנה של קורנית תראה כמו משפט המחץ ב"מבצע סבתא", מתחילים הכי חזק ומגבירים את הקצב. על פי התוצאות עד כה, החברה אינה מאכזבת, נהפוכהו. עם זאת, לפי התחזית שסיפקה החברה, ייתכן וברבעון הבא הקצב ירד מעט. נקווה (עבור סבתא) שהחברה מותירה מקום לעקוף את התוצאות".
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
