מתחת לרדאר המשקיעים: החוב של טאואר לנושיה התכווץ ב-56 מיליון שקל

בשקט בשקט ובלי שהמשקיעים שמים לב - מחזיקי האג"ח המירו חוב למניות. טאואר מצידה אינה מחויבת לדווח על כך. הנה הסיפור
תומר קורנפלד | (12)
נושאים בכתבה טאואר

בשקט בשקט והרחק מהרדאר של המשקיעים, החוב של חברת טאואר קטן ב-56 מיליון שקל לפני מספר שבועות. בימים האחרונים הומרו איגרות חוב של החברה מסדרה ו' למניות החברה בהיקף משמעותי. מבחינה כלכלית, מהלך ההמרה אינו עולה בקנה אחד עם ההיגיון הבריא ולמשקיע עדיף להמשיך ולהחזיק באג"ח.

איגרות החוב של טאואר מסדרה ו' ניתנות להמרה למניות החברה. בעקבות העלייה החדה במניית טאואר - האג"ח נכנס לאפיק המנייתי. כל 36.3 איגרות חוב של החברה ניתנות להמרה למניה אחת של טאואר. במלים אחרות, כעת, איגרות החוב של החברה מוצמדות פחות או יותר למחיר המניה ומאפשרות למשקיע חשיפה לחברה - עם סיכון נמוך יותר.

איגרות החוב של טאואר הונפקו בשנת 2010 והסדרה אף הורחבה בהמשך. עד לאמצע חודש יולי היו רשומים למסחר 840 מיליון איגרות חוב. עם זאת, בין ה-17 ביולי לבין ה-23 ביולי בוצעו עסקאות חריגות בנייר ובאחד הימים הוא אף ריכז מחזור של 71 מיליון שקל. ככל הנראה העסקאות החריגו האלו היה חלק ממהלך להמרה של חוב החברה למניות.

נכון להיום, סך איגרות החוב שבמחזור עומד על כ-784 מיליון, מה שאומר שהחוב של החברה לנושים קטן בכ-56 מיליון שקל. הדבר מדלל מצד אחד את בעלי המניות, אך מצד שני מקטין את התשלומים שהחברה תידרש לשלם למחזיקי האג"ח ובכך עשוי להקטין את גיוסי החוב של החברה בעתיד.

נכון להיום איגרות החוב של החברה נסחרות בתשואה ברוטו לפידיון של 3.5%. משקיע יכול לרכוש את החוב של החברה כיום וליהנות מתשואה שנתית ברוטו של 3.5% עד לפירעון של החוב על ידי החברה. מצד שני, אם מחיר המניה יעלה, המשקיע יכול לקבל חשיפה מלאה לעלייה בערך המניה.

אחד הנתונים אשר בודקים את הכדאיות בהמרת אג"ח למניות הוא הפרמיה להמרה. מדובר בנתון הקובע בכמה אחוזים צריכה המניה לעלות על מנת שתהיה כדאיות המרה. נתון זה עומד על כ-3%-4%. באותם ימים שבוצעו ההמרות של החוב - פרמית ההמרה עמדה על כ-0% וככל הנראה הפעילה שחקנים אשר ביצעו פעילות ארביטראז' בין המניה לבין האג"ח ואלו גרמו להקטנת החוב של טאואר לנושים.

מדוע המרת האג"ח לא דווחה?

כעקרון, עבור המשקיע הסביר המחזיק באיגרות החוב של החברה, גם אם פרמיית ההמרה יורדת ל-0 אין כדאיות להמרה. הסיבה לכך נובעת מכך שההמרה הופכת את המשקיע מנושה של החברה למחזיק מניות ששם הסיכון הוא גבוה יותר. באותו פרק זמן, מפסיד המשקיע שהחליט להמיר את האג"ח למניה את הריבית (7.8% בשנה בתשלומים חצי שנתיים) והדבר חושף אותו לתנודתיות הגבוהה יותר שבמניה.

