ישראל קנדה ברק רוזן אסף טוכמאייר
צילום: יחצ
דוחות

כמה תרוויח ישראל קנדה מהפרויקט בשדה דב?

למרות החשש בעקבות קריסת חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז השני, דוחות ישראל קנדה חושפים שהפרויקט בשדה דב, צפוי להניב לה רווחים משמעותיים; כמה דירות היא מכרה עד כה בפרויקט ומה המחיר הממוצע למ"ר?

הקריסה של חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז האחרון שהיצעה דמינה בשדה דב, הציבו סימני שאלה ביחס למידת הכדאיות של הפרויקטים שיוקמו על חשבון שדה התעופה התל אביבי. עם זאת, מנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה, שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר מבין החברות שזכו במכרז הראשון, עולה כי החברה צפוי לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל מפרויקט הדגל שלה.


מבט על הנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה מעלה, כי עד כה השקיעה החברה בקרקע בשדה דב כ-1.56 מיליארד שקל, תוך שהיא צופה השקעה עתידית של כ-995 מיליון שקל, שיביאו את סך ההשקעות של ישראל קנדה בפרויקט לכ-2.55 מיליארד שקל. מנגד, החברה מעדכנת כי היא צופה שכלל ההכנסות שמהפרויקט יעמדו על כ-3.92 מיליארד שקל, נתון גבוה מזה שהיא צפתה בעבר - 3.83 מיליארד שקל. כלומר, החברה צפויה לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל כתוצאה מהפרויקט.


עלויות הקרקע והבנייה (מתוך דוחות החברה):



שיווק הפרוייקט (מתוך דוחות החברה):



עוד עולה מהדוחות של החברה, כי ברבעון הרביעי היא מכרה בפרויקט 9 יח"ד בלבד, בהיקף של 856 מ"ר. לצורך השוואה ברבעון הקודם (Q3) מכרה החברה 18 יח"ד בהיקף של 2,229 מ"ר. עם זאת, המחיר הממוצע למ"ר קפץ ועמד על כ-91.8 אלף שקל, לעומת כ-82.6 אלף שקל ברבעון הקודם ו-77.7 אלף שקל למ"ר בשנת 2023. בסיכום שנתי מכרה החברה 99 יח"ד בהיקף של 12,028 מ"ר, לעומת 121 יח"ד שנמכרו ב-2023 בהיקף של 11,785 מ"ר.  


שדה דב הוא פרויקט הדגל של חברת הנדל"ן ישראל קנדה, יחד עם פרויקט מידטאון בירושלים. במהלך שנת 2021 זכתה החברה במכרז של המדינה על הקרקע, עליה היא צפויה להקים 480 דירות לצד כ-2,000 מ"ר שטחי מסחרף תמורת כ-1.3 מיליארד שקל. עד כה, שיווקה החברה 46% מהשטחים שיוקמו, לאחר שחתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ-1.91 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון, ברשותה 260 יח"ד שטרם שווקו (22,302 מ"ר) לצד 1,610 מ"ר של שטחי מסחר שעדיין לא נמכרו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ההכנסות צמחו; עברה להציג רווחיות

את שנת 2024 סיימה החברה עם הכנסות של 774 מיליון שקל, גידול של כ-9% ביחס לכ-710.1 מיליון שקל בשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה מעבר לרווח נקי של 213 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 23 מיליון שקל שנרשם במהלך שנת 2023. 


נכון לסוף הרבעון, מכרה החברה עד כה 220 דירות בפרויקט שדה דב, בתמורה כוללת של כ-1.9 מיליארד שקל. בפרויקט ורטיקל סיטי, מכרה החברה כ-25 אלף מ"ר משרדים, בתמורה כוללת של כ-796 מיליון שקל בפרויקט מידטאון ירושלים מכרה החברה 214 דירות תמורת כ-868 מיליון שקל. לבסוף, בפרויקט לב בבלי, היא מכרה עד כה 4 דירות בתמורה כוללת של כ-21 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בינתיים שיכון ובינוי מוחקת 1 מיליארד בקרקע בשדה דב אבל ישראל קנדה דימרי ואחרים לא מורידים (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 26/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    עלאק 1 מיליארד שח
  • 8.
    אין מכירות אבל עולים במחיר 26/03/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    פששששש חתיכת נפילה במכירות לא ככה.... ועל זה הכתבה בקושי מדברת למה
  • 7.
    אנונימי 25/03/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
    למרות שמחירי הקרקע נפלו ב 40%
  • 6.
    לוינשטיין דיווחו על הפחתה בשווי קרקע שדה דב (ל"ת)
    dw 25/03/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי כי לוינשטיין לא מנסה לשפץ את הדוחות (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 25/03/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    שקט זה כיף כולם ישנים
  • אנונימי 25/03/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    כי אתה מציג בורות
  • למה אתה יודע משהו אחר דבר (ל"ת)
    ירידה בדוחות 26/03/2025 06:30
  • 4.
    איציק האשדודי 25/03/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
    9 דירות ברבעון ולפני זה 18 דירות ברבעון וואי וואי וזה במבצע שלם 7% וכל השאר אחר כך
  • 3.
    אנונימי 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    צפי לרווח של 1 מיליארד שח נשמע פנומנלי בהתחשב בעובדה שקצב המכירות משקף צניחה של 50% . אף על פי שמבצע עמד על שלמו 7% והיתרה באכלוס. ועל זה נאמר אשרי המאמין.... דבר אחד מאוד מפריע בדוחות למרות צניחה של כ 40% בשווי הקרקע הדבר אינו בא לביטוי כלל בדוחות איך זה יתכן!
  • 2.
    אנונימי 25/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    כל החברות שנכנסו לשם יפשטו את הרגל. הם לא מספרים ש80% מהמכירות הן בשיטת 1090 או 1595 או 8020 במקרה הטוב. את הברוך הם יגלו טרום המסירה כאשר 80% מהרוכשים לא יוכלו להשלים את הרכישה.
  • ישראל קנדה מכרה ב 7% והיתרה 93% באכלוס (ל"ת)
    דליה 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ולבינתיים כבר חודש צוללת..מה יהיה (ל"ת)
    אנונימי 25/03/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.