3 ההכרעות הבוערות של גואטה בשוק ההון

יושבת ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, נכנסת הבוקר למשרדו של שמואל האוזר, היו"ר היוצא. אלו הנקודות עליהם היא צריכה לתת את הדעת
גיא בן סימון | (8)

ענת גואטה נכנסת הבוקר לנעליו של יו"ר הרשות היוצא שמואל האוזר שמסיים 7 שנות כהונה בטון אגרסיבי כלפי חברות הבלוקצ'יין באחוזת בית ולאחר שהצליח להכליל מספר חד ספרתי של זירות סוחר תחת הפיקוח של הרשות. לגואטה לא יהיה קל להיכנס לנעליו של האוזר, ואם נשים בצד את הביקורת סביב הליך מינויה של מנכ"לית אנטרופי לשעבר לניהול רשות ניירות ערך, הנה כמה נקודת עליהן גואטה תצטרך לתת את הדעת בקרוב.  להכריע לגבי עתיד חברות הבלוקצ'יין בתל אביב

קשה למנוע בשוק החופשי מחברות מתחום ספציפי לגייס כסף בבורסה, ועוד יותר קשה בתור רגולטור לנסות להגן על המשקיעים מפני אותו תחום שנמצא בחיתולים וסוחף אחריו משקיעים תמימים. עם זאת, האוזר הצליח להנחיל קו אגרסיבי של הרשות בעניין חברות מתחום הבלוקצ''יין. מצד אחד, אם נשים לרגע בצד את השימוש בטכנולוגיה לטובת המטבעות הדיגיטליים, הבלוקצ'יין מצית את הדמיון לגבי ייעול העולם העסקי, מה שגורר נהירה של המשקיעים למניות העוסקות בתחום, ללא הבחנה. לרגולטור קשה למנוע מחברה בורסאית להוסיף את המילה בלוקצ'יין לשמה, או למנוע ממנה לבחון כניסה לתחום. רק כאשר שהשווי של אותה חברה מגיע לממדים מנותקים מהמציאות - הרגולטור התעורר, ראו מקרה משאבי טבע למשל. בינתיים, זו האחרונה שינתה את שמה לבלוקצ'יין כרייה והרגולטור ניסה וגם הצליח למנוע את כניסתן של החברות מהתחום למדדים.

עוד ב-Bizportal על מינויה של גואטה אמנם האוזר רשם הצלחה קטנה בהגנה על המשקיעים אך לגבי הטכנולוגיה עמדתו לא נחרצת. "הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול", אמר האוזר בשבוע האחרון לכהונה. כעת, גואטה תצטרך לתת את הטון ולהחליט האם להמשיך באותו קו ולמנוע מחברות בתחום להיכנס לבורסה, או שתסתפק בכרטיס צהוב לחברות הבלוקצ'יין שיישארו מחוץ למדדים. בשורה התחתונה, עליה לבחון האם קיימת מסגרת פיקוח מתאימה שתאפשר הגנה על המשקיעים, וזאת בזמן שספקי השירותים הפיננסיים מתחילים לפזול לאפשרות לספק מכשירי השקעה במטבעות הדיגיטליים. הרי גם אם אלו האחרונים חושבים שמדובר בבועה ספק אם בכוונתם לוותר על העמלות שאפשר לגזור מפעילות ממסחר. גם על זה גואטה תצרך לגבש דעה נחרצת וזאת בזמן שמעבר לים בבורסת החוזים של שיקגו כבר גוזרים קופון מההייפ שנוצר סביב המטבעות הדיגיטליים. להפוך את הבורסה המקומית למושכת  

