3 ההכרעות הבוערות של גואטה בשוק ההון
ענת גואטה נכנסת הבוקר לנעליו של יו"ר הרשות היוצא שמואל האוזר שמסיים 7 שנות כהונה בטון אגרסיבי כלפי חברות הבלוקצ'יין באחוזת בית ולאחר שהצליח להכליל מספר חד ספרתי של זירות סוחר תחת הפיקוח של הרשות. לגואטה לא יהיה קל להיכנס לנעליו של האוזר, ואם נשים בצד את הביקורת סביב הליך מינויה של מנכ"לית אנטרופי לשעבר לניהול רשות ניירות ערך, הנה כמה נקודת עליהן גואטה תצטרך לתת את הדעת בקרוב. להכריע לגבי עתיד חברות הבלוקצ'יין בתל אביב
קשה למנוע בשוק החופשי מחברות מתחום ספציפי לגייס כסף בבורסה, ועוד יותר קשה בתור רגולטור לנסות להגן על המשקיעים מפני אותו תחום שנמצא בחיתולים וסוחף אחריו משקיעים תמימים. עם זאת, האוזר הצליח להנחיל קו אגרסיבי של הרשות בעניין חברות מתחום הבלוקצ''יין. מצד אחד, אם נשים לרגע בצד את השימוש בטכנולוגיה לטובת המטבעות הדיגיטליים, הבלוקצ'יין מצית את הדמיון לגבי ייעול העולם העסקי, מה שגורר נהירה של המשקיעים למניות העוסקות בתחום, ללא הבחנה. לרגולטור קשה למנוע מחברה בורסאית להוסיף את המילה בלוקצ'יין לשמה, או למנוע ממנה לבחון כניסה לתחום. רק כאשר שהשווי של אותה חברה מגיע לממדים מנותקים מהמציאות - הרגולטור התעורר, ראו מקרה משאבי טבע למשל. בינתיים, זו האחרונה שינתה את שמה לבלוקצ'יין כרייה והרגולטור ניסה וגם הצליח למנוע את כניסתן של החברות מהתחום למדדים.
עוד ב-Bizportal על מינויה של גואטה אמנם האוזר רשם הצלחה קטנה בהגנה על המשקיעים אך לגבי הטכנולוגיה עמדתו לא נחרצת. "הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול", אמר האוזר בשבוע האחרון לכהונה. כעת, גואטה תצטרך לתת את הטון ולהחליט האם להמשיך באותו קו ולמנוע מחברות בתחום להיכנס לבורסה, או שתסתפק בכרטיס צהוב לחברות הבלוקצ'יין שיישארו מחוץ למדדים. בשורה התחתונה, עליה לבחון האם קיימת מסגרת פיקוח מתאימה שתאפשר הגנה על המשקיעים, וזאת בזמן שספקי השירותים הפיננסיים מתחילים לפזול לאפשרות לספק מכשירי השקעה במטבעות הדיגיטליים. הרי גם אם אלו האחרונים חושבים שמדובר בבועה ספק אם בכוונתם לוותר על העמלות שאפשר לגזור מפעילות ממסחר. גם על זה גואטה תצרך לגבש דעה נחרצת וזאת בזמן שמעבר לים בבורסת החוזים של שיקגו כבר גוזרים קופון מההייפ שנוצר סביב המטבעות הדיגיטליים. להפוך את הבורסה המקומית למושכת
שנת 2017 הייתה יוצאת מן הכלל בכל נוגע לכמות ההנפקות עם 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד 2 חברות דואליות. בסיכום שנת 2017 גויסו כ-12.2 מיליארד שקל בשוק המניות בתל-אביב, מהם כ-3 מיליארד שקל ב-17 הנפקות ראשוניות (IPOs). הסקטור העסקי גייס כ-72 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, מתוכם כ-7.5 מיליארד שקל על ידי 14 חברות חדשות, מרביתן חברות נדל"ן זרות. אלה מספרים שלא ניתן היה אפילו לדמיין בשנים האחרונות וגם מחזורי המסחר השתפרו. עם זאת, למרות השיפור במחזורי המסחר עדיין מדובר בחזרה ל-8 שנים אחורנית, כפי שאמר היום מנכ"ל פסגות ברק סורני. בהמשך לרצון הטוב של הרגולטור להכניס חברות נוספות לתל אביב, גואטה צריכה לחשוב איך למנוע שידור חוזר של אורבנקורפ ברקע לגל החברות האמריקאיות המגייסות. במקביל עליה לעצור את עזיבתן של החברות הטובות המבוססות, כמו אסם, מלאנוקס ואחרות שמצאו את דרכן החוצה מתל אביב בתקופתו של האוזר. לתת מכת נגד לנדל"ן
