איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה: בקרוב גם קרנות הון סיכון יוכלו להנפיק יה"ש

פרסמה הבוקר טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח - מה התנאים לרישום?
ערן סוקול | (2)

הנהלת הבורסה לני"ע פרסמה הבוקר (ה') טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח, כחלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בייחוד בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, במטרה לאפשר לציבור השקעה בטכנולוגיה הישראלית באופן שקוף, נזיל וזמין. 

בהנהלת הבורסה מציינים כי קרנות הון סיכון פרטיות, המשקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהן ומאוגדות כשותפות ולא כחברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מו"פ וכתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטוי במסחר בבורסה בתל אביב.

 

כיום הנפקת יה"ש אפשרית רק בנפט וגז והפקת סרטים

בעבר ניתנה אפשרות לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות, רק לשותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט וגז והפקת סרטים, זאת בהמשך להחלטת המדינה לעודד תחומים אלו באמצעות מתן הטבות מס למחזיקים ביחידות השתתפות בשותפויות ציבוריות. בהתאם, הבורסה קבעה הנחיות לרישום למסחר של שותפויות מוגבלות בתחומים אלו על מנת לאפשר את מימוש הטבת המס.

סגל הבורסה סבור כי יש להרחיב את האפשרות לרישום למסחר של יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת, גם לתחום המו"פ ולאפשר לשותפות המשקיעה במספר פרויקטים בתחום, בדומה לקרנות הון סיכון, להירשם בבורסה.

 

בבורסה מסבירים כי שותפות מוגבלת היא המבנה המתאים לאור הסיכונים הגבוהים הקיימים בתחום המו"פ, בהם: תקופה ארוכה מאוד ממועד ההשקעה ועד למועד בו הפרויקט מניב הכנסות, סיכון גבוה מאוד הגלום בתחום הפעילות בשל רמת אי וודאות גבוהה, סכומי השקעה נדרשים על פני שנים גבוהים מאוד וההשקעות הינן השקעות עתירות הון שכמעט ולא ניתן לממנם באמצעות חוב. בנוסף, נדרשת מומחיות ייחודית הן בשלב המחקר והן בשלב הפיתוח ובעלי ידע אלו בדרך כלל אינם יכולים לממן את עלויות המו"פ לנוכח הסכומים הגבוהים הכרוכים בכך.

 

העקרונות המרכזיים המוצעים

על פי הטיוטה שפורסמה להערות הציבור, שותפות מו"פ תוכל להשקיע רק בפרויקטים אשר קיבלו את אישור רשות החדשנות כי הינם פרויקטים של מחקר ופיתוח. הגדרת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה תסתמך על ההגדרה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה.

בנוסף, על מנת לוודא שהשותפות מפזרת את הסיכון ומשקיעה במספר פרויקטים, על השותפות יהיה להתחייב כי היקף ההשקעה בכל פרויקט בו תשקיע לא יעלה על 40% מסך נכסיה, במועד ההשקעה לראשונה בפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מוצע, כי פרויקט מחקר ופיתוח יוכר ככזה רק אם כל הזכויות במוצר הן בבעלות התאגיד. במקרים חריגים בהם אין לתאגיד את כל הזכויות במוצר יידרש אישור רשות החדשנות כי התאגיד מקיים את מטרות חוק המו"פ, בכללן: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי טכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, פיתוח תעשייה עתירת מדע ועידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה ע"י ייצור וייצוא מוצרים שיפותחו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תום 28/02/2019 10:24
    הגב לתגובה זו
    הבורסה תמריא והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה כסף על מס הבורסה ולא כמו היום
  • 1.
    שושנת יריחו 28/02/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך תייללל היום חחחחח
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.