יוסי אבו ניו מד
צילום: שלומי יוסף
דוחות

ניו מד: עליה של 17% ברווח הנקי - 120 מיליון דולר

שותפות האנרגיה אמנם הציגה ירידה של 4% בהכנסות ברבעון הרביעי שעמדו על כ- 264 מיליון דולר, אך הציגה שיפור בשורה התחתונה; במהלך השנה החולפת, נרשם גידול בכמות הגז הטבעי שהופק ממאגר לוויתן אשר הסתכם בכ-11.2 BCM

איתן גרסטנפלד | (3)

שותפות האנרגיה ניו-מד ניו-מד אנרג יהש -1.3%  סיימה את הרבעון האחרון של שנת 2024 עם הכנסות של כ-264 מיליון דולר לצד רווח נקי של כ-120 מיליון דולר. במהלך השנה החולפת, נרשם גידול בכמות הגז הטבעי שהופק ממאגר לוויתן אשר הסתכם בכ-11.2 BCM.


הכנסות החברה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-264 מיליון דולר, ירידה של כ-4% לעומת כ-277 ברבעון המקביל אשתקד.


בשורה התחתונה, הרווח הנקי של ניו-מד עד ברבעון הרביעי על כ-120 מיליון דולר, עלייה של כ-17% לעומת כ-102 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


בשנת 2024 עמדו הכנסות החברה על כ-1.14 מיליארד דולר, עליה של כ-4% לעומת כ-1.09 מיליארד דולר בשנת 2023. העליה מיוחסת לגידול בכמויות הגז הטבעי שנמכר ממאגר לוויתן, מתוספת הכנסות בגין מכירת קונדנסט בסך של כ-37 מיליון דולר (100%) לבית זיקוק אשדוד, ומעלייה מתונה במחיר הממוצע ליחידת חום (MMBTU). בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה עלה בכ-21% ועמד על כ-525 מיליון דולר, לעומת כ-434 מיליון דולר בשנת 2023.


במהלך שנת 2024, נרשם גידול בכמות הגז הטבעי שהופק מלוויתן אשר הסתכם בכ-11.2 BCM לעומת 11 BCM בשנת 2023. ברבעון הרביעי של שנת 2024, הופקה כמות של כ-2.7 BCM, לעומת כ-2.8 BCM ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-11% נרשם בייצוא למצרים שהסתכם בשנה זו בכ-7.0 BCM, לעומת כ-6.3 בשנת 2023. הייצוא לירדן הסתכם גם השנה בכ-2.7 BCM. במשק המקומי החלה בשנה החולפת מכירת גז טבעי לתחנת הכוח אשכול. במקביל בחברה מדווחים, כי מתקיימים משאים ומתנים לחתימת הסכמי גז טבעי משמעותיים, עם לקוחות במשק המקומי ובשווקי הייצוא. סך הצריכה מלוויתן בשנה החולפת במשק המקומי הסתכמה בכ-1.5 BCM.


בתוך כך, הנהלת השותפות החליטה להעניק למנכ"ל, יוסי אבו, מניות בהיקף של 5% בחברת הבת שהוקמה לארונה בבולגריה. זאת, על אף שבאספה הכללית הצביעו רוב מוחלט מבעלי המניות (92%) כנגד המהלך. 


יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד: "NewMed Energy באמצעות לוויתן ממשיכה להיות שחקנית אנרגיה משמעותית שמספקת אנרגיה יציבה למשק המקומי והאזורי. שנת 2024 היתה שנה מצוינת לשותפות שהשיאה ערך למשקיעיה, ושנת 2025 תהייה שנה של הרחבה ופיתוח הנכסים שלנו בראשם לוויתן ואפרודיטה, וכן פיתוח פרויקטים נוספים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 10/03/2025 11:08
    הגב לתגובה זו
    זה לא תשובה בעל הבית הוא היה נדיב בידיבדנדים בקבוצת דלק....מה עם ניו מד
  • 2.
    תוצאות מצוינות. יופי של חברה (ל"ת)
    אנונימי 10/03/2025 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אסף 10/03/2025 10:56
    הגב לתגובה זו
    אם זה כל כך חשוב לחברה שהוא יקבל את המענק היו צריכים לדאוג להציג את זה באופן כזה שבעלי זכות הבחירה יצביעו.אז או שיש כאן בעיה גדולה בהצגה או בעיה בשקיפות הרי כל המצביעים רוצים בהצלחת החברה.צעד שגורם לפקפק בחברה...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?