עדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: אתר החברהעדי צפדיה, מנכ"ל גילת; קרדיט: אתר החברה
ראיון

מנכ"ל גילת: "ההכנסות הביטחוניות יוכפלו תוך 4 שנים"

גילת מתרחבת בתחום הביטחוני עם חטיבה ייעודית שצפויה להאיץ את הצמיחה בו - ההכנסות בתחום צמחו פי 5 ב-2024 וגילת צופה הכפלה נוספת בארבע השנים הקרובות. "התחום הזה הופך למנוע צמיחה מרכזי עבורנו", אומר המנכ"ל עדי צפדיה; צפדיה גם התייחס לתוצאות של Stellar Blu: "הם עמדו בתחזיות לרבעון הרביעי"; המניה קופצת
רוי שיינמן | (6)
נושאים בכתבה גילת עדי צפדיה

הדוחות של גילת גילת 0.48%   בשבוע שעבר היו בסך הכל חיוביים. למרות שהחברה פספסה את הצפי להכנסות ברבעון עם 78 מיליון דולר לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-82.7 מיליון דולר, היא היכתה בשורה התחתונה כשדיווחה 15 סנט למניה לעומת הצפי שהיה ל-11 סנט למניה. גם התחזית הייתה טובה - גילת צופה לסיים את השנה עם הכנסות של בין 415-455 מיליון דולר לעומת צפי האנליסטים של 391.6 מיליון דולר.


גילת כבר דיווחה בעבר שבין 120-150 מיליון דולר יגיעו מ-Stellar Blu, הרכישה החדשה של החברה שבזמנו הדאיגה את המשקיעים, אם כי מאז המניה כבר התאוששה ואף עלתה על המחיר בו הייתה לפני ההודעה על הרכישה ביוני. זו פעילות גדולה שתהווה בערך שליש מהפעילות של גילת וגם תהיה מנוע צמיחה, ומאז גילת דיווחה על תחום נוסף שצפוי לגדול משמעותית - התחום הבטחוני.


ב-2023 ההכנסות של גילת בתחום הבטחוני הסתכמו רק ב-20 מיליון דולר מתוך 266 מיליון דולר בסך הכל. התחום הזה לא היה במיקוד של החברה, אבל היא התחילה לראות בו פוטנציאל ורכשה את חברת DataPath לקראת סוף השנה, מה שעזר לה להגדיל את החשיפה אליו. DataPath הכניסה 50 מיליון דולר ב-2024 ובסך הכל התחום הבטחוני הכניס לה 98 מיליון דולר בשנה הזו. זו צמיחה פנומנלית וגם אם תוציאו את DataPath תראו שהתחום הבטחוני של גילת צמח אורגנית מ-20 מיליון דולר ל-48 מיליון דולר, מעל פי 2.


גילת רואה את המגמה הזו ועכשיו היא מדווחת שהיא מקימה חטיבה ייעודית לתחום הבטחוני בתוך החברה. החטיבה תאגד בתוכה את DataPath, Gilat Wavestream ופעילויות נוספות ויוביל אותה גלעד לנדסברג, לו יש ניסיון של מעל 20 שנה בתחום הבטחוני כולל 10 שנים ברפאל, שם התחיל כמהנדס והתקדם עד לתפקיד ראש היחידה למערכות תקיפה מדויקת מתקדמות.


מניית גילת קופצת לשווי של 1.52 מיליארד שקל, והיא נסחרת כעת במכפיל 12.5 על הרווחים הצפויים לה השנה ומכפיל 11 על הרווחים הצפויים בשנה הבאה. . בשיחה עם ביזפורטל, עדי צפדיה מנכ"ל החברה, מדבר על הפוטנציאל של התחום הבטחוני, שלדבריו צפוי לגדול פי 2 ב-4 שנים הבאות, על היתרונות היחסיים של גילת בתחום הזה, וגם מספק עדכון לגבי התוצאות של Stellar Blu.



איך אתה רואה את התוצאות האחרונות?

"באופן כללי היו תוצאות טובות, דיווחנו על 305 מיליון דולר בהכנסות, EBITDA של 42 מיליון דולר - זה שיא של לפחות 25 שנה. כל התחומים הראו תוצאות טובות. ראינו תוצאות מאוד יפות בתחום הבטחוני ובקישוריות בטיסה".


