בפוקוס

זו הסיבה שהנפט חטף לרגע תנודה מטה - וזה כבר הפך לבדיחה

מערכת Bizportal | (10)
נושאים בכתבה נפט
מה שהניע את הנפט מעלה מאזור ה-26 דולר לאזור ה-34 דולר היה ספקולציות לגבי לגבי שיתוף פעולה בתוך אופ"ק וכן שיתוף פעולה בין אופ"ק לבין רוסיה. הספקולציות הגיעו לשיא עם דיווחים לפיהם רוסיה הציעה לסעודיה (2 המפיקות הגדולות בעולם) מהלך של הפחתת התפוקה ב-5%. אז אחרי כל המהומה, סוכנות הידיעות הרוסית INTERFAX הוציאה לפני מספר דקות דיווח לפיו פגישה עם ראשי אופ"ק בזמן הקרוב - נראית בלתי סבירה. בקיצור, השוק שכבר קודם הריח שהספקולציות הן לא רציניות - שלח את הנפט לתנודה מטה לגרד את ה-30 דולר לחבית אחרי נפילות של 5.3% ו-6% בהתאמה ביומיים האחרונים. מי שמצפה למהלך דרמטי בין מפיקות הנפט להפחתת התפוקה - נראה שהמהלך הזה הולך ומתרחק. וכעת בכל זאת מחיר החבית מתקן חזרה מעלה ל-30.7 דולר.    בלי קשר, נציין שהחוזים בוול סטריט עברו לעליות שערים אחרי נתון ה-ADP שהציג תוספת של 205 אלף משרות בחודש ינואר, זאת מול צפי לתוספת של 195 אלף משרות בלבד. מדובר בנתון המקדים לדו"ח המתעסוקה שיפורסם ביום שישי. החוזים עולים כעת ב-0.35% אחרי שאתמול המדדים סגרו בנפילות של סביב 2%. והיום, סביב השעה 17:30-18:00 יפורסם דו"ח מלאי הנפט בארה"ב שצפוי לרכז עניין אדיר בצל השאלה - האם מחיר החבית יחזיק מעל 30 דולר? איתות ראשוני לקראת הנפט הערב קיבלנו אמש עם פרסום דו"ח המלאים מצד ה-API (נתון שמספקת התעשיית) לפיו מלאי הנפט בארה"ב רשם בשבוע החולף גידול של 3.8 מיליון חביות והסתכם במכל 500 מיליון חביות. צפי האנליסטים לקראת הנתון הרשמי שיפורסם היום עומד על גידול של 3.5 מיליון חביות. נזכיר כי בשבועות האחרונות מחיר הנפט הגיב באגרסיביות רבה לפרסום הנתון הרשמי.  ונציין כי הבוקר הירידות באסיה (ובמדד שנחאי) מגיעות דווקא לאחר נתון מדד מנהלי הרכש בתחום השירותים לחודש ינואר רשם את ההתרחבות החזקה מזה 6 חודשים. כלומר נראה שהפוקוס של השווקים כעת הוא על מחיר הנפט, ופחות על המצב בסין.  מחיר הנפט בחודשים האחרונים, יחזיק מעל 30 דולר?

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טוביה החולב 03/02/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    נפט זול טוב ל 95 אחוז מהעולם. היא הזמן להפסיק את ההיסטריה הטיפשית סביב הנפט.
  • 6.
    יוסי 03/02/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    למה לא יוצאים להפגנות ולחסום את הכבישים לכיוון ירושלים ותל אביב עד שהממשלה תתעורר שהנפט עלה גם המחירים עלו ושזה יורד פה מסתפקים ב 5 אגורות בושה לממשלה אין הגיון פה זה רק הפגנות וחסימת כבישים זה יעזור
  • 5.
    אזרח 03/02/2016 15:34
    הגב לתגובה זו
    משהו גדול קורה שם המניה עפה במחזור ענק!!! בע"ה שתמשיך ככה
  • 4.
    איתן 03/02/2016 15:32
    הגב לתגובה זו
    ומחיר הנפט דוקא ממריא ב2%
  • 3.
    אלי 03/02/2016 15:28
    הגב לתגובה זו
    זה הבדיחה האמיתית.
  • 2.
    מחקים לאירנים שיחתמו חוזים בשער נמוך ואז 40 דולר (ל"ת)
    יויו 03/02/2016 11:55
    הגב לתגובה זו
  • מחכים 03/02/2016 15:18
    הגב לתגובה זו
    קשה להתייחס ברצינות לנבואות שלך
  • 1.
    אז יש עוד עתיד לאל על? (ל"ת)
    אבי 03/02/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
  • ערן 03/02/2016 15:33
    הגב לתגובה זו
    עכשיו היא סתם מדשדשת.
  • מאיר 09/02/2016 12:40
    בשנה שעברה נמכרו כרטיסי טיסה לארצות הברית ..לפסח ב1500 דולר..לפסח הקרוב יש להם קשיים למלא מטוסים..והמחיר 1100 דולר אז תעשו חשבון לבד
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.