גילת עם חוזה בטחוני של 23 מיליון דולר; המניה קופצת 5.5%
לפני חודש איגדה גילת א תהפעילות הביטחונית תחת חטיבה חדשה, מאז היא כבר דיווחה על הזמנה אחת של 6 מיליון דולר ועל השקעה בסטארטאפ לאיתור רחפנים - עכשיו מצטרפת לצבר הזמנה גדולה נוספת ממשרד ההגנה האמריקאי - והמשקיעים מרוצים
חברת הציוד הלוויני גילת גילת -2.04% מרחיבה את הפעילות הבטחונית שלה עם זכייה בחוזה בסך 23 מיליון דולר ממשרד ההגנה האמריקאי. לפי ההסכם גילת תספק למשרד ההגנה יחידות תקשורת לווינית ניידות לתקופה של עד 5 שנים. המניה קופצת ב-5.5%.
"אנחנו גאים להציג זכייה בחוזה משמעותי כל כך" אמרה ניקול רובינסון, נשיאת Gilat DataPath, חברת בת של גילת שנמצאת תחת החטיבה הבטחונית שלה. "הזכייה מדגישה את רמת האיכות והיכולות המרכזיות שאנחנו מביאים ללקוחותינו. החוזה הזה מחזק את
החשיבות המתמשכת של מערכות ה-SATCOM שלנו בתמיכה בפעילות הגלובלית של משרד ההגנה האמריקאי. אנו ממשיכים להיות מחויבים לספק ביצועים ושירות ברמה הגבוהה ביותר לשותפינו הביטחוניים ברחבי העולם".
גילת מפחת בחודשים האחרונים את הפעילות הבטחונית שלה כשהמהלך הגדול היה הקמת חטיבה ייעודית שתכלול את חברות הבת DataPath, Gilat Wavestream ופעילויות נוספות. ב-2023 ההכנסות של גילת בתחום הבטחוני הסתכמו רק ב-20 מיליון דולר מתוך 266 מיליון דולר בסך הכל. התחום הזה לא היה במיקוד של החברה, אבל היא התחילה לראות בו פוטנציאל ורכשה את חברת DataPath לקראת סוף השנה, מה שעזר לה להגדיל את החשיפה אליו. DataPath הכניסה 50 מיליון דולר ב-2024 ובסך הכל התחום הבטחוני הכניס לה 98 מיליון דולר בשנה הזו. זו צמיחה פנומנלית וגם אם תוציאו את DataPath תראו שהתחום הבטחוני של גילת צמח אורגנית מ-20 מיליון דולר ל-48 מיליון דולר, מעל פי 2. בשיחה עם ביזפורטל, מנכ"ל החברה עדי צפדיה המשיך להביע אופטימיות לגבי התחום כשאמר ש"ההכנסות הביטחוניות יוכפלו תוך 4 שנים".
בחודש שעבר דיווחה גילת על הזמנה בטחונית נוספת בסך של כ-6 מיליון דולר לאספקת תקשורת צבאית באסיה-פסיפיק מלקוח צבאי, במסגרתה תספק החברה פתרון תקשורת לוויני לארגון שייתן מענה הן בתחנות הקבועות והן לכוחות הנעים בשטח.
- גילת מגייסת 100 מיליון דולר לרכישות נוספות; המניה יורדת
- גילת: ההכנסות זינקו ב-58%, הרווח למניה על 0.14 דולר - מעלה תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, לפני כחודש וחצי גילת גם דיווחה על השקעה בתחום הבטחוני - גילת השקיעה כ-3.5 מיליון דולר בסבב סיד של סטארטאפ לאיתור רחפנים, ובשיחה עם ביזפורטל צפדיה אמר כי "אנחנו לא מחפשים לעשות סיבוב על ההשקעה הזאת, יש כאן סינרגיה אמיתית".
מניית גילת נסחרת לפי שווי של 1.23 מיליארד שקל אחרי ירידה של 5% מתחילת השנה ושל 10% בשנה האחרונה.
- 1.חברה מדהימה בתעשייה לא פשוטה (ל"ת)אנונימי 07/04/2025 16:10הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
