כמה תרוויח ישראל קנדה מהפרויקט בשדה דב?
למרות החשש בעקבות קריסת חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז השני, דוחות ישראל קנדה חושפים שהפרויקט בשדה דב, צפוי להניב לה רווחים משמעותיים; כמה דירות היא מכרה עד כה בפרויקט ומה המחיר הממוצע למ"ר?
הקריסה של חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז האחרון שהיצעה דמינה בשדה דב, הציבו סימני שאלה ביחס למידת הכדאיות של הפרויקטים שיוקמו על חשבון שדה התעופה התל אביבי. עם זאת, מנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה, שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר מבין החברות שזכו במכרז הראשון, עולה כי החברה צפוי לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל מפרויקט הדגל שלה.
מבט על הנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה מעלה, כי עד כה השקיעה החברה בקרקע בשדה דב כ-1.56 מיליארד שקל, תוך שהיא צופה השקעה עתידית של כ-995 מיליון שקל, שיביאו את סך ההשקעות של ישראל קנדה בפרויקט לכ-2.55 מיליארד שקל. מנגד, החברה מעדכנת כי היא צופה שכלל ההכנסות שמהפרויקט יעמדו על כ-3.92 מיליארד שקל, נתון גבוה מזה שהיא צפתה בעבר - 3.83 מיליארד שקל. כלומר, החברה צפויה לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל כתוצאה מהפרויקט.
עלויות הקרקע והבנייה (מתוך דוחות החברה):
שיווק הפרוייקט (מתוך דוחות החברה):
- ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהדוחות של החברה, כי ברבעון הרביעי היא מכרה בפרויקט 9 יח"ד בלבד, בהיקף של 856 מ"ר. לצורך השוואה ברבעון הקודם (Q3) מכרה החברה 18 יח"ד בהיקף של 2,229 מ"ר. עם זאת, המחיר הממוצע למ"ר קפץ ועמד על כ-91.8 אלף שקל, לעומת כ-82.6 אלף שקל ברבעון הקודם ו-77.7 אלף שקל למ"ר בשנת 2023. בסיכום שנתי מכרה החברה 99 יח"ד בהיקף של 12,028 מ"ר, לעומת 121 יח"ד שנמכרו ב-2023 בהיקף של 11,785 מ"ר.
שדה דב הוא פרויקט הדגל של חברת הנדל"ן ישראל קנדה, יחד עם פרויקט מידטאון בירושלים. במהלך שנת 2021 זכתה החברה במכרז של המדינה על הקרקע, עליה היא צפויה להקים 480 דירות לצד כ-2,000 מ"ר שטחי מסחרף תמורת כ-1.3 מיליארד שקל. עד כה, שיווקה החברה 46% מהשטחים שיוקמו, לאחר שחתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ-1.91 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון, ברשותה 260 יח"ד שטרם שווקו (22,302 מ"ר) לצד 1,610 מ"ר של שטחי מסחר שעדיין לא נמכרו.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
ההכנסות צמחו; עברה להציג רווחיות
את שנת 2024 סיימה החברה עם הכנסות של 774 מיליון שקל, גידול של כ-9% ביחס לכ-710.1 מיליון שקל בשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה מעבר לרווח נקי של 213 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 23 מיליון שקל שנרשם במהלך שנת 2023.
נכון לסוף הרבעון, מכרה החברה עד כה 220 דירות בפרויקט שדה דב, בתמורה כוללת של כ-1.9 מיליארד שקל. בפרויקט ורטיקל
סיטי, מכרה החברה כ-25 אלף מ"ר משרדים, בתמורה כוללת של כ-796 מיליון שקל בפרויקט מידטאון ירושלים מכרה החברה 214 דירות תמורת כ-868 מיליון שקל. לבסוף, בפרויקט לב בבלי, היא מכרה עד כה 4 דירות בתמורה כוללת של כ-21 מיליון שקל.
- 10.בינתיים שיכון ובינוי מוחקת 1 מיליארד בקרקע בשדה דב אבל ישראל קנדה דימרי ואחרים לא מורידים (ל"ת)אנונימי 27/03/2025 14:08הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 26/03/2025 15:23הגב לתגובה זועלאק 1 מיליארד שח
- 8.אין מכירות אבל עולים במחיר 26/03/2025 06:30הגב לתגובה זופששששש חתיכת נפילה במכירות לא ככה.... ועל זה הכתבה בקושי מדברת למה
- 7.אנונימי 25/03/2025 15:02הגב לתגובה זולמרות שמחירי הקרקע נפלו ב 40%
- 6.לוינשטיין דיווחו על הפחתה בשווי קרקע שדה דב (ל"ת)dw 25/03/2025 13:59הגב לתגובה זו
- לדעתי כי לוינשטיין לא מנסה לשפץ את הדוחות (ל"ת)אנונימי 26/03/2025 15:24הגב לתגובה זו
- 5.אנונימי 25/03/2025 13:02הגב לתגובה זושקט זה כיף כולם ישנים
- אנונימי 25/03/2025 14:03הגב לתגובה זוכי אתה מציג בורות
- למה אתה יודע משהו אחר דבר (ל"ת)ירידה בדוחות 26/03/2025 06:30
- 4.איציק האשדודי 25/03/2025 13:00הגב לתגובה זו9 דירות ברבעון ולפני זה 18 דירות ברבעון וואי וואי וזה במבצע שלם 7% וכל השאר אחר כך
- 3.אנונימי 25/03/2025 12:57הגב לתגובה זוצפי לרווח של 1 מיליארד שח נשמע פנומנלי בהתחשב בעובדה שקצב המכירות משקף צניחה של 50% . אף על פי שמבצע עמד על שלמו 7% והיתרה באכלוס. ועל זה נאמר אשרי המאמין.... דבר אחד מאוד מפריע בדוחות למרות צניחה של כ 40% בשווי הקרקע הדבר אינו בא לביטוי כלל בדוחות איך זה יתכן!
- 2.אנונימי 25/03/2025 11:29הגב לתגובה זוכל החברות שנכנסו לשם יפשטו את הרגל. הם לא מספרים ש80% מהמכירות הן בשיטת 1090 או 1595 או 8020 במקרה הטוב. את הברוך הם יגלו טרום המסירה כאשר 80% מהרוכשים לא יוכלו להשלים את הרכישה.
- ישראל קנדה מכרה ב 7% והיתרה 93% באכלוס (ל"ת)דליה 25/03/2025 12:57הגב לתגובה זו
- 1.ולבינתיים כבר חודש צוללת..מה יהיה (ל"ת)אנונימי 25/03/2025 11:26הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
