מדינות מתעוררות נופלות אחת אחרי השנייה. האש מתפשטת?
"האש במדינות המתעוררות מתפשטת ונגיד הבנק האינדונזי קרא בשבוע שעבר לפד' להיות "מודע" להשלכות הגלובאליות של מדיניותו, אבל המשקיעים במערב לגמרי "מודעים", לא מתרגשים ולמען האמת נראה שהם צודקים", כך כותב אמיר כהנוביץ' כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס בסקירת המאקרו השבועית.
שעות אחרי שארגנטינה קיבלה בשבוע שעבר את הסיוע הגדול מעולם של קרן המטבע, 50 מיליארד דולר, המטבע שלה קרס והמשקיעים ברחו בהמוניהם לנכסים בטוחים. פחות מ-24 שעות אחרי שטורקיה הפתיעה עם העלאת ריבית גבוהה מהצפוי הלירה החלה ליפול ואחרי שהבנק הברזילאי רכש ביום חמישי חוזי swap על הריאל בהיקף של 2 מיליארד דולר המטבע חזר להתמוטט. שורה של מדינות מתעוררות נופלות אחת אחרי השנייה, כשגם דרום אפריקה נכנסה לרשימה. על פניו השאלה הגדולה אם האש מתפשטת ועד לאן היא יכולה להגיע?
"לשם השוואה, גם בקריסה הגדולה של המדינות המתעוררות, בשנים 2014-15 כאשר המטבעות שלהן נפלו בכ-30% שוקי המניות במערב נותרו יציבים ואף עם מגמה חיובית. במילים אחרות לא נראה שהנפילה ביום שישי במניית אפל יחד עם הריאל הברזילאי קשורות אחת לשנייה. אגב, מניית אפל ירדה ביום שישי ב-2.3%, לאחר שדיווחה שתייצר השנה 20% פחות מדגמי האייפון החדשים. ובכל זאת, למשבר בשווקים המתעוררים כן יש השפעות על שוקי המערב ובראשם ההשפעה על ירידת הביקוש לנפט והוזלת המחירים המיובאים, כשהן נעשות זולות יותר ליצור", מציין כהנוביץ'.
"כלומר, ההשפעה של משבר במדינות המתעוררות על המערב, אם תימשך, תהיה כנראה גם הפעם, כמו ב-2014 והלאה, בעיקר דפלציה וסביבת ריבית נמוכה, מה שעשוי למעשה לתמוך בשווקי המערב".
ה-ECB בדרך לדון על הפסקת רכישות האג"ח
בעניין הפסקת תכנית הרכישות של הבנק המרכזי האירופאי מציין כהנוביץ' כי "על פניו שאיבת כסף מהשוק הינה גורם סופר דפלציוני (כיוון שמקטינה את כמות הכסף), מה שצריך עפ"י התיאוריה להוביל למתווה ריבית עתידית נמוך יותר (כדי לדחוף את האינפלציה ליעד), מה שתומך כמובן במח"מ הארוך".
"מצד שני, שאיבת הכסף עצמה כרוכה בהצפה לכאורה של השוק באג"ח ממשלתיות, מה שצריך, עפ"י התיאוריה, להוביל לירידת מחיר האג"ח, מה שכמובן מסוכן מאד למח"מ הארוך".
"במבחן המציאות אפשר לטעון שבזמן הרכישות עצמן האינפלציה לא עלתה ולכן אין סיבה להעריך שבפעולה ההפוכה, של שאיבת הכסף, נראה דפלציה. מצד שני בזמן הרכישות התשואות דווקא עלו ולכן אין סיבה שבפעולה ההפוכה נראה עליית תשואות". מסכם כהנוביץ'.
טראמפ הציע כי כל מדינות ה-G7 יסירו חסמים וסובסידיות
כהנוביץ' מתייחס בסקירתו גם לפסגת ה-G7, לדבריו "מתוך מטרה להנהיג סחר חופשי "אמיתי" – ההצעה של טראמפ מלמדת שוב שמטרת איומי הסחר שלו איננה להוביל לעולם עם יותר חסמי סחר, אלא להיפך. טראמפ משתמש במשקלה של ארה"ב בכלכלה העולמית כדי ללחוץ על מדינות להוריד חסמים ומגבלות".
"מנהיגים פוליטיים בעיקר באירופה יודעים שהדרישות של טראמפ צודקות ונכונות ושבסופו של דבר ינצח, אך כנראה שחסר להם את הכח האלקטוראלי שדרוש להורדת החסמים. הורדת חסמים פוגע לרוב בקבוצות פרוטקציוניסטיות שיש להן כח פוליטי. טראמפ יצטרך להמשיך ללחוץ עד שהנפגעים יהיו בעלי כח אלקטורלי חזק יותר מכוחם של הפרוטקציוניסטים. למעשה, ישראל צריכה לקוות שטראמפ יעשה גם עליה מלחמת סחר וידחוף אותה בכח לשינויים מבניים להגברת התחרות".
"ישראל צריכה לקוות שטראמפ יעשה גם עליה מלחמת סחר"
- 4.אא 11/06/2018 18:21הגב לתגובה זוזה שבזמן הרכישות לא הייתה אינפלציה זה כי הכסף הלך לביצוע השקעות ממונפות וביסוס וייצוב מחירם של נכסים ראליים ופיננסים כאחד. זה כמובן לא אומר שברגע שהרכישות יפסקו לא תהיה דפלציה...אם כשהכסף זול לא הצליחו להגיע ליעדי האינפלציה מה יהיה כשהוא יתקייר...דרופ דה מייק.
- 3.דוד 11/06/2018 17:38הגב לתגובה זואייל מצב קניה חזק באל על
- 2.שלמה אליהו 11/06/2018 16:36הגב לתגובה זואמנם כתבה של אדם מלומד ומבין אתה מספר על חצי הכוס המלאה אבל זה יכול גם כמו בומרנג נראה מה יקרה שהבעיה תבוא לפתחם של המדינות העשירות
- 1.לא ידעתי שבארץ הקודש קיים פרוטקציוניזם (ל"ת)מלחמת סחר נגדנו? 11/06/2018 16:36הגב לתגובה זו
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
לאומי מניית בנק לאומי לאומי -2.17% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הבנקים עברו לירידות בהמשך לדברי שר האוצר; מדד הבנקים מאבד 2%
שר האוצר מציג את מתווה התקציב והוא רומז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור - הירידות במניות הבנקים מעמיקות ; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת
שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
מדד הבנקים יורד כ-2%, ובכך לאומי לאומי -2.17% מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״.
מדד הבנקים יורד כ-2%, ובכך לאומי לאומי -2.17% מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״.
האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- בכמה עלו החסכונות שלכם היום?
- פלסאנמור זינקה 32%, נקסט ויז'ן 5.5%, ברן 9%; חלל תקשורת איבדה 5.3% - נעילה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
