איתי בן זאב
צילום: יח"צ

הבורסה: בקרוב גם קרנות הון סיכון יוכלו להנפיק יה"ש

פרסמה הבוקר טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח - מה התנאים לרישום?
ערן סוקול | (2)

הנהלת הבורסה לני"ע פרסמה הבוקר (ה') טיוטה להערות הציבור בנושא רישום למסחר של שותפויות מוגבלות שתחום פעילותן הינו מחקר ופיתוח, כחלק ממאמצי הבורסה להרחיב את מגוון המוצרים להשקעה, בייחוד בתחומי החדשנות והטכנולוגיה, במטרה לאפשר לציבור השקעה בטכנולוגיה הישראלית באופן שקוף, נזיל וזמין. 

בהנהלת הבורסה מציינים כי קרנות הון סיכון פרטיות, המשקיעות במספר חברות היי-טק, מפזרות את הסיכון למשקיעים בהן ומאוגדות כשותפות ולא כחברה. כיום, לא ניתן לרשום למסחר שותפות המשקיעה בחברות מו"פ וכתוצאה מכך, למרות שישראל הינה מעצמת היי-טק רק חלק קטן מהפעילות בתחום מוצא ביטוי במסחר בבורסה בתל אביב.

 

כיום הנפקת יה"ש אפשרית רק בנפט וגז והפקת סרטים

בעבר ניתנה אפשרות לגייס הון בבורסה באמצעות שותפות, רק לשותפויות הפועלות בתחומי חיפושי הנפט וגז והפקת סרטים, זאת בהמשך להחלטת המדינה לעודד תחומים אלו באמצעות מתן הטבות מס למחזיקים ביחידות השתתפות בשותפויות ציבוריות. בהתאם, הבורסה קבעה הנחיות לרישום למסחר של שותפויות מוגבלות בתחומים אלו על מנת לאפשר את מימוש הטבת המס.

סגל הבורסה סבור כי יש להרחיב את האפשרות לרישום למסחר של יחידות השתתפות בשותפות מוגבלת, גם לתחום המו"פ ולאפשר לשותפות המשקיעה במספר פרויקטים בתחום, בדומה לקרנות הון סיכון, להירשם בבורסה.

 

בבורסה מסבירים כי שותפות מוגבלת היא המבנה המתאים לאור הסיכונים הגבוהים הקיימים בתחום המו"פ, בהם: תקופה ארוכה מאוד ממועד ההשקעה ועד למועד בו הפרויקט מניב הכנסות, סיכון גבוה מאוד הגלום בתחום הפעילות בשל רמת אי וודאות גבוהה, סכומי השקעה נדרשים על פני שנים גבוהים מאוד וההשקעות הינן השקעות עתירות הון שכמעט ולא ניתן לממנם באמצעות חוב. בנוסף, נדרשת מומחיות ייחודית הן בשלב המחקר והן בשלב הפיתוח ובעלי ידע אלו בדרך כלל אינם יכולים לממן את עלויות המו"פ לנוכח הסכומים הגבוהים הכרוכים בכך.

 

העקרונות המרכזיים המוצעים

על פי הטיוטה שפורסמה להערות הציבור, שותפות מו"פ תוכל להשקיע רק בפרויקטים אשר קיבלו את אישור רשות החדשנות כי הינם פרויקטים של מחקר ופיתוח. הגדרת מחקר ופיתוח בתקנון הבורסה תסתמך על ההגדרה בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה.

בנוסף, על מנת לוודא שהשותפות מפזרת את הסיכון ומשקיעה במספר פרויקטים, על השותפות יהיה להתחייב כי היקף ההשקעה בכל פרויקט בו תשקיע לא יעלה על 40% מסך נכסיה, במועד ההשקעה לראשונה בפרויקט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מוצע, כי פרויקט מחקר ופיתוח יוכר ככזה רק אם כל הזכויות במוצר הן בבעלות התאגיד. במקרים חריגים בהם אין לתאגיד את כל הזכויות במוצר יידרש אישור רשות החדשנות כי התאגיד מקיים את מטרות חוק המו"פ, בכללן: יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי טכנולוגי, יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי, פיתוח תעשייה עתירת מדע ועידוד הצמיחה ושיפור מאזן התשלומים של המדינה ע"י ייצור וייצוא מוצרים שיפותחו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תום 28/02/2019 10:24
    הגב לתגובה זו
    הבורסה תמריא והמדינה המושחתת תרוויח פי כמה כסף על מס הבורסה ולא כמו היום
  • 1.
    שושנת יריחו 28/02/2019 10:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין איך תייללל היום חחחחח
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."