פרופ' אקשטיין על כיוון הריבית, שאלת הצמיחה - והאירוע הדרמטי ביום ה'
לאן צועד המשק הישראלי? נכון להיום, אפשר להגדיר את המצב כחסר בהירות באשר לאפשרות שהכלכלה צועדת לעבר האטה של ממש ואולי אפילו לכיוון של מיתון. אומדני הצמיחה של הרבעון הראשון עמדו על 2.1% בלבד, בעיקר בשל ירידה של 2% בצריכה הפרטית. מצד שני, שיעורי האבטלה ממשיכים לרדת ובמקביל רשתות השיווק מדווחות שבחודש אפריל נרשם גידול חד של 2.5% בפידיון כך שברור שצריך להזהר מקביעה ברורה לגבי ירידה בכוח הקנייה של הציבור.
בתחילת השיחה עם Bizportal מדגיש פרופ' צבי אקשטיין, ששימש כמשנה לנגיד בנק ישראל עד לפני שלוש שנים כי "אני לא עוסק בתחזיות. יש כלכלנים שעוסקים בתחזיות ואפשר לשאול אותם לגבי העתיד."
Bizportal שוחח עם פרופ' צבי אקשטיין, ששימש עד לפני שלוש שנים כמשנה לנגיד בנק ישראל והיום משמש כדיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, על שאלת הצמיחה בישראל. אקשטיין לא נשמע מוטרד מידי, לדבריו "המשק צומח בסדר גודל של 3%, קצת יותר או קצת פחות, אבל זה כנראה שיעור הצמיחה של המשק בשלב זה. נכון, אחרי המיתון הגדול של 2001-2003 הצמיחה הייתה מהירה יותר בהובלת סקטור ההייטק - והמשק התייצב. אחרי המשבר הגדול של 2008 כל העולם צומח בקצב נמוך יותר וכעת אנחנו רואים שקצב הצמיחה חזר לשיעורים ההיסטוריים שלו שנאים בין 3%-3.5%. אנחנו לא רואים עלייה באבטלה ואין שום אינדיקציות לכך. מיתון זה תוצר שלילי, אנחנו עוד לא מתקרבים לשם."
אז קצב הצמיחה הנוכחי הוא סביר?
אקשטיין נזהר מאמירה חד משמעית "אני חושב שהמשק הישראלי בניהול מדיניות טובה יותר יכול להגיע גם לשיעור צמיחה של 4%. במדיניות הנוכחית הכיוון הוא קצת מעל 3%."
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- נתיבי הסחר הימיים נסדקים - מה יהיה עם חברות הספנות?
מה אפשר לעשות כאן אחרת?
"יש מקום לשיפור הצמיחה במשק הישראלי, בעיקר על ידי מחקר ופיתוח גם בענפים המסורתיים, בתחרותיות של המשק, פתיחה המשק לתחרות מחו"ל, השקעות גדולות בענפים הלא סחירים. יש מרכיבים חזקים שבהם הפיריון נמוך, כמו ענף הבנייה, ענפי השירותים, בממשלה הפיריון נמוך. אנחנו לא רואים תהליך משמעותי של השקעות במשק, בטח לא בענפים הלא סחירים, לכן זה חלק מהעובדה שהפיריון בענפים הללו נמוך."
אקשטיין מוסיף ומציין "ההשקעות בהון האנושי של האוכלוסיה החלשה יכולים להיות מרכיב רציני של צמיחה מאסיבית יותר של המשק - אנחנו לא רואים שמפנים לשם יותר משאבים."
"גם בענפים הסחירים יש התמתנות בצמיחה. אפשר עדיין להגביר את רמות התעסוקה במשק ולשפר את ההון האנושי ואם היו עושים את התהליכים יוצרי הצמיחה הללו, ומחקר פיתוח בענפים הללו אפשר היה להעלות את הצמיחה בחצי אחוז עד אחוז."
- במעל 200 מיליון שקל - סאפיינס עם רכישה שנייה תוך שבוע
- פוקס מרחיבה את פעילות פליינג טייגר: תשקיע כ-40 מיליון שקל בפתיחת חנויות בקנדה
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
רמות הריבית הנוכחיות - האם זה יכול להמשך עוד שנים קדימה או שהשארות ברמות האלה עלולה להיות מסוכנת וליצור בועות?
"בהחלט כן, הרמות האלה יכולות להשאר לעוד הרבה זמן. הרמות הנוכחיות הן תולדה של ירידה בכמות החובות, אין תהליך השקעות ענק, אין תהליך של צמיחת חובות. גם בישראל החוב של הסקטור העסקי יחסית לפעילות (שאפילו מצטמצמת בחברות הגדולות) הוא לא גדול במיוחד. אין אצלנו תהליך שבו הריבית הנמוכה יוצרת גידול מאסיבי בחובות יחסית לפעילות הכלכלית, פרט לענף הבנייה, שהוא סיפור בפני עצמו שנובע מכשל של הממשלה בהיצע."
"אין אינפלציה. גם האינפלציה הנוכחית היא מתחת למרכז היעד ואין שום סיבה שהריבית לא תישאר נמוכה. כל עוד לא נראה עלייה באינפלציה, לא נראה שתהיה סיבה להעלות ריבית. יש גם אפשרות להורדת ריבית נוספת אם נראה פעילות מרחיבה בגוש האירו."
אם כבר הזכרת את זה, אתה מעריך שנשמע ביום חמישי על הודעה דרמטית מצד נגיד ה-ECB, מריו דראגי, על מדיניות מרחיבה בגוש האירו?
"על פי ההתבטאויות האחרונות שלהם ניתנו אינדיקציות על אפשרות כזו. בהחלט אפשרי שתהיה הורדת ריבית ופעולות לא שגרתיות נוספות. אנחנו כבר רואים בשנה האחרונה שכל המאזן של ה-ECB מצטמצם כיוון שישנו תהליך של ירידה ברמות המינוף באירופה. למרות הריבית הנמוכה שם, לא רואים התרחבות באשראי העיסקי ולכן יש מקום לחשוב שהבנק כן ינקוט במדיניות כזו."
"אירופה תצא מהמשבר מחוזקת"
אקשטיין מסביר כי "הבעיה היא שבאירופה מדינות שונות נמצאות במצבים שונים מאוד. בגרמניה למשל האבטלה נמוכה אפילו מ-6% לעומת מדינות אחרות שיש בהן אבטלה של 20% ויותר - חוסר האחידות הזה יוצר בעיה בתוך היורו, אבל ייתכן שהם מצאו תשובה להטרוגניות הזו בנקיטת צעדים מרחיבים שמצד אחד יאפשרו למדינות ששיעורי האבטלה בהן גבוהים והצמיחה נמוכה,להגיב מבלי ליצור תופעות לא רצויות במדינות שמצבן טוב כמו גרמניה."
השוני הזה יוצר בעיה אקוטית ליציבות גוש האירו?
"יש הרבה אנשים שחושבים שיש קושי ביציבות, אין ספק שההטרוגניות מקשה על המדיניות המוניטרית, אבל אני חושב שהבנק האירופי יוכל לפתור את הבעיות. יש התמרמרות משמעותית בציבור על המצב הכלכלי והפנימי וזה נותן אותות בבחירת קבוצות קיצון לפרלמנט כפי שראינו, אבל סה"כ השוק האירופאי והמטבע האחיד שיפרו מאוד את מצבן של מרבית המדינות שם. הציבור בכללותו ממשיך לתמוך בקיומו של הגוש שמעצם היותו צעיר לא מפתיע שעולות מדי פעם שאלות לגבי יציבותו. הערכה שלי - אירופה יוצאת בצורה איטית מהמשבר והיא תצא ממנו מחוזקת יותר."
- 9.השפוי 05/06/2014 10:11הגב לתגובה זומשבר 2008 ו 2009 יראו כבדיחה למול משבר הנדלן הישראלי בשנת 2015
- 8.אלון 04/06/2014 18:40הגב לתגובה זוהריבית תישאר נמוכה, אין אינפלציה, האבטלה נמוכה, הצמיחה סבירה. הכל דבש. תענוג צרוף.
- אחד שחושב... 04/06/2014 20:30הגב לתגובה זואולי אנחנו קצת מפונקים ? בכל זאת, רמת החיים עלתה לא מעט מאז הימים של הורינו, הדרישות שלנו לחיים טובים עלו. לא הכל מושלם, אנחנו עובדים קשה ולא מצליחים לחסוך גרוש - יש מקום לשיפור, אבל תדע לך שבאירופה המצב בקנטים, בארה"ב הוא הרבה פחות זוהר ממה שהוא היה ובשאר החלקים של העולם בכלל אין מה לדבר... חוץ מאוסטרליה וחלק מהסקנדינביה. קיצר, לא ממש רע פה, קצת פרופורציות ופחות תלונות וציניות.