שנת 2017 הייתה יוצאת מן הכלל בכל נוגע לכמות ההנפקות עם 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד 2 חברות דואליות. בסיכום שנת 2017 גויסו כ-12.2 מיליארד שקל בשוק המניות בתל-אביב, מהם כ-3 מיליארד שקל ב-17 הנפקות ראשוניות (IPOs). הסקטור העסקי גייס כ-72 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, מתוכם כ-7.5 מיליארד שקל על ידי 14 חברות חדשות, מרביתן חברות נדל"ן זרות. אלה מספרים שלא ניתן היה אפילו לדמיין בשנים האחרונות וגם מחזורי המסחר השתפרו. עם זאת, למרות השיפור במחזורי המסחר עדיין מדובר בחזרה ל-8 שנים אחורנית, כפי שאמר היום מנכ"ל פסגות ברק סורני. בהמשך לרצון הטוב של הרגולטור להכניס חברות נוספות לתל אביב, גואטה צריכה לחשוב איך למנוע שידור חוזר של אורבנקורפ ברקע לגל החברות האמריקאיות המגייסות. במקביל עליה לעצור את עזיבתן של החברות הטובות המבוססות, כמו אסם, מלאנוקס ואחרות שמצאו את דרכן החוצה מתל אביב בתקופתו של האוזר. לתת מכת נגד לנדל"ן 

האוזר משוכנע כי הפחתת המס על הבורסה היא צו השעה וקרא להפחית את המס ל-15%, ובדרך זו לתת למשקיעים בבורסה תנאים דומים לשוק השכרת הדירות. מי שמעביר בפועל תקנות כאלו הוא לא יו"ר רשות ני"ע אלא גורמים פוליטיים, ובראשם שר האוצר משה כחלון. אם נתחשב בעובדה שגואטה היא מינוי של כחלון אולי לא רחוק היום בוא נראה את שר האוצר מפשיל שרוולים כדי להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון. זה המקום לציין את ההמלצה של האוזר בזמנו לנקוט בהוראת שעה ל-5 שנים של פטור ממס על רווחי הון עד 5,000 שקל בחודש (60,000 שקל בשנה), בדומה לפטור על השכרת דירה. הקלה כזו לא רק תעודד פעילות בבורסה, היא עשויה לתרום לצינון שוק הנדל"ן ועל זה כחלון, יחד עם חברו למפלגה אלי כהן שר הכלכלה, יחתמו בשמחה. עכשיו נותר לגואטה להמשיך בקו של האוזר ואף להגביר את הטון.  

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טבין וטקילין 16/01/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    תוסיפו: לאכוף דיווח מלא ומושלם של דוחות כספיים. קיימים מספר דיווחי דוחות כספיים חלקיים ביותר.
  • 5.
    מילק 16/01/2018 12:25
    הגב לתגובה זו
    ע-ת נ-צליח ת-ודה
  • 4.
    שלומי 16/01/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    גם כך הבורסה לא מעניקה מתנות חינם עם התשואות הנמוכות, ועד ההפסדים הגדולים. כשאני מרוויח המדינה החמדנית גונבת במודע רבע מהרווח!!! תבטלי או תפחיתי למינימום את המס החזירי וכך תמשכי משקיעם מחו"ל ומהארץ לבורסה, הגדלת ה=נפתחי המסחר יביאו לצמיחה מוגברת במשק, ולהפניית ההון הכספי לבורסה במקום לנדל"ן. אבלח מה אני מלהג, מדינה כמו ישראל החזירה והחמדנית לא תעשה צעד מתבקש שייטיב עם המשקיעים, מין חזירות שכזו...
  • כמו בנדלן 18/01/2018 08:25
    הגב לתגובה זו
    כמו בנדלן שיש פטור על שכירות של עד 5000 שח בחודש. זה גם כלום לישם את זה - דרך מערכות הבנקים.
  • 3.
    בא 16/01/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
    ואם תעשי ,אז עשית את שלך . ואם לא אז את עוד בטלנית .
  • 2.
    לענת המוכשרת הרבה הצלחה..ובגדול! (ל"ת)
    רחלי 16/01/2018 10:57
    הגב לתגובה זו
  • ענת ,תפסיקי לכתוב בשם רחלי . (ל"ת)
    בא 16/01/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד שמבין 16/01/2018 10:00
    הגב לתגובה זו
    מציע שאחד הדברים שתעסוק בו יהיה לפתוח את חוק היעוץ ולהתאים אותו לזמנים מודרנים ולמציאות, בין היתר יש להגדיל את החופש של היועץ בהתאם לסיכום עם הלקוח, לדוגמא שלקוח יוכל לבחור מספר מסלולי דרכי פעולה מול היועץ(פעולה מאושרת בהודעה, במייל או מוגדרת סכום מראש בידוע בדיעבד). שימוש בטכנולוגיות של היום, שימוש באסטרטגיות וכו.
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
דוחות

פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מיליון דולר

פי 7.5 ב-3 שנים והכתובת היתה על הקיר ( האם נאוויטס היא מציאה? );  החלטת ההשקעה הסופית (FID) לפיתוח השלב הראשון של SEA LION צפויה להתקבל עד סוף שנת 2025
מנדי הניג |

לפני שלוש שנים ניתחנו את נאוויטס וקיבלנו שיש שם סיכוי גדול. עם סיכון, תמיד יש סיכון, אבל המחיר של השותפות נראה לנו נמוך בהינתן החלום - כתבנו על זה ועל שותפויות אחרות  - האם מניות הגז והנפט אטרקטיביות? והאם נאוויטס היא מציאה? נאוויטס עלתה מאז פי 7.5 - 650%.  התוצאות ברבעונים האחרונים מספקים את הסיבה. האם אפשר היה לדעת זאת בעבר? זה היה החלום של גדעון תדמור ולהבדיל מחולמים אחרים הוא קיבל על החלום שלו מימון משורה ארוכה של בנקאים בארה"ב. אלה לא נכנסים כשהן חושבים שהסיכון גדול מדי. כלומר, זה היה חלום שראו אותו כבר מתגבש במציאות. היו גם סיכונים כמו מחירי הנפט שעלולים לרדת ובעיקר בעיות שעלולות להיות בתפעול וקידוח בשלבים המאוחרים.

משקיעים לקחו את הסיכון הזה כענק והוא היה בינוני. כשזה קורה, יש לפעמים הזדמנות. משקיעים גם נדבקו בסנטימנט השלילי של תחום הגז והתרחקו מנאוויטס. תדמור ידע לנצל את הסנטימנט בשוק הנפט בצורה מושלמת. הסנטימנט השלילי שנבע בעיקר מהקולות הרבים והחזקים שקראו להפסקת השימוש בדלקים פוסילים גרם לגופי הענק בתחום לעצור את התקדמות הקידוחים למרות שהושקעו בהם מיליארדים. זה היה עניין של תדמית והם חיפשו ועדיין מחפשים להיראות פחות פוגעים בסביבה. מעבר לכך, הם העריכו שמחירי הנפט יפלו.

אחרי שהשקיעו מעל מיליארד דולר בקידוח  מכרו אותו במחיר של דירת 5 חדרים יקרה בת"א. תדמור סגר מימון, השקיע, הנפיק והצליח לייצר ברבעון האחרון Ebitda  של 68 מיליון דולר כשנאוויטס נסחרת ב-14.4 מיליארד שקל. הצפת ערך עצומה. יש לטענת תדמור הזדמנויות נוספות והוא קודח בהם, אבל שוב נזכיר שהתחום לא חף מסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא מחיר הנפט. טראמפ אמר בנאום כניסתו לבית הלבן Drill Baby Drill ושינה שוב את כללי המשחק, אבל המגמה ארוכת הטווח היא ירידה במחיר הנפט ושימוש מופחת. רק שזה לא עניין של שנתיים-שלוש, זה עניין של טווח ארוך.

בינתיים, הביקושים לנפט מתגברים. זה התחיל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה שגרם למחירי הנפט לעלות, נמשך במתיחות אצלנו במזרח התיכון ועכשיו מפנימים שהביקוש לאנרגיה מכל הסוגים יזנק כדי לתמוך במהפכת ה-AI. אז הנפט ישאר כאן עד תקופה ארוכה. 



נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש  מסכמת רבעון שבו פעילות פרויקט שננדואה נכנסה להפקה מלאה ומקבלת ביטוי משמעותי בדוחות. השותפות, הפועלת בתחום הפקת הנפט והגז במים עמוקים בארצות הברית, עברה במהלך הרבעון מתהליך הרצה מדורג של הבארות לכיוון הפקה יציבה, והשינוי ניכר בתוצאות הכספיות. מאגר שננדואה, שנכנס לשלב ה-Ramp-Up החל מיולי, הפך למנוע העיקרי של העלייה בהכנסות ובתוצאות התפעוליות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה ב-0.9%; אלביט זינקה 7%

