בפוקוס

המילה שיילן חזרה עליה 14 פעם בנאומה ביום ו' - וצפויה לספק תמיכה לבורסות

עיני המשקיעים מסביב לעולם נשואות בימים אלו לכלכלת ארה"ב, ובעיקר לנגידת הפד' האמריקנית 
יוסי פינק | (6)
נושאים בכתבה בנק מרכזי

ביום שישי המדדים בוול סטריט סגרו בעליות קלות, כאשר תנודה משמעותית מעלה נרשמה רק בדקות הפתיחה - וזה קרה ברקע לפרסום נאומה של ג'ט יילן בכנס של הפד' (שאגב, היה תחת הכותרת - "הנורמאלי החדש של המדיניות המוניטראית").

יילן אמנם אמרה כך: "אני צופה שהתנאים ייתנו לנו את האפשרות להעלות את הריבית - מתישהו במהלך השנה הנוכחית". אבל גם הוסיפה כפית מלאה בסוכר לתחזית שלה כאשר הבהירה כי העלאת הריבית תיעשה בזהירות. למעשה, באתר מרקטווץ' מצאו כי יילן חזרה על המילה הדרגתיות (gradually) לא פחות מ-14 פעמים בנאומה. תעשו Ctrl f על הטקסט המלא.

כלומר אם עד לאחרונה הסיפור הגדול בשווקים היה מתי תתחיל הריבית בארה"ב לטפס, אז בעדכון הריבית בשבוע שעבר (18 במארס) התחילה יילן לטפטף את הרעיון שתיזמון התחלת העלאת הריבית הוא מישני בחשיבותו לקצב העלאת הריבית וביום שישי האחרון יילן  הבהירה את הנושא הזה כאשר חזרה 14 פעמים על המילה הדרגתיות - וכל זה בניסיון (מוצלח לפי שעה) להרגיע את השווקים מפני תחילת התקופה של העלאות הריבית.

נזכיר כי בעדכון הריבית בשבוע שעבר המתינו הסוחרים לראות האם המילה "סבלני" עדיין תופיעה בהודעה המצורפת וזאת מתוך רצון להבין מתי תתבצע העלאת הריבית הראשונה. המילה אמנם הוסרה ומדובר באיתות לכך שהריבית תתחיל לטפס בקרוב, אבל וול סטריט דווקא ביצעה תנודה חזקה מאוד מעלה. הסיבה - הורדת תחזית הצמיחה בארה"ב ובהתאם - הורדת תחזית קצב העלאות הריבית העתידיות (מה שנקרא, "תרשים הנקודות"). לכתבה המלאה לחץ כאן              

נציין כי ביום שישי הקרוב יפורסם דו"ח התעסוקה בארה"ב. הצפי הוא לתוספת של כ-245 אלף משרות, זאת לאחר תופסת של 295 אלף משרות בחודש פברואר (נתון שניפץ את כל התחזיות). שיעור האבטלה צפוי להישאר ללא שינוי ברמת שפל של 5.5%, אחרי שירדה מ5.7% בפברואר. באופן כללי נציין כי כלכלת ארה"ב לרשום 12 חודשים רצופים של דוח תעסוקה חיובי של מעל 200 אלף משרות, הרצף הטוב ביותר מאז מארס 1995.

ביום שישי הקרוב לא יתקיים מסחר בוול סטריט, זאת לרגל חג good friday.  

מה שמעיב על וול סטריט בתקופה האחרונה זו התחזקות הדולר שפוגעת ברווח החברות. לפי ממוצע תחזיות האנליסטים, הרווח למניה השנה צפוי לרשום עלייה של 1.8% בלבד, זאת מול תחזית מלפני כחודשיים בלבד (חודש ינואר) שדיברה על צפי לעלייה של 6.4% השנה ברווחי החברות. לכתבה המלאה על "הענק הרדום" - לחץ כאן 

מדד ה-S&P500 מאז 2014:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יגאל 29/03/2015 19:30
    הגב לתגובה זו
    היא יותר חכמה יותר מי פילוגהיא תדבר מהראש ולא מהבטן
  • 4.
    גילגיל 29/03/2015 12:35
    הגב לתגובה זו
    צריך להפנים את הענין העולם הגיע לרוויה פיננסית ואם יעלו את הריבית אפשר לשכוח מצמיחה. זה כל הסיפור לכן לא נראה ריביות גבוהות יותר. אפשר להמשיך לקחת חופשי משכנתאות. הדירות ירדו רק אם יהיה היצע גדול על הביקוש.
  • אתה לא כזה מבין גדול, כנראה בעל אינטרס בנדלן ? (ל"ת)
    א 29/03/2015 22:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 29/03/2015 11:45
    הגב לתגובה זו
    לרמה נורמלית של 4-5% וזה לא משנה אם הריבית תעלה לרמה הזו מחר או בעוד שנה או שנתיים או שלוש וכשזה יקרה יבינו כל לוקחי המשכנתאות ש"הנדל"ן רק יעלה" זה השקר הכי גדול שהם האמינו לו אי פעם.
  • 2.
    אהרון 29/03/2015 10:48
    הגב לתגובה זו
    תשקיעו בסלים של הגרמנים דאקס לדוגמה
  • 1.
    יוני 29/03/2015 10:32
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין שילן במהלך הנאום הםליצה 16.768 פעמים ופישר תקע גרפסים 8.696 פעמים וכל זה מספיק לתמיכה בשווקים. אז עליות בשפע.וחוץ מיזה עיני לא נשואות בימים אלו לילן וארצות הברית אני פשוט לא סופר ורואה אותם מימטר כי הם עלובים
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.