- אנטרופי: הממשל התאגידי ב-60% מהחברות הגדולות לא מספק
- המתחרים של מיטב דש לא אישרו לאילן רביב את חבילת השכר החדשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האוזר משוכנע כי הפחתת המס על הבורסה היא צו השעה וקרא להפחית את המס ל-15%, ובדרך זו לתת למשקיעים בבורסה תנאים דומים לשוק השכרת הדירות. מי שמעביר בפועל תקנות כאלו הוא לא יו"ר רשות ני"ע אלא גורמים פוליטיים, ובראשם שר האוצר משה כחלון. אם נתחשב בעובדה שגואטה היא מינוי של כחלון אולי לא רחוק היום בוא נראה את שר האוצר מפשיל שרוולים כדי להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון. זה המקום לציין את ההמלצה של האוזר בזמנו לנקוט בהוראת שעה ל-5 שנים של פטור ממס על רווחי הון עד 5,000 שקל בחודש (60,000 שקל בשנה), בדומה לפטור על השכרת דירה. הקלה כזו לא רק תעודד פעילות בבורסה, היא עשויה לתרום לצינון שוק הנדל"ן ועל זה כחלון, יחד עם חברו למפלגה אלי כהן שר הכלכלה, יחתמו בשמחה. עכשיו נותר לגואטה להמשיך בקו של האוזר ואף להגביר את הטון.
- 6.טבין וטקילין 16/01/2018 14:06הגב לתגובה זותוסיפו: לאכוף דיווח מלא ומושלם של דוחות כספיים. קיימים מספר דיווחי דוחות כספיים חלקיים ביותר.
- 5.מילק 16/01/2018 12:25הגב לתגובה זוע-ת נ-צליח ת-ודה
- 4.שלומי 16/01/2018 11:57הגב לתגובה זוגם כך הבורסה לא מעניקה מתנות חינם עם התשואות הנמוכות, ועד ההפסדים הגדולים. כשאני מרוויח המדינה החמדנית גונבת במודע רבע מהרווח!!! תבטלי או תפחיתי למינימום את המס החזירי וכך תמשכי משקיעם מחו"ל ומהארץ לבורסה, הגדלת ה=נפתחי המסחר יביאו לצמיחה מוגברת במשק, ולהפניית ההון הכספי לבורסה במקום לנדל"ן. אבלח מה אני מלהג, מדינה כמו ישראל החזירה והחמדנית לא תעשה צעד מתבקש שייטיב עם המשקיעים, מין חזירות שכזו...
- כמו בנדלן 18/01/2018 08:25הגב לתגובה זוכמו בנדלן שיש פטור על שכירות של עד 5000 שח בחודש. זה גם כלום לישם את זה - דרך מערכות הבנקים.
- 3.בא 16/01/2018 11:41הגב לתגובה זוואם תעשי ,אז עשית את שלך . ואם לא אז את עוד בטלנית .
- 2.לענת המוכשרת הרבה הצלחה..ובגדול! (ל"ת)רחלי 16/01/2018 10:57הגב לתגובה זו
- ענת ,תפסיקי לכתוב בשם רחלי . (ל"ת)בא 16/01/2018 11:41הגב לתגובה זו
- 1.אחד שמבין 16/01/2018 10:00הגב לתגובה זומציע שאחד הדברים שתעסוק בו יהיה לפתוח את חוק היעוץ ולהתאים אותו לזמנים מודרנים ולמציאות, בין היתר יש להגדיל את החופש של היועץ בהתאם לסיכום עם הלקוח, לדוגמא שלקוח יוכל לבחור מספר מסלולי דרכי פעולה מול היועץ(פעולה מאושרת בהודעה, במייל או מוגדרת סכום מראש בידוע בדיעבד). שימוש בטכנולוגיות של היום, שימוש באסטרטגיות וכו.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
