ישראל קנדה ברק רוזן אסף טוכמאייר
צילום: יחצ
דוחות

כמה תרוויח ישראל קנדה מהפרויקט בשדה דב?

למרות החשש בעקבות קריסת חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז השני, דוחות ישראל קנדה חושפים שהפרויקט בשדה דב, צפוי להניב לה רווחים משמעותיים; כמה דירות היא מכרה עד כה בפרויקט ומה המחיר הממוצע למ"ר?

הקריסה של חנן מור והמחירים הנמוכים במכרז האחרון שהיצעה דמינה בשדה דב, הציבו סימני שאלה ביחס למידת הכדאיות של הפרויקטים שיוקמו על חשבון שדה התעופה התל אביבי. עם זאת, מנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה, שנמצאת בשלבים המתקדמים ביותר מבין החברות שזכו במכרז הראשון, עולה כי החברה צפוי לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל מפרויקט הדגל שלה.


מבט על הנתונים שמפרסמת היום ישראל קנדה מעלה, כי עד כה השקיעה החברה בקרקע בשדה דב כ-1.56 מיליארד שקל, תוך שהיא צופה השקעה עתידית של כ-995 מיליון שקל, שיביאו את סך ההשקעות של ישראל קנדה בפרויקט לכ-2.55 מיליארד שקל. מנגד, החברה מעדכנת כי היא צופה שכלל ההכנסות שמהפרויקט יעמדו על כ-3.92 מיליארד שקל, נתון גבוה מזה שהיא צפתה בעבר - 3.83 מיליארד שקל. כלומר, החברה צפויה לרשום רווח של כמעט 1 מיליארד שקל כתוצאה מהפרויקט.


עלויות הקרקע והבנייה (מתוך דוחות החברה):



שיווק הפרוייקט (מתוך דוחות החברה):



עוד עולה מהדוחות של החברה, כי ברבעון הרביעי היא מכרה בפרויקט 9 יח"ד בלבד, בהיקף של 856 מ"ר. לצורך השוואה ברבעון הקודם (Q3) מכרה החברה 18 יח"ד בהיקף של 2,229 מ"ר. עם זאת, המחיר הממוצע למ"ר קפץ ועמד על כ-91.8 אלף שקל, לעומת כ-82.6 אלף שקל ברבעון הקודם ו-77.7 אלף שקל למ"ר בשנת 2023. בסיכום שנתי מכרה החברה 99 יח"ד בהיקף של 12,028 מ"ר, לעומת 121 יח"ד שנמכרו ב-2023 בהיקף של 11,785 מ"ר.  


שדה דב הוא פרויקט הדגל של חברת הנדל"ן ישראל קנדה, יחד עם פרויקט מידטאון בירושלים. במהלך שנת 2021 זכתה החברה במכרז של המדינה על הקרקע, עליה היא צפויה להקים 480 דירות לצד כ-2,000 מ"ר שטחי מסחרף תמורת כ-1.3 מיליארד שקל. עד כה, שיווקה החברה 46% מהשטחים שיוקמו, לאחר שחתמה על חוזים בהיקף מצטבר של כ-1.91 מיליארד שקל. נכון לסוף הרבעון, ברשותה 260 יח"ד שטרם שווקו (22,302 מ"ר) לצד 1,610 מ"ר של שטחי מסחר שעדיין לא נמכרו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ההכנסות צמחו; עברה להציג רווחיות

את שנת 2024 סיימה החברה עם הכנסות של 774 מיליון שקל, גידול של כ-9% ביחס לכ-710.1 מיליון שקל בשנת 2023. בשורה התחתונה רשמה החברה מעבר לרווח נקי של 213 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 23 מיליון שקל שנרשם במהלך שנת 2023. 


נכון לסוף הרבעון, מכרה החברה עד כה 220 דירות בפרויקט שדה דב, בתמורה כוללת של כ-1.9 מיליארד שקל. בפרויקט ורטיקל סיטי, מכרה החברה כ-25 אלף מ"ר משרדים, בתמורה כוללת של כ-796 מיליון שקל בפרויקט מידטאון ירושלים מכרה החברה 214 דירות תמורת כ-868 מיליון שקל. לבסוף, בפרויקט לב בבלי, היא מכרה עד כה 4 דירות בתמורה כוללת של כ-21 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    בינתיים שיכון ובינוי מוחקת 1 מיליארד בקרקע בשדה דב אבל ישראל קנדה דימרי ואחרים לא מורידים (ל"ת)
    אנונימי 27/03/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 26/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    עלאק 1 מיליארד שח
  • 8.
    אין מכירות אבל עולים במחיר 26/03/2025 06:30
    הגב לתגובה זו
    פששששש חתיכת נפילה במכירות לא ככה.... ועל זה הכתבה בקושי מדברת למה
  • 7.
    אנונימי 25/03/2025 15:02
    הגב לתגובה זו
    למרות שמחירי הקרקע נפלו ב 40%
  • 6.
    לוינשטיין דיווחו על הפחתה בשווי קרקע שדה דב (ל"ת)
    dw 25/03/2025 13:59
    הגב לתגובה זו
  • לדעתי כי לוינשטיין לא מנסה לשפץ את הדוחות (ל"ת)
    אנונימי 26/03/2025 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 25/03/2025 13:02
    הגב לתגובה זו
    שקט זה כיף כולם ישנים
  • אנונימי 25/03/2025 14:03
    הגב לתגובה זו
    כי אתה מציג בורות
  • למה אתה יודע משהו אחר דבר (ל"ת)
    ירידה בדוחות 26/03/2025 06:30
  • 4.
    איציק האשדודי 25/03/2025 13:00
    הגב לתגובה זו
    9 דירות ברבעון ולפני זה 18 דירות ברבעון וואי וואי וזה במבצע שלם 7% וכל השאר אחר כך
  • 3.
    אנונימי 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
    צפי לרווח של 1 מיליארד שח נשמע פנומנלי בהתחשב בעובדה שקצב המכירות משקף צניחה של 50% . אף על פי שמבצע עמד על שלמו 7% והיתרה באכלוס. ועל זה נאמר אשרי המאמין.... דבר אחד מאוד מפריע בדוחות למרות צניחה של כ 40% בשווי הקרקע הדבר אינו בא לביטוי כלל בדוחות איך זה יתכן!
  • 2.
    אנונימי 25/03/2025 11:29
    הגב לתגובה זו
    כל החברות שנכנסו לשם יפשטו את הרגל. הם לא מספרים ש80% מהמכירות הן בשיטת 1090 או 1595 או 8020 במקרה הטוב. את הברוך הם יגלו טרום המסירה כאשר 80% מהרוכשים לא יוכלו להשלים את הרכישה.
  • ישראל קנדה מכרה ב 7% והיתרה 93% באכלוס (ל"ת)
    דליה 25/03/2025 12:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ולבינתיים כבר חודש צוללת..מה יהיה (ל"ת)
    אנונימי 25/03/2025 11:26
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?