עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
דוחות

גולד בונד: ההכנסות עלו ב-28% ל-56 מיליון שקל

הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-10.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנת 2023

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה עמוס דעי

גולד בונד גולד -0.05%   דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2024 כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי של השנה עלו בכ-27.7% לכ-55.8 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות ברבעון הרביעי של 2023 שהסתכמו בכ-43.7 מיליון שקל. הגידול בהכנסות נבע מהתאוששות הביקושים במשק וממהלכים שביצעה החברה להרחבת פעילותה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם בכ-10.8 מיליון שקל, לעומת כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023.


קבוצת גולד בונד מפעילה מסופי מטענים, מחסנים חופשיים ואחסנה פתוחה וכן מספקת שירותים נלווים ושירותי הובלת מטענים, כל זאת, בשטחים הסמוכים לנמל אשדוד ולנמל חיפה. בנוסף, החברה מחזיקה במסוף מטענים בבית שאן, בסמוך למעבר הגבול לירדן "נהר הירדן". כחלק מפעילותה בתחום ה- E-Commerce, החברה מפעילה מחסן רובוטי באשדוד וכן, באמצעות אי גולד, מפתחת ומשווקת תוכנה ייעודית לניהול מחסנים רובוטיים. בנוסף, החברה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הכלולה תעשיות מספנות ישראל.


הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 עלה בכ-77.2% לשיא של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023 ולעומת כ-9.8 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח התפעולי טיפס לכ-9.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.1 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024 וכ-2.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. 

חלק החברה ברווחי חברה כלולה (תעשיות מספנות ישראל) הסתכם ברבעון הרביעי של 2024 בכ-3.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. רווחי החברה (בנטרול חברה כלולה) לפני מס גדלו ברבעון הרביעי של 2024 לכ-10.1 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. בשורה התחתונה, הרווח הנקי כאמור, הסתכם בכ-10.8 מיליון שקל, לעומת כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו בכ-194.1 מיליון שקל, עלייה של כ-5% לעומת כ-184.7 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקר מגידול בפעילות החופשית, מגידול במפעילות מסוף LCL כתוצאה ממגמת ההתאוששות בתחום הייבוא והגדלת כמות המכולות שאוחסנו, וכן מגידול בפעילות האיקומרס. זאת, בקיזוז חלקי של ירידה בהכנסות מפעילות מסוף FCL בעיקר כתוצאה מקיטון בייבוא ובייצוא במחצית הראשונה של 2024 כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.


הרווח הגולמי עלה בכ-22% והסתכם בכ-40.5 מיליון שקל (כ-20.9% מההכנסות), לעומת כ-33.1 מיליון שקל (כ-17.9% מההכנסות) ב-2023. הגידול נבע בעיקר מעלייה ברווחי הפעילות החופשית, ומצמצום משמעותי של ההפסד בפעילות האיקומרס בשל התייעלות. הרווח התפעולי ב-2024 עלה בכ-63% לכ-23.9 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח התפעולי נובע בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי כתוצאה מגידול בפעילות, וכן ממענקים מהמדינה ושיפויים מחברות הביטוח.


ה-EBITDA עלה בשנת 2024 בכ-18% לכ-56.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל בשנת 2023. השיפור נובע מגידול ברווחיות התפעולית של החברה. רווחי החברה סולו (בנטרול חברה כלולה) לפני מס גדלו ב-2024 בכ-93% לכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-12.9 מיליון שקל ב-2023. חלק החברה ברווחי חברה כלולה (תעשיות מספנות ישראל) הסתכם בשנה החולפת בכ-12 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-18.2 מיליון שקל בשנת 2023. הקיטון נובע מירידה ברווחי המספנה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2024 עלה בכ-12% והסתכם בכ-31.2 מיליון שקל, לעומת כ-27.9 מיליון שקל בשנת 2023 , הרווח הנקי סולו (בנטרול חברה כלולה) עלה ב-94% מ-9.7 מיליון שקל ל-18.8 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



מנכ"ל גולד בונד, עמוס דעי: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות חזקות, לאור מהלכים שביצענו להרחבת הפעילות לצד התייעלות מתמדת. בין היתר, אנו מציגים גידול ניכר בפעילות בתחום הלוגיסטיקה, עם הרחבת סל השירותים ופנייה ללקוחות חדשים ואנו ממשיכים להשקיע מאמצים בתחום זה שאנו רואים בו מנוע צמיחה משמעותי לשנים הבאות. פעילות החברה כמובן הושפעה ב-2024 מהתמשכות המלחמה ומהשיבושים שגרמה לשרשרת האספקה העולמית, אך אנו מציגים שיפור עקבי בתוצאות, עם התאוששות תחום היבוא במחצית השנייה של 2024, וערוכים להמשך צמיחה רווחית גם במבט קדימה. נמשיך להשקיע בשדרוג והרחבת השירותים שאנו מציעים, מתוך ראייה ארוכת טווח, כדי להבטיח ללקוחותינו מעטפת שירותים מלאה ומתקדמת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.68%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.