- 7.גיל 04/06/2014 18:39הגב לתגובה זוהצטרפו למשחק הכי חם של המונדיאל בחרו במילה ליגה ושם ביחרו בקוד 724673321 הליגה הכי חמה
- 6.מהנדס אלקט'מובטל ת'2 04/06/2014 14:37הגב לתגובה זויש מחסור בביקושים ולכן אין מספיק מקומות עבודה יש מחסור בתחרות, מונופולים עושקים את הצרכן אבל גם את העובד (הדרישה לכח אדם איכותי לשיפור תחרותיות העסק לא קיימת, ממילא את הרווחיות קובע המבנה הקרטליסטי של הענף)
- 5.האזרח ב 04/06/2014 14:02הגב לתגובה זועל ידי לקיחת הלוואות לכל מטרה, שבד"כ פרוסות לתקופה מקסימלית של 5 שנים בלבד. להזכירכם בסוף 2012 יצאה הנחיה של בנק ישראל המגבילה מינוף מקסימלי של צעירים ל 75% מערך הדירה שהם רוכשים. זה אומר שהם צריכים לגייס הרבה הון עצמי, ומבחינת בנק ישראל זה חוקי לגמרי שהם יעשו זאת בהלוואה לכל מטרה ואפילו באותו בנק שבו לוקחים את המשכנתא. זוג צעיר שמשלם גם משכנתא ענקית, וגם 2,000 שקל בחודש החזר הלוואה לכל מטרה, מקטין את הצריכה שלו לאפס. אם לא ישנו דבר, התהליך הזה רק יחמיר עם הזמן. אז מה האופציות? אם בנק ישראל יסיר את ההגבלה, יהיה זינוק בביקוש והמחירים יעלו גבוה לרמה מסוכנת מאוד. אם יורידו ריבית, המחירים יזנקו עוד כי המדינה אוהבת לעודד השקעה בדירות. זה כמובן יחמיר את בעיית גיוס ה 25%. ומצד שני אם יעלו ריבית אז כל אלו שרכשו ב 5 השנים האחרונות יצטרכו לשלם הרבה יותר כל חודש, וזה גם יגרום למיתון. בקיצור- בנק ישראל גרם למדינה להתמכר לסמים ולא יודע איך לצאת מזה בלי לסבול מקריז כלכלי
- אז שיפסיקו לקחת הלוואות וילמדו לחיות עם מה שיש. (ל"ת)יוסי 04/06/2014 19:08הגב לתגובה זו
- ישראל 05/06/2014 14:31באביב/ קיץ....מעמד הביניים כל משפחה עם נדלן של 2 עד 4 נכסים
- דודו 04/06/2014 18:13הגב לתגובה זוהבעיה הזאת היא כלל עולמית
- 4.nfhrv 04/06/2014 13:44הגב לתגובה זואולי שנעים
- 3.יוסלה 04/06/2014 13:19הגב לתגובה זועם כל הכבוד אבל לעניות דעתי זה אוסף של שטיות ורק בקשר לאבטלה הנמוכה אם פרופסור אקשטין היה מוסיף גם את האבטלה שהיא עובדא קיימת אצל הערבים והחרדים אנו נמצאים ברמת אבטלה שהיא בין הגבוהות בעולם לכן פרופסור יקר להבא שים לב לפני נתינת דעה לכל היריעה
- 2.יוגב 04/06/2014 11:41הגב לתגובה זוכל מי שהיה בעל תפקיד בבנק ישראל במהלך שש השנים האחרונות אינו ראוי כלל שיצטטו אותו.
- 1.יורם דירות"א 04/06/2014 11:38הגב לתגובה זווחבל שפרופסור לכלכלה לא הצמיד את עליה פידיון רשתות השיווק לחג הפסח נתוני שעור האבטלה בארץ מחושב בשונה למדינות אחרות שם העובד רשום כעובד כאשר הוא מקבל משכורת כלשהיא ובארץ לא סופרים את העובדים המתפרנסים לפי תשלום לפי שעה