אורון בלוטמן אנליסט; קרדיט: מושיק ברין
אורון בלוטמן אנליסט; קרדיט: מושיק ברין
הכר את המומחה

"תימנעו מחוסר פיזור, פזרו את ההשקעות באזורים ותחומים שונים"

אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מסביר מדוע פיזור השקעות חיוני להצלחה ארוכת טווח, מדוע הוא צופה עליות של מעל 10% ב-S&P 500 ובשוק הישראלי; לדבריו, "אין צורך להירתע משוק ההון - עם פיזור נכון וניהול מקצועי, אפשר להשיג תשואה גבוהה ולשמור על חופש כלכלי"

פיזור זה אלמנט חשוב בהשקעות. נכסים שונים מושפעים מדברים שונים אבל יש גם גורמי השפעה שנוגעים בכמה נכסים. אם אתם רוצים להשקיע בתחום מסוים למשל אתם יכולים להשקיע בכמה מניות מאותו תחום או אפילו בתעודת סל כדי "לגדר" את עצמכם מנפילה של חברה אחת ספציפית, אבל יש כאלה שדוגלים בפיזור רחב יותר. יש משקיעים שמעדיפים למשל לא להשקיע בכלל במניות במדינה שלהם, ההנחה היא שאם המצב במדינה נהיה גרוע והמניות נופלות, בסבירות גבוהה אתם מרגישים את זה גם במקומות אחרים, כמו למשל באינפלציה שמקפיצה את המחירים או אפילו בכך שפוטרתם מהעבודה שלכם. לכן יש הגיון בהשקיע רק במדינות אחרות. גם אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מאמין שפיזור ההשקעות שלכם הוא דבר חשוב.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה?

"שוק ההון הוא תחום דינמי ומרתק. החיבור האישי שלי לתחום נובע מהשילוב של מודלים כמותיים, אנליזה וחקר נתונים עם היכולת לייצר ערך ותשואה מתובנות נכונות. באופן יותר ממוקד - נהנה מפיתוח תחום קרנות הנאמנות שהן מוצרי ההשקעה השקופים, האטרקטיביים והמתאימים ביותר לרוב הציבור".


כמה זמן אתה במקצוע הזה ובמה אתה מתמחה?

"עוסק בענף קרנות הנאמנות משנת 2010, מתמחה בחדשנות מוצרית ובהנגשת אפיקי ואסטרטגיות השקעה ייחודיים לציבור".


איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"באמצעות זיהוי נקודות בהן השוק טרם השתכלל לחלוטין, בחינת אסטרטגיות וחלופות השקעה כמותיות-איכותיות ומציאת האלטרנטיבה הכדאית ביותר".


מה האני מאמין שלך?

"ניתן להגיע להישגים יוצאי דופן באמצעות התמדה ועקביות. במקום לרדוף אחר תוצאות מיידיות ולהתבשם מהישגים קצרי טווח, צריך להתמקד בדרך הפעולה ולתקף מעת לעת את הכיוון שלה. מהלכים נכונים שננקטים באופן שיטתי ינטרלו רעשי רקע ויצטברו לאורך זמן לתוצאות מרשימות".


אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

"כשצעירים אין טעם להשקיע באפיקים סולידיים. האופק הכלכלי הוא ארוך מספיק להשקעה מנייתית, ואף ממונפת בתנאים מסוימים. הפסדים נקודתיים בשווקים יתוקנו ויתכנסו לאורך זמן לתשואה הממוצעת ההיסטורית הגבוהה".


מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. הסיכון הגיאו-פוליטי בישראל במגמת ירידה והמשקיעים הזרים יחזרו בעתיד הקרוב להשקיע בארץ. החברות המקומיות הציגו גם בתקופת המלחמה איתנות פיננסית ועסקית גבוהה, ולמרות העליות החדות בחודשים האחרונים החברות הישראליות עדיין מעניינות להשקעה מבחינת תמחור".


מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה. למרות שנשיא ארה"ב עלול להיות בלתי צפוי בהחלטותיו ולתרום לתנודתיות בשווקים ועל אף הסביבה האינפלציונית, שוק התעסוקה ההדוק ותמחור החברות, יש מקום לאופטימיות לגבי שוק המניות האמריקאי. להערכתי התנהגות הצרכן הפרטי, השיפורים הטכנולוגיים בחברות, בדגש על צמיחת ה- AI, וההסתברות לכך שהריבית בארה"ב כן תופחת בהמשך השנה, יביאו את המדד לתשואות חיוביות מעל 10% גם השנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"חוסר פיזור - מיקוד השקעה באיזור גיאוגרפי, סקטור או נכס תנודתי מסוים. נהירה אחר תשואות העבר לא מבטיחה בדרך כלל תשואות חיוביות בעתיד. חשוב לגוון בין מדינות שונות וענפי השקעה שונים. לא להיסחף אחר נכסים טרנדיים שקיים קושי להעריך את שוויים הכלכלי האמיתי".


איזה תחומים יבלטו לטובה?

"חיובי באופן כללי לגבי שוק המניות בארץ, תוך חשיפה גם לחברות בשווי שוק בינוני ונמוך בעלות פוטנציאל הצמיחה. אפיקי הנדל"ן, הבנייה, האנרגיה והתשתיות עשויים להציג ביצועים חיוביים בשנה הקרובה. באג"ח קונצרני מומלץ להתמקד באגרות חוב מדורגות במרווח מעל הממוצע. קרנות כספיות שקליות עדיין מהוות פתרון השקעה איכותי לכספים נזילים".


איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד"?

"ממליץ לכל סוגי המשקיעים האלה לשמור כחודשיים-שלושה של הוצאות בעו"ש הבנק, ואת יתרת הכספים להשקיע באפיקי מניות לטווח ארוך (ולהימנע מלהסתכל על הביצועים). לא לרכוש את כל המניות בנקודת הזמן הנוכחית, אלא להשקיע בקרנות כספיות שקליות ולהעביר באופן הדרגתי מדי חודש למוצרי השקעה מנייתיים. יוצאי דופן הם משקיעים שצפויה להם הוצאה גבוהה במהלך השנים הקרובות (רכישת דירה, הקמת עסק או הוצאה בריאותית חו"ח) עבורם מציע לשמור על ערך הכסף הנדרש באפיקי השקעה אג"חיים סולידיים יותר".


מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?

"שוק ההון מאפשר לכל אחד להשקיע את כספו בנכסים מניבים סחירים, ובכך ליהנות מצמיחה וחופש כלכלי בעתיד. אין צורך להירתע מהמורכבות לכאורה של שוק ההון - בבתי השקעות מבחר רחב של מוצרי השקעה מנוהלים על ידי בעלי מקצוע מומחים שיניבו ערך גבוה למשקיעים. צריך לאזור מעט אומץ על מנת להרוויח לאורך זמן. חשוב להשקיע בחינוך פיננסי מוקדם ככל הניתן, בעיקר מגורמים מוסמכים, על מנת להתנהל נכון בתקופות תנודתיות שונות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 12/03/2025 22:11
    הגב לתגובה זו
    בשנה האחרונה פירתי ויצא שבממומע הגעתי לתשות אגח קונצרני .לו הייתי מתרכז רק בסנופי ובתא 35 הייתה לי תשואה של כ 30 אחוז אבל פיזרתי עם סין ויפן והודו שירדו ואגח מדינה
  • 4.
    אתמול אמרתם לא לגעת והיום ההמלצה היא לפזר (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד הגנן 06/03/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
    יש שם מיליארדי דולרים והפיזור הוא קטן יחסית.
  • אב 06/03/2025 11:02
    הגב לתגובה זו
    אכן אתה צודק שהמשקיע הגדול מכולם אינו מתאפיין בפיזור נרחב. אבל הוא ניחן בסבלנות רבה ויכולת ניתוח מרשימה. לעניות דעתי אדם שאינו ניחן בשתי התכונות האלו שיפזר. או שיקנה באפט...
  • 2.
    יפה מרגיש שבאנליסט אני בידיים הנכונות (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 09:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סוף סוף עצה למשקיעים שהיא נכונה פשוטה וברת ביצוע (ל"ת)
    קלבסיאלה 06/03/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.