כמה התחום הבטחוני גדול מסך הפעילות וכמה הוא צומח?

"זיהינו את השוק הבטחוני כתחום עם פוטנציאל גידול משמעותי. זה תחום שלא מעט שנים לא היה במיקוד שלנו. לקראת סוף 2023 רכשנו את חברת DataPath שמתמחה באינטגרציה של מוצרים לוויניים לתחום הבטחוני בארה"ב, זו הדרך הכי מהירה להיכנס לשוק הזה שהוא שוק של 1.2-1.3 מיליארד דולר בשנה, והחלק העיקרי שלו, בערך 70% ממנו, זה משרד הביטחון האמריקאי. זו חברה שמכניסה בערך 50 מיליון דולר בשנה עם רווחיות קטנה. לפי מה שפרסמנו התחום הבטחוני אצלינו קפץ מ-20 מיליון דולר ב-2023 ל-98 ב-2024, חלק גדול מזה כאמור זו הרכישה של DataPath, אבל אם לא מחשיבים אותה ומסתכלים רק על הצמיחה האורגנית התחום צמח מ-20 מיליון דולר ל-48 מיליון דולר, זו צמיחה של 240%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אנחנו מאמינים שב-2025 נצמח שם בערך ב-10%. הצמיחה בתחום הזה מאוד תלויה בכניסה של פרויקטים חדשים, ולפרויקטים שם לוקח זמן עד שהם מתחילים להראות הכנסות, לכן הצמיחה קדימה לא תהיה לינארית, תהיה שונות. בשנה הבאה אנחנו גם משקיעים לא מעט כספים בתחום הזה, לא רק במו"פ אלא גם בפיתוח ערוצי מכירה. עשינו שם קפיצה משמעותית מאוד השנה".


איזה פעילויות יכללו תחת החטיבה החדשה?

"DataPath ו-Gilat Wavestream, חברות בבעלותנו, יעברו להיות תחת החטיבה הזו, כמו גם הפעילויות של המגברים ומוצרים נוספים. ברגע ש-Stellar Blu גם תתחיל למכור לשוק הבטחוני גם היא תיכנס לשם".


כמה אתם חושבים שהמהלך הזה יאיץ את הצמיחה של התחום הבטחוני אצל גילת?

"אני חושב ש-3-4 שנים מהיום, הזמנות חדשות שנקבל בתחום הבטחוני יהיו מעל פי 2 ממה שנכנסו ב-2024. לגבי הכנסות זה תלוי בסוג הפרויקטים, אבל ללא ספק תוך 4 שנים אנחנו מצפים להכפלה של ההכנסות. זה מנוע צמיחה גדול".


עוד 4 שנים נוכל להסתכל על גילת כחברה שחלק עיקרי בפעילות שלה הוא התחום הבטחוני?

"היא לא תהיה הרגל הגדולה יותר, בעיקר בגלל שרוב הפעילות של סטלר בלו היא מסחרית והיא מאוד גדולה. באופן יחסי היא תהיה חלק גדול יותר מסך הפעילות מאשר ב-2025. זה תחום שאנחנו ללא ספק רוצים להגדיל, ראיתם את הצמיחה שלנו ב-2024 שם, יש לנו שם פוטנציאל".


מה מבדיל אתכם ממתחרים בתחום?

"יש לנו יכולות אינטגרציה גדולות. אנחנו לוקחים מוצרים מהשוק המסחרי ומתאימים אותם לתחום הבטחוני, זו מגמה חזקה בשוק, אפילו יותר חזק מלייצר מוצרים ייעודיים לתחום הבטחוני, ארגוני הביטחון מבינים שבשוק המסחרי משקיעים הרבה כספים והם רוצים לנצל את זה. המערכת החדשה שלנו נותנת מענה גם לדברים האלה, אנחנו מוסיפים הרבה פיצ'רים שרלוונטים לתחום הבטחוני ויש לנו גם מודמים ייעודיים. בנוסף גם הקשרים שלנו עם SES ואינטלסאט וזרועות הביטחון שלהן יכולים לפתוח לנו הרבה מאוד דלתות, אנחנו בהתחלה של תהליך פתיחת הדלתות הזה. אנחנו מאוד ממוקדים. גייסנו מנהלת חדשה ל-DataPath שיש לה ניסיון עשיר בעבודה בתחום הבטחוני, גם היא פותחת לנו הרבה דלתות. אנחנו מגייסים צוותי פיתו בארה"ב כדי שנוכל להיות קרובים יותר ללקוחות ולפתח את מה שהם צריכים. נרוץ בהרבה מכרזים גדולים ברגע שהם יצאו".


