עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
דוחות

גולד בונד: ההכנסות עלו ב-28% ל-56 מיליון שקל

הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-10.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי בשנת 2023

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה עמוס דעי

גולד בונד גולד 0.34%   דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2024 כולה. ההכנסות ברבעון הרביעי של השנה עלו בכ-27.7% לכ-55.8 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות ברבעון הרביעי של 2023 שהסתכמו בכ-43.7 מיליון שקל. הגידול בהכנסות נבע מהתאוששות הביקושים במשק וממהלכים שביצעה החברה להרחבת פעילותה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2024 הסתכם בכ-10.8 מיליון שקל, לעומת כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023.


קבוצת גולד בונד מפעילה מסופי מטענים, מחסנים חופשיים ואחסנה פתוחה וכן מספקת שירותים נלווים ושירותי הובלת מטענים, כל זאת, בשטחים הסמוכים לנמל אשדוד ולנמל חיפה. בנוסף, החברה מחזיקה במסוף מטענים בבית שאן, בסמוך למעבר הגבול לירדן "נהר הירדן". כחלק מפעילותה בתחום ה- E-Commerce, החברה מפעילה מחסן רובוטי באשדוד וכן, באמצעות אי גולד, מפתחת ומשווקת תוכנה ייעודית לניהול מחסנים רובוטיים. בנוסף, החברה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הכלולה תעשיות מספנות ישראל.


הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 עלה בכ-77.2% לשיא של כ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023 ולעומת כ-9.8 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח התפעולי טיפס לכ-9.8 מיליון שקל, לעומת כ-5.1 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024 וכ-2.5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. 

חלק החברה ברווחי חברה כלולה (תעשיות מספנות ישראל) הסתכם ברבעון הרביעי של 2024 בכ-3.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-1.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023. רווחי החברה (בנטרול חברה כלולה) לפני מס גדלו ברבעון הרביעי של 2024 לכ-10.1 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. בשורה התחתונה, הרווח הנקי כאמור, הסתכם בכ-10.8 מיליון שקל, לעומת כ-3.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2023.


במבט שנתי, ההכנסות בשנת 2024 הסתכמו בכ-194.1 מיליון שקל, עלייה של כ-5% לעומת כ-184.7 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקר מגידול בפעילות החופשית, מגידול במפעילות מסוף LCL כתוצאה ממגמת ההתאוששות בתחום הייבוא והגדלת כמות המכולות שאוחסנו, וכן מגידול בפעילות האיקומרס. זאת, בקיזוז חלקי של ירידה בהכנסות מפעילות מסוף FCL בעיקר כתוצאה מקיטון בייבוא ובייצוא במחצית הראשונה של 2024 כתוצאה ממלחמת 'חרבות ברזל'.


הרווח הגולמי עלה בכ-22% והסתכם בכ-40.5 מיליון שקל (כ-20.9% מההכנסות), לעומת כ-33.1 מיליון שקל (כ-17.9% מההכנסות) ב-2023. הגידול נבע בעיקר מעלייה ברווחי הפעילות החופשית, ומצמצום משמעותי של ההפסד בפעילות האיקומרס בשל התייעלות. הרווח התפעולי ב-2024 עלה בכ-63% לכ-23.9 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח התפעולי נובע בעיקר מהעלייה ברווח הגולמי כתוצאה מגידול בפעילות, וכן ממענקים מהמדינה ושיפויים מחברות הביטוח.


ה-EBITDA עלה בשנת 2024 בכ-18% לכ-56.2 מיליון שקל, לעומת כ-47.6 מיליון שקל בשנת 2023. השיפור נובע מגידול ברווחיות התפעולית של החברה. רווחי החברה סולו (בנטרול חברה כלולה) לפני מס גדלו ב-2024 בכ-93% לכ-25 מיליון שקל, לעומת כ-12.9 מיליון שקל ב-2023. חלק החברה ברווחי חברה כלולה (תעשיות מספנות ישראל) הסתכם בשנה החולפת בכ-12 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-18.2 מיליון שקל בשנת 2023. הקיטון נובע מירידה ברווחי המספנה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ב-2024 עלה בכ-12% והסתכם בכ-31.2 מיליון שקל, לעומת כ-27.9 מיליון שקל בשנת 2023 , הרווח הנקי סולו (בנטרול חברה כלולה) עלה ב-94% מ-9.7 מיליון שקל ל-18.8 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



מנכ"ל גולד בונד, עמוס דעי: "אנחנו מסכמים את שנת 2024 עם תוצאות חזקות, לאור מהלכים שביצענו להרחבת הפעילות לצד התייעלות מתמדת. בין היתר, אנו מציגים גידול ניכר בפעילות בתחום הלוגיסטיקה, עם הרחבת סל השירותים ופנייה ללקוחות חדשים ואנו ממשיכים להשקיע מאמצים בתחום זה שאנו רואים בו מנוע צמיחה משמעותי לשנים הבאות. פעילות החברה כמובן הושפעה ב-2024 מהתמשכות המלחמה ומהשיבושים שגרמה לשרשרת האספקה העולמית, אך אנו מציגים שיפור עקבי בתוצאות, עם התאוששות תחום היבוא במחצית השנייה של 2024, וערוכים להמשך צמיחה רווחית גם במבט קדימה. נמשיך להשקיע בשדרוג והרחבת השירותים שאנו מציעים, מתוך ראייה ארוכת טווח, כדי להבטיח ללקוחותינו מעטפת שירותים מלאה ומתקדמת."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות השבבים מתחזקות, הבנקים והביטוח יורדים עד 1.8% - יציבות במדדים

ראלי סנטה בוול סטריט וסגירה מוקדמת היום. רשות ני״ע פשטה על משרדי אירודרום; ארית על רקע תותח ה״רועם״. רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |

אפולו פאוור 8.33%   בעליות, על רקע רצף דיווחים ועדכונים מהחברה בתקופה האחרונה, שמחזירים אותה לרדאר של המשקיעים. עם זאת, בשוק עדיין נוקטים זהירות, כשהעניין במניה מגיע אחרי תקופה ארוכה של חולשה ופער בין ההצהרות לפעילות מסחרית בהיקף משמעותי. עבור חלק מהמשקיעים מדובר בתנועה ספקולטיבית שמונעת מציפיות, ופחות משינוי מהותי בתוצאות, ולכן המבחן יהיה ביכולת של החברה לתרגם את ההתפתחויות לדוחות ולתזרים בפועל.


מניות השבבים מתחזקות על רקע “ראלי סנטה” בוול סטריט, כשהסנטימנט החיובי ממשיך לחלחל גם לסקטור הטכנולוגיה. היום המסחר בניו יורק יינעל מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ומחר הבורסות יישארו סגורות לרגל חג המולד, מה שעשוי להשאיר את התנודות בעיקר על מחזורים דקים יותר. טאואר 0.85%  , קמטק 2.74%  ו-נובה 1.57%  בעלייה ומושכות עניין כחלק מהתנועה בסקטור.


פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -2.86%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומיםצה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות 2.73%   באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקלבפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -2.15%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.