ישראל קנדה ברק רוזן אסף טוכמאייר
צילום: יחצ
דוחות

כמה תרוויח ישראל קנדה מהפרויקט בשדה דב?

למרות החשש בעקבות קריסת חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז השני, דוחות ישראל קנדה חושפים שהפרויקט בשדה דב, צפוי להניב לה רווחים משמעותיים; כמה דירות היא מכרה עד כה בפרויקט ומה המחיר הממוצע למ"ר?

הקריסה של חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז האחרון שהיצעה דמינה בשדה דב, הציבו סימני שאלה ביחס למידת הכדאיות של הפרויקטים שיוקמו על חשבון שדה התעופה התל אביבי. עם זאת, מנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה, שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר מבין החברות שזכו במכרז הראשון, עולה כי החברה צפוי לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל מפרויקט הדגל שלה.


מבט על הנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה מעלה, כי עד כה השקיעה החברה בקרקע בשדה דב כ-1.56 מיליארד שקל, תוך שהיא צופה השקעה עתידית של כ-995 מיליון שקל, שיביאו את סך ההשקעות של ישראל קנדה בפרויקט לכ-2.55 מיליארד שקל. מנגד, החברה מעדכנת כי היא צופה שכלל ההכנסות שמהפרויקט יעמדו על כ-3.92 מיליארד שקל, נתון גבוה מזה שהיא צפתה בעבר - 3.83 מיליארד שקל. כלומר, החברה צפויה לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל כתוצאה מהפרויקט.


עלויות הקרקע והבנייה (מתוך דוחות החברה):



שיווק הפרוייקט (מתוך דוחות החברה):



עוד עולה מהדוחות של החברה, כי ברבעון הרביעי היא מכרה בפרויקט 9 יח"ד בלבד, בהיקף של 856 מ"ר. לצורך השוואה ברבעון הקודם (Q3) מכרה החברה 18 יח"ד בהיקף של 2,229 מ"ר. עם זאת, המחיר הממוצע למ"ר קפץ ועמד על כ-91.8 אלף שקל, לעומת כ-82.6 אלף שקל ברבעון הקודם ו-77.7 אלף שקל למ"ר בשנת 2023. בסיכום שנתי מכרה החברה 99 יח"ד בהיקף של 12,028 מ"ר, לעומת 121 יח"ד שנמכרו ב-2023 בהיקף של 11,785 מ"ר.  


שדה דב הוא פרויקט הדגל של חברת הנדל"ן ישראל קנדה, יחד עם פרויקט מידטאון בירושלים. במהלך שנת 2021 זכתה החברה במכרז של המדינה על הקרקע, עליה היא צפויה להקים 480 דירות לצד כ-2,000 מ"ר שטחי מסחרף תמורת כ-1.3 מיליארד שקל. עד כה, שיווקה החברה 46% מהשטחים שיוקמו, לאחר שחתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ-1.91 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון, ברשותה 260 יח"ד שטרם שווקו (22,302 מ"ר) לצד 1,610 מ"ר של שטחי מסחר שעדיין לא נמכרו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ההכנסות צמחו; עברה להציג רווחיות

את שנת 2024 סיימה החברה עם הכנסות של 774 מיליון שקל, גידול של כ-9% ביחס לכ-710.1 מיליון שקל בשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה מעבר לרווח נקי של 213 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 23 מיליון שקל שנרשם במהלך שנת 2023. 


נכון לסוף הרבעון, מכרה החברה עד כה 220 דירות בפרויקט שדה דב, בתמורה כוללת של כ-1.9 מיליארד שקל. בפרויקט ורטיקל סיטי, מכרה החברה כ-25 אלף מ"ר משרדים, בתמורה כוללת של כ-796 מיליון שקל בפרויקט מידטאון ירושלים מכרה החברה 214 דירות תמורת כ-868 מיליון שקל. לבסוף, בפרויקט לב בבלי, היא מכרה עד כה 4 דירות בתמורה כוללת של כ-21 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בינתיים שיכון ובינוי מוחקת 1 מיליארד בקרקע בשדה דב אבל ישראל קנדה דימרי ואחרים לא מורידים (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 26/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    עלאק 1 מיליארד שח
  • 8.
    אין מכירות אבל עולים במחיר 26/03/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    פששששש חתיכת נפילה במכירות לא ככה.... ועל זה הכתבה בקושי מדברת למה
  • 7.
    אנונימי 25/03/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
    למרות שמחירי הקרקע נפלו ב 40%
  • 6.
    לוינשטיין דיווחו על הפחתה בשווי קרקע שדה דב (ל"ת)
    dw 25/03/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי כי לוינשטיין לא מנסה לשפץ את הדוחות (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 25/03/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    שקט זה כיף כולם ישנים
  • אנונימי 25/03/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    כי אתה מציג בורות
  • למה אתה יודע משהו אחר דבר (ל"ת)
    ירידה בדוחות 26/03/2025 06:30
  • 4.
    איציק האשדודי 25/03/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
    9 דירות ברבעון ולפני זה 18 דירות ברבעון וואי וואי וזה במבצע שלם 7% וכל השאר אחר כך
  • 3.
    אנונימי 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    צפי לרווח של 1 מיליארד שח נשמע פנומנלי בהתחשב בעובדה שקצב המכירות משקף צניחה של 50% . אף על פי שמבצע עמד על שלמו 7% והיתרה באכלוס. ועל זה נאמר אשרי המאמין.... דבר אחד מאוד מפריע בדוחות למרות צניחה של כ 40% בשווי הקרקע הדבר אינו בא לביטוי כלל בדוחות איך זה יתכן!
  • 2.
    אנונימי 25/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    כל החברות שנכנסו לשם יפשטו את הרגל. הם לא מספרים ש80% מהמכירות הן בשיטת 1090 או 1595 או 8020 במקרה הטוב. את הברוך הם יגלו טרום המסירה כאשר 80% מהרוכשים לא יוכלו להשלים את הרכישה.
  • ישראל קנדה מכרה ב 7% והיתרה 93% באכלוס (ל"ת)
    דליה 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ולבינתיים כבר חודש צוללת..מה יהיה (ל"ת)
    אנונימי 25/03/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אוריון מזנקת 14% סוגת ב-6.6%, ארית 5% - ת״א ביטוח מוסיף 2%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש; שער הדולר הרציף יציב על 3.22 שקלים

מערכת ביזפורטל |

  


התמתנות במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 עולה כ-0.1%, בעוד ת״א 90 עולה בשיעור דומה 0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים פותח בחוזקה וממשיך את המומנטום החיובי, ת״א בנקים מוסיף 1.2% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2%.


אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק כמעט 150% מתחילת השנה ובכ-164% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, 

מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון איילון 1.38%  מזנקת גם היום, מתחילת השנה היא קפצה ביותר מ-240%, הפניקס הפניקס 1.79%   מנורה מנורה מב החז 2.08%   כלל ככלל עסקי ביטוח 2.34%   והראל הראל השקעות 2.17%   הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה. כל זה התרחש על רקע שיפור דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר כיום במכפילים שנעים בין 1.5 למגדל ועד 2.8 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק. גם מעבר לים לא מתכחשים למה שעבר על הסקטור ואנחנו רואים לאחרונה גל של העלאות דירוגים לחברות הביטוח שמציב אותן מעל דירוג האשראי של הבנקים.