צבי סטפק
צילום: שלומי יוסף

סטפק מצמצם החזקה במניות מיטב; ברקע רשות שוק ההון נגד מיטב

בית ההשקעות רכש מניות פנינסולה ביותר מ־100 מיליון שקל ביומיים, אך כעת נדרש להשיב לרגולטור בנוגע להפרה לכאורה של תנאי היתר השליטה; בד בבד, צבי סטפק מייסד מיטב, ביצע מימוש חלקי בשווי של מעל ל-10 מיליון שקל

צבי סטפק, מייסד, מבעלי העניין במיטב,  ודמות מוכרת בשוק ההון, מכר אתמול חלק מהותי מהחזקתו במניות החברה. בסה"כ מכר סטפק 154,473 מניות של החברה בעסקאות שבוצעו בבורסה, לפי שער של כ-66.6 שקלים למניה (6,664 אג'), בשווי של מעל 10 מיליון שקל.

סטפק, דירקטור במיטב ואביו של אבנר סטפק, מבעלי השליטה, מחזיק כעת ב-211,725 מניות מיטב, עם שווי מוערך של כ-14 מיליון שקלים. המכירה בוצעה במספר פעימות בתאריך 25 ביוני, כלומר היקף המכירה עמד על יותר מ-40% מההחזקה שלו בחברה.


סטפק מנצל את הזינוק במניית החברה, שרשמה תשואה פנומנלית של 372% ב-12 החודשים האחרונים, ו-121% מתחילת השנה.


רשות שוק ההון נגד מיטב

בית ההשקעות מיטב מצא את עצמו תחת עינה הפקוחה של רשות שוק ההון, לאחר שהגדיל באופן משמעותי את אחזקותיו בחברת האשראי פנינסולה – מהלך שהביא אותו לשליטה של למעלה מ־80% מהון המניות של החברה הציבורית. לפי הודעה שפרסמה מיטב, ביום שני (24.6) התקבלה אצלה פנייה מרשות שוק ההון, בטענה כי הרכישות שביצעה בוצעו לכאורה בניגוד לתנאי היתר השליטה שניתן לה בעבר.

מיטב נדרשת להשיב לרשות עד השעה 16:00, ומסרה כי תגיש מענה מפורט במועד. לטענת החברה, העסקאות בוצעו בלוח זמנים דחוק בשל תנאי שוק חריגים, בין היתר על רקע המצב הביטחוני בישראל, וכי הן נועדו לשרת את טובת ציבור המשקיעים שלה.

במהלך היומיים האחרונים ביצעה מיטב שתי רכישות עיקריות: הראשונה בשוק הפתוח, בה רכשה כ־13 מיליון מניות בכ־35 מיליון שקל, והשנייה – רכישה מחוץ לבורסה של כ־10.5% מהמניות מידי סיגלית אלל, בתמורה לכ־64 מיליון שקל. בכך הפכה מיטב לבעלת שליטה דומיננטית, והציבה סימני שאלה בשוק ההון לגבי כוונותיה – האם תנסה למחוק את פנינסולה מהמסחר, או תבצע מהלך מיזוג פנימי עם זרועות אשראי נוספות שבשליטתה, כמו קרן לוטוס ו"מיטב הלוואות".


קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההשקעה בפנינסולה אינה מקרה פרטי, מדובר בזרוע אשראי מרכזית עבור מיטב, שמובילה בשנים האחרונות אסטרטגיה ברורה של חדירה עמוקה לתחום האשראי הלא-בנקאי. ברבעון הראשון של 2025, תרם תחום זה כ-20% לרווח התפעולי של בית ההשקעות. בניגוד למוסדיים שבחרו לרכוש גופים מסורתיים דוגמת חברות כרטיסי אשראי, מיטב פועלת לבניית תשתית אשראי עצמאית, עם שליטה מלאה ויכולת לייצר סינרגיה תפעולית.


מיטב מבהירה כי לדעתה אין הצדקה רגולטורית למנוע את הגדלת ההחזקה בפנינסולה, במיוחד לאור העובדה שלבעלי השליטה שלה כבר קיימים היתרי שליטה בפנינסולה ובחברות מפוקחות נוספות. החברה אף פועלת מזה זמן מול רשות שוק ההון להסדרת היתר מעודכן, ולדבריה כבר הועברו טיוטות בעניין זה.

שאלת ההמשך כעת נוגעת לעתיד החברה: האם תישאר ציבורית, תעבור לאיחוד עם חברות מקבילות, או תימחק מהמסחר במסגרת הצעת רכש מלאה. נכון לעכשיו, מניית פנינסולה נסחרת לפי שווי של כ־645 מיליון שקל, לאחר עלייה של 43% מתחילת השנה ו־111% ב־12 החודשים האחרונים.