מיטרוניקס מרעננת את ההנהלה ומזנקת; נאוויטס ברבעון של הפקה מלאה משננדואה ועסקת ענק לאלביט

מערכת ביזפורטל |

ניר עובדיה, סמנכ"ל השקעות בכלל ביטוח  אמר בבוקר שמניות הביטוח אטרקטיביות יותר מהבנקים. במבחן יומי הוא צדק - הבנקים ירדו 1.5%, הביטוח עלה היום 0.9%. אגב כשהראיון התפרסם היה פער קטן.  - סמנכ"ל כלל ביטוח: "חברות הביטוח יותר אטרקטיביות מהבנקים"


בנק דיסקונט פרסם תוצאות כספיות. התשואה שלהון של הבנק היא 13.7%. אלה דוחות צפויים והם מבטאים את הרווח והרווחיות הטובים של הבנקים, אם כי השוק ציפה ליותר. דיסקונט הוא לרוב האחרון ברשימה בטבלת התשואות על ההון. ועדיין המספרים האלו יפים. מניות הבנקים הן הטובות ביותר בשנים האחרונות במבחן הסיכון סיכוי. הסיכון היה נמוך, הסיכוי היה סביר. ברגע שהסיכון - שינויים רגולטורים לא מתממשים, הבנקים עושים כסף גדול, והמניות מזנקות. התשואה של הבנקים ב-5 שנים האחרונות היא בערך 300%. אבל בהשקעות צריך להסתכל קדימה ולנסות לשכוח את העבר. מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. דיסקונט נסחרת במכיל רווח של כ-10. אלא שעכשיו היא והסקטור מאויימים - מסים על הבנקים, לחץ על בנק ישראל להוריד ריבית, לחץ על בנק ישראל לשנות את המשוואה של רווחים של הבנקים מול רווחה של הציבור. להוריד מהרווחי ולתת יותר לציבור. הרווחים תחת לחץ. המניות עלולות לעצור. 

גם הבינלאומי פרסם את הדוחות שלו היום, והציג תשואה על ההון של 16.2%. הרווח הנקי עמד על 581 מיליון שקל, ירידה קלה הרבעון המקביל, בעיקר בעקבות הפסד חד פעמי בחברת כאל. בנטרול ההשפעה הזו הרווח היה מגיע ל-624 מיליון שקלים עם תשואה להון של 17.4%, מה שמצביע על רבעון יציב בפעילות הליבה. במקביל, הבנק ממשיך להרחיב את הפעילות: האשראי לציבור עלה ב־3.4% ברבעון, פקדונות הציבור גדלו ב־3.5%, ונכסי הלקוחות עלו ל־1.074 טריליון שקלים. גם איכות תיק האשראי נותרה גבוהה עם ירידה ביחס החובות שאינם צוברים ריבית. בנוסף, הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 436 מיליון שקלים, המהווים 50% מהרווח הרבעוני.

ברקע, בנק ישראל הסיר את המגבלה שחייבה את הבנקים להסתפק בחלוקת דיבידנד של עד 50% מהרווח, מהלך שמסמן חזרה לשגרה ומעיד על הערכת רגולטור ליציבות המערכת. כעת הבנקים יכולים לחלק עד 75% מהרווח הרבעוני, כשהבינלאומי כבר הכריז על חלוקה בשיעור המקסימום. שינוי המדיניות משמעותי במיוחד לאחר תקופה שבה הגבלת החלוקה הובילה לשחיקה בתשואת ההון, והוא צפוי לשפר את מדדי הרווחיות ולהפחית מעט מהלחץ הציבורי והפוליטי סביב רווחי היתר של הבנקים.




המדד החדש ת"א ביטחוניות מטפס כש- אלביט מערכות 6.97%  בולטת לחיוב בעקבות החוזה הענק של 2.3 מיליארד דולר עליו דיווחה. ואם דיברנו על אלביט, הדבר שאולי הכי מעניין בהודעה של החברה הוא מה שלא פורסם. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר של החברה, שמהווה כמעט 10% מהצבר הכולל של החברה, כלומר בחוזה אחד נוספו 10% לצבר. וברקע עסקה כה גדולה, מנסים להבין איזה מדינות עשוית להתחמש בצורה כזו ובאיזה מערכות. על כל הדברים האלה ועוד בכתבה - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?