איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה: בקרוב גם קרנות הון סיכון יוכלו להנפיק יה"ש

פרסמה הבוקר טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח - מה התנאים לרישום?
ערן סוקול | (2)

הנהלת הבורסה לני"ע פרסמה הבוקר (ה') טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח, כחלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בייחוד בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, במטרה לאפשר לציבור השקעה בטכנולוגיה הישראלית באופן שקוף, נזיל וזמין. 

בהנהלת הבורסה מציינים כי קרנות הון סיכון פרטיות, המשקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהן ומאוגדות כשותפות ולא כחברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מו"פ וכתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטוי במסחר בבורסה בתל אביב.

 

כיום הנפקת יה"ש אפשרית רק בנפט וגז והפקת סרטים

בעבר ניתנה אפשרות לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות, רק לשותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט וגז והפקת סרטים, זאת בהמשך להחלטת המדינה לעודד תחומים אלו באמצעות מתן הטבות מס למחזיקים ביחידות השתתפות בשותפויות ציבוריות. בהתאם, הבורסה קבעה הנחיות לרישום למסחר של שותפויות מוגבלות בתחומים אלו על מנת לאפשר את מימוש הטבת המס.

סגל הבורסה סבור כי יש להרחיב את האפשרות לרישום למסחר של יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת, גם לתחום המו"פ ולאפשר לשותפות המשקיעה במספר פרויקטים בתחום, בדומה לקרנות הון סיכון, להירשם בבורסה.

 

בבורסה מסבירים כי שותפות מוגבלת היא המבנה המתאים לאור הסיכונים הגבוהים הקיימים בתחום המו"פ, בהם: תקופה ארוכה מאוד ממועד ההשקעה ועד למועד בו הפרויקט מניב הכנסות, סיכון גבוה מאוד הגלום בתחום הפעילות בשל רמת אי וודאות גבוהה, סכומי השקעה נדרשים על פני שנים גבוהים מאוד וההשקעות הינן השקעות עתירות הון שכמעט ולא ניתן לממנם באמצעות חוב. בנוסף, נדרשת מומחיות ייחודית הן בשלב המחקר והן בשלב הפיתוח ובעלי ידע אלו בדרך כלל אינם יכולים לממן את עלויות המו"פ לנוכח הסכומים הגבוהים הכרוכים בכך.

 

העקרונות המרכזיים המוצעים

על פי הטיוטה שפורסמה להערות הציבור, שותפות מו"פ תוכל להשקיע רק בפרויקטים אשר קיבלו את אישור רשות החדשנות כי הינם פרויקטים של מחקר ופיתוח. הגדרת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה תסתמך על ההגדרה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה.

בנוסף, על מנת לוודא שהשותפות מפזרת את הסיכון ומשקיעה במספר פרויקטים, על השותפות יהיה להתחייב כי היקף ההשקעה בכל פרויקט בו תשקיע לא יעלה על 40% מסך נכסיה, במועד ההשקעה לראשונה בפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מוצע, כי פרויקט מחקר ופיתוח יוכר ככזה רק אם כל הזכויות במוצר הן בבעלות התאגיד. במקרים חריגים בהם אין לתאגיד את כל הזכויות במוצר יידרש אישור רשות החדשנות כי התאגיד מקיים את מטרות חוק המו"פ, בכללן: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי טכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, פיתוח תעשייה עתירת מדע ועידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה ע"י ייצור וייצוא מוצרים שיפותחו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תום 28/02/2019 10:24
    הגב לתגובה זו
    הבורסה תמריא והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה כסף על מס הבורסה ולא כמו היום
  • 1.
    שושנת יריחו 28/02/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך תייללל היום חחחחח
אילן רביב
צילום: קובי קנטור
דוחות

מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא

הסדר הפשרה הוסיף 375 מיליון שקל לרבעון, הרווח הנקי זינק ב־57% והנכסים המנוהלים מתקרבים ל־400 מיליארד שקל - לצד שינוי בצמרת הדירקטוריון

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מיטב אילן רביב

מיטב מיטב השקעות 1.88%  הציגה רבעון חזק. אחרי שנים ארוכות שבהן נגררה בתביעות הייצוגיות בבתי המשפט, ההסדר שאושר סופית תרם לרבעון הנוכחי הכנסה חד-פעמית של 375 מיליון שקל וסיים פרק משפטי שארך יותר מעשור. עם הסרת הערפל הזה, התוצאות הכספיות של מיטב מציגות צמיחה מהירה, יציבה ורחבה. במצטבר לתשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות זינק ב-57% בנטרול השפעות משפטיות, וה-EBITDA המנוטרלת עלתה ב-47%. בקצב שנתי, מיטב מתקרבת ל-EBITDA של כ-876 מיליון שקל והכנסות של יותר מ-2 מיליארד שקל. בתוך זה החברה ממשיכה במדיניות חלוקת הדיבידנדים וצפויה לחלק 79 מיליון שקל נוספים לבעלי המניות.


הצמיחה הזו ניכרת גם בנכסים המנוהלים. נכון לנובמבר, מיטב מתקרבת לרף של 400 מיליארד שקל בנכסים מנוהלים אחרי גיוסים מתמשכים בכל מוצרי החיסכון. במבט מגזרי, שלוש הפעילויות המרכזיות של מיטב רשמו רבעון שיא. מגזר החיסכון לטווח ארוך קפץ ב-55% ברווחיות, חבר הבורסה עלה ב-24%, ומגזר האשראי החוץ בנקאי המשיך להתרחב ורשם עלייה של 33% ברווח המגזרי. תיק האשראי של החברות בקבוצה הגיע ל-3.6 מיליארד שקל.


ברמת המאקרו, מיטב מציגה שיפור רוחבי בהכנסות בכל המגזרים. חיסכון ארוך טווח עלה ל-206 מיליון שקל ברבעון לעומת 161 מיליון שקל אשתקד, בזכות גידול בנכסים ודמי ניהול גבוהים יותר. החיסכון השוטף צמח ל-122 מיליון שקל לעומת 107 מיליון שקל, חבר הבורסה עבר את רף 112 אלף לקוחות והגדיל הכנסות ל-57 מיליון שקל, ואילו מגזר האשראי החוץ בנקאי עלה ל-99 מיליון שקל הודות לתיקי אשראי מתרחבים.


לצד התוצאות, בעלי השליטה הודיעו על רוטציה בהנהלת הדירקטוריון. אבנר סטפק ימונה ליו״ר הדירקטוריון במקום אלי ברקת שיישאר דירקטור פעיל. המהלך מגיע בתקופה שבה החברה נמצאת בעמדת כוח, אחרי הרחבת פעילות, רצף גיוסים ושיפור ניכר ברווחיות.


אילן רביב, מנכ"ל מיטב בית השקעות: "מיטב עומדת באופן עקבי ביעדי הצמיחה השאפתניים שהצבנו לעצמנו. אנחנו ממשיכים להתרחב בכל אחד מתחומי הפעילות שלנו, מנצלים את יתרון הגודל ועל ידי כך משפרים בצורה משמעותית ומתמשכת את התוצאות הכספיות שלנו. אישור הסדר הפשרה בתובענות הייצוגיות על ידי בית המשפט העליון ויישומו על ידי החברה, מסיים הליך משפטי ארוך של למעלה מעשור ומאפשר לראות היטב את התוצאות הכספיות ללא הפרשות והחזרי הפרשות בגין תביעות אלו."


אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון

תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלשות לרבעון השלישי?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 2.34%   הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.

העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל. 

ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.

מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.

שכפול או סינרגיה?

אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.