הבורסה: בקרוב גם קרנות הון סיכון יוכלו להנפיק יה"ש
הנהלת הבורסה לני"ע פרסמה הבוקר (ה') טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח, כחלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בייחוד בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, במטרה לאפשר לציבור השקעה בטכנולוגיה הישראלית באופן שקוף, נזיל וזמין.
בהנהלת הבורסה מציינים כי קרנות הון סיכון פרטיות, המשקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהן ומאוגדות כשותפות ולא כחברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מו"פ וכתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטוי במסחר בבורסה בתל אביב.
כיום הנפקת יה"ש אפשרית רק בנפט וגז והפקת סרטים
בעבר ניתנה אפשרות לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות, רק לשותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט וגז והפקת סרטים, זאת בהמשך להחלטת המדינה לעודד תחומים אלו באמצעות מתן הטבות מס למחזיקים ביחידות השתתפות בשותפויות ציבוריות. בהתאם, הבורסה קבעה הנחיות לרישום למסחר של שותפויות מוגבלות בתחומים אלו על מנת לאפשר את מימוש הטבת המס.
סגל הבורסה סבור כי יש להרחיב את האפשרות לרישום למסחר של יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת, גם לתחום המו"פ ולאפשר לשותפות המשקיעה במספר פרויקטים בתחום, בדומה לקרנות הון סיכון, להירשם בבורסה.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה מסבירים כי שותפות מוגבלת היא המבנה המתאים לאור הסיכונים הגבוהים הקיימים בתחום המו"פ, בהם: תקופה ארוכה מאוד ממועד ההשקעה ועד למועד בו הפרויקט מניב הכנסות, סיכון גבוה מאוד הגלום בתחום הפעילות בשל רמת אי וודאות גבוהה, סכומי השקעה נדרשים על פני שנים גבוהים מאוד וההשקעות הינן השקעות עתירות הון שכמעט ולא ניתן לממנם באמצעות חוב. בנוסף, נדרשת מומחיות ייחודית הן בשלב המחקר והן בשלב הפיתוח ובעלי ידע אלו בדרך כלל אינם יכולים לממן את עלויות המו"פ לנוכח הסכומים הגבוהים הכרוכים בכך.
העקרונות המרכזיים המוצעים
על פי הטיוטה שפורסמה להערות הציבור, שותפות מו"פ תוכל להשקיע רק בפרויקטים אשר קיבלו את אישור רשות החדשנות כי הינם פרויקטים של מחקר ופיתוח. הגדרת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה תסתמך על ההגדרה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה.
בנוסף, על מנת לוודא שהשותפות מפזרת את הסיכון ומשקיעה במספר פרויקטים, על השותפות יהיה להתחייב כי היקף ההשקעה בכל פרויקט בו תשקיע לא יעלה על 40% מסך נכסיה, במועד ההשקעה לראשונה בפרויקט.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
עוד מוצע, כי פרויקט מחקר ופיתוח יוכר ככזה רק אם כל הזכויות במוצר הן בבעלות התאגיד. במקרים חריגים בהם אין לתאגיד את כל הזכויות במוצר יידרש אישור רשות החדשנות כי התאגיד מקיים את מטרות חוק המו"פ, בכללן: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי טכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, פיתוח תעשייה עתירת מדע ועידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה ע"י ייצור וייצוא מוצרים שיפותחו.
- 2.תום 28/02/2019 10:24הגב לתגובה זוהבורסה תמריא והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה כסף על מס הבורסה ולא כמו היום
- 1.שושנת יריחו 28/02/2019 10:02הגב לתגובה זומעניין איך תייללל היום חחחחח
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
