המאבק על ADO עולה מדרגה: פרוק'ציה תומך בעמדתו של לוקסי
המאבק על ADO עולה הילוך. לפידות פונה לבית המשפט ונסמכת על חוות דעת אשר הזמינה מפרופ' אוריאל פרוקצ'יה כדי לבסס את טענותיה, לפיהם, הסכם בעלי המניות ב-ADO יוצר לראשונה החזקה של למעלה מ-45% מזכויות ההצבעה בחברה, פעולה האסורה שלא על דרך הצעת רכש מיוחדת.
בעמדתו, קבע פרופ' פרוקצ'יה כי יש בהסכם בעלי המניות בין שיכון ובינוי, Dune וקרן אפולו משום "הפרה בוטה של סעיף 328א לחוק החברות והתכליות אשר עומדות בבסיסו" וקבע כי יש להרדים מניות המוחזקות על ידי הצדדים להסכם, בשיעור שיותיר את סך החזקותיהם המשותפות על לא יותר מ-45% מזכויות ההצבעה בחברה.
מאבק השליטה ב-ADO התחיל באוגוסט האחרון, אז הגישה שיכון ובינוי הצעת רכש לרכישת מניות ADO בתמורה ל-56 שקל למניה, כאשר באותו יום פירסמה ADO מצגת לפיה השווי הנכסי של החברה מייצג מחיר מניה של 67.4 שקל. שיכון ובינוי נרדמה בשמירה ואפשרה לקבוצת אפולו ודיין לנצל את העובדה כי היתה מנועה מלרכוש מניות בזמן שהצעת הרכש פתוחה, וכך אפולו ודיין רכשו כ-37% מ-ADO מידי המוסדיים שנפגעו מההצעה של שיכון ובינוי.
שיכון ובינוי, דיון ואפולו הגיעו תוך זמן קצר להסכם שליטה משותפת, אלא שהסכם השליטה, לטענת המיעוט מקפח אותם . הנכס העיקרי של החברה, לגישתם, הוא שליטה ב-ADP שבאה לידי ביטוי בזכות למינוי דירקטורים. יכולת שליטה זו היא בעלת ערך רב לבעלי המניות ב-ADO בכלל ולבעלי מניות המיעוט בפרט, ולכן הם התנגדו למינוי הדירקטורים כאמור.
לטענת המיעוט - הלכה למעשה, שיכון ובינוי, דיון ואפולו הפכו לבעלי שליטה ב-ADO וגם ב-ADOP וזאת מבלי לפרסם הצעת רכש ללפחות 5% מהמניות כנדרש ע"פ חוק. לפידות אף פנתה לדירקטוריון ADO במטרה לקבל את התייחסותו להסכם בעלי מניות שנחתם בין שיכון ובינוי, דיון ואפולו ולחשש העולה מהסכם זה לטובת החברה, אך קיבלה תשובות מתחמקות ועקרות.
- 1.האנליסט 21/02/2018 16:28הגב לתגובה זוגם באיידיאו גם בשערוריה של אג"ח ד של סאני, באיידיאו הוא ניסה לעשות סיבוב על שיכון ובינוי ובסאני על בעלי האג"ח המסכנים שכבר עשו להם תספורת קצוצה.
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