הפעילות ברבעון הראשון

בית ההשקעות מיטב  פתח את 2025 עם רבעון חזק במיוחד, והציג צמיחה רוחבית בכל תחומי הפעילות. ההכנסות הכוללות עלו בכ-25% והסתכמו ב-451 מיליון שקל, בעוד שההוצאות התפעוליות צמחו בקצב מתון של 11% בלבד, מה שתמך בזינוק של 70% ברווח הנקי ל-107 מיליון שקל, ובעלייה של 55% ברווח התפעולי שהסתכם ב-144 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם טיפס ב-49% ל-173 מיליון שקל, ובמקביל הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד של 35 מיליון שקל. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל-90 מיליון שקל, עלייה של 80% לעומת הרבעון המקביל.

מיטב נהנתה מצמיחה גם בכל אחד מהמגזרים המרכזיים: בתחום החיסכון לטווח ארוך נרשמה עלייה של 25% בהכנסות ל-178 מיליון שקל, עם גידול בהיקף הנכסים ל-161 מיליארד שקל. במגזר החיסכון השוטף (קרנות נאמנות וסל) נרשמה עלייה של 19% בהכנסות ל-106 מיליון שקל, ובפעילות הברוקראז' של מיטב טרייד נרשמה צמיחה ל-51 מיליון שקל, תוך גיוס של כ-9,000 לקוחות חדשים ברבעון וחציית רף 100 אלף לקוחות. בתחום האשראי נמשכת ההתרחבות, עם עלייה של 44% בהכנסות שהגיעו ל-91 מיליון שקל. בסיום הרבעון הסתכמו הנכסים המנוהלים של הקבוצה ב-331.5 מיליארד שקל, ובמאי כבר עברו את רף 346 מיליארד.



להרחבה - מה למדנו השבוע: בתי השקעות הן אופציה על שוק המניות; תשואה של מאות אחוזים בשנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צחי אבו
צילום: ארי נדלן
ראיון

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"

על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״

צלי אהרון |

ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51%  , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי. 

נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.

כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.

המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.

בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%

בשונה מהמגמה מעבר לים ולאחר מגמה חיובית בשעות הראשונות של היום ברקע דוחות אנבידיה, המדדים במגמה שלילית שניתן לייחסה גם להפרת הסכם הפסקת האש בעזה וההתקפות בלבנון; מזרחי טפחות איבד 2.8%, הראל 2.6%, נייס 3.2%
מערכת ביזפורטל |

היום האחרון לשבוע המסחר נפתח אומנם במגמה חיובית, אך סגר בירידות שהבנקים הובילו. מדד הבנקים איבד 1.7%, מדד הביטוח ירד ב-1.8%. מזרחי טפחות בלטה בירידה של 2.8%, הראל ב-2.6%, נייס המשיכה לרדת ואיבדה 3.2%. 


במקביל הדולר נחלש ושערו הרציף נסחר ברמת 3.25 שקלים לעמוד שער הדולר הרציף


על בד על בד 15.99%  - ביום מצוין. המניה זינקה 16% על רקע תוצאות טובות. הכנסות הקבוצה עלו לכ־460 מיליון שקל, גידול של 2% לעומת הרבעון המקביל, עם צמיחה אורגנית של כ-6%; הרווח הנקי קפץ ל־18.2 מיליון שקל; הצמיחה הושגה למרות העלייה במחירי חומרי הגלם, תנודתיות במטבעות והמכסים בארה"ב עלבד מזנקת לאור צמיחה אורגנית של 6%  


אלוט  אלוט 11.25%   זינקה ב-11%. החברה שמספקת פתרונות סייבר ו-Network Intelligence לספקיות תקשורת וארגונים, מדווחת על רבעון שלישי חזק והמניה מגיבה בזינוק. ההכנסות הסתכמו ב-26.4 מיליון דולר לעומת ציפיות של 25.67 מיליון דולר, עלייה של 14% משנה קודמת, כששירותי ה-SECaaS ממשיכים להתרחב ומהווים כבר 28% מהמחזור. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.10 דולר, יותר מכפול מהצפי שעמד על 0.04 דולר. ה-ARR של תחום ה-SECaaS הגיע ל־27.6 מיליון דולר צמיחה שנתית של 60%. ברמה החשבונאית Allot עוברת לרווח תפעולי של 2.2 מיליון דולר אחרי הפסד בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם עלה ל-3.7 מיליון דולר לעומת 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מציגה גם תזרים חיובי של 4 מיליון דולר ומסיימת את הרבעון עם 81 מיליון דולר בקופה. להרחבה: אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב





אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה.