מריחואנה קנאביס
צילום: Istock

זו הסיבה שמניות הקנאביס מזנקות כעת בבורסה בתל אביב

על פי דיווחים בעולם, צוות הפיקוח מטעם האיחוד האירופאי בחן את חממות הגידול באוגנדה בתחילת החודש ואישר את ייצוא הקנאביס לחברת גלובוס פארמה השייכת לטוגדר
נועם בראל | (11)

מניות הקנאביס מזנקות היום בבורסה בתל אביב וזאת לאחר דיווחים בתקשורת הזרה לפיהם האיחוד האירופאי אישר את ייצוא מוצרי הקנאביס הרפואי מתוצרת אוגנדה, בצעד שעשוי לסלול את דרכה של המדינה לשוק הקנאביס הרפואי העולמי. עם זאת, מדובר בדיווחים שאינם מדוייקים, אודות מידע שכבר היה ידוע.

הדיווח מעניק רוח גבית לכל הסקטור נוכח עלויות הייצור הזולות יחסית באוגנדה ובמיוחד למניית חברת טוגדר -1.42% , החברה האם של גלובוס פארמה, אשר קיבלה את האישור לאחר שצוות הפיקוח מטעם האיחוד האירופאי בחן את חממות הגידול במדינה במהלך בתחילת החודש.

טוגדר -1.42%

אינטרקיור -0.75%

קנביט

אינטליקנה

יוניבו 0%

נזכיר, כי בתחילת חודש אוגוסט, דיווחה טוגדר כי החווה באוגנדה עברה את כל המבדקים וההסמכות הנדרשים לפי תקן CUMCS-GAP - גושפנקא רשמית של גוף התעדה בינלאומי המאשרת כי התוצרת של החווה באוגנדה מגודלת בהתאם לסטנדרטים והכללים המאושרים והמוכרים באירופה, לרבות בגרמניה.

כעת, פרוסמו מספר ידיעות בתקשורת בחו"ל, אשר מתבססות על הדיווח הנ"ל ועל דבריו של השותף המקומי של החברה המשותפת באוגנדה, בנימין קדט, אשר אמר כי "לאחר שהאיחוד האירופי אישר את המוצרים שלנו - יצוא המריחואנה הרפואית ושרשרת הייצור כולה - מהנטיעה ועד הקציר, אנו הולכים לייצא מוצרי מריחואנה רפואית המיוצרים באוגנדה לשווקים באירופה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"כעת, לאחר שהאיחוד האירופי אישר את המוצרים שלנו - יצוא המריחואנה הרפואית ושרשרת הייצור כולה - מהנטיעה ועד הקציר, אנו הולכים לייצא מוצרי מריחואנה רפואית המיוצרים באוגנדה לשווקים באירופה" אמר קדט.

לפחות 50 חברות פנו באמצעות משרד הבריאות האירופאי במטרה לקבל אישור ייצוא קנאביס מהמדינה, כאשר הקנאביס המופק במחוז קסזה כולל קנאבינול (CBD) וטטרהידרוקאנאבינול (THC) עם תערובת של 2.7 מג"ג THC ו -2.5 מג"ג לתרופות Sativex שאושרו בארצות הברית, אירופה וקנדה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בלופיניו 29/08/2019 11:15
    הגב לתגובה זו
    ולצערי הרב. קרנות הפנסיה שלי מעורבות. בקרוב כל אחד יגדל בעציץ וכל חברות הקנביס אולי ימכרו עציצים
  • 9.
    ערן 28/08/2019 22:53
    הגב לתגובה זו
    הבוננזה הבאה - ושלא תגידו שלא אמרתי
  • 8.
    מאיר 28/08/2019 17:20
    הגב לתגובה זו
    היא צריכה להתפוצץ לפחות ב 250%
  • 7.
    ברוקר 27/08/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
    שימו לב......בשיא שלה היתה 1540....היום רק 630.........היא עוד תשבור את השיא הקודם....תסניפו ותזכרו מה אמרתי.
  • 6.
    קניתי מדיקל 27/08/2019 15:30
    הגב לתגובה זו
    כפי ש?מסר לחברה על ידי פארמוקן, בהתאם לדוחותיה הכספיים הלא מבוקרים לש?ת 2018 , הערוכים לפי כללי חשבו?אות המקובלים IFRS , רווחיה של פארמוקן לש?ת 2018 גבוהים מהערכות ש?ית?ו במסגרת ו תמצית תוצאותיה הכספיות לש?ת 2018 הי?ן כדלקמן: הדיווחים הקודמים2 הכ?סות פארמוקן לש?ת 2018 הסתכמו לסך של כ - 8.14 מיליון ש"ח; הרווח התפעולי הי?ו כ - 5.8 מיליון ש"ח, הרווח ה?קי (לאחר מיסים ) הי?ו כ - 6.6 מיליון ש"ח והו ?ה העצמי ליום 31 בדצמבר 2018 ,יסתכם -כל 6.11 מיליון ש"ח.
  • 5.
    פארמוקן 27/08/2019 15:13
    הגב לתגובה זו
    פורסם גלובס בסוף 2018. הרווח הנקי כבר כמעט פי 2 ממה שנרשם פה : טוגדר למשל עם 12 מיליון הפסד, גם אינטרקיור. פארמוקן היא אחת הגדולות מבין החברות שפעלו בישראל טרם הרפורמה, עם 14% מהשוק, שהם כ-4,500 חולים. החברה מדווחת כי היא צפויה לסיים את שנת 2018 עם הכנסות של כ-14 מיליון שקל, רווח תפעולי של כ-4.2 מיליון שקל (כ-30% מסך ההכנסות) ורווח נקי של 3.2 מיליון שקל (כ-23% מסך ההכנסות).
  • 4.
    ערן 27/08/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    מדינה של אפסים מושחתים שרק עושה נזק בלי סוף.
  • 3.
    יוסי 27/08/2019 12:34
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה רשמי בניגוד לכל הרכילויות
  • 2.
    קנזון גם צירכה לעלות בעקבות ההודעה? (ל"ת)
    קנזון 27/08/2019 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק מדיקל 27/08/2019 12:09
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לטוגדר ,היא וכל היתר עם הפסדים כבדים. היחידה עם רווח נקי היא מדיקל וגם נסחרת רבע מאינטקיור למשל. גם כל הרישיונות הנדרשים אצלה . פארמוקן שמוגזה הינה בעלת וותק של 11 שנים, והרוחח הנקי זינק וצפוי להמשיך לעלות לפי דיווח צופה פנה עתיד שמסרב לאחרונה.
  • גלי 27/08/2019 13:14
    הגב לתגובה זו
    תפסיק להריץ את מדיקל אין שם כלום והתחום לא מעניין שהוק הישראלי וטוגדר תעבוד בכל מקום רק לא בישראל
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?