קיראו עוד ב"אג"ח"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    הגולש 03/08/2014 22:52
    הגב לתגובה זו
    ובכסף לקנות אגח
  • 9.
    יופי טאואר. אפריקה תכף מצטרפת לחגיגה (ל"ת)
    קוף החלל 03/08/2014 12:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עוף החול 03/08/2014 12:31
    הגב לתגובה זו
    כל סוחר מנוסה יודע שבאופציות המחשבים יעשו ממכם קציצות.
  • 7.
    עוף החול 03/08/2014 12:14
    הגב לתגובה זו
    החברה נתנה לכמה משקיעים להתכסות אבל הפוזיציה הזאת הולכת לריסוק היסטורי. אם השמועות שאלטשולר שחם שם נכונות אז יש סיכון גדול למשקיעים.
  • 6.
    atuk19 03/08/2014 09:42
    הגב לתגובה זו
    המחזור ביולי באגח היה 207 מיליון. מלבד 56 מיליון שנרכשו ע"י ספקולנטים ע"מ להמיר - נרכשו עוד 150 מיליון אגח ע"י משקיעים לטווח ארוך. וזה אפילחו חשוב יותר. המוכרים היו קרנות אגח שרצו רק תשואה יפה לפידיון. התשואה ירדה - והם מכרו. ובמקומם קנו משקיעים שרוצים את המניה + האיבית + הגנה מפני ירידות. אין עוד נייר כזה בארץ - אגח שנסחרת בפרמיה נמוכה מהריבית הצפויה. היה נייר כזה בתחילת השנה - אגח קמה דע. וראו מה קרה. המניה ירדה ב50% - האגח ירדה ב30%. אבל אם הניסוי היה מצליח - האגח והמניה היו עולות אותו הדבר בדיוק!
  • 5.
    atuk19 03/08/2014 09:30
    הגב לתגובה זו
    הכותב והקוראים מוזמנים להתעדכן בפורום. רק תיקון לכותרת המשנה: ספקולנטים הם שהמירו את האגח כשהפרמיה הייתה 2-3 פרומיל מינוס. כי כמו שכתוב בכתבה: למחזיק האגח הסביר - אין שום סיבה להמיר. כדאי לחכות ל2 הריביות הבאות. הממירים היו ספקולנטים שקנו האגח ומכרו מיד בחסר את המניה. אפשר היה לראות עיסקאות רבות של מכירות 10,000 מניות ורכישת 36277 אגח באותה דקה בכמה פרומילים פחות.
  • 4.
    ישראל 03/08/2014 00:43
    הגב לתגובה זו
    טאואר בדרך הנכונה . סוף שנה 15דולר.הגיע הזמן.
  • 3.
    ליקרוא ולהפנים 02/08/2014 13:41
    הגב לתגובה זו
    ולמה ? בהתחשב בעסקאות שמתחילות לתת את הפרות תקופה ארוכה הניר דולל ונשחת כי לא הזרים תוצאות הגלגל מסתובב וטאואר יש קבלות והיד נטויה אחת המובילות בתחום והשחקנית החזקה ביותר באסיה הניר רק בשליש הדרך שבת שלום
  • 2.
    אייל גורביץ כבר נתן המלצה! (כבר 60% רק שתמשיך לעלות) (ל"ת)
    מחזיק חזק. 01/08/2014 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 01/08/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
    האם לאומי ופועלים מנצלים את העלייה בשער מניית טאואר כדי להמיר עוד שטרי הון למניות ולמכור אותן בשוק, כדי לשפר את הריקוברי?
  • atuk19 03/08/2014 09:45
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הם משקיעים לטווח ארוך. רוצים לצאת מההשקעה - אבל לא בכל מחיר. הם מכרו מניות רבות ברבעון הראשון. אבל לא מכרו אפילו מניה אחת ברבעון השני (נתונים שהחברה סיפקה לחברי פורום ספונסר). למיטב הבנתי הם צריכים אישור להמיר שטרות. אבל יש להם מספיק מניות למכירה. בהחלט יתכן שמכרו ביולי מניות. אבל זה כסף קטן לעומת המחזור. שורה תחתונה - השטרות לא מהווים איום על המניה בגלל המרה ומכירה איטית. תזכורות - בשנה שעברה בנק הפועלים אפילו הגדיל השקעה במניה. מימש זכויות וקיבל מניות ואופציות 9 - מראה שמאמין בחברה לטווח ארוך.
  • אני מאמין שהבנקים ממירים שטרי הון לפי המחזורים (ל"ת)
    משקיע 02/08/2014 19:19
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.