הבורסה: בקרוב גם קרנות הון סיכון יוכלו להנפיק יה"ש
הנהלת הבורסה לני"ע פרסמה הבוקר (ה') טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח, כחלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בייחוד בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, במטרה לאפשר לציבור השקעה בטכנולוגיה הישראלית באופן שקוף, נזיל וזמין.
בהנהלת הבורסה מציינים כי קרנות הון סיכון פרטיות, המשקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהן ומאוגדות כשותפות ולא כחברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מו"פ וכתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטוי במסחר בבורסה בתל אביב.
כיום הנפקת יה"ש אפשרית רק בנפט וגז והפקת סרטים
בעבר ניתנה אפשרות לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות, רק לשותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט וגז והפקת סרטים, זאת בהמשך להחלטת המדינה לעודד תחומים אלו באמצעות מתן הטבות מס למחזיקים ביחידות השתתפות בשותפויות ציבוריות. בהתאם, הבורסה קבעה הנחיות לרישום למסחר של שותפויות מוגבלות בתחומים אלו על מנת לאפשר את מימוש הטבת המס.
סגל הבורסה סבור כי יש להרחיב את האפשרות לרישום למסחר של יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת, גם לתחום המו"פ ולאפשר לשותפות המשקיעה במספר פרויקטים בתחום, בדומה לקרנות הון סיכון, להירשם בבורסה.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבורסה מסבירים כי שותפות מוגבלת היא המבנה המתאים לאור הסיכונים הגבוהים הקיימים בתחום המו"פ, בהם: תקופה ארוכה מאוד ממועד ההשקעה ועד למועד בו הפרויקט מניב הכנסות, סיכון גבוה מאוד הגלום בתחום הפעילות בשל רמת אי וודאות גבוהה, סכומי השקעה נדרשים על פני שנים גבוהים מאוד וההשקעות הינן השקעות עתירות הון שכמעט ולא ניתן לממנם באמצעות חוב. בנוסף, נדרשת מומחיות ייחודית הן בשלב המחקר והן בשלב הפיתוח ובעלי ידע אלו בדרך כלל אינם יכולים לממן את עלויות המו"פ לנוכח הסכומים הגבוהים הכרוכים בכך.
העקרונות המרכזיים המוצעים
על פי הטיוטה שפורסמה להערות הציבור, שותפות מו"פ תוכל להשקיע רק בפרויקטים אשר קיבלו את אישור רשות החדשנות כי הינם פרויקטים של מחקר ופיתוח. הגדרת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה תסתמך על ההגדרה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה.
בנוסף, על מנת לוודא שהשותפות מפזרת את הסיכון ומשקיעה במספר פרויקטים, על השותפות יהיה להתחייב כי היקף ההשקעה בכל פרויקט בו תשקיע לא יעלה על 40% מסך נכסיה, במועד ההשקעה לראשונה בפרויקט.
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- נאייקס מגייסת 566 מיליון שקל ומרחיבה את פעילות טעינת הרכבים החשמליים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
עוד מוצע, כי פרויקט מחקר ופיתוח יוכר ככזה רק אם כל הזכויות במוצר הן בבעלות התאגיד. במקרים חריגים בהם אין לתאגיד את כל הזכויות במוצר יידרש אישור רשות החדשנות כי התאגיד מקיים את מטרות חוק המו"פ, בכללן: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי טכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, פיתוח תעשייה עתירת מדע ועידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה ע"י ייצור וייצוא מוצרים שיפותחו.
- 2.תום 28/02/2019 10:24הגב לתגובה זוהבורסה תמריא והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה כסף על מס הבורסה ולא כמו היום
- 1.שושנת יריחו 28/02/2019 10:02הגב לתגובה זומעניין איך תייללל היום חחחחח
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.69% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