אתם לא מפרסמים את התוצאות של Stellar Blu, אבל כן נתתם בעבר תחזית שהם יכניסו ברבעון הרביעי 25-30 מיליון דולר, הם עמדו בתחזית הזו?

"אנחנו לא פרסמנו את התוצאות שלהם לרבעון הרביעי כי הם עדיין לא היו בבעלותנו. ניתן דוחות פרפורמה עם הגשת ה-20F לקראת סוף מרץ. מה שכן אני יכול להגיד שהם פחות או יותר עמדו במספרים האלה. העלייה בתפוקת הייצור שלהם מעולה והם סיפקו בדיוק את מספר היחידות שציפינו מהם. הם בכיוון הנכון".


המשקיעים נלחצו מהרכישה של Stellar Blu, בעיקר כי היה מדובר בסכום גדול יחסית למזומנים בקופה באותה תקופה אז. מאז המניה התאוששה ואף עלתה, אתה חושב שהתגובה של המשקיעים בזמנו הייתה מוגזמת?

"התגובה של המשקיעים כשהודענו על הרכישה ביוני ללא ספק הייתה מוגזמת, אבל מאז המניה עלתה ויותר, אז אני חושב שזה תוקן. אני חושב שהיום המשקיעים מבינים את החיוניות של העסקה והפוטנציאל שלה".


מה מנועי הצמיחה לשנים הקרובות?

"תחום הקישוריות בטיסה, בו פועלת Stellar Blu, הוא מנוע צמיחה גדול, כמו גם קונסטלציות לווינים בגבהים בינוניים וגבוהים. חלק מזה זה הלחם והחמאה ויש שם פוטנציאל גדול עם של עשרות אם לא מאות מיליוני דולרים. יש את החוזה של האיחוד האירופי למשל, אנחנו גם נחשבים חברה אירופאית כי יש לנו מעל 100 עובדים באירופה. אנחנו מתמודדים על חוזי ענק של Amazon Kuiper, OneWeb ו-IRIS, אלה דברים שיכולים לשנות את גודל החברה. התחומים האלה לצד התחום הבטחוני יהיו מנועי צמיחה מאוד משמעותיים בשנים הקרובות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אל תתקרבו יש דברים יותר מבטיחים (ל"ת)
    מנית פח אשפה 18/02/2025 20:12
    הגב לתגובה זו
  • dw 20/02/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    מבחינתי כמשקיע גילת מהשנה האחרונה אני ממש שבע רצון ומקווה שהנייר ימשיך לטפס גם ב 2025.מכפיל 11 לנייר צמיחה זה לא יקר.אבל אם יש לך הצעות יותר אטרקטיביות זה יהיה מעניין לשמוע.
  • 2.
    דודו 18/02/2025 17:53
    הגב לתגובה זו
    היה לה עלייה עד 7000 ואז התרסקות טוטליתמקווה שתפרוץ 27503000 ואז אולי אפשר לדבר על עליות.מנייה פח אשפה
  • dw 20/02/2025 07:54
    הגב לתגובה זו
    לי כמו לשאר המשקיעים בשנה האחרונה אין שום תלונות. להפך. הנייר במגמה חיובית מובהקת. אני ממש מרוצה.מבחינה טכנית הנייר הגיע לאזור שיא שנתי ואף דו שנתי ובהנחה שישבור אותו השמיים הם הגבול.פנדמנטלית יש פה בשר לפריצה. מכפיל 11 זה ממש לא יקר.
  • 1.
    כתבת תדמית בתשלום 18/02/2025 17:09
    הגב לתגובה זו
    שום דבר ממשי בינתיים הכל באויר והמניה קופצת חח
  • dw 20/02/2025 07:50
    הגב לתגובה זו
    גילת ביצעה 2 רכישות גדולות בשנים האחרונות האמורות לייצר לה צמיחה נאה בעשור הקרוב. מכפיל 11 על דבר כזה זה ממש לא יקר. אם אתה מחפש נייר דיבידנד אז מציע להעיף מבט על סקטור הגז. ניו מד רציו וישראמקו. יופי של חברות.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

חברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לויחברי ועדת בכר לשעבר. קרדיט: עומר לוי

חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”

אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר קראו לשמור על רוח הרפורמה ולהימנע מאיחוד בין בנקים לגופים מוסדיים: “הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש. שטרום הוסיף: “מי שלא למד את הלקח ההיסטורי - נדון לחיות אותו שוב״

צלי אהרון |

במהלך כנס “20 שנה לרפורמת בכר: מה הלאה?” שנערך היום הפך לזירת חשבון נפש מרתקת על תוצאות הרפורמה שקמה כדי לשנות את הריכוזיות הגדולה של הבנקים בתקופה ההיא, ובעיקר לשנות את פני שוק ההון הישראלי. חברי הוועדה לשעבר: אייל בן-שלוש, דרור שטרום, יואב להמן ודידי לחמן-מסר, שבו כדי לבחון את החלטותיהם מלפני שני עשורים, אך גם להזהיר מפני מגמות חדשות שמאיימות לדבריהם “להחזיר את הגלגל לאחור”.

ארבעתם, שעמדו במוקד אחת הרפורמות הדרמטיות בתולדות המשק, התייחסו לדיון המתעורר כיום סביב האפשרות לאפשר לבנקים ולגופים מוסדיים לפעול תחת קורת גג אחת, מגמה שזכתה לכינוי “המודל של 10 הג'יאנטס”. במרכז הדברים שמסרו עמדה קריאה משותפת אחת: לא לפרוץ את הגבולות שהציבה ועדת בכר. הם הדגישו כי אף שהרפורמה יצרה שוק תחרותי ומבוזר יותר, היא גם הולידה ריכוזיות חדשה. הפעם בידי חברות הביטוח והגופים המוסדיים - ולכן יש לבחון את המציאות הכלכלית של ימינו בזהירות.

“הכוח הפוליטי של הבנקים היה מסוכן - לא נחליף אותו בכוח של חברות ביטוח”, אמר בן-שלוש, לשעבר ראש אגף שוק ההון והביטוח באוצר: “אסור שהציבור ישלם שוב את המחיר על ניגודי עניינים שמתחבאים מתחת לפני השטח”. דידי לחמן-מסר, ששימשה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוסיפה: “יצרנו מפלצות חדשות, וצריך להתמודד איתן באומץ. הגיע הזמן לוועדת בכר 2 - שתטפל בריכוזיות של המוסדיים ובגודל האדיר שלהם, שמגיע כבר למעל ל-3 טריליון שקל״.

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הציב מראה היסטורית בפני המשתתפים באולם: “כבר בוועדת בבייסקי בשנת 1986 דובר על אותם ניגודי עניינים, אבל אז הבנקים היו חזקים מדי פוליטית, ולכן ההמלצות לא יושמו. זה בדיוק הלקח ההיסטורי שאנחנו עלולים לשכוח - מי שלא למד אותו, נדון לחיות אותו שוב ושוב״. לדבריו, חזרה למבנה שבו גופים מוסדיים יחזיקו בבנקים “תעוות את התחרות ותשחזר את ניגודי העניינים שבכר ניסתה לקטוע מהשורש”.

יואב להמן, שכיהן אז כמפקח על הבנקים, סיפר על הקשיים שליוו את היישום: “היינו צריכים להתמודד עם מערכת כלכלית שהייתה מרוכזת מאוד ונהנתה מכוח פוליטי חסר תקדים״ אמר. “אבל ראינו גם את הפגיעות: הבנקים דחפו ללקוחות קרנות שהם עצמם ניהלו, זה היה ניגוד עניינים קלאסי. הפתרון היה רק מבני - לנתק את הכוחות האלה. מי שחושב שאפשר לשלוט בכך רק באמצעות רגולציה, טועה״.