דנה וייס
צילום: מסך קשת 12
רייטינג

העם בחר בחדשות 12, חתונה והאח הגדול בקרב צמוד

רגע לפני הבחירות, שני המשדרים הנצפים ביותר אמש היו חדשות השבת ופגוש את העיתונות בערוץ 12. חתונה ממבט ראשון מנצחת את האח הגדול ברייטינג אך מפסידה בכמות הצופים. שישי: שליטה מלאה של קשת
רביב שכטר |

קרב צמוד במוצ"ש בפריים טיים, שבו כל צד יכול להכריז על ניצחון. אמנם לחתונה ממבט ראשון של קשת היו יותר נקודות רייטינג – 16.6% צפייה מול 16.3% לאח הגדול ברשת – אבל בכל הנוגע למספרים מוחלטים של צופים דווקא ערוץ 13 הוא המוביל עם 480 אלף צופים מול 426 אלף בלבד לערוץ 12.

בלייט נייט: מתכוננים לבחירות, צופים בערוץ 12

בשבועות האחרונים, כמתבקש, ברצועת הלייט נייט משודרת תעמולת הבחירות בשני הערוצים המסחריים. אתמול הצופים שוב בחרו לצפות בתעמולה בקשת עם 5.2%, לעומת 3.3% ברשת. בהמשך שידור חוזר של גיא פינס בקשת רשם 2.5% ולא רחוק משם שידור חוזר של שי בשידור עם 2.3%. 

במהדורות החדשות: עלייה במספרים

הבחירות הקרבות, והעובדה שכל המועמדים המרכזיים התראיינו אתמול לשני הערוצים, הגדילה משמעותית את המספרים של משדרי החדשות ביחס למספרים הרגילים, אך לא באמת הקפיצה את הרייטינג לשמיים.

מהדורת השבת של קשת היתה התוכנית הנצפית ביותר אמש עם נתון יפה, אך לא יוצא דופן של 18.8% (512 אלף צופים), יותר מפי שניים מהמתחרים ברשת שהסתפקו ב-9% (291 אלף). גם פגוש את העיתונות של קשת הביאה נתון יפה של 17.1% בעוד המטה המרכזי של איילה חסון ברשת הרחק מאחור עם 6.1% בלבד.

 

שישי: אולפן וסברי מרנן

יום שישי התנהל בשליטה מלאה של קשת, שהחזיקה ביתרון משמעותי לאורך כל הערב עם נתון יוצא דופן לאולפן שישי באלפי צופים עם 15.4% צפייה ו-522 אלף צופים. מנגד, נתון נמוך לשישי עם איילה חסון שהסתפקה ב-6.4% ו-179 אלף צופים בלבד.

בהמשך הערב הפער רק גדל; שי בשידור הביאה 5.5% בעוד שני פרקים של סברי מרנן הביאו 14% ו-11% בהתאמה.

פרה פריים: אופירה וברקו מתחזקים 

גם ברצועה שלפני החדשות נרשמה שליטה אבסולוטית של קשת, כשאופירה וברקו השיגה נתון מצוין של 9.6% צפייה מול 5.3% בלבד לגלית ואילנית.

ברצועת הבוקר בשישי: דווקא קרב שקול

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.